במילון מונחים זה תוכלו למצוא הסברים לחומרים מזהמים שחלה עליהם חובת דיווח במפל"ס. ההסברים כוללים פירוט מקורות הפליטה של החומר המזהם, השפעותיו על הסביבה והשלכותיו על בריאות האדם.

א

אבץ בכל תרכובותיו (מחושב כאבץ) –
Zinc and Compounds

מספר CAS של אבץ – לא רלוונטי
קבוצה כימית – מתכות כבדות
נוסחה כימית – Zn

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של אבץ

אבץ הוא יסוד טבעי הנמצא בטבע בסלעים, בקרקעות ובמים בעלי חיים ובני אדם.
אבץ משמש בתעשיית גלוון מתכות ובייצור סגסוגות אבץ.
תחמוצת אבץ (ZnO) היא תרכובת האבץ הנפוצה והחשובה ביותר בתעשייה. התרכובת משמשת ליצירת גומי, ניירות צילום, כימיקלים וצבעים.
פליטות של אבץ לאוויר, לקרקע ולמים יכולות להיווצר בשלבי ייצור ועיבוד שונים: כריית אבץ, הפרדת אבץ מסגסוגות עופרת, מתקני גלוון, מתקני טיפול בבוצות ומכוני טיהור שפכים עירוניים.

השפעות בריאותיות

אבץ הוא יסוד חיוני לבריאות האדם ומומלץ בצריכה יומיומית קבועה. חשיפה לאבץ נגרמת בנשימה או בבליעה.

השפעת החשיפה לאבץ תלויה בריכוז האבץ, משך החשיפה, סוג תרכובות האבץ ובריאות הנחשף.
בליעת אבץ בכמויות גבוהות (100-250 מ"ג ביום) עלולה לגרום לבחילות, הקאות ואנמיה.
אבק אבץ ותרכובות אבץ עלולים לגרום לגירוי בעיניים, באף ובפה.
חשיפה נשימתית לאבץ עלולה לגרום לשיעול, ליחה, חום, בחילה וכאבי ראש ושרירים.
השפעות חשיפה נשימתית ארוכת טווח של אבץ אינן ידועות.
חשיפה נשימתית כרונית של תחמוצת אבץ עלולה לפגוע בדרכי הנשימה.

השפעה על הסביבה

סכנת הרעילות והפגיעה כתוצאה מעודף אבץ ותחמוצות אבץ לצמחים ובעלי החיים נמוכה בהשוואה לפגיעה ממחסור באבץ.
עודף אבץ בקרקע עלול לגרום לרעילות לצמחים.
רעילות אבץ במקור מים תלויה בקשיות ובחומציות של המים: ככל שהמים בעלי קשיות גבוהה יותר וחומציות נמוכה יותר, פוחתת הרעילות. לאבץ ותרכובותיו קיימת רעילות אקוטית וכרונית לחיים הימיים במים מזוהמים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
https://www.npi.gov.au/resource/zinc-and-compounds

אטרזין – Atrazine

מספר CAS של אטרזין – 1912-24-9
קבוצה כימית – חומרי הדברה
נוסחה כימית – C8H14ClN5

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של אטרזין

אטרזין אינו מצוי כתרכובת טבעית בסביבה, הוא מיוצר בתהליכים כימיים לשימוש כקוטל עשבים בעיקר לצרכי החקלאות.
המקורות העיקריים לפליטת אטרזין: פיזור אטרזין בשדות חקלאיים כקוטל עשבים, ייצור אטרזין.

השפעות בריאותיות

חשיפה לאטרזין אפשרית דרך דרכי הנשימה, בבליעה של מזון המכיל אטרזין או במגע עם קרקע המכילה אטרזין.
חשיפה בנשימה לאטרזין עלולה לעורר גירוי בדרכי הנשימה ולגרום לבצקת בריאות.
בליעה של אטרזין עלולה לגרום לבחילה, הקאה ושלשול.
מגע עם אטרזין עלול לעורר גירוי בעור.

השפעה על הסביבה

אטרזין רעיל מאוד לחיים בים והוא מצטבר בכמויות קטנות בדגים.
אטרזין עלול לחלחל למי התהום, כאשר הוא נספח לקרקע הוא עמיד לתקופה של כשנה.

מקור המידע

איזופרוטורון – Isoproturon

מספר CAS של איזופרוטורון – 34123-59-6
קבוצה כימית – חומרי הדברה
נוסחה כימית – C12H18N2O

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של איזופרוטורון

איזורפרוטורון איננו קיים בצורה טבעית בסביבה, הוא מיוצר בתעשייה ומשמש כקוטל עשבים.
המקורות העיקריים לפליטת איזופרוטורון: שימוש בחומרי הדברה המכילים איזופרוטורון וייצור חומרי הדברה.

השפעות בריאותיות

חשיפה לאיזופרוטורון אפשרית דרך דרכי הנשימה, בבליעה או במגע.
חשיפה לאיזופרוטורון בנשימה עלולה לעורר גירוי בעיניים ובדרכי הנשימה העליונות.
מגע בעור עם איזופרטורון עלול לעורר גירוי בעור.

השפעה על הסביבה

איזופרוטורון מתפרק במהירות על ידי מיקרו אורגניזמים בקרקע. תוצרי הפירוק הם פחמן דו-חמצני וחומרים נוספים.
איזופרטורון איננו מסיס, עמיד ברמה גבוהה במים ורעיל מאוד לחיים בים.

מקור המידע

אלדרין – Aldrin

מספר CAS של אלדרין – 309-00-2
קבוצה כימית – חומרי הדברה
נוסחה כימית – C12H8Cl6

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של אלדרין

אלדרין לא קיים בצורה טבעית בסביבה.
אלדרין שימש כחומר הדברה להגנת קרקעות וגזעי העצים ממזיקים. בישראל ובאירופה השימוש בו נאסר אך הוא עדיין נמצא בשימוש במספר מדינות מתפתחות.
פליטות לסביבה אפשריות ממוצרים שטופלו באלדרין, או במדינות שנעשה בהן עדיין שימוש בחומר המזהם הזה.

השפעות בריאותיות

חשיפה לאלדרין אפשרית דרך דרכי הנשימה, באכילת מזון מזוהם או במגע.
חשיפה לריכוזי אלדרין בריכוזים אופייניים באוויר אינה פוגעת בבני האדם.
חשיפה בנשימה לריכוזים גבוהים של אלדרין עלולה לעורר גירוי בדרכי הנשימה ואף לגרום לדלקת ריאות, כאבי ראש, סחרחורות ודיכאון.
בליעת אלדרין עלולה לגרום לבחילות, הקאות ושלשולים.
מגע עם כמות גדולה של אלדרין לטווח ארוך עלול לגרום לגירוי עורי.

השפעה על הסביבה

אלדרין איננו מסיס במים ומהווה חלק מקבוצת המזהמים האורגניים העמידים
(Persistent Organic Pollutant), מזהמים בעלי עמידות גבוהה מפני פירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. עקב עמידותם הגבוהה יש למזהמים האלה זמן חיים ממושך, יכולת גבוהה של תנועה ויכולת הצטברות ברקמות החיות ובשרשרת המזון.
אלדרין רעיל במידה רבה לעופות המים ולציפורים הנחשפים לחומר כתוצאה מאכילת צמחים שגדלו בקרקע מזוהמת באלדרין.
לאלדרין השפעה רבה על החיים הימיים והוא עלול לגרום למחיקת אוכלוסיות שלמות של בעלי חיים ובכך להשפיע על כל שרשרת המזון.

מקור המידע

מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Environmental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=15
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
הסוכנות להגנת הסביבה, ארצות הברית
Persistent Organic Pollutants: A Global Issue, A Global Response, United States Environmental Protection Agency
http://www.epa.gov/oia/toxics/pop.html

אלכלור – Alachlor

מספר CAS של אלכלור – 15972-60-8
קבוצה כימית – חומרי הדברה
נוסחה כימית – C14H20CINO2

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של אלכלור

אלכלור שימש כחומר הדברה.
החל משנת 2006 נאסר השימוש באלכלור כחומר הדברה באיחוד האירופאי (Decision 2006/966/EC).
המקורות העיקריים לפליטת אלכלור: שימוש כחומר הדברה, ייצור ואחסנה.

השפעות בריאותיות

חשיפה לאלכלור אפשרית בעיקר דרך אכילה ושתייה של מזון ומים המכילים אלכלור ודרך דרכי הנשימה.
ריכוזי האלכלור האופייניים באוויר אינם מהווים סכנה לבני אדם.
שתיית מי שתייה המכילים אלכלור בריכוז גבוה במשך זמן ארוך עלולה לפגוע בעיניים, בכבד ובכליות, ואף לגרום לאנמיה.

השפעה על הסביבה

אלכלור הנפלט למים, או לקרקע מפורק על ידי בקטריות ואור השמש במהירות.
אלכלור אינו נספח לקרקע ועלול לחלחל למי התהום ולהתפרק בהם באיטיות.
אלכלור אינו מצטבר ברקמות החיות של צמחים ובעלי חיים יבשתיים וימיים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
הסוכנות להגנת הסביבה, ארצות הברית
Basic Information about Alachlor in Drinking Water, United States Environmental Protection Agency
http://water.epa.gov/drink/contaminants/basicinformation/alachlor.cfm

אלפא הקסאכלורוציקלוהקסן –
ALPHA-BHC
(alpha hexachlorocyclohexane)

מספר CAS של אלפא הקסאכלורוציקלוהקסן – 319-84-6
קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
נוסחה כימית – C6H6Cl6

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של אלפא הקסאכלורוציקלוהקסן

אלפא הקסאכלורוציקלוהקסן הוא אחד האיזומרים של הכימיקל הסינטטי הקסאכלורוציקלוהקסן הידוע גם כהקסאכלורו-בנזן.
איזומרים של הקסאכלורוציקלוהקסן שימשו כחומרי הדברה כנגד פטריות בחקלאות, או בתהליכי ייצור כימיקליים. השימוש בו בישראל נאסר.
המקורות העיקריים לפליטת אלפא הקסאכלורוציקלוהקסן: תהליכי ייצור ממסים, תרכובות כלור וחומרי הדברה, תעשיית התעופה והחלל, שירותים סניטריים ושריפת פסולת עירונית.

השפעות בריאותיות

חשיפה לאלפא הקסאכלורוציקלוהקסן אפשרית דרך דרכי הנשימה, בבליעה ובמגע.
חשיפה בנשימה לריכוזים גבוהים עלולה לגרום לכאבי ראש, סחרחורות, בעיות בדם ובהורמונים.
צריכת מזון המכיל את החומר זמן ממושך עלולה לגרום לפגיעה בכבד, בכליות במערכת החיסונית ובדם.

השפעה על הסביבה

אלפא הקסאכלורוציקלוהקסן הוא חלק מקבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant), בעלי העמידות הגבוהה מפני פירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. עקב עמידותם הגבוהה משך החיים של המזהמים האלה הוא רב, יש להם יכולת תנועה גבוהה ויכולת להצטבר ברקמות החיות ובשרשרת המזון.
אלפא הקסאכלורוציקלוהקסן הוא חומר רעיל בעל השפעה כרונית לבעלי החיים ולדגים ועלול לגרום לקיצור תוחלת החיים, לבעיות פוריות, לשינוי בהתנהגות ובמראה ואף למוות.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/benzene-hexachloro-hcb
רשימת חומרים רעילים, הסוכנות לרישום חומרים רעילים ומחלות, אטלנטה
http://www.atsdr.cdc.gov/toxprofiles/tp43.pdf
הסוכנות להגנת הסביבה, ארצות הברית
Persistent Organic Pollutants: A Global Issue, A Global Response, United States

אמוניה – (Ammonia (NH3

מספר CAS של אמוניה – 7664-41-7
קבוצה כימית – גזים אחרים
נוסחה כימית של אמוניה – NH3
נוסחה כימית של אמוניום – NH4

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של אמוניה

אמוניה משמשת כחומר גלם נפוץ בתחומים רבים בתעשייה, ביניהם: ייצור פלסטיק וחומרי נפץ, שרפים לחילוף יונים, תרופות, דשנים ותרכובות כימיות.
הפעילויות התעשייתיות העיקריות התורמות לפליטת אמוניה הן: ייצור כימיקלים, עיבוד מתכות, תעשיית הנפט וזיקוק דלק, ייצור חשמל, ייצור עור, ייצור מלט וסיד, ייצור בטון וטיח, ייצור זכוכית וקרמיקה, ייצור מכוניות, תעשיית הטקסטיל ותעשיית הנייר.
תהליכי חילוף חומרים של בני אדם וחיות, סיגריות וחומרי ניקוי ביתיים מהווים מקורות לפליטת אמוניה.

השפעות בריאותיות

חשיפה לאמוניה בריכוזים סביבתיים אופייניים לא משפיעה על בריאות האדם.
חשיפה ישירה לריכוזים גבוהים של אמוניה עלולה לגרום לגירוי ולכוויות בעור ובפה, לדלקות גרון, לבצקת בריאות ולדלקות עיניים.

השפעה על הסביבה

אמוניה היא אחת מצורות החנקן הקיים בטבע, וחיוני לכל צורות החיים. אמוניה קיימת באופן טבעי באוויר, במים, ובקרקע.
ריכוזים גבוהים של אמוניה גורמים הרעלה לבעלי החיים עד כדי מוות ולצמחים באורח העלול להאט את קצב הצמיחה. את עיקר ההשפעה של אמוניה ניתן למצוא במקורות המים.
במקורות מים בתנאים רגילים (טמפרטורה וחומציות), אמוניה מוגדרת כבעלת רעילות בינונית לחיים הימיים כתוצאה מחשיפה קצרת טווח. בתנאים של טמפרטורה וחומציות נמוכות, אמוניה מוגדרת כבעלת רמת רעילות בינונית לחיים הימיים כתוצאה מחשיפה ארוכת טווח.

מקור המידע

אנדוסולפן – Endosulphan

מספר CAS של אנדוסולפן – 115-29-7
קבוצה כימית – חומרי הדברה
נוסחה כימית – C12H8Cl60

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של אנדוסולפן

אנדוסולפן הוא חומר הדברה שאינו נמצא בסביבה בצורה טבעית.
פליטת אנדוסולפן עשויה להתרחש בתהליך הייצור, השינוע, האחסון והשימוש בו כחומר הדברה.

השפעות בריאותיות

חשיפה לאנדוסולפן אפשרית דרך דרכי הנשימה, הבליעה ובמגע.
שאיפה של אוויר המכיל אנדוסולפן עלולה לגרום לקשיי נשימה (קוצר נשימה) וכיחלון.
חשיפה לרמות גבוהות של אנדוסולפן באוויר עלולה להשפיע על מערכת העצבים המרכזית ולגרום לרעידות, אי שקט ואמנזיה.
בליעה של אנדוסולפן עלולה לגרום לבחילות, הקאות ושלשולים. בליעה של כמויות גדולות עלולה לגרום לסימפטומים דומים לאלה של שאיפה, ובמקרים קיצוניים עלולה לגרום אף למוות.
מגע עם אנדוסולפן עלול לגרום לגירוי בעור.

השפעה על הסביבה

אנדוסולפן רעיל למגוון רחב של בעלי חיים ובעיקר לאורגניזמים ימיים ובריכוזים גבוהים גם לצמחים.
אנדוסולפן נקשר לקרקע ועשוי להישאר בה פרקי זמן ארוכים, לפיכך, חלחול למי תהום אינו נפוץ.
האנדוסולפן מצטבר בסביבה ובשרשרת המזון.

מקור המידע

אנדרין – Endrin

מספר CAS של אנדרין – 72-20-8
קבוצה כימית – חומרי הדברה
נוסחה כימית – C12H8Cl6O

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של אנדרין

אנדרין שימש בעבר כחומר הדברה בחקלאות ובשטחים המשמשים לפעילויות פנאי. השימוש באנדרין בישראל ובאירופה נאסר.

השפעות בריאותיות

חשיפה לריכוזי אנדרין אופייניים בסביבה אינה מסוכנת לבני האדם.
חשיפה לאנדרין אפשרית דרך דרכי נשימה, בבליעה של מזון, או מים מזוהמים ובמגע.
חשיפה בנשימה לריכוזים גבוהים של אנדרין עלולה לפגוע במערכת העצבים ולגרום לכאבי ראש, סחרחורות, בלבול, בחילה,הקאות ועוויתות.
בליעה של אנדרין עלולה לגרום לתסמינים זהים לאלו של החשיפה בנשימה.
חשיפה במגע לאנדרין עלולה לגרום גירוי בעור.

השפעה על הסביבה

אנדרין רעיל מאוד לחיות הבר ולחיים הימיים.
אנדרין נקשר בחוזקה לחלקיקים בקרקע ועלול להישאר בקרקעות מסוימות שנים רבות. מאחר שיש לחומר מסיסות נמוכה במים נדיר מאוד שאנדרין מחלחל אל מי התהום.
אנדרין נמנה עם קבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant), שהם מזהמים בעלי עמידות גבוהה מפני פירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. עקב עמידותם הגבוהה יש למזהמים האלה משך חיים ארוך, יכולת גבוהה של תנועה ויכולת להצטבר ברקמות החיות ובשרשרת המזון.

מקור המידע

אנטימון בכל תרכובותיו (מחושב כאנטימון) – Antimony and Compounds (as Sb)

מספר CAS של אנטימון – 7440-36-0
קבוצה כימית – מתכות כבדות
נוסחה כימית – Sb

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של אנטימון

אנטימון משמש לייצור בטריות ומוליכים-למחצה ובגִלוון מתכות.
תחמוצות אנטימון משמשות בייצור טקסטיל, פלסטיק, גומי, צבעים וקרמיקה.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת אנטימון: כתוצר לוואי של תהליכי התכת מתכות ושריפת פחם.

השפעות בריאותיות

חשיפה לאנטימון תיתכן דרך דרכי הנשימה ובבליעה.
נשימה ממושכת של אנטימון בריכוז גבוה עלולה לעורר גירוי בעיניים ובריאות ולגרום לבעיות בלב, כאב בטן, הקאות ושלשולים. אנטימון מוגדר כמזהם סביר הגורם לסרטן.
בליעת כמות גדולה של אנטימון עלולה לגרום להקאות.
מגע מתמשך עם אנטימון עלול לעורר גירוי בעור.
אנטימון משמש כתרופה לטיפול בטפילים טרופיים.

השפעה על הסביבה

אנטימון ותרכובותיו אינם מצטברים ברקמות בעלי החיים הימיים.
אנטימון מצטבר בחלק מהצמחים ובפטריות.
לא קיים מידע מספק לגבי זמן החיים ומסלולי התנועה של אנטימון בסביבה.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/antimony-and-compounds
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

אנטרצן – Anthracene

מספר CAS של אנטרצן – 120-12-7
קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
נוסחה כימית – C14H10

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של אנטרצן

אנטרצן משמש בכמות מועטה בתעשייה לייצור צבע וזיקוקי דינור.
המקור העיקרי לפליטת אנטרצן הוא תהליך שריפה לא שלמה בכלי רכב ותחבורה.
מקורות פליטה נוספים: מתקני טיפול בשפכים, התכת אלומיניום ומשרפות פסולת.
המקורות הטבעיים לפליטת אנטרצן: שריפת יערות והרי געש.

השפעות בריאותיות

חשיפה לאנטרצן אפשרית דרך דרכי הנשימה, בבליעה או במגע.
חשיפה בדרכי הנשימה לאנטרצן עלולה לגרום לכאב ראש, לבחילה ואובדן תיאבון, לדלקת במעי, לעייפות ולגירוי בדרכי הנשימה העליונות.
מגע של אנטרצן בעור בשילוב קרינת UV עלול לעורר גירוי בעור, אדמומיות ונפיחות.

השפעה על הסביבה

אנטרצן נפלט לסביבה בצורת גז וחלקו נקשר לחלקיקים מרחפים. במים הוא נקשר למשקעים מרחפים אך חלקו עלול לחלחל למי התהום.
אנטרצן הוא חלק מקבוצת הפחמימנים הארומטיים הרב-טבעתיים (PAHs). חומרים אלו הם בעלי עמידות גבוהה בסביבה ועלולים להצטבר ברקמות החיות בעיקר במערכות אקולוגיות מימיות.
אנרטצן רעיל מאוד לחיות הבר.

מקור המידע

מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Environmental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=233
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
מרשם הפליטות השבדי
Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Other-organic substances/Anthracene/

אסבסט – Asbestos

מספר CAS של אסבסט – 1332-21-4
קבוצה כימית – חומרים אנאורגניים
נוסחה כימית – קבוצת חומרים

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של אסבסט

אסבסט הוא שם כללי לקבוצת מינרלים טבעיים בעלי מבנה גבישי של סיבים צרים וארוכים.
אסבסט שימש בעבר לחיפוי צנרת, לבידוד מבנים, ולבידוד ביגוד חסין אש. כל שימוש חדש באסבסט (ייצור, ייבוא, מסחר, בנייה ושיווק) אסור בישראל.
המקורות העיקריים לפליטת סיבי אסבסט: כרייה וטחינה של מוצרים המכילים אסבסט, פסולת המכילה אסבסט, עבודות תחזוקה והריסת מבנים המכילים אסבסט.

השפעות בריאותיות

אסבסט מוכר כמסרטן לבני האדם כאשר הוא במצב התפוררות. כל עוד האסבסט אינו מתפורר ולא מתבצעת עבודה הגורמת להתפוררות החומר ולפיזורו באוויר, אין נשקפת סכנה לבריאות.

השפעה על הסביבה

השפעות אסבסט על הסביבה תלויות בחומר הספציפי מתוך קבוצת החומרים.
אסבסט אינו נקשר לקרקע ועלול לחלחל למי התהום.
אסבסט איננו נשרף, איננו מגיב במגע עם כימיקלים ובעל עמידות גבוהה בסביבה.

מקור המידע

מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Environmental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=234
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
מרשם הפליטות השבדי
Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Inorganic-substances/Asbestos
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים מוטגנים וטרטוגנים.
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp
אתר המשרד להגנת הסביבה

ארסן בכל תרכובותיו –
(Arsenic and compounds (as As

מספר CAS של ארסן – 7440-38-2
קבוצה כימית – מתכות כבדות
נוסחה כימית – As

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של ארסן

המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת ארסן הם: ייצור מוצרי מזון, טיפול בעץ, חומרים משמרים וייצור נייר וזכוכית.
ארסן נפלט לקרקע ולמים גם כתוצאה מפעילות חקלאית ושימוש בחומרי הדברה, כימיקלים וקוטלי חרקים.
פליטה נוספת של ארסן אפשרית מכלי תחבורה.

השפעות בריאותיות

חשיפה לארסן אפשרית דרך דרכי הנשימה, בבליעה ובמגע.
צריכת כמות גדולה של ארסן עלולה לגרום למוות, צריכת כמות נמוכה של ארסן עלולה לגרום לכאבים במערכת העיכול, בחילות, הקאות, ירידה בייצור כדוריות דם לבנות ואדומות ופגיעה בכלי דם.
בליעה, או חשיפה נשימתית לארסן עלולה לפגוע בצבע העור ולגרום לנפיחות ואדמומיות העור.
בליעה וחשיפה נשימתית לארסן עלולה לגרום לסרטן העור, הריאות, שלפוחית השתן, הכבד והכליות.
חשיפה נשימתית או בליעה של ארסן אצל נשים בהריון עלולה לגרום למחלות, מומים, לידה במשקל נמוך ומות העובר.

השפעה על הסביבה

ארסן מצוי באטמוספרה כגז או כחלקיקים זעירים, במים ובקרקע.
ארסן רעיל מאוד לבעלי חיים ימיים החשופים לו באורח תמידי ורעיל במידה בינונית לציפורים ולבעלי החיים היבשתיים.
תרכובות ארסן אורגניות עמידות מאוד ועלולות להצטבר ברקמות החיות.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/arsenic-and-compounds-0
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

אתיל בנזן – Ethyl Benzene

מספר CAS של אתיל בנזן – 100-41-4
קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
נוסחה כימית – C8H10

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של אתיל בנזן

אתיל בנזן משמש בתעשייה בעיקר בתהליך ייצור סטירן ופולימרים סינטטיים וכממס.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת אתיל בנזן לאטמוספירה: ייצור וזיקוק נפט, שריפת דלק, ייצור אספלט וגומי סינטטי, ייצור צבע ודבקים, ייצור מוצרי טבק, ייצור כימיקלים וקוטלי חרקים.

השפעות בריאותיות

חשיפה לאתיל בנזן מתרחשת דרך דרכי הנשימה, במגע או בבליעה.
חשיפה נשימתית לאתיל בנזן עלולה לגרום לגירוי בעיניים, באף ובפה.
חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים של אתיל בנזן עלולה לגרום לסחרחורות ואף לאובדן הכרה.
חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים מאד עלולה לגרום לבעיות בנשימה, לשיתוק ואף למוות.
חשיפה ארוכת טווח לאתיל בנזן עלולה לגרום להתייבשות ולשלפוחיות. אתיל בנזן מוכר כגורם מסרטן סביר, חשוד כטרטוגני ועלול לסכן עוברים.

השפעה על הסביבה

חשיפה ארוכת טווח לאתיל בנזן עלולה לפגוע בקצב הגדילה, אורך החיים והפוריות של בעלי חיים ואף לגרום למוות.
לאתיל בנזן רעילות אקוטית גבוהה לחיים הימיים והוא מצטבר בכמות מועטה ברקמות החיות.
אתיל בנזן עלול לגרום נזק לגידולים חקלאיים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/ethylbenzene
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

אתילן אוקסיד – Ethylene Oxide

מספר CAS של אתילן אוקסיד – 75-21-8
קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
נוסחה כימית – C2H40

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של אתילן אוקסיד

אתילן אוקסיד משמש ליצירת אתילן גליקול ופוליאסטר ולחיטוי ציוד רפואי.
המקורות העיקריים לפליטת אתילן אוקסיד: תהליכים כימיים המייצרים ועושים שימוש באתילן אוקסיד.

השפעות בריאותיות

חשיפה לאתילן אוקסיד אפשרית דרך דרכי הנשימה.
אתילן אוקסיד מתנדף במהירות ועל כן לא צפוי להימצא במזון.
חשיפה נשימתית קצרת טווח לריכוזי אתילן אוקסיד נמוכים עלולה לעורר גירוי בעיניים, בפה, באף ובגרון.
חשיפה נשימתית קצרת טווח לריכוזי אתילן אוקסיד גבוהים עלולה לגרום לעייפות, לבחילה, לקשיי נשימה, לפגיעה במערכת החיסונית, לכוויות, לפגיעה בראייה, לאובדן ההכרה ואף למוות.
אתילן אוקסיד מוגדר כמזהם המוכר כמסרטן לאדם, חשוד כטרטוגני ועלול לסכן עוברים.

השפעה על הסביבה

חשיפה בנשימה לריכוזים גבוהים של אתילן אוקסיד עלולה לגרום למוות של בעלי חיים, ציפורים ודגים ולקצב גידול אִטי בצמחים.
חשיפה ארוכת טווח לריכוזים של אתילן אוקסיד עלולה לגרום לקיצור תוחלת החיים, בעיות בפוריות ושינויי התנהגות ומראה בבעלי חיים.
לאתילן אוקסיד רעילות בינונית על החיים הימיים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/ethylene-oxide-sources-emissions
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

ב

בורון – Boron

מספר CAS של בורון – 7440-42-8
קבוצה כימית – חומרים אנאורגניים
נוסחה כימית – B

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של בורון

הפעילויות התעשייתיות העיקריות שנעשה בהן שימוש בבורון ולכן עלול הבורון להיפלט תוך כדי כך: ייצור מלט, עיבוד עורות, ייצור זכוכית, פעילות כורים גרעיניים, עיבוד מתכות, ייצור מוצרי קוסמטיקה וניקיון, שימור עץ וייצור חומרי הדברה.

השפעות בריאותיות

ההשפעה הבריאותית בחשיפה לבורון תלויה בריכוז המזהם, משך החשיפה, סוג התרכובת ומצבו הבריאותי של הנחשף.
תרכובות בורון עלולות לחדור לגוף האדם בנשימה, בבליעה ודרך אזורים פגועים בעור.
בליעת כמויות גדולות של בורון אינה סבירה, אולם עלולות להיות לה השפעות בריאותיות שליליות כגון: בחילות, כאבי בטן, שלשולים, הקאות, כאבי ראש, עייפות, חוסר מנוחה, ירידת לחץ דם, שלפוחיות בעור ופגיעה בתפקודי כליה וכבד.

השפעה על הסביבה

בורון ותרכובותיו מועברים לסביבה על ידי פליטת חלקיקים לאטמוספרה או כחומרים מומסים במים.
בורון חיוני לצמחים בלבד, נצבר בהם ולכן נמצא בפירות וירקות. בורון נצבר בשרשראות מזון ימיות.

מקור המידע

בטא הקסאכלורוציקלוהקסן –
BETA-BHC
(beta hexachlorocyclohexane)

מספר CAS של בטא הקסאכלורוציקלוהקסן – 319-85-7
קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
נוסחה כימית – C6H6Cl6

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של בטא הקסאכלורוציקלוהקסן

בטא הקסאכלורוציקלוהקסן הוא אחד האיזומרים של הכימיקל הסינטטי הקסאכלורוציקלוהקסן הידוע גם כהקסאכלורו-בנזן.
איזומרים של הקסאכלורוציקלוהקסן שימשו כחומרי הדברה בחקלאות לשיפור עמידות של פטריות או בתהליכי ייצור כימיקלים. החל משנת 1976 נאסרו לשימוש או לייצור בארצות הברית.
המקורות העיקריים לפליטת בטא הקסאכלורוציקלוהקסן: תוצר לוואי של תהליכי ייצור ממסים, תרכובות כלור וחומרי הדברה.
מקורות נוספים: תהליכי ייצור מוצרי תעופה, שירותים סניטריים ושריפת פסולת עירונית.

השפעות בריאותיות

חשיפה לבטא הקסאכלורוציקלוהקסן אפשרית דרך דרכי הנשימה, באכילת מזון המכיל את המזהם או במגע עם העור.
חשיפה בנשימה לריכוזים גבוהים עלולה לגרום לכאב ראש, סחרחורות, בעיות בדם ובהורמונים.
בטא הקסאכלורוציקלוהקסן מוגדר כמזהם העלול באורח סביר לגרום לסרטן.
אכילת מזון המכיל את החומר במשך זמן רב עלולה לגרום לפגיעה בכבד, בכליות, במערכת החיסונית ובדם.

השפעה על הסביבה

בטא הקסאכלורוציקלוהקסן הוא חלק מקבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant) ברמה גבוהה בפני תהליכים של פירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. למזהמים האלה זמן חיים ארוך, יכולת תנועה גבוהה ויכולת להצטבר ברקמות החיות ובשרשרת המזון.
בטא הקסאכלורוציקלוהקסן רעיל ברמה כרונית לבעלי החיים ולדגים ועלול לקצר את תוחלת החיים, לעורר בעיות פוריות ושינוי בהתנהגות ובמראה ואף למוות.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/benzene-hexachloro-hcb
טיוטת פרופיל סיכונים עבור בטא הקסַכלורוציקלוהקסן, ועידת שטוקהולם, 2007
Draft Risk Profile For Beta-Hexachlorocyclohexane, Stockholm Convention on Persistent Organic Pollutants, Persistent Organic Pollutants Review Committee (POPRC), 2007
http://www.pops.int/documents/meetings/poprc/drprofile/drp/DraftRiskProfile_bHCH.pdf
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp
רשימת חומרים רעילים, הסוכנות לרישום חומרים רעילים ומחלות, אטלנטה
http://www.atsdr.cdc.gov/toxprofiles/tp43.pdf

בי-פנילים מוכלרים –
Polychlorinated biphenyls) PCBs)

מספר CAS של בי-פנילים מוכלרים – לא רלוונטי
קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
נוסחה כימית – קבוצת חומרים בעלי מבנה מולקולרי C12H10-nCln (n=1-10)

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של בי-פנילים מוכלרים

בי-פנילים מוכלרים (PCBs) הם תערובת של 209 איזומרים של בי-פניל.
המקורות העיקריים לפליטת PCBs: תוצרי לוואי של תהליכים כימיים ואתרי פסולת מסוכנת.

השפעות בריאותיות

חשיפה לבי-פנילים מוכלרים אפשרית דרך דרכי הנשימה, בבליעה או במגע.
חשיפה בנשימה לריכוזים גבוהים של בי-פנילים מוכלרים עלולה לעורר גירוי בעיניים, פריחה, פיגמנטציה של העור, בחילה, עייפות, נפיחות בפנים ובעיניים, בעיות בראייה, הפרעות במערכת העיכול, פגיעה בכבד ובתפקוד הריאות.
צריכת מזון המכיל כמויות גבוהות של בי-פנילים מוכלרים עלולה לגרום לנזק בכבד.
צריכת מזון המכיל כמויות נמוכות של בי-פנילים מוכלרים במשך זמן קצר עלולה לגרום לאנמיה, לבעיות בעור, לפגיעות בכבד, בקיבה ובבלוטת התריס.
בי-פנילים מוכלרים מוגדרים כמזהמים העלולים ברמה סבירה לגרום לסרטן בבני האדם, חשודים כטרטוגנים ועלולים לסכן עוברים.

השפעה על הסביבה

בי-פנילים מוכלרים הם חלק מקבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant), בעלי עמידות גבוהה לפירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. בשל העמידות הגבוהה יש למזהמים האלה זמן חיים ממושך, יכולת תנועה גבוהה ויכולת הצטברות ברקמות החיות ובשרשרת המזון.
בי-פנילים מוכלרים עלולים לגרום למוטציות בצמחים, לירידה באוכלוסיית הציפורים ולירידה ברבייה באוכלוסיית היונקים הימיים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/polychlorinated-biphenyls-pcbs
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

בנזו-א-פירן – Benzo (a) pyrene

מספר CAS של בנזו-א-פירן – 50-32-8
קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
נוסחה כימית – C20H12

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של בנזו-א-פירן

המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת בנזו-א-פירן: שריפה לא מושלמת בתהליכי שריפת פחם ועץ ביתיים, ייצור אלומיניום, שריפת צמיגים, ייצור אספלט ודוודים תעשייתיים.
מקורות פליטה נוספים: כלי רכב וסיגריות.

השפעות בריאותיות

חשיפה לבנזו-א-פירן אפשרית דרך הנשימה, בבליעה ובמגע.
חשיפה נשימתית לבנזו-א-פירן עלולה לעורר גירוי בדרכי הנשימה ולגרום לבעיות פוריות.
בליעה של בנזו-א-פירן עלולה לפגוע במערכת העיכול ובמגע עלול להיגרם גירוי עורי.
בנזו-א-פירן הוא חלק מקבוצת פחמימנים ארומטיים רב טבעתיים (PAHs) והוא מוכר כמזהם מסרטן לבני האדם.

השפעה על הסביבה

ההשפעה הסביבתית החמורה ביותר של בנזו-א-פירן היא נטייתו להצטבר ברקמות החיות של האורגניזימים שנחשפו אליו.
בנזו-א-פירן שנפלט למים נקשר לחלקיקי הקרקע בצורה חזקה ומעט ממנו עלול להשתחרר למי התהום.
בנזו-א-פירן הוא חלק מקבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant) וככזה אינו מתפרק ונשאר בסביבה לאורך זמן.

מקור המידע

מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Enviromental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=22
הסוכנות להגנת הסביבה, ארצות הברית
Persistent Bioaccumulative and Toxic (PBT) Chemical Program, Environmental Protection Agency, United States
http://www.epa.gov/pbt/pubs/benzo.htm
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

בנזן – Benzene

מספר CAS של בנזן – 71-43-2
קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
נוסחה כימית – C6H6

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של בנזן

בנזן משמש בתהליכי ייצור פלסטיק, סיבים סינטטיים, תרופות, חומרי ניקוי וחומרי הדברה וכממס לשמנים ושומנים.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטות בנזן: תעשיית הגומי, זיקוק וייצור דלק וייצור כימיקלים.
מקורות נוספים לפליטת בנזן: עישון סיגריות, מילוי מכלי דלק ללא אמצעי מישוב אדים.

השפעות בריאותיות

חשיפה לבנזן אפשרית דרך דרכי הנשימה ובמגע.
חשיפה נשימתית קצרת טווח עלולה לגרום לגירויים בעיניים, נמנום, כאבי ראש, סחרחורות והקאה.
בחשיפה ארוכת טווח בנזן ידוע כמסרטן, טרטוגני ועלול לסכן עוברים.

השפעה על הסביבה

בנזן משתחרר לאוויר, לקרקע ולמים. בנזן מצטבר ברקמות החיות של בעלי החיים הימיים ומועבר לסביבה.
לבנזן רעילות אקוטית גבוהה לחיים הימיים. חשיפה ארוכת טווח עלולה לגרום לקיצור תוחלת החיים, בעיות פוריות ושינויים במראה ובהתנהגות.
בנזן עלול לגרום לפגיעה בעלים, וכן למות שורשים וצמחים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/nickel-compounds
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

ברום בכל תרכובותיו –
Bromine and Compounds

מספר CAS של ברום – 7726-95-6
קבוצה כימית – מתכות כבדות
נוסחה כימית – Br2

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של ברום

ברום משמש בתעשייה בעיקר לייצור תרכובות אורגנו-ברומיות, העיקרית בהן היא ברומו-מתאן.
תרכובות אורגנו-ברומיות משמשות לייצור מעכבי בעירה, צבע, תרופות וחומרי דישון.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת ברום: ייצור צבע, ייצור תרכובות לטיפול במים, ייצור דשנים וכימיקלים וייצור תרופות.

השפעות בריאותיות

חשיפה לברום ולתרכובות ברום אורגניות אפשרית דרך דרכי הנשימה, במגע או בבליעה.
חשיפה נשימתית קצרת טווח לריכוזים גבוהים של ברום גזי עלולה לגרום לבעיות בדרכי הנשימה, שיעול, כאב ראש ולפגיעה במערכת העצבים.
חשיפה נשימתית ארוכת טווח לברום גזי עלולה לגרום לבעיות בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים.
חשיפת העור לברום עלולה לגרום לכוויות עמוקות.
בליעת ברום בריכוזים גבוהים עלולה לגרום לבעיות במערכת העצבים.

השפעה על הסביבה

חשיפה נשימתית ארוכת טווח לברום גזי עלולה לגרום לבעיות במערכת הנשימה ובמערכת העצבים של בעלי חיים.
תרכובות אורגנו-ברומיות המשמשות להדברה ולחיטוי עלולות לחלחל למי התהום או למאגרי מים ועלולות להצטבר ברקמות החיות ולפגוע בחיים הימיים.

מקור המידע

סיכום ההשפעות של ברום גזי על הבריאות ועל הסביבה, סוכנות לענייני הסביבה, אנגליה
A Review of the Toxicity and Environmental Behavior of Bromine in Air, Environment Agency, England
http://a0768b4a8a31e106d8b050dc802554eb38a24458b98ff72d550b.r19.cf3.rackcdn.com/scho0105bimu-e-e.pdf
מסמך מידע על מזהמים, משרד הבריאות, אנגליה
Public Health England, the Department of Health England
http://www.hpa.org.uk/webc/hpawebfile/hpaweb_c/1246260027938

בריום ותרכובות מסיסות –
Barium and Soluble Compounds

מספר CAS של בריום – 7440-39-3
קבוצה כימית – מתכות כבדות
נוסחה כימית – Ba

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של בריום

המקורות התעשייתיים הגורמים לפליטת בריום: תהליכי ייצור קרמיקה וזכוכית, ייצור גומי, קידוח נפט וגז בקרקע, ייצור חומרי הדברה וכן תעשיות הנייר, הסוכר והשמנים.
שימוש נוסף לבריום נעשה בבדיקות רפואיות וצילומי רנטגן של מערכת העיכול.

השפעות בריאותיות

חשיפה לבריום נעשית דרך דרכי הנשימה, במגע או בבליעה.
אכילה ושתייה של כמות גדולה של בריום עלולה לגרום לשיתוק, להפרעות בקצב הלב ואף למוות.
לא ידועה ההשפעה הבריאותית לחשיפה נשימתית לבריום.

השפעה על הסביבה

השפעת תרכובות בריום הנפלטות לסביבה תלויה ביכולת המסיסות שלהן. חלק מהתרכובות אינן מסיסות, אינן מתפרקות במים ונשארות לאורך זמן בסביבה.
בריום איננו מהווה סיכון לבעלי החיים הימיים.

מקור המידע

רשימת חומרים רעילים, הסוכנות לרישום חומרים רעילים ומחלות
http://www.atsdr.cdc.gov/substances/toxchemicallisting.asp?sysid=29

בריליום בכל תרכובותיו –
(Beryllium and compounds (as Be

מספר CAS של בריליום – 7440-41-7
קבוצה כימית – חומרים אנאורגניים
נוסחה כימית – Be

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של בריליום

בריליום מצוי בטבע בתרכובות שונות.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת בריליום: התעשייה הגרעינית, תעשיות האלקטרוניקה והקרמיקה ושריפת דלקים בתחנות כוח.

השפעות בריאותיות

חשיפה לבריליום אפשרית בנשימה ובבליעה.
חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים של בריליום עלולה לעורר גירוי בדרכי הנשימה ולגרום לדלקת בריאות.
בחשיפה חוזרת או ממושכת לרמות נמוכות של בריליום עלולה להתפתח מחלת "בריליום כרונית"- אלרגיה לבריליום ותרכובותיו. מתסמיני המחלה: שיעול, חולשה, ירידה במשקל ואף מוות.
מגע עורי ממושך או תדיר עם בריליום עלול לגרום לרגישות בעור ולכוויות.
בריליום ותרכובותיו מוגדרים כמזהמים מסרטנים.

השפעה על הסביבה

בריליום נמצא באטמוספרה בצורת חלקיקים ובגופי מים כתרכובת מומסת.
בריליום רעיל במידה רבה בצורה אקוטית וכרונית לבעלי החיים הימיים, אולם אינו מצטבר ברקמותיהם.
לא קיים מידע מספק לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של בריליום על צמחים ובעלי חיים יבשתיים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/beryllium-and-compounds
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

ג

גופרית שש פלואורידית –
(Sulfur Hexafluoride (SF6

מספר CAS של גופרית שש פלואורידית – 2551-62-4
קבוצה כימית – גזי חממה
נוסחה כימית – SF6

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של גופרית שש פלואורידית

גופרית שש פלואורידית לא מופיעה כחומר בטבע ונוצרת בתהליכים כימיים.
גופרית שש פלואורידית משמשת בעיקר לבידוד חשמלי במערכת אספקת החשמל.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת גופרית שש פלואורידית: תחנות אספקת חשמל, ייצור מגנזיום ומוצרי צריכה שונים וייצור מוליכים למחצה.

השפעות בריאותיות

ריכוזי גופרית שש פלואורידית האופייניים באוויר אינם מסוכנים לבני אדם.
חשיפה נשימתית רבה לריכוזי גופרית שש פלואורידית עלולה לפגוע במוח.

השפעה על הסביבה

גופרית שש פלואורידית היא גז חממה המשפיע על שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית. הגז בעל פוטנציאל חימום גלובלי גבוה (GWP – Global Warming Potential), פי 23,000 מפחמן דו-חמצני. משך זמן החיים של גופרית שש פלואורידית באטמוספרה הוא עשרות שנים.

מקור המידע

מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Envirormental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=81
מרשם הפליטות השבדי
Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Other-organic-substances/Phenols/
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register

ד

דיאלדרין – Dieldrin

מספר CAS של דיאלדרין – 60-57-1
קבוצה כימית – חומרי הדברה
נוסחה כימית – C12H8Cl60

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של דיאלדרין

דיאלדרין הוא חומר הדברה, הנמצא בשימוש כיום בעיקר במדינות המתפתחות להדברת מזיקים בחקלאות, ביערות ובטקסטיל.
פליטה של דיאלדרין עלולה להתרחש בתהליך ייצורו ובמהלך השימוש בו.

השפעות בריאותיות

חשיפה לדיאלדרין אפשרית דרך דרכי הנשימה ובמגע, אך מתרחשת בעיקר בבליעה של מזון מזוהם.
שאיפה של כמות מתונה של דיאלדרין במשך זמן ממושך עלולה לגרום למגוון רחב של השפעות על הבריאות, בכללן: כאבי ראש, סחרחורות, עצבנות, תנועות שרירים בלתי נשלטת והקאות. חשיפה לדיאלדרין ברמה גבוהה עלולה לגרום לפרכוסים ולנזק בכליות.
בליעה של דיאלדרין עלולה לגרום להקאות, בחילות ושלשולים. בליעה של כמויות גדולות של דיאלדרין עלולה לגרום לסימפטומים דומים לאלו של שאיפה ובמקרים קיצוניים אף למוות.
מגע עם כמות רבה של דיאלדרין עלול לגרום לגירוי בעור.

השפעה על הסביבה

הדיאלדרין רעיל מאוד לבעלי חיים רבים, בייחוד לאורגניזמים ימיים.
דיאלדרין מצטבר ברקמות בעלי החיים ובסביבה, אינו מתפרק בקלות ומסווג כחומר אורגני שארתי
(Persistent Organic Pollutant).

מקור המידע

די-די-טי – DDT

מספר CAS של די-די-טי – 50-29-3
קבוצה כימית – חומרי הדברה
נוסחה כימית – C14H9Cl5

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של די-די-טי

די-די-טי שימש כחומר להדברת מזיקים, בעיקר נגד מזיקים בחקלאות, אולם נאסר לשימוש במרבית המדינות המפותחות.
די-די-טי נמצא עדיין בשימוש בחלק מהמדינות המתפתחות.
מקורות הפליטה האפשריים: השימוש בדי-די-טי כחומר הדברה, ייצור, שינוע ואחסון של החומר.

השפעות בריאותיות

החשיפה לריכוזים אופייניים המצויים בסביבה אינה צפויה לפגוע בבני אדם.
די-די-טי מוכר כחומר שאפשר שהוא גורם למחלת הסרטן באדם, בעל פוטנציאל לטרטוגניות ועלול לסכן עוברים.

השפעה על הסביבה

די-די-טי בעל רעילות גבוהה מאוד לחיות הבר, לציפורים ולדגים.
די-די-טי נמנה עם קבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant), מזהמים בעלי עמידות גבוהה מפני פירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. בזכות התכונה הזאת של עמידות גבוהה יש למזהמים האלה זמן חיים ארוך, יכולת תנועה גבוהה ויכולת הצטברות ברקמות החיות ובשרשרת המזון.

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

דיאוקסינים ופוראנים –
Dioxins and Furans – PCDD's and PCFD's

מספר CAS של דיאוקסינים ופוראנים – לא רלוונטי
קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
משפחת תרכובות אורגניות ארומטיות מוכלרות
נוסחה כימית – קבוצה של חומרים, מהם הרעיל ביותר הוא C12H4Cl4O2
(מספר CAS – 1746-01-6)
חומרים אורגניים לא פריקים (Persistent Organic Pollutants)

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של דיוקסינים ופוראנים

דיאוקסינים ופוראנים הם קבוצת חומרים פחמימנים ארומטיים מוכלרים הנוצרים בשריפה בלתי שלמה וכתוצר לוואי של ייצור כימיקלים.
המקורות התעשייתיים העיקריים לדיאוקסינים ופוראנים הם: כבשנים ותהליכי שריפה, כגון שריפת פסולת מוצקה, בוצות הנוצרות בתהליך הטיפול בשפכים ופסולת בתי חולים, ייצור פלדה בטמפרטורה גבוהה, תהליכי היתוך, ייצור אנרגיה על ידי שריפת פחם, עץ ודלקים פוסיליים וייצור כימיקלים (כגון כימיקלים לחיטוי עץ, מתכות, מוצרי נייר).
שריפת דלקים בכלי רכב מהווה מקור לפליטת דיאוקסינים.

השפעות בריאותיות

חומרים מקבוצת חומרים זו מוכרים כמסרטנים סבירים וכמסרטנים בבני אדם.
האפקט הבריאותי הנודע ביותר כתוצאה מחשיפה לכמויות גבוהות של דיאוקסינים ופוראנים הוא מחלת עור קשה (Chloracne), הגורמת לנגעים בעיקר על הפנים ופלג הגוף העליון, ותופעות עור נוספות כדוגמת פריחות, שינוי צבע ושיער גוף עודף.
פגיעה בכבד ושינויים בחילוף החומרים בגוף.

השפעה על הסביבה

דיאוקסינים מועברים לסביבה דרך האוויר, המים והקרקע. כאשר הם נישאים באוויר, יכולים המזהמים לעבור מרחקים גדולים ביותר ולהוות למעשה מזהמים גלובליים.
כאשר החומרים עוברים לשפכים, חלק מסוים עובר פירוק על ידי קרינת אור השמש או נידוף לאוויר, אך רוב החומר נותר כמשקעים בתחתית גופי המים שהחומרים מגיעים אליהם. חומרים אלה מצטברים בשרשרת המזון ואפשר לאתרם ברקמות בעלי חיים.
חשיפת בעלי החיים לרמות נמוכות של המזהמים האלה עלולה לגרום לירידה במשקל, לפגיעה בכבד ולשיבוש של המערכת ההורמונלית. המזהמים עלולים להחליש את המערכת החיסונית ולגרום נזק למערכת הרבייה ולמומים מולדים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/polychlorinated-dioxins-and-furans
הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?pageid=2187&parentid=10&catid=6&maincat=1
רשימת חומרים רעילים, הסוכנות לרישום חומרים רעילים ומחלות, אטלנטה
http://www.atsdr.cdc.gov/substances/toxchemicallisting.asp?sysid=29

דיורון – Diuron

מספר CAS של דיורון – 330-54-1
קבוצה כימית – חומרי הדברה
נוסחה כימית – C9H10Cl2N2O

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של דיורון

דיורון אינו מצוי בצורה טבעית בסביבה, הוא משמש כקוטל עשבים בחקלאות.
המקורות העיקריים לפליטת דיורון: פיזור דיורון בשדות החקלאיים, ייצור דיורון ואחסונו.

השפעות בריאותיות

חשיפה לדיורון אפשרית דרך דרכי הנשימה, בבליעה או במגע.
חשיפה בנשימה לדיורון עלולה לעורר גירוי באף ובפה.
בליעה של דיורון עלולה לגרום לבחילה, הקאה ושלשול.
מגע עם דיורון עלול לעורר גירוי בעור.

השפעה על הסביבה

דיורון הנפלט לאטמוספרה מתפרק לאחר ימים אחדים. דיורון הנפלט לקרקע, נספח אליה בצורה חזקה למשך חודשים רבים ואף שנים רבות.

דיורון רעיל מאוד ועלול לגרום להשפעות ארוכות טווח על החיים הימיים.

מקור המידע

1,2-דיכלורואתאן –
1,2-Dichloroethane

מספר CAS של 1,2-דיכלורואתאן – 107-06-2
קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
נוסחה כימית – C2H4Cl2

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של 1,2-דיכלורואתאן

1,2-דיכלורואתאן משמש ליצירת ויניל כלוריד ותרכובות אורגנו-מוכלרות.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת 1,2-דיכלורואתאן: זיקוק דלק המכיל עופרת, ייצור פלסטיק, כימיקלים, צבעים ולכות.

השפעות בריאותיות

חשיפה ל-1,2-דיכלורואתאן אפשרית בנשימה או בבליעה.
חשיפה נשימתית ל-1,2-דיכלוראתאן עלולה לעורר גירוי בעיניים, באף ובפה. חשיפה במגע עלולה לעורר גירוי בעור.
חשיפה נשימתית לריכוזי 1,2-דיכלורואתאן גבוהים עלולה לגרום לבעיות בראייה, כאבי ראש, עייפות ודיכאון, לפגוע במערכת העצבים המרכזית, לגרום לעוויתות ולבצקת בריאות. במקרים חמורים ייתכן אף אובדן הכרה ומוות.
חשיפה ארוכת טווח ל-1,2-דיכלורואתאן עלולה לגרום לפגיעה בכבד, בריאות, בכליות ובבלוטת יותרת הכלייה. 1,2-דיכלורואתאן הוכרז כמזהם המוכר כמסרטן סביר, חשוד כטרטוגני ועלול לסכן עוברים.

השפעה על הסביבה

1,2-דיכלורואתאן נפלט לאוויר בריכוזים נמוכים ומועבר למרחקים ארוכים.
1,2-דיכלורואתאן הנפלט לקרקע עלול לחלחל למי התהום.
1,2-דיכלוראתאן הוא רעיל ברמה נמוכה בצורה אקוטית וכרונית לחיים הימיים והוא איננו מצטבר בדגים.
1,2-דיכלורואתאן עלול לפגוע בעצים, לא קיים מידע מספק לגבי רעילותו לבעלי חיים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/12-dichloroethane
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

דיכלורומתאן – (Dichloromethane (DCM

מספר CAS של דיכלורומתאן – 75-09-2
קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
נוסחה כימית – CH2Cl2
מכונה גם מתילן כלוריד

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של דיכלורומתאן

דיכלורומתאן משמש בעיקר כממס למסירי צבע וכחומר ניקוי בתהליכי ייצור פלסטיק ומתכות.
המקורות התעשייתיים העיקריים הגורמים לפליטת דיכלורומתאן לאטמוספרה: תהליכי ייצור דיכלורומתאן, ייצור פלסטיק, חומרים סינטטיים, רכיבים אלקטרוניים, גלוון מתכות ובמפעלי צבע.

השפעות בריאותיות

חשיפה לדיכלורומתאן אפשרית דרך דרכי הנשימה ובמגע עורי.
חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים של דיכלורומתאן עלולה לעורר גירוי בדרכי הנשימה ובריאות, לגרום לאובדן הכרה ואף למוות.
חשיפה נשימתית לריכוזים נמוכים של דיכלורומתאן עלולה לגרום לכאב ראש, לשינוי בקצב הלב ולעייפות.
דיכלורומתאן הוא מזהם המוכר כגורם מסרטן, חשוד כמזהם טרטוגני ועלול לסכן עוברים. חשיפה נשימתית כרונית לריכוזים גבוהים של דיכלורמתאן עלולה לפגוע בכבד ובמוח.

השפעה על הסביבה

דיכולורמתאן מתנדף באוויר, מתמוסס ומתנדף במים.
השפעתו על בעלי החיים זהה להשפעתו על בני האדם.
לדיכלורמתאן רעילות אקוטית נמוכה לחיים הימיים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/dichloromethane
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

דיפניל אתרים רב-מוברמים –
Brominated diphenylethers) PBDE)

מספר CAS של דיפניל אתרים רב-מוברמים – לא רלוונטי
קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
נוסחה כימית – קבוצת חומרים

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של דיפניל אתרים רב-מוברמים (PBDE):

דיפניל אתרים רב-מוברמים (PBDE) היא קבוצה בת 209 חומרים כימיים בעלי תכונות דומות המשמשים יחד בתערובות בתעשייה.
PBDE משמשים בעיקר כמעכבי בעירה במוצרי פלסטיק ומוצרי צריכה שונים.
המקורות העיקריים לפליטת PBDE: תהליכי ייצור החומרים, תהליכים כימיים בתעשייה, העושים שימוש ב-PBDE ובפסולות תעשייתיות.

השפעות בריאותיות

דרך החשיפה העיקרית ל-PBDE היא בבליעת מזון.
הריכוזים האופייניים ל-PBDE הם נמוכים ביותר ולא ידועה בוודאות השפעתם על בריאות האדם.
חשיפה ל-PBDE עלולה לפגוע בכבד, במערכת העצבים ובמערך ייצור ההורמונים.

השפעה על הסביבה

דיפניל אתרים רב-מוברמים רעילים במידה רבה לחיים הימיים והם עלולים לגרום נזק ארוך טווח לסביבה הימית.
PBDE מהווים חלק מקבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant) ועמידים ברמה גבוהה לפירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. בשל העמידות הגבוהה יש למזהמים האלה זמן חיים ממושך, יכולת תנועה גבוהה ויכולת הצטברות ברקמות החיות ובשרשרת המזון.

מקור המידע

מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Environmental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=112
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
מרשם הפליטות השבדי
Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Chlorinated-organic substances/Brominated-diphenylethers
הסוכנות להגנת הסביבה, ארצות הברית
Persistent Organic Pollutants: A Global Issue, A Global Response, United States Environmental Protection Agency
http://www.epa.gov/oia/toxics/pop.html

די-2-אתיל הקסיל פתלאט –
(Di-(2-ethyl hexyl) phthalate (DEHP

מספר CAS של די-2-אתיל הקסיל פתלאט – 117-81-7
קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
נוסחה כימית – C24H38O4

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של די-2-אתיל הקסיל פתלאט

המקורות העיקריים לפליטת די-2-אתיל הקסיל פתלאט (DEHP) הם תהליכי ייצור שנעשה בהם שימוש ב-DEHP: תהליכי ייצור פלסטיק, בקרת דליפות בציוד מגן לפנים ובדיקת מערכות סינון.

השפעות בריאותיות

חשיפה ל-DEHP תיתכן דרך דרכי הנשימה ובבליעה. חשיפה במגע בעור אפשרית גם כן, אולם השפעתה איטית מאוד.
חשיפה בנשימה ל-DEHP לא הוכחה כפוגעת בבני האדם.
אכילה ושתייה של מזון ומים מזוהמים ב-DEHP עלולה לפגוע בכליות ובפוריות ולגרום למומים מולדים.
DEHP הוא מזהם חשוד כטרטוגני ועלול לסכן עוברים.

השפעה על הסביבה

די-2-אתיל הקסיל פתלאט (DEHP) נפלט כגז ומתפרק באוויר בתוך יום-יומיים או נספח לחלקיקים מרחפים, המתפרקים בסביבה בתוך כשלושה שבועות.
ל-DEHP עמידות נמוכה בסביבה והוא מפורק ע"י אורגניזמים בפני המים או הקרקע לתרכובות שאינן מזיקות.
DEHP מצטבר בכמויות קטנות ברקמות החיות.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/di-2-ethylhexyl-phthalate-dehp
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

ה

הלונים – Halons

מספר CAS של הלונים – קבוצת מזהמים
קבוצה כימית – גזים אחרים
נוסחה כימית – קבוצת מזהמים

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של הלונים

הלונים הם קבוצת גזים סינטטיים (דומים ל-CFC), שאינם נמצאים באופן טבעי בסביבה.
הלונים שימשו בעבר כחומר מדכא בעירה במטפים לכיבוי אש, וכן כחלק מחומרי הדברה שונים. השימוש בהם כיום אסור.
מקורות הפליטה האפשריים: תהליכי ייצור, שינוע ואחסון החומרים.

השפעות בריאותיות

חשיפה לריכוזים אופייניים של הלונים בסביבה אינה מסוכנת לבני האדם.
חשיפה להלונים אפשרית דרך דרכי נשימה ובמגע עם העור.
חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים של הלונים עלולה לגרום לקשיי נשימה, לחץ בחזה, סחרחורות, כאב ראש, הצטברות נוזלים בריאות ואף לאובדן הכרה.
חשיפה בעור להלונים עלולה לעורר גירוי בעור וכוויות קור.

השפעה על הסביבה

כחלק מקבוצת המזהמים האורגניים הנדיפים (VOC) עלולים הלונים לגרום ליצירת אוזון בגובה הקרקע וערפיח פוטוכימי.
קבוצת ההלונים היא בעלת פוטנציאל תרומה גבוה להתחממות הגלובלית (GWP – Global Warming Potential), פי 2000-7000 מפחמן דו-חמצני.
גזי ההלונים הם חלק מקבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant), מזהמים בעלי עמידות גבוהה מפני פירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. בזכות העמידות הגבוהה שלהם, יש למזהמים אלה זמן חיים ארוך, יכולת גבוהה של תנועה ויכולת להצטבר ברקמות החיות ובשרשרת המזון.

מקור המידע

מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Environmental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=118
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית
Class II Ozone-depleting Substances, U.S Environmental Protection Agency

הפטאכלור – Heptachlor

מספר CAS של הפטאכלור – 76-44-8
קבוצה כימית – חומרי הדברה
נוסחה כימית – C10H5C17

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של הפטאכלור

הפטאכלור לא קיים בסביבה באופן טבעי.
הפטאכלור שימש בעבר כחומר הדברה בגידולים חקלאיים ובבתי מגורים. בישראל נאסר השימוש בהפטאכלור.
מקורות הפליטה האפשריים של הפטאכלור: ייצור, שינוע ואחסון של החומר ודליפות מאתרי הטמנת פסולת מסוכנת ומטמנות רגילות.

השפעות בריאותיות

חשיפה להפטאכלור אפשרית בעיקר דרך דרכי הנשימה, בבליעת מזון ודרך מים מזוהמים.
החשיפה בבליעה לריכוזים גבוהים של הפטאכלור עלולה לפגוע במערכת העצבים.
החשיפה להפטאכלור בנשימה עלולה לפגוע במערכת הדם, בכבד ובפוריות.
הפטאכלור מוכר כחומר שאפשר שהוא גורם למחלת הסרטן באדם.

השפעה על הסביבה

הפטאכלור נקשר לקרקע ויכול עבור מרחקים גדולים באטמוספרה ולכן אפשר לאתרו גם הרחק ממקור הפליטה.
הפטאכלור נמנה עם קבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant), מזהמים בעלי עמידות גבוהה מפני פירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. עקב עמידותם הגבוהה יש למזהמים אלה זמן חיים ארוך, יכולת גבוהה של תנועה ויכולת להצטבר ברקמות החיות ובשרשרת המזון.

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
הסוכנות להגנת הסביבה, ארצות הברית
EPA – United States Environmental Protection Agency – Technology Transfer Network (TTN), Air Toxics Website, Heptachlor
http://www.epa.gov/ttn/atw/hlthef/heptachl.html
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

הקסאברומודיפניל אתר – Hexabromodiphenyl ether

מספר CAS של הקסאברומודיפניל אתר – 36483-60-0
קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
נוסחה כימית – C12H4Br6O

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של הקסַאברומודיפניל אתר

הקסַאברומודיפניל אתר נמנה עם קבוצת דיפניל אתרים רב-מוברמים (PBDE) ומשמש בעיקר כמעכב בעירה במוצרי פלסטיק ומוצרי צריכה שונים. השימוש בו בישראל נאסר.
המקורות העיקריים לפליטת הקסַאברומודיפניל אתר: תהליכי ייצור החומר, תהליכים כימיים בתעשייה העושים שימוש בהקסַאברומודיפניל אתר ובפסולת תעשייתית.

השפעות בריאותיות

חשיפה להקסַאברומודיפניל אתר אפשרית דרך דרכי הנשימה, במגע או בבליעה.
חשיפה להקסַאברומודיפניל אתר עלולה לפגוע בכבד, במערכת העצבים ובמערך ייצור ההורמונים.
לא קיים מידע מספק לגבי הגדרת החומר כמסרטן.

השפעה על הסביבה

הקסַאברומודיפניל אתר נמנה עם קבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant), מזהמים בעלי עמידות גבוהה מפני פירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. עקב עמידותם הגבוהה יש למזהמים אלה זמן חיים ארוך, יכולת גבוהה של תנועה ויכולת להצטבר ברקמות החיות ובשרשרת המזון.

מקור המידע

מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Environmental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=112
מרשם הפליטות השבדי
Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Chlorinated-organic substances/Brominated-diphenylethers
הסוכנות להגנת הסביבה, ארצות הברית
Persistent Organic Pollutants: A Global Issue, A Global Response, United States Environmental Protection Agency
http://www.epa.gov/oia/toxics/pop.html
סיכום רעילות 2 2' 4 4' 5 5' הקסַאברומודיפניל אתר, הסוכנות להגנת הסביבה, ארצות הברית
TOXICOLOGICAL REVIEW OF 2,2',4,4',5,5'-HEXABROMODIPHENYL ETHER (BDE-153) (CAS No. 68631-49-2)

הקסאברומופיניל – Hexabromobiphenyl

מספר CAS של הקסאברומופיניל – 36355-01-8
קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
נוסחה כימית – C12H4Br6

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של הקסַאברומופיניל

הקסַאברומופיניל משמש כמעכב בעירה, בעיקר במוצרי חשמל עשויים פלסטיק. השימוש בו בישראל נאסר.
פליטת הקסַאברומופיניל אפשרית בעיקר בתהליכי ייצור העושים שימוש בהקסַאברומפיניל ומאתרים לסילוק פסולת.

השפעות בריאותיות

חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים של הקסַאברומופיניל עלולה לפגוע במערכת החיסונית ובמערכת העצבים, בכבד, בכליות ובפוריות.
חשיפה במגע להקסַברומופיניל עלולה לעורר גירוי בעור.

השפעה על הסביבה

הקסַאברומופיניל בעל השפעות ארוכות טווח על החיים הימיים.
בשנת 2009 נוסף הקסַאברומופיניל לרשימת החומרים באמנת שטוקוהלם, כחלק מקבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant), מזהמים בעלי עמידות גבוהה מפני פירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. עקב עמידותם הגבוהה, יש למזהמים אלה זמן חיים ארוך, יכולת גבוהה של תנועה ויכולת להצטבר ברקמות החיות ובשרשרת המזון.

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
הסוכנות לחומרים רעילים ומחלות, אטלנטה
Agency for Toxic Substances and Disease Registry, Atlanta
http://www.atsdr.cdc.gov/toxprofiles/tp68-c5.pdf
רשימת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant), הבנק העולמי
http://wwwesd.worldbank.org/popstoolkit/POPsToolkit/POPSTOOLKIT_COM/ABOUT/CHEMICAL/HBB.HTM

הקסכלורובוטידאן – Hexachlorobutadiene) HCBD)

מספר CAS של הקסכלורובוטידאן – 87-68-3
קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
נוסחה כימית – C4Cl6

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של הקסכלורובוטידאן

HCBD (הקסָכלורובוטידאן) משמש בתעשייה הכימית בתהליכי ייצור שמנים ותרכובות גומי, ובמקומות בודדים גם כחומר חיטוי.
HCBD משמש כנוזל להעברת חום וכנוזל הידראולי.
פליטת HCBD מתרחשת בעיקר בתהליך ייצורו ובאתרי טיפול בפסולת.

השפעות בריאותיות

החשיפה לרמות אופייניות של HCBD באוויר אינה משפיעה על בריאות האדם, אולם חשיפה לרמות גבוהות של החומר עלולה לגרום לנזק בכבד ובכליות.
HCBD מוכר כחומר טרטוגני ומסכן עוברים.

השפעה על הסביבה

HCBD רעיל לצמחים ובעלי חיים ימיים ונוטה להצטבר ברקמות דגים ורכיכות ובשרשרת המזון.
HCBD הוא חומר יציב, המצטבר בקרקעות ובגופי מים, ולכן בעל פוטנציאל להשפעה על הסביבה.

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Environmental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=144
רשימת גורמים הידועים או חשודים כטרטוגניים בבני אדם, הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים, פברואר 2011
רשימת גורמים העלולים לסכן עוברים, הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים.
מרשם הפליטות השבדי
Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Chlorinated-organic substances/Hexachlorobutadiene/

הקסכלורובנזן –
Hexachlorobenzene) HCB)

מספר CAS של הקסכלורובנזן – 118-74-1
קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
נוסחה כימית – C6Cl6

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של הקסָכלורובנזן

הקסָכלורובנזן שימש בעבר כחומר הדברה והחל משנת 1976 נאסר השימוש בו למטרה זו בארצות הברית.
המקורות העיקריים לפליטת הקסָכלורובנזן: תהליכים תעשייתיים המשתמשים בממסים, תוצרי לוואי מייצור חומרי הדברה ודישון ומייצור תרכובות כלור, ייצור מוצרי תעופה, תהליכי שימור עץ ושירותים סניטריים.

השפעות בריאותיות

החשיפה להקסָכלורובנזן אפשרית דרך דרכי הנשימה, אכילת מזון המכיל את המזהם או במגע עם העור.
הקסָכלורובנזן עובר בחלב אֵם לתינוקות והוא רעיל במיוחד לילדים.
צריכת מזון המכיל הקסָכלורובנזן במשך זמן רב עלולה לגרום לפגיעה בכבד, בכליות, במערכת החיסונית ובדם ולגרום לפיגמנטציה בעור.
הקסָכלורובנזן מוגדר כמסרטן אפשרי לבני האדם.

השפעה על הסביבה

הקסָכלורובנזן הוא חלק מקבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant), בעלי העמידות הגבוהה לפירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. בשל העמידות הגבוהה זמן החיים של המזהמים האלה ארוך, יכולת התנועה שלהם גבוהה ורבה היכולת שלהם להצטבר ברקמות החיות ובשרשרת המזון.
הקסָכלורובנזן איננו מסיס במים ונספח בחוזקה לקרקע.
הקסָכלורובנזן רעיל לבעלי חיים, לציפורים ולחיים ימיים והוא עלול לגרום למוות או להאטה בקצב הצמיחה.
חשיפה ממושכת להקסָכלורובנזן עלולה לקצר את תוחלת החיים, לגרום לבעיות פוריות ולשינויי התנהגות ומראה בבעלי חיים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/benzene-hexachloro-hcb
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

ו

ונדיום בכל תרכובותיו (מחושב כונדיום) – (Vanadium and compounds (as Va

מספר CAS של ונדיום – 7440-62-2
קבוצה כימית – חומרים אנאורגניים
נוסחה כימית – Va

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של ונדיום

ונדיום משמש בעיקר בתעשיית ייצור המתכות והסגסוגות, הוא מוסף לסגסוגת על מנת לחזקה. בנוסף, ונדיום משמש כקטליזטור בתעשייה הכימית.
מקורות תעשייתיים לפליטת ונדיום לאטמוספרה: זיקוק נפט ושריפת דלק, וייצור מתכות וסגסוגות.

השפעות בריאותיות

החשיפה לונדיום אפשרית בנשימה, בבליעה או במגע עם העור.
מגע עורי עם ונדיום עלול לגרום לכוויות ולדלקות בעור.
חשיפה נשימתית לריכוזי ונדיום אופייניים באטמוספרה לא פוגעת בבני האדם.
חשיפה נשימתית לריכוזי ונדיום נמוכים עלולה לעורר גירוי בריאות, לגרום לכאב גרון, צפצופים בנשימה, כאב בחזה ואסתמה.
חשיפה נשימתית לריכוזי ונדיום גבוהים עלולה לגרום לכאב ראש, רעידות ולפגיעה במערכת העצבים.

השפעה על הסביבה

ונדיום יכול להישאר בסביבה לפרקי זמן ארוכים.
באטמוספרה ונדיום יוצר חלקיקי אירוסולים הנספגים בקרקע או במים. ונדיום נספח לקרקע בחוזקה ואיננו נשטף או מחלחל למי תהום.
ונדיום איננו מצטבר ברקמות החיות.

מקורות המידע

רשימת החומרים הרעילים, הסוכנות לרישום חומרים רעילים ומחלות, אטלנטה
http://www.atsdr.cdc.gov/toxprofiles/tp58-c6.pdf
מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Enviormental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=110
ארגון הבריאות העולמי
http://www.euro.who.int/__data/assets/pdf_file/0016/123082/AQG2ndEd_6_12vanadiumPDF

ויניל כלוריד – Vinyl Chloride

מספר CAS של ויניל כלוריד – 75-01-4
קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
נוסחה כימית – C2H3Cl

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של ויניל כלוריד

ויניל כלוריד משמש כמונומר ליצירת הפולימר פולי ויניל כלוריד (PVC) בתעשיית מוצרי פלסטיק, צינורות, חוטים, כבלים, אריזות ועוד.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת ויניל כלוריד: תהליך ייצור פולי ויניל כלוריד, כימיקלים ופלסטיק.

השפעות בריאותיות

חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים של ויניל כלוריד עלולה לגרום לכאב ראש, לסחרחורת, לעייפות, לאובדן הכרה ובמקרים קיצונрים אף למוות.
חשיפה ארוכת טווח לויניל כלוריד (במשך שנים רבות) עלולה לגרום לאין אונות, לפגיעה בכבד, במערכת העצבים ובמערכת החיסונית.
מגע עורי עלול לגרום לאדמומיות, לכוויות ולאיבוד התחושה.
ויניל כלוריד מוכר כגורם מסרטן, חשוד כטרטוגני ועלול לסכן עוברים.

השפעה על הסביבה

ויניל כלוריד משתחרר לאטמוספרה ויציב במשך ימים אחדים עד להתפרקותו.
במקרה של פליטה למים ולקרקע, רוב החומר מתנדף במהירות, אך חלקו יחלחל למי התהום ויישאר יציב במשך חודשים ואף שנים.
ויניל כלוריד לא מצטבר ברקמות החיות. לא קיים מידע לגבי הרעלת החיים הימיים, צמחים ובעלי חיים ביבשה מוויניל כלוריד.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/vinyl-chloride-monomer-vcm
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

ז

זרחן כללי – Total Phosphorus

מספר CAS של זרחן כללי – לא רלוונטי
קבוצה כימית – חומרים אנאורגניים
נוסחה כימית – 3(PO4)

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של זרחן כללי

הפעילויות התעשייתיות העיקריות התורמות לפליטת זרחן הן: ייצור מוצרי מזון, טיפול בשפכים ובפסולת, ייצור מוצרים מעכבי קורוזיה ובעירה, ייצור תכשירי ניקוי לבית וייצור צבעים.
זרחן מועבר לקרקע ולמים גם כתוצאה מפעילות חקלאית ושימוש בדשנים וחומרי הדברה.
מקור פליטה נוסף לזרחן הוא שריפת דלקים בתחבורה.

השפעות בריאותיות

זרחן הוא נוטריינט חיוני ונמצא בגוף כל היצורים החיים. אין לזרחן השפעות ישירות על הבריאות.
החשיפה העיקרית לתרכובות זרחניות היא דרך המזון, אולם תיתכן גם חשיפה בנשימה או במגע עם העור במקרים של שימוש לא נכון בחומרי דשן והדברה.

השפעה על הסביבה

זרחן מצוי בטבע באטמוספרה, בקרקע, בצמחים ובעיקר במלחי פוספט.
כמות גבוהה של זרחן במקורות המים עלולה לגרום לאאוטריפיקציה, לריבוי של מזהמים במערכת האקולוגית של המים ולקריסה של המערכת הביולוגית. תוספת רבה של זרחן גורמת לגידול באוכלוסיית האצות, הצורכת כמויות גדולות מהחמצן המומס במים ועלולה כתוצאה מכך לגרום לירידה בזמינות החמצן לאורגניזמים אחרים ולהתמוטטות שרשרת המזון.

מקור המידע

ח

חומר חלקיקי עדין מרחף –
Suspended Particulate Matter

מספר CAS של חומר חלקיקי עדין מרחף – לא רלוונטי
קבוצה כימית – משתנה בהתאם למקור החומר החלקיקי
נוסחה כימית – משתנה בהתאם למקור החומר החלקיקי

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של חומר חלקיקי עדין מרחף

אין ייצור מכוון של חומר זה. חומר חלקיקי עדין מרחף הינו חומר דק ועדין ולכן נסחף בקלות ברוח. שינויים כימיים ותגובות עם חומרים אחרים עשויים להתרחש כתלות בהרכב החלקיקים.
חלקיקים עדינים נוצרים במגוון רחב של תהליכים תעשייתיים כתוצאה מטיפול בחומר בתפזורת, מבעירה ומעיבוד מינרלים.
פליטת חלקיקים מתחבורה נוצרת כתוצאה משריפת דלקים (בעיקר בכלי רכב המונעים בדיזל), מבלאי של צמיגים או ממערבולות אוויר ומשבי רוח בנסיעה בדרכים וכבישים.

השפעות בריאותיות

חומר חלקיקי עדין מרחף הינו כלל החלקיקים המרחפים באוויר. מצוי בחלקו במצב צבירה מוצק ובחלקו משלב מוצק ונוזל.
חומר חלקיקי עשוי להכיל חלקיקי פחמן, חומר מינרלי קרקעי, חלקיקים של חומרים אורגניים, מתכות, רסס ים ואבקנים.
השפעת החלקיקים תלויה במקורם ובחומרים שהם מכילים או סופחים.
חומר חלקיקי עדין נפוץ באוויר ועלול להיכנס לגוף האדם בעת נשימה דרך הפה והאף ובכך לגרום להשפעה פיזית ישירה ו/או להיספג בדם. כל בני האדם נחשפים באופן רציף במידה מסוימת לחומר חלקיקי.
חומר חלקיקי עדין מרחף הוא למעשה קבוצה הכוללת מספר תת קבוצות, אותן מקובל לסווג לקבוצות על פי גודלם. הקבוצות החשובות מן ההיבט הסביבתי-בריאותי הן חלקיקים נשימים, שקוטרם למטה מ-10 מיקרון (PM10) וחלקיקים נשימים עדינים, שקוטרם למטה מ-2.5 מיקרון (PM2.5).
ככל שהחלקיקים קטנים יותר, כן עמוקה חדירתם למערכת הנשימה וגובר פוטנציאל הנזק שלהם לבריאות האדם. חלקיקי PM10 חודרים למערכת הנשימה העליונה, בעוד שחלקיקי PM2.5 חודרים גם לריאות.

השפעות אפשריות של חומר חלקיקי עדין

כאשר החומר החלקיקי מכיל חומרים כגון עופרת, קדמיום ואבץ, ייתכנו מידות שונות של רעילות שהשפעתם תורגש דרך ספיגת החומרים לדם.
תופעות אלרגיות או רגישות יתר ייתכנו כאשר החומר החלקיקי מכיל אלרגנים מהצומח, דגנים או כימיקלים.
זיהומי חיידקים ופטריות ייתכנו כאשר מקור החומר באורגניזמים חיים.
חומר חלקיקי המכיל אסבסט או קוורץ עלול לגרום למחלות נשימה כגון פיברוזיס.
סוגים מסוימים של חלקיקים המכילים אסבסט או כרום עלולים לגרום לסרטן.
חלקיקים המכילים חומצות ובסיסים יכולים להביא לגירוי בקרומים ריריים בגוף האדם.
לחלקיקים השפעה על תסמינים נשימתיים שיכולים להיות מוגברים, כדוגמת החמרה במצבם של חולי אסתמה.

השפעה על הסביבה

בנוסף להשפעה על איכות האוויר, לחלקיקים השפעה גם על דרגת הראות והשקיפות של האוויר. חלקיקים הנישאים באוויר נשטפים ע"י גשם או שלג ושוקעים לקרקע או למקור מים ולפעמים גם מתמוססים באותם המים. כתוצאה מכך עלולה להיגרם פגיעה אקולוגית בגופי המים. השפעה ספציפית של כל סוג חלקיקים תלויה בהרכב החלקיקים, ריכוזם ונוכחות מזהמים נוספים כדוגמת גזים חומציים.

מקור המידע

חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ-10 מיקרומטר – Particular Matter

מספר CAS של חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ-10 מיקרומטר – לא רלוונטי
קבוצה כימית – משתנה בהתאם למקור החומר החלקיקי
נוסחה כימית – משתנה בהתאם למקור החומר החלקיקי

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ-10 מיקרומטר

אין ייצור מכוון של חומר זה. חלקיקים בקוטר 10 מיקרומטר (PM10) ופחות מזה הם חומר דק ועדין ולכן נסחפים בקלות ברוח. שינויים כימיים ותגובות עם חומרים אחרים עשויים להתרחש כתלות בהרכב החלקיקים.
חלקיקים עדינים נוצרים במגוון רחב של תהליכים תעשייתיים כתוצאה מטיפול בחומר בתפזורת, מבעירה ומעיבוד מינרלים. הענפים שנעשה בהם שימוש בתהליכים אלה כוללים מפעלים לייצור לבנים ומלט, בתי זיקוק, עיבוד ברזל וייצור פלדה, חציבה, תחנות כוח השורפות דלקים פוסיליים.
פליטת חלקיקים מתחבורה נוצרת כתוצאה משריפת דלקים (בעיקר בכלי רכב המונעים בדיזל), מבלאי של צמיגים, או ממערבולות אוויר ומשבי רוח בנסיעה בדרכים וכבישים.

השפעות בריאותיות

חלקיקים בטווח גודל של עד 10 מיקרומטר (PM10) נפוצים באוויר ועלולים להיכנס לגוף האדם בעת נשימה דרך הפה והאף ולגרום בכך להשפעה פיזית ישירה או להיספג בדם.
כל בני האדם נחשפים באופן רציף במידה מסוימת לחומר חלקיקי (להוציא סביבות מסוננות במיוחד).
השפעת החלקיקים תלויה במקורם ובחומרים שהם מכילים או סופחים.

השפעות אפשריות של חומר חלקיקי עדין

כאשר החומר החלקיקי מכיל חומרים כגון עופרת, קדמיום ואבץ, תיתכן רעילות בדרגות שונות, שהשפעתה תורגש דרך ספיגת החומרים בדם.
תופעות אלרגיות או רגישות יתר ייתכנו כאשר החומר החלקיקי מכיל אלרגנים מהצומח, דגנים או כימיקלים.
זיהומי חיידקים ופטריות ייתכנו כאשר מקור החומר באורגניזמים חיים.
חומר חלקיקי המכיל אסבסט או קוורץ עלול לגרום למחלות נשימה כגון פיברוזיס.
סוגים מסוימים של חלקיקים המכילים אסבסט או כרום עלולים לגרום לסרטן.
חלקיקים המכילים חומצות ובסיסים יכולים להביא לגירוי בקרומים ריריים בגוף האדם.
לחלקיקים השפעה על תסמינים נשימתיים שיכולים להיות מוגברים, כגון החמרה במצבם של חולי אסתמה.

השפעה על הסביבה

בנוסף להשפעה על איכות האוויר, לחלקיקים השפעה גם על דרגת הנראות והשקיפות של האוויר. חלקיקים הנישאים באוויר נשטפים על ידי גשם או שלג ושוקעים לקרקע או למקור מים ולפעמים גם מתמוססים באותם המים. כתוצאה מכך עלולה להיגרם פגיעה אקולוגית בגופי המים.
השפעה ספציפית של כל סוג החלקיקים תלויה בהרכב החלקיקים, ריכוזם ונוכחות מזהמים נוספים כדוגמת גזים חומציים. השפעת החלקיקים בטווח גודל של עד 10 מיקרון (PM10) על בעלי החיים זהה להשפעתם על בני האדם.

מקור המידע

חנקן כללי – Total Nitrogen

מספר CAS של חנקן כללי – לא רלוונטי
קבוצה כימית – חומרים אנאורגניים
נוסחה כימית של ניטראט – NO3
נוסחה כימית של ניטריט – NO2 (ניטריט)
נוסחה כימית של אמוניה – NH3
נוסחה כימית של אמוניום – NH4 ותרכובות חנקן אורגני

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של חנקן כללי

הפעילויות התעשייתיות העיקריות התורמות לפליטת חנקן כללי הן: ייצור מזון, טיפול בשפכים ופסולת וגידול אינטנסיבי של בעלי חיים.
חנקן כללי מועבר לקרקע ולמים גם כתוצאה מפעילות חקלאית ושימוש בחומרי הדברה.
פליטות משריפת דלקים בכלי רכב מכילות גם כן תחמוצות חנקן שמתמוססות במשקעים ובדרך זו מגיעות למקורות המים השונים.

השפעות בריאותיות

תרכובות חנקן כללי נמצאות בגוף כל בעלי החיים והן מרכיב בסיסי ביצירת חלבונים.
במקרים מסוימים, לאחר כניסת ניטראט (NO3) לגוף, ייתכן בו שינוי כימי שלו לניטריט (NO2, חנקן דו-חמצני) העשוי להיות קשור בתסמונת "התינוק הכחול". במצב זה יש שינוי בהרכבו של החלבון המוגלובין והעברת החמצן לרקמות נפגעת. תינוקות ונשים בהריון רגישים במיוחד לתסמונת זו.

השפעה על הסביבה

כמות רבה של תרכובות חנקן כללי במקורות המים עלולה לגרום לאאוטריפיקציה, לריבוי של מזהמים במערכת האקולוגית של המים ולקריסה של המערכת הביולוגית.
תוספת רבה של חנקן גורמת לגידול באוכלוסיית האצות הצורכת כמויות גדולות מהחמצן המומס במים ועלולה לגרום בכך לירידה בזמינות החמצן לאורגניזמים אחרים ולהתמוטטות שרשרת המזון.

מקור המידע

ט

טולואן – Toluene

מספר CAS של טולואן – 108-88-3
קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
נוסחה כימית – C7H8

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של טולואן

המקורות העיקריים לפליטת טולואן לסביבה הם: בתי זיקוק, מפעלים לייצור כימיקלים, מפעלי תרופות, ייצור גומי, דפוס וצבעים.

השפעות בריאותיות

חשיפה לטולואן נגרמת כתוצאה מנשימה, מגע או בליעה.
לאחר חשיפה נשימתית חד פעמית, השפעת הטולואן מתפוגגת בתוך כ-12 שעות.
טולואן מוגדר כמזהם בעל פוטנציאל טרטוגני הידוע כעלול לסכן עוברים.
חשיפה נשימתית קצרת טווח לריכוזים גבוהים של טולואן עלולה לגרום לכאבי ראש ולאופוריה, סחרחורת, ישנוניות, אובדן הכרה ואף למוות.
חשיפה נשימתית ארוכת טווח לריכוזים נמוכים של טולואן עלולה לפגוע בכליות.
חשיפה נשימתית ארוכת טווח לריכוזים גבוהים של טולואן עלולה לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך, בעיות בדיבור, בראייה ובשמיעה, לגרום לאובדן שליטה בשרירים ואובדן זיכרון ושיווי משקל.

השפעה על הסביבה

טולואן הוא חומר שאורך חייו באטמוספרה קצר, על כן הוא מצוי באזור הפליטה שלו (מזהם מקומי). במים ובקרקע טולואן מפורק ע"י בקטריות.
השפעה על החיים הימיים: בחשיפה קצרת טווח השפעתו האקוטית בינונית ובחשיפה ארוכת טווח רעילותו בינונית.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/toluene-methylbenzene
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים, פברואר 2011
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

טוקספן – Toxaphene

מספר CAS של טוקספן – 8001-35-2
קבוצה כימית – חומרי הדברה
נוסחה כימית – C10H10Cl8

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של טוקסַפן

טוקסַפן שימש בעבר כחומר הדברה. בישראל השימוש בו נאסר.
המקורות האפשריים לפליטת טוקסַפן: השימוש בו כחומר הדברה ופליטות מאתרי הטמנת פסולת מסוכנת.

השפעות בריאותיות

החשיפה לריכוזים גבוהים מאוד של טוקסַפן עלולה לפגוע בריאות, בכליות ובמערכת העצבים.
טוקסַפן מוכר כחומר שאפשר שהוא גורם למחלת הסרטן לאדם.

השפעה על הסביבה

טוקסַפן מסיס במים ועובר מרחקים ארוכים ממקום פליטתו.
טוקסַפן נמנה עם קבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant), חומרים בעלי עמידות גבוהה מפני פירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. עקב עמידותם הגבוהה, יש למזהמים אלה זמן חיים ארוך, יכולת גבוהה של תנועה גבוהה ויכולת להצטבר ברקמות החיות ובשרשרת המזון.

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
http://prtr.ec.europa.eu/pgLibraryPollutants.aspx
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

טטרכלורואתילן –
(Tetrachloroethylene PERC)

מספר CAS של טטרכלורואתילן – 127-18-4
קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
נוסחה כימית – C2Cl4

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של טטרכלורואתילן

המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת טטרכלורואתילן: ניקוי יבש, תעשייה כימית, יצרני גומי, ייצור ציוד מכני כבד, תעשיית הגלוון, תעשיית ייצור נייר וייצור כימיקלים לחקלאות.

השפעות בריאותיות

חשיפה לטטרכלורואתילן אפשרית דרך דרכי הנשימה או בבליעה.
חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים של טטרכלורואתילן עלולה לגרום לפגיעה במערכת העצבים, לסחרחורות, לכאבי ראש, בלבול, בחילות, קשיי דיבור או הליכה, חוסר הכרה ואף למוות.
חשיפה נשימתית ארוכת טווח עלולה להשפיע על הכליות והכבד.
טטרכלורואתילן הוא חומר טרטוגני ומסכן עוברים ומוגדר כמסרטן.

השפעה על הסביבה

טטרכלוראתילן מתנדף כגז לאטמוספרה. טטרכלוראתילן מתמוסס מעט במים: בהעברה למקורות מים ולקרקע מתנדף רוב החומר, אולם חלקו עלול לחלחל למי תהום.
טטרכלורואתילן רעיל בצורה אקוטית וכרונית ברמה בינונית לבעלי החיים הימיים החשופים לו ומצטבר בכמויות קטנות ברקמות החיות.
לא קיים מידע מספק לגבי הרעלת צמחים ובעלי חיים מטטרכלורואתילן.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/tetrachloroethylene
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

טריבוטילטין בכל תרכובותיו – Tributyltin

מספר CAS של טריבוטילטין – 56-35-9
קבוצה כימית – חומרי הדברה
נוסחה כימית – C24H54OSn2

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של טריבוטילטין

טריבוטילטין לא קיים באופן טבעי בסביבה.
השימושים העיקריים של טריבוטילטין הם: מונע עכירות בים למניעת צמיחה של אצות על גוף הספינות, על רשתות דיג וכו'. קוטל פטריות בחומרים משמרי עץ, טקסטיל, נייר, פלסטיק וחומרי אריזה. טריבוטילטין מוסף לפלסטיק ולחומרים נוספים. תכונותיו: יציב ואינו גורם לקורוזיה.
המקורות העיקריים לפליטת טריבוטילטין: מוצרים אשר טופלו בחומרי הדברה המכילים טריבוטילין, שחרור החומר תוך כדי ייצורו, ייצור מוצרים שהחומר מוסף אליהם, אחסון החומר והובלתו.

השפעות בריאותיות

בני אדם עלולים להיות חשופים לטריבוטילטין ע"י שאיפה של אוויר המכיל את התרכובות, בליעת מזון או מים מזוהמים בחומר או במגע עם העור.
שאיפה של אוויר המכיל תרכובות טריבוטילטין עלולה לגרום לגירוי של דרכי נשימה, לחץ בחזה, קשיי נשימה, סחרחורות, כאבי ראש, רעידות ותסמינים דמויי שפעת.
מגע של תרכובות הטריבוטילטין בעור גורם לגירוי העור וכוויות כימיות.
מגע של תרכובות הטריבוטילטין בעיניים גורם לגירוי העיניים.

השפעה על הסביבה

טריבוטילטין מצטבר ברקמות החיות הימיות.
טריבוטילטין חשוד כפוגע במערכת האנדוקרינית ועלול פגוע במערכת ההורמונלית של בעלי החיים.

מקור המידע

מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Environmental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=167
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
http://prtr.ec.europa.eu/pgLibraryPollutants.aspx

טריכלורואתילן – Trichloroethylene

מספר CAS של טריכלורואתילן – 79-01-6
קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
נוסחה כימית – C2HCl3

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של טריכלורואתילן

טריכלורואתילן משמש ממס או רכיב בתערובות ממסים וכחומר גלם בתעשיות הפרמצבטיקה והטקסטיל. עיקר השימוש בו הוא להסרת שמנים (גריז) מחלקי מתכת, בתעשיות הדבקים, חומרי הסיכה, צבעים, לכּות, חישוף צבע, חומרי הדברה ובניקוי מתכת קר.
בנוסף, משמש הטריכלורואתילן כנוזל קירור להעברת חום בטמפרטורה נמוכה.

השפעות בריאותיות

טריכלוארואתילן מוכר כחומר מסרטן סביר בבני אדם, כחומר טרטוגני וכחומר מסכן עוברים.
לטריכלורואתילן השפעה מדכאת על מערכת העצבים המרכזית והוא משמש גם כחומר מרדים בהליכים כירורגיים.
חשיפה לכמויות מתונות של החומר עלולה לגרום לכאבי ראש, לחוסר שיווי משקל ולרעידות. חשיפה לכמויות גדולות עלולה לגרום לסחרחורת או לישנוניות. בחשיפה לכמויות קיצוניות ייתכן גם אובדן הכרה.
חשיפה ארוכת טווח לריכוזים נמוכים עלולה לגרום לבחילות, חוסר סבילות למזונות שומניים, הפרעה נשימתית, פגיעה בכליות ודיכוי המערכת החיסונית. חשיפה כרונית לריכוזים גבוהים עלולה לגרום לפגיעות בלתי הפיכות בלב, במערכת העצבים ובכבד ולעתים אף למוות.

השפעה על הסביבה

בשל אורך החיים הקצר של החומר עד לפירוקו, הוא עשוי להימצא בסביבת מקור הפליטה ומהווה מזהם מקומי. טריכלורואתילן מתפרק באוויר לחומרים אחרים כגון פוסגן, פורמיל כלוריד ואטומי כלור, ותורם בכך לתופעת הגשם החומצי.
כאשר טריכלורואתילן נפלט לקרקע או למים חלקו מתאדה וחלקו מתמוסס במי התהום.
החומר פריק באורח ביולוגי על ידי מיקרואורגניזמים, בטווח של יומיים עד 10 ימים, ומצטבר ברקמות החיות במידה מוגבלת.

מקורהמידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/trichloroethylene
הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asppageid=2187&parentid=10&catid=6&maincat=1

טריכלורובנזן – Trichlorobenzene TCB's

מספר CAS של טריכלורובנזן – 12002-48-1
קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
נוסחה כימית – C6H3Cl3

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של טריכלורובנזן

טריכלורובנזן לא קיים בצורה טבעית בסביבה.
טריכלורובנזן משמש בעיקר בתעשייה הכימית, בייצור מוצרי צבע וטקסטיל ובשמנים מינרליים ובחומרים משמרים לעץ, כמסירי שומנים וכנוזלי סיכוך והעברת חום.
המקורות העיקריים לפליטת טריכלורובנזן: ייצור, הובלה ואחסון של החומר וכן השימוש בו. ברוב המקרים נפלט החומר לאוויר, אולם תיתכן גם העברה למקורות מים או לקרקע.

השפעות בריאותיות

חשיפה לריכוזים אופייניים של טריכלורובנזן בסביבה אינה נחשבת מסוכנת לאדם.
חשיפה לטריכלורובנזן אפשרית דרך בליעה של מזון או מים מזוהמים בחומר, כתוצאה מחשיפה במהלך העבודה.
החשיפה לרמות גבוהות של טריכלורובנזן עלולה לגרום לגירוי בעור, בעיניים ובדרכי הנשימה ולנזק בכבד, בכליות ובריאות.
טריכלורובנזן חשוד כחומר טרטוגני ועלול לסכן עוברים.

השפעה על הסביבה

זמן החיים של טריכלורובנזן קצר מאוד באטמוספרה, כשהוא מגיב בה בבואו במגע עם חומרים אחרים בדרך הגורמת ליצירת אוזון בקרבת הקרקע, חומר המשפיע באורח שלילי על צמחים ועל בריאות האדם.
טריכלורובנזן רעיל מאוד לבעלי החיים בים ויתכן שהוא מצטבר בשרשרת המזון.

מקור המידע

מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Environmental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=91
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
מרשם הפליטות השבדי
Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Chlorinated-organic substances/Trichlorobenzenes
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

טריפלורלין – Trifluralin

מספר CAS של טריפלורלין – 1582-09-8
קבוצה כימית – חומרי הדברה
נוסחה כימית – C13H16F3N3O4

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של טריפלורלין

טריפלורלין משמש כקוטל עשבים ועלול להיפלט תוך כדי השימוש בו.

השפעות בריאותיות

חשיפה לריכוזים אופייניים של טריפלורלין באוויר איננה פוגעת באדם.

השפעה על הסביבה

חשיפה לטריפלורלין עלולה לפגוע בחיות הבר ובחלק ממגוון החיים הימיים.
טריפלורלין נקשר לקרקע ומפורק על ידי צמחים, בעלי חיים וקרינת השמש.

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register

טריפנילטין בכל תרכובותיו –
Triphenyltin & Compounds

מספר CAS של טריפנילטין – 892-20-6
קבוצה כימית – חומרי הדברה
נוסחה כימית – C18H16Sn

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של טריפנילטין

טריפנליטין משמש בצבעים מונעי עכירות לכלי שיט, כחומר הדברה ובחומרים לשימור עץ.
המקורות העיקריים לפליטת טריפנילטין: ייצור ואחסון החומר והשימוש בו.

השפעות בריאותיות

ריכוזי טריפנילטין אופייניים אינם מסוכנים לאדם.

השפעה על הסביבה

תרכובות טריפנילטין עלולות להיות רעילות לחיות בר ולהצטבר ברקמות.
תרכובות טריפנילטין אינן מסיסות, נוטות להיקשר לקרקע והן בעלות עמידות גבוהה בסביבה.

מקור המידע

מרשם הפליטות השבדי
Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Pesticides/tri
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register

כ

כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות (מחושב כחומצת מלח) –
Chlorine and Inorganic Compounds (as HCl)

מספר CAS של כלור – 7782-50-5
קבוצה כימית – חומרים אנאורגניים
נוסחה כימית של כלור – Cl2
נוסחה כימית של מימן כלורי – HCl

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של כלור

המקור התעשייתי העיקרי לפליטת תרכובות כלור אנאורגניות הוא שריפת פחם בתחנות כוח. גם משרפות פסולת הן מקור לפליטת תרכובות כלור אנאורגניות, בעיקר במשרפות שחומר הגלם בהן מכיל פלסטיק PVC.
המקורות התעשייתיים הנוספים: מפעלים לייצור כימיקלים אנאורגניים, התכת מתכת, פירוק תרמי של גזים ופירוליזה של חומרי בידוד.

השפעות בריאותיות

חשיפה לתרכובות כלור אנאורגניות נגרמת כתוצאה מנשימה או במגע.
חשיפה בנשימה לריכוזים נמוכים של כלור עלולה לגרום לגירוי בעיניים, באף ובפה.
חשיפה בנשימה לריכוזים גבוהים של כלור עלולה לגרום לקשיים בנשימה ושיעול.
חשיפה בנשימה לריכוזים נמוכים של חומצה הידרוכלורית (HCl) עלולה לגרום לכוויות, דלקות בדרכי הנשימה, בחילה, הקאה, התייבשות, לחץ דם נמוך, שיעול וחנק.
חשיפה בנשימה לריכוזים גבוהים של חומצה הידרוכלורית (HCl) עלולה לגרום לקריסה, לבצקות ואף למוות.

השפעה על הסביבה

חומצה הידרוכלורית גורמת להיווצרות ערפיח פוטוכימי והיא רעילה מאוד לכל צורות החיים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/hydrochloric-acid
רשימת החומרים הרעילים, הסוכנות לרישום חומרים רעילים ומחלות, אטלנטה
http://www.atsdr.cdc.gov/substances/toxsubstance.asp

כלורדן – Chlordane

מספר CAS של כלורדן – 57-74-9
קבוצה כימית – חומרי הדברה
נוסחה כימית – C10H6Cl8

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של כלורדן

כלורדן אינו קיים בצורה טבעית בסביבה.
כלורדן שימש בעבר כחומר הדברה. בישראל ובאירופה השימוש בו נאסר.
המקורות העיקריים לפליטת כלורדן: שימוש בחומר הדברה המכיל כלורדן, ייצור והובלה של כלורדן.

השפעות בריאותיות

החשיפה לכלורדן אפשרית בעיקר דרך אכילת מזון המכיל את החומר, אך גם דרך דרכי הנשימה ובמגע.
החשיפה לכלורדן עלולה לגרום לעוויתות ובעיות בראייה, לבחילה, להקאות, לכאבי בטן וראש, לסחרחורת, להתרגשות זמנית ודיכאון, להעדר יכולת להתמקד, לעייפות ובלבול לאחר מכן.
חשיפה נשימתית ארוכת טווח עלולה לגרום לשינויים קלים בכבד ובכליות.
מגע עם כלורדן עלול לעורר גירוי חריף בעור ולפגוע בעיניים.
כלורדן מוגדר כמסרטן אפשרי לאדם.

השפעה על הסביבה

כלורדן רעיל מאוד לבעלי החיים בים ועלול לגרום נזק ארוך טווח לסביבה הימית.
כלורדן חשוד כפוגע במערכת האנדוקרינית ועלול פגוע במערכת ההורמונים של בעלי החיים.
כלורדן עמיד מאוד בסביבה, הוא נדיף חלקית באוויר ונקשר בחוזקה למשקעים מימיים ומצטבר ברקמות החיות.

מקור המידע

מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Environmental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=239
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
הסוכנות להגנת הסביבה, ארצות הברית
Persistent Organic Pollutants: A Global Issue, a Global Response, United states Environmental Protection Agency
http://www.epa.gov/oia/toxics/pop.html
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

כלורדקון – Chlordecone

מספר CAS של כלורדקון – 143-50-0
קבוצה כימית – חומרי הדברה
נוסחה כימית – C10Cl10O

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של כלורדקון

כלורדקון שימש כקוטל פטריות וחרקים בחקלאות.
כלורדקון לא קיים בצורה טבעית בסביבה.
המקורות העיקריים לפליטת כלורדקון: ייצור ושימוש בכלורדקון כחומר הדברה, תוצר פירוק של המזהם מירקס, ושימוש בחומר מעכב בעירה המכיל כלורדקון.

השפעות בריאותיות

חשיפה לכלורדקון אפשרית דרך דרכי הנשימה, בבליעה ובמגע (חשיפה נמוכה מאד).
חשיפה קצרת טווח עלולה לעורר גירוי בעיניים, באף ובפה.
חשיפה ארוכת טווח עלולה לגרום לפגיעה בכבד, במערכת העצבים ובמערכת הרבייה.
כלורדקון מוגדר כמזהם המוכר כמסרטן סביר לבני האדם.

השפעה על הסביבה

כלורדקון רעיל מאוד לבעלי החיים בים ועלול לגרום נזק ארוך טווח לסביבה הימית.
כלורדקון הוא חומר עמיד ביותר ונקשר בחוזקה לקרקע ולמשקעים. הוא אינו נדיף, אולם לעתים נספח לחומר חלקיקי מרחף.

מקור המידע

כלורו-אלקנים – Chloro-alkanes

מספר CAS של כלורו-אלקנים – 85535-84-8
קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
נוסחה כימית – לא רלוונטי

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של כלורו-אלקנים

כלורו-אלקנים משמשים בעיקר בתעשיית עיבוד מתכות.
מקורות פליטה נוספים: תעשיית ייצור הגומי, צבע וטקסטיל.

השפעות בריאותיות

חשיפה לריכוזים גבוהים של כלורו-אלקנים עלולה לגרום לפגיעה בכבד, בכליות ובבלוטת התריס.

השפעה על הסביבה

כלורו-אלקנים אינם מתכלים ומצטברים ברקמות החיות.
כלורו-אלקנים רעילים מאוד לבעלי החיים בים.
כלורו-אלקנים נמנים עם קבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant), הם בעלי עמידות גבוהה לפירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. עקב עמידותם הגבוהה, משך החיים של המזהמים האלה ארוך, יש להם יכולת גבוהה של תנועה ויכולת להצטבר ברקמות החיות ובשרשרת המזון.

מקור המידע

מרשם הפליטות השבדי
Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Chlorinated-organic substances/Chloro-alkanes
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register

כלורופורם (טריכלורומתאן) –
(Chloroform (Trichloromethane

מספר CAS של כלורופורם (טריכלורומתאן) – 67-66-3
קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
נוסחה כימית – CHCl3

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של של כלורופורם (טריכלורומתאן)

כלורופורם משמש בעיקר לייצור כימיקלים המשמשים בתהליכי מיזוג האוויר והקירור (בעיקר פחמנים כלורופלואורים) ובייצור פלסטיק.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת כלורופורם: ייצור כימיקלים ושרפים לחילוף יונים, ייצור תרופות, ייצור צבע וחומרי הדברה, ניקוי יבש, שפכים תעשייתיים, מתקני טיפול בשפכים, מתקני טיפול בחומרים מסוכנים.

השפעות בריאותיות

חשיפה לכלורופורם אפשרית בעיקר דרך דרכי הנשימה ובמגע, אך גם בבליעה.
חשיפה בנשימה עלולה לעורר גירוי בעיניים, באף ובפה.
חשיפה בנשימה לריכוזים נמוכים של כלורופורם עלולה לגרום לסחרחורת, עייפות, בחילה, כאב ראש ובלבול.
חשיפה בנשימה לריכוזים גבוהים של כלורופורם עלולה לגרום לשינוי בקצב הנשימה והלב, בחילה והקאות, פגיעה בכבד ובכליות ואף למוות.
חשיפה ארוכת טווח לכלורופורם עלולה לפגוע בכבד, בכליות ובמערכת העצבים המרכזית. הכלורופורם מוגדר כמזהם המוכר כמסרטן סביר, חשוד כטרטוגני ועלול לסכן עוברים.
מגע של העור עם כלורופורם עלול לגרום לפריחה ולכוויות. מגע מתמשך בעור עלול לגרום לאסטמה של העור.

השפעה על הסביבה

כלורופורם יכול לעבור לסביבה בצורת אדים באוויר וכמומס במים.
כלורופורם בעל רעילות מיידית ומתמשכת (אקוטית וכרונית) ברמה בינונית על החיים בים ובעל זמן מחצית חיים נמוך מאד במים (פחות מיומיים).
כלורופורם עלול לגרום נזק לצמחים, אולם לא קיים מידע מספק על רעילות אקוטית וכרונית של כלורופורם לבעלי חיים ביבשה.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/chloroform-trichloromethane
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

כלורידים (מחושב ככלור כללי) –
(Chlorides (as total Cl

מספר CAS של כלורידים – 7447-40-7
קבוצה כימית – חומרים אנאורגניים
נוסחה כימית – Cl

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של כלורידים

יוני כלוריד קיימים באופן טבעי במקורות המים השונים, לרבות מי גשם.
יוני כלוריד מופיעים כחלק ממלחים המשמשים בתעשייה למטרות רבות ושונות: ייצור דשן וכימיקלים, תהליכי טיפול וחיטוי במים, הכשרה במשחטות ועוד.
מקורות נוספים לפליטת יוני כלוריד הם: נגר עילי משדות חקלאיים, תשטיפים מטיפול או הטמנת פסולת, פיזור מלח על כבישים למניעת הצטברות קרח, פיזור תמלחת על דרכים לא סלולות למניעת פליטת חלקיקים ועוד.

השפעות בריאותיות

מי שתייה המכילים יוני כלוריד אינם בחזקת סכנה לבריאות האדם.
בריכוז מעל 250 מ"ג/ליטר עלול לחול שינוי בטעם המים.

השפעה על הסביבה

ריכוז יוני כלוריד משפיע על מליחות הקרקע ומי התהום. למליחות השפעה רבה על בעלי חיים וצמחים החיים בסביבה מימית.
עלייה במליחות מי ההשקיה או במליחות הקרקע עלולה לפגוע בגידולים חקלאיים.

מקורות המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
מסמך ההנחיות לאיכות מי השתייה, ארגון הבריאות העולמי
Guidelines for drinking water quality, fourth edition, World Health Organization
http://www.who.int/topics/drinking_water

כלורפבינפוס – Chlorfenvinphos

מספר CAS של כלורפבינפוס – 470-90-6
קבוצה כימית – חומרי הדברה
נוסחה כימית – C12H14Cl3O4P

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של כלורפבינפוס

כלורפבינפוס משמש כחומר הדברה להגנת ירקות, דגנים וחיטה. בנוסף, שימש כחומר הדברה נגד יתושי מלריה.
מקורות הפליטה האפשריים: שימוש כחומר הדברה, ייצור, אחסון ושינוע.

השפעות בריאותיות

חשיפה אפשרית לכלורפבינפוס במגע, בליעה או דרך דרכי הנשימה.
חשיפה לריכוזים נמוכים של כלורפבינפוס במשך תקופה ארוכה אינה צפויה לגרום נזק לבני האדם.
חשיפה לריכוזים גבוהים של כלורפבינפוס עלולה לגרום להווצרות מוגברת של רוק, לנשימה מהירה, לאובדן קואורדינציה, לרעידות ואף למוות.

השפעה על הסביבה

כלורפבינפוס הוא חומר רעיל לחיות הבר.
לכלורפבינפוס עמידות נמוכה ביונקים והוא איננו נקשר לאורך זמן לרקמות החיות.
כלורפבינפוס מתפרק בקרקע ובמים ויוצר תרכובות לא מזיקות.

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
רשות חומרי ההדברה והתרופות, אוסטרליה

כלורפירפוס – Chlorpyrifos

מספר CAS של כלורפירפוס – 2921-88-2
קבוצה כימית – חומרי הדברה
נוסחה כימית – C9H11Cl3NO3PS

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של כלורפירפוס

כלורפירפוס איננו קיים בסביבה באופן טבעי.
כלורפירפוס שימש כחומר הדברה בשימושים ביתיים ומסחריים, אך כיום אין עושים בו שימוש ביתי.
המקורות האפשריים לפליטת כלורפירפוס: תהליכי הייצור, השינוע, והאחסון של החומר והשימוש בו.

השפעות בריאותיות

חשיפה לכלורפירפוס אפשרית דרך דרכי הנשימה, בבליעה ובמגע.
חשיפה נשימתית לכלורפירפוס עלולה לגרום לכאבי ראש, טִשטוש בראייה, נזלת, סחרחורות, בחילות ושינויים בקצב הלב.
בליעה של כלורפירפוס עלולה לגרום לסחרחורות, עייפות, נזלת, לעורר גירוי במעי עד להקאות ולשינויים בקצב הלב.
חשיפה לריכוזים גבוהים של כלורפירפוס עלולה לעורר גירוי בעור ובמערכת העיכול ואף לגרום לאובדן הכרה ולמוות.
חשיפה במגע לכלורפירפוס עלולה לעורר גירוי בעור וכוויות.

השפעה על הסביבה

כלורפירפוס נקשר לחלקיקים בקרקע ולכן אינו צפוי להגיע בכמויות גדולות למקורות מים. כלורפירפוס שנפלט אל מקורות המים איננו מתמוסס בקלות ומתנדף ממקורות המים לאוויר.
כלורפירפוס עלול לגרום לפגיעה של ציפורים וחרקים שונים ואף לגרום למותם.
הכלורפירפוס רעיל לחיות בר ורעיל מאוד לבעלי החיים בים.

מקור המידע

כסף – Silver

מספר CAS של כסף – 7440-22-4
קבוצה כימית – מתכות כבדות
נוסחה כימית – Ag

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של כסף

כסף מצוי בטבע כתרכובת עם מרכיבים נוספים (סולפיד, כלוריד, ניטרט).
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת כסף: ייצור ועיבוד מתכות וסגסוגות, ייצור תכשיטים וכלי כסף, ייצור רכיבים אלקטרוניים ודנטליים, חיטוי מי שתייה ובריכות ופיתוח תמונות.

השפעות בריאותיות

חשיפה ארוכת טווח לכמויות גבוהות של כסף (לרוב באכילה ובשתייה, אך גם בנשימה) עלולה לגרום לאגירה – תופעה גופנית "קוסמטית" הגורמת לצבע העור להשתנות ולהפוך לכחול-אפור.
חשיפה בנשימה לאבק המכיל כסף עלולה לגרום לבעיות נשימה, לעורר גירוי בפה ובריאות ולגרום לכאב בטן.
כסף הבא במגע עם העור עלול לעורר אלרגיה ופריחה.

השפעה על הסביבה

רעילות הכסף במים יורדת ככל שעולה החומציות, הקשיות, ריכוז סולפידים או עומס אורגני, כיוון שבתנאים אלה הכסף נוטה ליצור קומפלקסים שבתוכם רעילותו פוחתת.
כסף מצטבר בשורשי הצמחים בכמות קטנה יחסית, גם כאשר הקרקע דושנה בבוצה המכילה כסף.

מקור המידע

המרכז להערכת סיכונים, אוניברסיטת טנסי
Risk Assessments Information System, University of Tennessee
http://rais.ornl.gov/tox/profiles/molybdenum_f_V1.html
המרכז למניעת מחלות, אטלנטה
National Biomonitoring Program, Centers for Disease Control and Prevention, Atlanta
Drake P. L, Wood K. J., Exposure-Related Health Effects of Silver and Silver Compounds: A Review; 2005, The Annals of Occupational Hygiene,49, 575-585
http://annhyg.oxfordjournals.org/content/49/7/575.full
השפעות סביבתיות של כסף ותרכובותיו, ארגון הבריאות העולמי
Silver and Silver Compounds: Environmental Aspects, World Health Organization, 2002
http://www.inchem.org/documents/cicads/cicads/cicad44.htm

כספית בכל תרכובותיה (מחושב ככספית) – (Mercury and compounds (as Hg

מספר CAS של כספית – 7439-97-6
מספר CAS של כספית בי-כלוריד – 7487-94-7
מספר CAS של מתיל כספית – 22967-92-6
קבוצה כימית – מתכות כבדות
נוסחה כימית של כספית – Hg
נוסחה כימית של כספית בי-כלוריד – HgCl2
נוסחה כימית של מתיל כספית – CH3Hg

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של כספית

כספית בצורתה הטבעית משמשת במדי חום וטמפרטורה, סוללות, כקטליזטור בתהליכים כימיים וכמוליך חשמלי.
כספית בי-כלוריד משמשת לחיטוי, כקטליזטור בתהליכים כימיים ובצילום. מתיל כספית נוצר על ידי בקטריות במים ובקרקע.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת כספית לאטמוספרה: הפקת דלקים, היתוך מתכות וייצור מלט.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת כספית למים ולקרקע: כריית מתכות (כסף וזהב), הטמנת פסולת עירונית, ביוב, זיקוק מתכות וייצור כימיקלים.

השפעות בריאותיות

חשיפה לכספית ותרכובותיה אפשרית דרך דרכי הנשימה, בבליעה או במגע והיא מצטברת ברקמות.
כספית מוגדרת כמזהם מסרטן סביר, טרטוגני ועלול לסכן עוברים. מערכת העצבים האנושית רגישה לכל צורות הכספית.
חשיפה לריכוזי כספית גבוהים עלולה לפגוע במוח ובזיכרון, בכליות ובהתפתחות עוברים.
חשיפה נשימתית לריכוזי כספית גבוהים עלולה לגרום לכאבים בחזה, קוצר נשימה והצטברות נוזלים בריאות.
כספית בי-כלוריד הבאה במגע עם העור עלולה לגרום לכוויות ולפגיעה זמנית בראייה.
חשיפה ארוכת טווח לכספית עלולה לגרום לקשיי ראייה.

השפעה על הסביבה

כספית בצורתה הטבעית משתחררת לאטמוספרה כגז. כספית בי-כלוריד משתחררת לאטמוספרה בצורת חלקיקים ומתמוססת במגע עם מים.
כספית ותרכובותיה רעילים בצורה אקוטית וכרונית לחיים הימיים. כספית מצטברת ברקמות החיות, לכן אכילת דגים המכילים כספית עלולה להשפיע על בעלי חיים ועל בני האדם.
לא קיים מידע מספק לגבי רעילות אקוטית של כספית על בעלי חיים וצמחים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/mercury-compounds
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

כרום בכל תרכובותיו –
(Chromium and compounds (as Cr

מספר CAS של כרום – 16065-83-1
קבוצה כימית – מתכות כבדות
נוסחה כימית של כרום – Cr
נוסחה כימית של כרום תלת ערכי – 3+Cr
נוסחה כימית של כלור שש ערכי – 6+Cr

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של כרום

כרום ותרכובותיו מצויים בסביבה באופן טבעי וקיימים בריכוזי רקע נמוכים באוויר, במים ובמזון.
הפעילויות התעשייתיות העיקריות התורמות לפליטת כרום ותרכובותיו: ציפוי מתכות, עיבוד עורות, ייצור כימיקלים למוצרי צבע, גומי ופלסטיק, תעשיית הפרמצבטיקה, שימור עץ, אבן וזכוכית, ייצור מוצרי חשמל ורכיבים לכלי תעופה, שירותי אספקת קיטור ומיזוג אוויר, ייצור מלט וכן שריפת פסולת עירונית ובוצות של המכונים לטיפול בשפכים, שריפת נפט ופחם. בנוסף, כרום מצוי גם בגזי הפליטה של כלי תחבורה.

השפעות בריאותיות

כרום שש ערכי (6+Cr) ותרכובותיו מוכרים כמסרטנים בבני אדם.
כרום דרוש בכמויות קטנות לפעילות המטבולית התקינה של הגוף.
השפעתו של הכרום על בריאות האדם תלויה בגורמים אחדים: הכמות שהאדם נחשף לה, משך החשיפה, המצב הבריאותי של האדם שנחשף לחומר והמופע הכימי של הכרום. כל צורות הכרום יכולות להיות רעילות בריכוזים גבוהים, אולם רעילותו של כרום תלת ערכי (Cr+3) נמוכה באופן משמעותי מזו של כרום שש-ערכי (Cr+6), ובתנאים שגרתיים הוא אינו גורם לגירויים או לקורוזיה.
אנשים הסובלים מאלרגיה לכרום עלולים לחוות התקפי אסטמה לאחר שאיפה של ריכוז גבוה של החומר מהאוויר, או לסבול מגירוד, אדמומיות ופריחה לאחר שבאו במגע עם כרום.

השפעה על הסביבה

כרום עשוי להיפלט לאטמוספרה כחומר חלקיקי או כיון מומס. חלקיקי כרום הנמצאים באוויר שוקעים בטווח של עד 10 ימים ונצמדים לחלקיקי קרקע.
בגופי מים צמוד הכרום ברובו לחומר חלקיקי ונותר כמשקע בתחתית. רק כמויות קטנות של החומר נמצאות כיון מומס במים.
יוני הכרום (תלת ערכי ושש ערכי) הם בעלי רעילות כרונית גבוהה לחיים ימיים. בנוסף, לכרום תלת ערכי רעילות אקוטית בינונית על חיים ימיים.

מקור המידע

כרום שש ערכי בכל תרכובותיו (מחושב ככרום שש ערכי) –
Chromium (VI) and compounds (as CrVI)

מספר CAS של כרום שש ערכי – 18540-29-9
קבוצה כימית – מתכות כבדות
נוסחה כימית – Cr+6

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של כרום שש ערכי

כרום שש ערכי משמש ליצירת לבנים ורפידות לתנורים.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת כרום: ייצור כימיקלים, צבעים, גומי, מוצרי פלסטיק, תרופות, זכוכית, חימר, חשמל, מטוסים, קיטור, שריפת פחם ונפט וציפוי מתכות.

השפעות בריאותיות

חשיפה לכרום שש ערכי אפשרית דרך דרכי הנשימה ובמגע.
חשיפה נשימתית לכרום שש ערכי עלולה לפגוע ולעורר גירוי באף, בפה, בלשון, בקיבה ובמעיים, לגרום לכיבים ולעוויתות ולפגוע בכליות ובכבד.
חשיפה נשימתית ארוכת טווח לכרום שש ערכי עלולה לפגוע במערכת הנשימה ובמערכת החיסונית.
מגע עורי עם כרום שש ערכי נוזלי עלול לגרום לכוויות, אדמומיות ונפיחות בעור.
כרום שש ערכי הוא מזהם המוכר כמסרטן לבני האדם.

השפעה על הסביבה

תרכובות כרום שש ערכי נפלטות לאטמוספרה בצורת חלקיקים. רמת המסיסות של התרכובות השונות משתנה.
כרום רעיל בצורה אקוטית ברמה בינונית עד גבוהה לצמחים, לציפורים ולבעלי חיים. ההשפעות האפשריות הן מוות לבעלי החיים וקצב גידול אטי של צמחים.
כרום שש ערכי לא מתפרק בקלות ויכול להצטבר ברקמות של דגים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/chromium-vi-compounds
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

מילון זה לקוח מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page

שתפו בפייסבוק

תגיות: א, א-כ, חומר, כ, מזהם, מילון, מפלס, מרשם, סביבה, פליטה

מילון החומרים המזהמים במפל"ס (א-כ)

א

אבץ בכל תרכובותיו (מחושב כאבץ) –Zinc and Compounds

אטרזין – Atrazine

איזופרוטורון – Isoproturon

אלדרין – Aldrin

אלכלור – Alachlor

אלפא הקסאכלורוציקלוהקסן –ALPHA-BHC(alpha hexachlorocyclohexane)

אמוניה – (Ammonia (NH3

אנדוסולפן – Endosulphan

אנדרין – Endrin

אנטימון בכל תרכובותיו (מחושב כאנטימון) – Antimony and Compounds (as Sb)

אנטרצן – Anthracene

אסבסט – Asbestos

ארסן בכל תרכובותיו –(Arsenic and compounds (as As

אתיל בנזן – Ethyl Benzene

אתילן אוקסיד – Ethylene Oxide

ב

בורון – Boron

בטא הקסאכלורוציקלוהקסן –BETA-BHC(beta hexachlorocyclohexane)

בי-פנילים מוכלרים –Polychlorinated biphenyls) PCBs)

בנזו-א-פירן – Benzo (a) pyrene

בנזן – Benzene

ברום בכל תרכובותיו –Bromine and Compounds

בריום ותרכובות מסיסות –Barium and Soluble Compounds

בריליום בכל תרכובותיו –(Beryllium and compounds (as Be

ג

גופרית שש פלואורידית –(Sulfur Hexafluoride (SF6

ד

דיאלדרין – Dieldrin

די-די-טי – DDT

דיאוקסינים ופוראנים – Dioxins and Furans – PCDD's and PCFD's

דיורון – Diuron

1,2-דיכלורואתאן –1,2-Dichloroethane

דיכלורומתאן – (Dichloromethane (DCM

דיפניל אתרים רב-מוברמים –Brominated diphenylethers) PBDE)

די-2-אתיל הקסיל פתלאט –(Di-(2-ethyl hexyl) phthalate (DEHP

ה

הלונים – Halons

הפטאכלור – Heptachlor

הקסאברומודיפניל אתר – Hexabromodiphenyl ether

הקסאברומופיניל – Hexabromobiphenyl

הקסכלורובוטידאן – Hexachlorobutadiene) HCBD)

הקסכלורובנזן –Hexachlorobenzene) HCB)

ו

ונדיום בכל תרכובותיו (מחושב כונדיום) – (Vanadium and compounds (as Va

ויניל כלוריד – Vinyl Chloride

ז

זרחן כללי – Total Phosphorus

ח

חומר חלקיקי עדין מרחף –Suspended Particulate Matter

חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ-10 מיקרומטר – Particular Matter

חנקן כללי – Total Nitrogen

ט

טולואן – Toluene

טוקספן – Toxaphene

טטרכלורואתילן –(Tetrachloroethylene PERC)

טריבוטילטין בכל תרכובותיו – Tributyltin

טריכלורואתילן – Trichloroethylene

טריכלורובנזן – Trichlorobenzene TCB's

טריפלורלין – Trifluralin

טריפנילטין בכל תרכובותיו –Triphenyltin & Compounds

כ

כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות (מחושב כחומצת מלח) –Chlorine and Inorganic Compounds (as HCl)

כלורדן – Chlordane

כלורדקון – Chlordecone

כלורו-אלקנים – Chloro-alkanes

כלורופורם (טריכלורומתאן) –(Chloroform (Trichloromethane

כלורידים (מחושב ככלור כללי) –(Chlorides (as total Cl

כלורפבינפוס – Chlorfenvinphos

כלורפירפוס – Chlorpyrifos

כסף – Silver

כספית בכל תרכובותיה (מחושב ככספית) – (Mercury and compounds (as Hg

כרום בכל תרכובותיו –(Chromium and compounds (as Cr

כרום שש ערכי בכל תרכובותיו (מחושב ככרום שש ערכי) –Chromium (VI) and compounds (as CrVI)

שאלות נפוצות על הרחבת חוק הפיקדוןשאלות נפוצות על הרחבת חוק הפיקדון

השפעות שינוי האקלים על בריאות הציבור בישראל – מדע ומדיניותהשפעות שינוי האקלים על בריאות הציבור בישראל – מדע ומדיניות

מפסיקים לזרוק ומתחילים להחזירמפסיקים לזרוק ומתחילים להחזיר

אבץ בכל תרכובותיו (מחושב כאבץ) –
Zinc and Compounds

אלפא הקסאכלורוציקלוהקסן –
ALPHA-BHC
(alpha hexachlorocyclohexane)

ארסן בכל תרכובותיו –
(Arsenic and compounds (as As

בטא הקסאכלורוציקלוהקסן –
BETA-BHC
(beta hexachlorocyclohexane)

בי-פנילים מוכלרים –
Polychlorinated biphenyls) PCBs)

ברום בכל תרכובותיו –
Bromine and Compounds

בריום ותרכובות מסיסות –
Barium and Soluble Compounds

בריליום בכל תרכובותיו –
(Beryllium and compounds (as Be

גופרית שש פלואורידית –
(Sulfur Hexafluoride (SF6

דיאוקסינים ופוראנים –
Dioxins and Furans – PCDD's and PCFD's

1,2-דיכלורואתאן –
1,2-Dichloroethane

דיפניל אתרים רב-מוברמים –
Brominated diphenylethers) PBDE)

די-2-אתיל הקסיל פתלאט –
(Di-(2-ethyl hexyl) phthalate (DEHP

הקסכלורובנזן –
Hexachlorobenzene) HCB)

חומר חלקיקי עדין מרחף –
Suspended Particulate Matter

טטרכלורואתילן –
(Tetrachloroethylene PERC)

טריפנילטין בכל תרכובותיו –
Triphenyltin & Compounds

כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות (מחושב כחומצת מלח) –
Chlorine and Inorganic Compounds (as HCl)

כלורופורם (טריכלורומתאן) –
(Chloroform (Trichloromethane

כלורידים (מחושב ככלור כללי) –
(Chlorides (as total Cl

כרום בכל תרכובותיו –
(Chromium and compounds (as Cr

כרום שש ערכי בכל תרכובותיו (מחושב ככרום שש ערכי) –
Chromium (VI) and compounds (as CrVI)