המשרד יתמוך בהסרת האסבסט הפריך בסכום כולל של עד 50 מיליון שקל – ובתום תקופת התמיכה תבוצע אכיפה.
מסירים אסבסט פריך
המשרד להגנת הסביבה תומך במסגרת קול קורא בבקשות תמיכה בהסרת אסבסט פריך ממבני ציבור ומקצה 50 מיליון שקל לתמיכה בעמותות וברשויות מקומיות שבבעלותן מבני ציבור שבהם נמצא אסבסט פריך מותז כבידוד אקוסטי. גובה התמיכה עומד על עד 3,500 שקל למ"ר במבנה ועד 90% מסך העלות הכוללת. התמיכה היא לתקופה מוגבלת ולאחריה תבוצע אכיפה כנגד בעלי מבנים אשר לא ביצעו סקר ולא הסירו את האסבסט הפריך.
כצעד משלים, המשרד להגנת הסביבה יוצא היום (א') בפעילות הסברה לבעלי מבני ציבור שבנייתם החלה עד סוף שנת 1984 כדי ליידע אותם על החובה בחוק לבדוק את הימצאותו של אסבסט פריך בתקרת המבנה ואת החובה להסירו. פעילות ההסברה שמבצע המשרד באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית תבוצע ברדיו ובדיגיטל, בשפות העברית והערבית, ותדגיש את התמיכה של המשרד בהסרת מפגעי האסבסט הפריך המותז במבני ציבור. כל זאת כדי להאיץ את איתור המבנים ואת הסרת הסיכון לציבור.
הרחבה:
אסבסט פריך הותז בעבר כחומר לבידוד אקוסטי במבני ציבור. האסבסט נמצא חומר מסרטן ומסוכן, ולכן החל משנת 1984 נאסר שימוש זה במבנים. כדי לאתר מבנים שבהם הותז אסבסט ולהביא להסרתו, נקבע בחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק התשע"א-2011 כי חובה לבצע סקרים לאתר את האסבסט הפריך במבני הציבור, ואם נמצא החומר המסוכן יש להסירו בתוך עשור מכניסת החוק לתוקף, כלומר עד 4 באוגוסט 2021.
הגדרת החוק למקום ציבורי רחבה וכוללת מקום המיועד לשימוש הציבור שאינו מיועד למגורים ובכלל זה: מבני חינוך, רווחה, תרבות, דת, מדע, ספורט, תרבות ופנאי, מרכז קהילתי, ספרייה, גן אירועים, מסעדה או פארק ציבורי ועוד.
בשל עלויות ההסרה הגבוהות וחשיבות הסרת הסיכון, המשרד להגנת הסביבה יתמוך בבעלי מבני ציבור שבשטחם יתגלה אסבסט פריך מותז באמצעות סקר ולפי תנאים שנקבעו. הפעילות הנתמכת במסגרת הקול הקורא תכלול הכנת תוכנית מקצועית לביצוע ההסרה; ביצוע ההסרה לפי התוכנית; ביצוע דיגומים סביבתיים נלווים; פיקוח על העבודות ושינוע והטמנה של פסולת האסבסט.
האסבסט הוכח מסרטן בבני אדם. חדירה של סיבי אסבסט למערכת הנשימה עלולה לגרום למחלות קשות שאינן ניתנות לריפוי, המופיעות תקופה ארוכה לאחר החשיפה הראשונית. יש מופעים ושימושים שונים של אסבסט ולהם רמות סיכון שונות. המסוכן ביותר הוא האסבסט הפריך שממנו מתפזרים בקלות סיבי האסבסט ומסכנים את הנחשפים אליהם.
כדי לזהות ולאתר מבנים שבהם קיים סיכון זה, נקבעה בחוק חובת ביצוע סקרים באמצעות סוקר בעל רישיון במבני ציבור אשר בנייתם החלה עד סוף 1984. במבנים שבהם נמצא אסבסט פריך נקבעו חובות תחזוקה ודיווח עד להסרתו. כעת, משחלף המועד הקבוע בחוק להסרת האסבסט, תידרש ההסרה בלוח הזמנים הקצר ביותר והמשרד יפקח באופן הדוק, במטרה לוודא שלא קיים סיכון לציבור מהמשך השימוש ב ועד להסרה מלאה.
עבודות הסרת האסבסט כרוכות בתנאים מחמירים של סגירת המבנה וסביבתו ואיסור כניסה לציבור הרחב. העבודות נעשות בפרקטיקה מיטבית הכוללת בניית חלל אטום ומבוצעות רק על-ידי עוסקים בעלי רישיון מתאים בלא יצירת סכנה לציבור. במבנים שבהם טרם בוצעה ההסרה, הותר להמשיך את הפעילות בלא סכנה לציבור עד למועד ההסרה – ורק לאחר שבוצעו פעולות איטום ייחודיות המלוות בדיגום תקופתי להבטחת תקינותו ולהיעדר סיכון לציבור.
רעות רבי, מנהלת אגף אסבסט ורישום כימיקלים במשרד להגנת הסביבה: "המשרד להגנת הסביבה פעל רבות עד היום כדי להביא למודעות בעלי המבנים במוסדות ציבוריים, עמותות ורשויות מקומיות, את חובתם על פי חוק לאתר אסבסט פריך שהותז כבידוד אקוסטי במבנים ישנים ולהסירו. עשרות מבנים התגלו, וכעת המשרד תומך כספית ויוצא בפעילות הסברה כדי להאיץ את פעולות האיתור ולהסיר את הסיכון לציבור הישראלי מחשיפה לסכנת סיבי האסבסט בשהותו במבני ציבור".
מובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
