fbpx

משבר האקלים: קשה וברור מאי פעם

הדו"ח החדש של פאנל האקלים הבינלאומי מצביע על קשר הדוק בין פליטת גזי החממה להתחממות כדור הארץ, וקורא לצעדים של ממש לפני שיהיה מאוחר.

הקיץ הנוכחי הזכיר לנו עד כמה שינוי האקלים יכול להיות הרסני. גלי חום קיצוניים היכו בצפון אמריקה, שטפונות קשים שטפו את סין ואת אירופה, ושריפות ענק הגיעו עד לקוטב הצפוני. דו"ח חדש מסכם את הידע האנושי בתחום, ומזהיר כי אם לא נפעל מספיק ובמהירות, ההשלכות יהיו הרסניות בהרבה. 

ביום שני (9 באוגוסט 2021), פורסם החלק הראשון של ממצאי דו"ח ההערכה השישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, IPCC, המסכם את הידע המדעי על שינויי האקלים בעולם. לפי ה-IPCC, הדו"ח הנוכחי הוא לא רק העדכני ביותר, אלא גם המקיף והאיכותי ביותר. הוא משלב התקדמויות מדעיות רבות שנעשו בעשור האחרון, ומשפרות מאוד את יכולת ההבנה והחיזוי של התחממות האקלים. מחברי הדו"ח מנתחים את שינויי האקלים העולמי בעבר, חוזים את האקלים בעתיד בתרחישים שונים, ומפרטים מגוון רחב של השפעות עולמיות ומקומיות.

מדעני ה-IPCC עבדו קשה כדי להפיק דו"ח מקצועי, המקובל על כל מדינות העולם ונקי מפוליטיקה. בתהליך השתתפו מאות מדענים מ-65 מדינות, שסקרו יותר מ-14 אלף מאמרים מדעיים. לאחר מכן, הדו"ח הועבר לביקורת של מדענים וגופי ממשל מרחבי העולם, שהגישו יותר מ-78 אלף הערות. מאות המדענים המחברים התייחסו לכל ההערות, ושילבו אותן בדו"ח הסופי, המקיף כ-4000 עמודים.

עליית הטמפרטורה בפני השטח של כדור הארץ עד 2015, והמשך העלייה הצפויה על פי תרחישים של הפחתת הפליטה של גזי חממה (גוונים כחולים), שימור היקף הפליטה הנוכחי (צהוב), או התגברות הפליטה (גוונים אדומים) | מקור: דו"ח ה-IPCC
עליית הטמפרטורה בפני השטח של כדור הארץ עד 2015, והמשך העלייה הצפויה על פי תרחישים של הפחתת הפליטה של גזי חממה (גוונים כחולים), שימור היקף הפליטה הנוכחי (צהוב), או התגברות הפליטה (גוונים אדומים) | מקור: דו"ח ה-IPCC

משבר האקלים כבר כאן

הדו"ח מחזק את ממצאי העבר, ומצביע על כך שבוודאות כמעט מוחלטת העולם מתחמם. שינויים מהירים ורחבי היקף התרחשו באוויר, ביבשה, ובים, והמניע העיקרי לשינויים אלו הם גזי חממה, שמקורם בפעילות האדם. הדו"ח מצביע על כך שכבר כיום חלה עליה של כ-1.1 מעלות צלזיוס ביחס לממוצע העולמי הרב-שנתי של טמפרטורת פני העולם בראשית ימי המהפכה התעשייתית (בין השנים 1850-1900). העשור האחרון היה חם בכ-0.2 מעלות ביחס לעשור שלפניו, וריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר הגיע לכ-410 חלקים למיליון (ppm). עליית הטמפרטורה בשטחים היבשתיים משמעותית יותר: כ-1.6 מעלות צלזיוס מאז המהפכה התעשייתית. 

מחברי הדו"ח מצביעים על כך שריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה הוא הגבוה ביותר בשני מיליון השנים האחרונות, ושקצב עליית פני הים, כיסוי הקרחונים בעולם, ונסיגת הקרחונים הם החמורים ביותר באלפי השנים האחרונות. האוקינוס גם הוא התחמם, נעשה חומצי יותר מב-26 אלף השנים האחרונות ועני יותר בחמצן. בנוסף, אירועי קיצון כמו גלי חום והצפות נעשו חזקים ותכופים יותר, כמו גם בצורות ושריפות באזורים שונים. הדו"ח מחזק את הקשר בין אירועי הקיצון המקומיים לבין התחממות האקלים בהשפעת האדם, ומצביע על כך שכל מקום בעולם כבר חווה אירועי אקלים קיצוניים מסוג זה או אחר.

שני התרחישים העליונים מבוססים על הפחתה משמעותית בפליטת גזי החממה, התרחיש האמצעי הוא שימור היקף הפליטה הנוכחי, ושני התחתונים משקפים עלייה ברמות הפליטה | מתורגם מדו"ח ה-IPCC
התחזיות לעליית הטמפרטורה על פי כמה מהתרחישים בדו"ח. שני התרחישים העליונים מבוססים על הפחתה משמעותית בפליטת גזי החממה, התרחיש האמצעי הוא שימור היקף הפליטה הנוכחי, ושני התחתונים משקפים עלייה ברמות הפליטה | מתורגם מדו"ח ה-IPCC

הזדמנות אחרונה לעמוד בהסכמי פריז

לפי הדו"ח, ככל שהטמפרטורה תמשיך לעלות, כך ההשלכות יהיו יותר הרסניות ובהיקף נרחב יותר. רק פעולות שאפתניות מאוד ומיידיות יאפשרו לעמוד ביעדי הסכם פריז, התחממות של פחות מ-1.5 או משתי מעלות צלזיוס. לצורך עמידה ביעדים אלו, יש להפחית לאפס את פליטות הפחמן והמתאן של האנושות כולה עד שנת 2050 – יעד שכבר אי אפשר להגיע אליו עם צמצום פליטות הדרגתי ואיטי. אם האנושות תכשל בצמצום פליטת גזי החממה, הדו"ח חוזה שנחצה את סף שתי המעלות כבר באמצע המאה או אף מוקדם יותר. התחממות כזו תגרור פגיעה קשה מאוד במערכות הטבע שלנו, וגם בתוצרת החקלאית, בתשתיות ועוד.

מחברי הדו"ח מציינים כי עד כה האוקיינוסים וקרקעות העולם ספחו כ-59 אחוז מכלל הפחמן הדו-חמצני שהאנושות פלטה, וכך מיתנו את התחממות האקלים. ככל שנפלוט יותר גזי חממה, כך הסביבה הטבעית תיעשה פחות יעילה בספיחתם, וחלק גדול יותר מהפחמן שיפלט ישאר באטמוספרה עד סוף המאה. זה יגרום לשינויי האקלים להיות חריפים ומהירים יותר. אם נמשיך להגדיל את כמות גזי החממה שאנו פולטים, העולם צפוי להתחמם בשלוש עד חמש מעלות עד סוף המאה. 

בתרחישים הפסימיים יותר, האוקיינוסים והקרקע סופחים רק כ-40 אחוז מגזי החממה | מקור: דו"ח ה-IPCC
בתרחישים האופטימיים (משמאל), רק שליש מהפחמן הדו-חמצני שאנו פולטים מצטבר באטמוספרה (מסומן באפור בכל עמודה). בתרחישים הפסימיים יותר, האוקיינוסים והקרקע סופחים רק כ-40 אחוז מגזי החממה | מקור: דו"ח ה-IPCC

השלכות מקומיות קשות

התקדמות המדע ושיפור המודלים מאפשרים להבין טוב יותר כיצד אזורים שונים בעולם יושפעו משינויי האקלים. אטלס עולמי שהושק עם הדו"ח מאפשר לבחון את השינויים המתרחשים בחלקי העולם, וכן את התחזיות המקומיות לעתיד. כך למשל, בעוד חלקים נרחבים באפריקה יסבלו מעודפי גשמים, בישראל צפויה הפחתה של כ-15 עד 30 אחוזים בכמות המשקעים השנתית עד סוף המאה. 

בעוד רבות מההשפעות מתרחשות בהדרגה עם שינויי האקלים, חלקן יהיו פתאומיות ובלתי הפיכות. מחברי הדו"ח מציינים כי מערכות רבות בעולם מגיבות לאט לשינויי הטמפרטורה, אך אם הן יחצו סף מסוים, השינוי יהיה מהיר ובלתי הפיך. כך למשל, אנו עלולים לאבד את זרם הגולף שמחמם את אירופה, את כל קרחוני העולם, או לגרום להפשרת קרקעות שתשחרר גזי חממה רבים. המדענים מציינים בדו"ח כי הסבירות למרבית התרחישים הללו במאה הקרובה היא נמוכה, אך הם עשויים להתרחש בעתיד הרחוק יותר בשל תגובתם האיטית לשינויי האקלים. עם זאת, פליטה מוגברת של גזי חממה תגדיל את הסיכון להתרחשות השינויים הדרמטיים האלו, ויש חשש ממשי לאבדן יערות האמזונס במאה הקרובה. 

דו"חות המשך של ה-IPCC, שצפויים להתפרסם בשנה הקרובה, ידונו בהשלכות של שינויי האקלים, בדרכי ההתמודדות עמם ובהיערכות לשינויים הצפויים. למרות שנראה כי אין מנוס מההשלכות ההרסניות של משבר האקלים, מחברי הדו"ח מדגישים כי "כל טון של פחמן משמעותי". מקבלי ההחלטות, עסקים ואנשים פרטיים יכולים להוביל לצמצום פליטות מיידי שיפחית את חומרת המשבר. לכן, מחברי הדו"ח מקווים כי הוא יוביל ליעדי צמצום פליטות שאפתניים בכינוס האקלים שאמור להיפתח בנובמבר בסקוטלנד. 



מחברו של מאמר זה – ד"ר יובל רוזנברג
מובא מאתר האינטרנט של מכון דוידסון – davidson.weizmann.ac.il

המשרד להגנת הסביבה מודה לכל המתנדבים שמשתתפים במבצע ניקוי החופים מזפתהמשרד להגנת הסביבה מודה לכל המתנדבים שמשתתפים במבצע ניקוי החופים מזפת

הצטרפו אל מבצעי הניקיון ברחבי הארץ ועזרו לנו להציל את הסביבה הימית והחופית. בעקבות אירועי "זפת בסערה" המשרד פועל עם רשות הטבע והגנים, גופים, עמותות ומועצות אזוריות ומקומיות למאמצי חירום

השרה גמליאל קוראת לדיון ממשלתי דחוף בתוכנית להרחיב את נפח שינוע הנפט בקווי קצא"אהשרה גמליאל קוראת לדיון ממשלתי דחוף בתוכנית להרחיב את נפח שינוע הנפט בקווי קצא"א

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "יש לקיים דיון דחוף עם כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים בנוגע לתוכנית להגדלת נפח פעילות שינוע נפט גולמי בקווי קצא"א; מה שראינו השבוע בחופים באירוע הזפת