fbpx

מתנדבי חירום ים

הצטרפו לרשת הארצית של מתנדבי חירום ים בהובלת עמותת אקואושן והיחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, והגבירו את רמת המוכנות ויכולת ההתמודדות של הרשות עם אירועי זיהום ים וחוף!

1. תוכנית חירום ים

תרגיל למניעת זיהום ים באילת, דצמבר 2021
צילום: המשרד להגנת הסביבה
תרגיל למניעת זיהום ים באילת, דצמבר 2021

הצטרפו למערך המתנדבים, היכנסו ומלאו את הטופס
ד"ר מיכל שטרן, מנהלת הרשת הארצית של מתנדבי חירום ים | כפר הנוער הדסה נעורים, עמק חפר | 
דואר אלקטרוני: michal.stern@ecoocean.com | דף פייסבוק: www.facebook.com/ecoocean.org

היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה יחד עם עמותת אקואושן מציעות לרשויות חוף דרך יעילה לשפר ולשדרג את המוכנות ואת יכולת התגובה שלהן לאירועי זיהום ים באמצעות הכשרה מקצועית ותרגול למתנדבים ולעובדי הרשות.

הצטרפות לתוכנית תתניע תהליך שיעזור לרשויות החוף להגיע לרמות מוכנות והתמודדות טובות עם מצב חירום של זיהום חופיהן בשמן, דבר אשר יקטין את הפגיעה בתשתיות החוף החשובות לרשות ולתושביה.

הקמת רשת ארצית למתנדבי חירום ים הכרחית כדי לאפשר לרשויות להתמודד עם אירועים מסוג זה, בהם נדרשת הפעלת כוח אדם רב שאינו זמין במצב שגרה, בעיה ממנה סובלות מרבית הרשויות.

התוכנית כוללת הכשרות מקצועיות וסביבתיות בכמה שלבים, ביצוע מספר תרגילים בשנה בשיתוף הרשות, פעילויות שימור מתנדבים ועוד, כל זאת תוך התאמת התוכנית והפעילויות לצרכי הרשות.

השותפים לתוכנית

היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה
היחידה פיתחה, כתבה ומפעילה את "התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן",  המבוססת על היערכות בציוד, בכוח אדם ובתרגול קבוע של הגופים המעורבים המופקדים על הטיפול בזיהום הים והחופים בשמן (נפט ונגזרותיו). היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית הינה הרשות הלאומית המנחה, המסייעת והמפקחת על כלל האירועים על פי התלמ"ת ומנהלת את הפעולות באירועי זיהום ים וחופים בשמן ברמה הלאומית. 

עמותת אקואושן
העמותה היא בעלת ניסיון רב בהפעלת קהילות מתנדבים ברמה ארצית ומקומית. העמותה, העוסקת יותר מ-15 שנה בשימור הסביבה הימית, מביאה עמה תכנים, ניסיון ויכולות מקצועיות רבות שיבטיחו קיום ארוך טווח של גוף התנדבותי שכזה. בנוסף, העמותה עובדת בשיתוף פעולה מלא ומתמיד עם מרבית רשויות החוף במדינה, בהיותה המפעילה בארץ של התכנית העולמית "הדגל הכחול" והינה חלק מפרויקט 'אנשי הים התיכון' שמטרתו קידום הכרזה של שמורות טבע ימיות באמצעות קהילות מקומיות.

אנשי הים התיכון
זוהי רשת ארצית של קהילות מקומיות, הפועלת להקמת שמורות ימיות בים התיכון של ישראל וכוללת כמה מארגוני הסביבה המובילים בישראל, בהם החברה להגנת הטבע, צלול, אקואושן, מחמל"י, מגמה ירוקה, משמר הים, ההתאחדות הישראלית לצלילה ו'אנו – עושים שינוי'.

2. רשת מתנדבי חירום ארצית

אנשי מחוז צפון במבצע ניקוי חופי עכו מזפת, פברואר 2021
צילום: גידי בטלהיים
אנשי מחוז צפון במבצע ניקוי חופי עכו מזפת, פברואר 2021

על רקע הפעילות השוקקת וההתפתחות המואצת בים התיכון הכוללת, בין היתר, תנועה רבה של מכליות נפט ודלקים, פעילות אסדות הגז הקיימות וזיכיונות חדשים לקידוח גז ונפט – גדלה גם כמות המזהמים הפוטנציאליים באזור והסיכוי לאירועי זיהום עולה והופך לממשי הרבה יותר.
בשנת 1998 התקבלה החלטת ממשלה שבעקבותיה ניסח המשרד להגנת הסביבה בשיתוף הוועדה הבין-משרדית את "התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן" (תלמ"ת). מאחר שתוכנית התלמ"ת טרם תורגמה לחוק, כלל הגופים והרשויות בישראל עדיין לא מצויים ברמת מוכנות שתאפשר טיפול מיטבי באירועי דליפה ממכלית או באסון קידוח בים התיכון.

כיום למרבית הרשויות המקומיות ולמפעלים לאומיים (כגון חברת החשמל) קיימות תוכניות מוכנות ותגובה לאירועים אלו (תכניות חירום מקומיות), אולם, יש צורך בתוספת כוח אדם מיומן וזמין, אשר ישפר את המענה האפקטיבי בזמן אמת במקרה של דליפה או זיהום ימי או חופי. מרכיב המתנדבים מוכר בעולם כגורם קריטי בתכניות מוכנות ותגובה לאירוע זיהום ים וחוף בשמן. הקמת רשת ארצית של מתנדבי חירום ים נועדה לאפשר הפעלת מתנדבים כ'מכפלת כוח' לרשות המקומית אשר תנהל את התגובה.

מטרת הרשת הארצית של מתנדבי חירום ים
•    רמה גבוהה של מוכנות רשויות החוף –  הקטנת הפגיעה בתשתיות החוף החשובות והחיוניות לרשות ולתושביה.
•    התמודדות עם אירועי זיהום ים בשמן בהם נדרשת הפעלת כוח אדם רב שאינו זמין במצב שגרה.
 
מדוע דרושים מתנדבים באירוע זיהום חוף בשמן?

  1. רוב אירועי הזיהום מתרחשים ללא התרעה (תאונות דליפה).
    •  קושי בגיוס כ"א זמין וקרוב לאזור הזיהום.
    • סיוע של מתנדבים מאפשר גמישות בזמן ובמיקום העבודה.
  2. בחלק גדול של המקרים נדרש ניקוי ידני ולא רק מכני.
  3. מתנדבים מביאים מגוון רחב של יכולות.
  4. מתנדבים מקומיים הם בעלי מוטיבציה גבוהה.
  5. מתנדבים שעברו הכשרות יכולים לסייע בקליטת מתנדבי "אד הוק".

תפקידים ומשימות ייעודיות למתנדבים

  • סיוע בריענון ועדכון תכניות מוכנות מקומיות.
  • ביצוע סקרי חוף והעברת מידע מהשטח לחדר המצב.
  • תפקידים אדמיניסטרטיביים ולוגיסטיים.
  • קבלה, הדרכה וניהול מתנדבים מזדמנים בשטח.
  • הובלת צוותי ניקוי בחוף.
  • פעילויות שיקום, טיפול בבע"ח פגועים.
  • מיומנויות ספציפיות (עזרה ראשונה וכד').

מה נדרש מהרשות כדי להצטרף לרשת הארצית של מתנדבי חירום ים?

  1. יידוע כל הגורמים הרלוונטיים ברשות (כולל דוברות ויח"צ) על ההצטרפות וקבוצת המתנדבים.
  2. בדיקה ברשות שאכן יש ברשותה תוכנית מוכנות מקומית לטיפול באירועי זיהום ים מאושרת ומעודכנת.
  3.  מינוי איש קשר ברשות שירכז את רשימת המתנדבים.
  4. הקצאת מקום כינוס, כיתה או אולם עבור מפגשים והרצאות.
  5. קיום תרגיל מקומי אחד בשנה, השתתפות בתרגיל אזורי פעם בשנתיים.
  6. פרסום פוסט גיוס מתנדבים בדף הפייסבוק / אתר הרשות.
  7. שליחת פרטי המתנדבים לביטוח לאומי פעם בשנה.

חשוב: הרשות אינה נדרשת להשתתף בעלויות הכשרת המתנדבים ופעילויות ההעשרה.

3. רקע – מוקדי סיכון בים התיכון ובחופי ישראל

זיהום נמל חיפה במזוט
צילום: רני עמיר
זיהום נמל חיפה במזוט

מקורות פוטנציאליים לאירועי זיהום ים וחוף בשמן

  1. תפעול כלי שיט ותאונות ימיות – כ-13% מתעבורת הנפט הימית העולמית עוברת דרך הים התיכון. בין השנים 1975-2015 התרחשו בים התיכון מעל 800 אירועי זיהום ים.
  2. נמלים בחיפה, אשדוד, אשקלון ואילת – 99% מהסחורות המיובאות לישראל מגיעים דרך הים. כ- 30% מתעבורת הנפט הימית העולמית עוברת דרך הים התיכון.
  3. מקשרי דלק ימיים, קידוחי חיפוש והפקת גז טבעי ונפט.

דוגמאות לאירועי דליפת נפט משמעותיים בישראל (בשנות האלפיים)

  • אירוע דליפת הנפט בשמורת עברונה 2014 – אחד האסונות הסביבתיים החמורים שאירעו בישראל. נפט גולמי בכמות שוות ערך למעל 31,000 חביות דלף מצינור קצא"א וזרם למרחק של 7 ק"מ. גודל השטח שנפגע הוערך בכ-1000 דונם!
  • אירוע זיהום ממקשר ימי בנמל אשדוד – 2017.
  • אירוע זפת בסערה – פברואר 2021 – מתנדבי חירום ים פעלו באירוע הזפת הן בסיוע בחדר המצב הלאומי ובחמ"ל העמותה, בספינת ה-"Med-Ex" של אקואושן והן בצוותי פעולה מקצועיים:
    • צוות הסברה – קליטה והדרכה של מתנדבי "אד-הוק" בעמדות שהוקמו ע"י הרשויות בחופים. 
    • צוות סוקרי חוף – תיעוד מצב הזפת לקבלת החלטות מבצעיות ע"י המשרד להגנת הסביבה.
    • צוות ניקוי מצע קשה – ניקוי המצע באופן נקודתי ורגיש, ללא פגיעה בסלע ובחסרי חוליות ישיבים.
אסדת הגז לווייתן
צילום: יבגני מלכין
אסדת הגז לווייתן



מקור תוכן זה – אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, www.gov.il/he/Departments/Guides/sea_emergency_plan?chapterIndex=3

כיצד יכולים פאנלים סולאריים לצמצם פערים חברתיים?כיצד יכולים פאנלים סולאריים לצמצם פערים חברתיים?

אתגרי השעה, כגון משבר הקורונה ומשבר האקלים, מצטרפים למגמות בעייתיות, בהן האי-שוויון החברתי והיווצרות פערים חברתיים מעמיקים. מערך זה של אתגרים מצריך סדר יום חדש [3], המעוגן בתאוריה ובפרקטיקה וניזון ממספר

מפת דרכים למעבר לשימוש באוטובוסים עירוניים ללא זיהום אווירמפת דרכים למעבר לשימוש באוטובוסים עירוניים ללא זיהום אוויר

במסמך זה מוצגת מפת דרכים, המתארת את השלבים להחלפת צי האוטובוסים הציבוריים העירוניים בישראל לאוטובוסים ללא זיהום. בהתאם לתוכנית זאת החל משנת 2034 כל האוטובוסים העירוניים בישראל יהיו ללא זיהום