fbpx

נתוני מדד חוף נקי

נתוני מדד חוף נקי למחצית דצמבר 2022 מראים כי 84.85% מהחופים שנמדדו דורגו נקיים עד נקיים מאוד, לעומת 94% במדד הקודם. בתקופה המקבילה בשנה שעברה נמצאו רק 69.2% מהחופים נקיים עד נקיים מאוד. אחוז החופים הנקיים 70% מתחילת שנת 2022 עמד על 81.82%. הרשויות החופיות הנקיות ביותר (בעלות ציון "נקי מאוד") הן: נהריה, טירת הכרמל, הרצליה, חוף השרון, בת ים, תל אביב-יפו, גן רווה, אשדוד. הרשויות החופיות בעלות ציון "בינוני", "מלוכלך" ו"מלוכלך מאוד" הן : קריית ים, חוף אשקלון.

חוף נהריה מרכז - חוף נקי

צילום: גידי בטלהיים
חוף נהריה מרכז – חוף נקי

מהי תוכנית חוף נקי?

תוכנית חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה פועלת מאז תחילת 2005. זו תוכנית פעולה לאומית לטיפול בבעיית הפסולת הימית בישראל ונגזרת מדרישות אמנת ברצלונה. התוכנית פועלת בראייה כוללנית לטיפול בבעיית הפסולת בסביבה הימית והחופית, בדגש על הסברה לציבור הרחב על הצורך למנוע מפגעי פסולת ימית ובעיקר פסולת פלסטיק, שהיא עיקר הפסולת בישראל.

מהו מדד חוף נקי?

מדד חוף נקי הוא כלי המשמש להערכה אחידה ואובייקטיבית של מידת ניקיון החופים הפתוחים והלא מוכרזים לרחצה בים התיכון ובמפרץ אילת. מרכיב מרכזי בתוכנית חוף נקי ועיקר התקציב מופנים לתמיכה ברשויות החופיות בניקיון החופים הפתוחים שבשטחיהן.

כדי לטפל בבעיה הסביבתית של הפסולת הימית בישראל, תוכנית חוף נקי מגדירה יעדי תוצאה ברורים לניקיון החופים הפתוחים: 75% מהחופים נקיים 70% מהשנה.

במסגרת זו, מפקחי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית מבצעים מדידה של רמת הניקיון בחופים הפתוחים מתוך יידוע שוטף של רשויות החוף לטובת מעקב ופעולות מתקנות לשיפור מתמיד של ניקיון החופים. שיתוף תוצאות מדד חוף נקי לציבור הרחב מתבצע פעמיים בחודש לאורך כל השנה – צעד משלים להעלאת המודעות של הציבור הרחב לתופעת הפסולת הימית ושקיפות ציבורית.

לצד הבקרה, המשרד להגנת הסביבה תומך בתקציב ברשויות המקומיות שבתחומן חופים בלתי מוכרזים, במסגרת קול קורא חוף נקי, בעבור ביצוע פעולות ניקוי בחופים לא מוכרזים לרחצה. סכומי התמיכה שניתנים בעבור כל חודש פעילות יינתנו לאחר מדידת רמת ניקיון החופים לפי מדד חוף נקי המבוצע פעמיים בחודש על ידי מפקחי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית. סכומי התמיכה המרביים ניתנים כמפורט בטבלה זו:

ממוצע מצב החופים בבדיקה אחת בחודש   ממוצע מצב החופים בבדיקה שניה בחודששיעור ההפחתה מסכום התמיכה (לחודש אחד)
מלוכלך / מלוכלך מאוד מלוכלך בינוני / מלוכלך מאוד 50%
מלוכלך / מלוכלך מאוד בינוני 40%
מלוכלך / מלוכלך מאודנקי / נקי מאוד30%
בינוניבינוני30%
בינונינקי / נקי מאוד10%
נקי / נקי מאודנקי / נקי מאודללא הפחתה

תהליך הדיגום

מתוך סקרים שנערכו בשטח ועל סמך מידע מוקדם עלה כי המרכיב העיקרי של פסולת בחוף הוא פלסטיק שהוא עד 90% מסך כל הפסולת בחופים. לפיכך הוחלט כי הפלסטיק יכול לשמש סמן טוב למידת הניקיון של החוף. בתהליך הדיגום נספרים כל פריטי הפלסטיק הפזורים ביחידת שטח חוף נתון, החל מגודל של פקק של בקבוק ומעלה. כיוון שהפסולת אינה מפוזרת בצורה אחידה לאורך החוף, נבחרות נקודות דיגום אקראיות בכל חוף שנבדק. מדד חוף נקי מתבצע אחת לשבועיים בכל חודשי השנה. בקיץ 2015 הוחלט להוסיף ולספור במסגרת המדד גם את בדלי הסיגריות שהם פריט פסולת נפוץ ומזהם מאוד בחופי הארץ.

אופן חישוב המדד

מספר חלקי הפלסטיק שנספרו כפול 20 (מאחר שהמדד מחושב ל-20 מ"ר) מחולק ברוחב החוף מקו המים עד קצה החוף כפול 10 (5 פסים שנמדדו – כל אחד ברוחב של 2 מטרים).

נקבע דירוג קבוע לכל החופים ועל פיו הם מוגדרים במדד

  1. נקי מאוד – אם בקטע הנמדד נמצאו פחות מ-2 פרטי פסולת;
  2. נקי – אם בקטע הנמדד נמצאו בין 2 ל-5 פרטי פסולת;
  3. בינוני – אם בקטע הנמדד נמצאו בין 5 ל-10 פרטי פסולת;
  4. מלוכלך – אם בקטע הנמדד נמצאו בין 10 ל-20 פרטי פסולת;
  5. מלוכלך מאוד – אם בקטע הנמדד נמצאו מעל ל-20 פרטי פסולת.

מפת הניקיון בחופים

https://www.govmap.gov.il/map.html?bb=1&zb=1&in=1&c=204000,595000&z=0&lay=HOF_NAKI_UPDATE

קבצים להורדה

להורדת כל הקבצים

נתונים מתעדכנים של מדד חוף נקי

מדד הניקיון ברשויות החוף ומדד מפורט לכל אחד מהחופים נכון ליום 15 בדצמבר 2022

נתוני מדד חוף נקי 2019-2022

נתונים גולמיים של מדד חוף נקי 2005-2021



נלקח מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה –
www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page

יתרונות עמידות החומרים הפלסטיים לכלכלה מעגליתיתרונות עמידות החומרים הפלסטיים לכלכלה מעגלית

זיהום הפלסטיק על צורותיו השונות הוא אחת מבעיות הסביבה בתחום הפסולת. בגלל הצטברות הפלסטיק בסביבה היבשתית והימית ובשל עמידותם הרבה של החומרים הפלסטיים, הפריטים שמגיעים לסביבה, יישארו שם לאורך שנים,

התיירות הבין-לאומית בעידן הפוסט-קורונה – המשמעות הסביבתית של צמצום התעופה והפלגות הנופשהתיירות הבין-לאומית בעידן הפוסט-קורונה – המשמעות הסביבתית של צמצום התעופה והפלגות הנופש

לפני משבר הקורונה גרמה תעשיית התיירות לכ-8% מהפליטה העולמית של פחמן דו-חמצני [3]. מתוך שיעור זה, התעופה הבין-לאומית הייתה הגורם המרכזי לפליטות, והן הוערכו ב-665 מיליון טונות בשנת 2018 [1]. השפעתו של ענף