תופעת הפסולת בים ובחופים (marine litter) היא בעיה כלל עולמית ופוגעת בחופי העולם כולו. על פי הערכות שונות, מדי שנה מושלכים לימים ולאוקיינוסים כ-8 מיליון טונות של פלסטיק. עד 90% מהפסולת הימית בישראל היא פלסטיק שכמעט אינו מתכלה.

1. תופעת הפסולת הימית

הפסולת בים ובחופים בישראל, שמורכבת רובה מפסולת פלסטיק, מקורה ביבשה, כלומר ציבור לא אחראי המבלה בחופים ומשאיר אחריו לכלוך: בקבוקי שתייה, כלים חד פעמיים, קשיות שתייה, שקיות פלסטיק, בדלי סיגריות, שאריות מזון ועוד.

פסולת נוספת מצטברת בחופים משפכי נחלים, ניקוז עירוני או מפלט ים, וכוללת במקרים רבים סוגי פסולת שנשטפים מחופים אחרים ונסחפים בזרמי הים, לעתים למרחקים ארוכים.

הפסולת בים ובחופים היא מפגע אסתטי, בריאותי ובטיחותי לציבור ולבעלי חיים ימיים וחופים. שקיות פלסטיק וחלקי פלסטיק צפים במים או מצטברים בקרקעית הים ופוגעים ביצורים ימיים שונים. לדוגמא, על ידי היכרכות סביב סנפירים, כיסוי פיזי של בעלי חיים צמודי קרקעית, חנק או חסימות מעיים של בעלי חיים הטועים לחשוב שמדובר במזון.

במהלך הזמן הפלסטיק מתפרק במים לחלקיקים קטנטנים המכונים "מיקרו פלסטיק", ואלו חודרים לגופם של בעלי החיים ופוגעים בהם. כשבעלי החיים הקטנים נטרפים, אותם חלקיקים מועברים הלאה במעלה מארג המזון, וכאשר אנו ניזונים מדגה שניזונה בעצמה בחומרים אלו, גם בריאותנו עלולה להיפגע. בנושא זה נעשים מחקרים ברחבי העולם ובישראל .

בנוסף לפגיעה ביצורים הימיים ובבריאות האדם, הפסולת הימית עלולה לגרום לנזקים גם למתקני תשתית, כגון מתקני התפלה ותחנות כוח. מתקנים אלו שואבים מי ים, והפסולת שבמים עלולה לסתום את צנרת היניקה ולגרום לנזקים כלכליים ותפעוליים.

2. ניטור הפסולת הימית

ניטור הפסולת לאורך החופים, קרקעית הים וגוף המים מבוצע על ידי צוות הניטור הלאומי מהמכון לחקר ימים ואגמים וחוקרים מהאקדמיה ובתיאום עם התוכנית של אמנת ברצלונה להפחתת פסולת ימית.

בשנת 2017 החלה תוכנית לניטור של עומסי הפסולת בים ובחופים. מטרת התוכנית לניטור פסולת בסביבה הימית היא זיהוי מגמות במרחב ובזמן של פסולת בסביבה הימית והחופית, לצורך איתור התנהגויות חריגות, מקורות זיהום קיימים ופוטנציאליים ואת יעילות הצעדים המבוצעים בישראל לצורך צמצום הבעיה, דוגמת חוק השקיות ותוכנית "חוף נקי". תוכנית זו הינה חלק מתוכנית הניטור הבין-לאומית של כל מדינות הים התיכון, המבוצעת בחסות ארגון הסביבה של האו"ם (UNEP) במסגרת מחויבות המדינות לאמנת ברצלונה.

דו"ח ניטור הפסולת לשנים 2017 ו-2018, במסגרת הניטור הלאומי, מראה כי:

1. פסולת פלסטיק מהווה את המרכיב העיקרי בחופי ישראל: בין 70 ל-90% מהפסולת שנמצאה על החופים ועל הקרקעית הרדודה. הפסולת בחופים מורכבת בעיקר מפקקי בקבוקים, שקיות פלסטיק ובדלי סיגריות, וכן מכלי אוכל חד פעמיים (בעיקר כוסות ומכסים) ואריזות מזון. בקבוקי פלסטיק היו נדירים בניטור, ייתכן שבשל פעולות האיסוף והמחזור שלהם. 
2. מתוצאות הניטור עולה כי כ-90% מהפסולת יוצרה בישראל והינה ממקור מקומי. הפסולת שמקורה בישראל יכולה להגיע ממתרחצים בחוף הנמדד, בסחף מהנחל בחורף או בסחף מהים. 
3. בחופים נמצאה גם פסולת ממקורות חיצוניים כגון מצרים, טורקיה, הרשות הפלסטינית, ירדן וסוריה ואף ממקומות מרוחקים כגון ברזיל והולנד. סביר להניח שהפסולת מהמקומות המרוחקים יותר מקורה בספינות סחר. 
4. בקרקעית הרדודה ישנה כמות גדולה יותר של פסולת דייג (חכות, רשתות וקרסים) יחסית לכמות שנמצאה בחופים, כשבאתר אחד פסולת הדייג היוותה למעלה משליש מכמות הפסולת בקרקעית.
5. בקרקעית הים החולית בין עומקים 20 ל-80 מ' נמצאו בעיקר חתיכות של שקיות פלסטיק ואריזות מזון קרועות. מצב זה הינו בעייתי מפני שחתיכות קטנות של פלסטיק מושכות בעלי חיים שבולעים אותן. ישנה עליה בכמות השקיות והאריזות השלמות ככל שנדגמו בעומק רב יותר. 
6. גם הפסולת שנאספה בעומקים של בין 200 ל-1400 מ' כללה בעיקר שקיות פלסטיק ואריזות מזון. כ-50% מהפסולת שנמצאה וניתן היה לזהות את מקורה הייתה ממקור ישראלי, כ-21% ממצרים וכל השאר ממדינות הים התיכון האירופאיות (קפריסין, איטליה ותורכיה). בנוסף לכך נמצאו מספר פריטים שמקורם בהודו, ברזיל וגרמניה, אשר כנראה הושלכו מספינות חולפות.

3. המסגרת הבין-לאומית

כמדינה חברה באמנת ברצלונה, מחויבת מדינת ישראל לתכנית ההפחתה האזורית בפסולת ימית וחופית – Regional Plan on Marine Litter Management.

על פי תכנית זו, שהיא חלק מתכנית רחבה יותר לצמצום זיהום הים ממקורות יבשתיים (NAP), חובה על המדינות החברות לנקוט שורה ארוכה של פעולות כדי למזער את ממדי תופעת הפסולת הימית ואת השפעותיה המזיקות על הסביבה הימית של הים ועל האוכלוסייה השוכנת לחופיו. במסגרת זו נבדקים גם מדדים להשגת המטרה במסגרת גישת המערכת האקולוגית (ECAP).

פורסם באתר האינטרט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection

שתפו בפייסבוק