fbpx

קמפוס ירוק

המוסדות להשכלה גבוהה, ובכללם המכללות להכשרת מורים, ממלאים תפקיד מרכזי בהובלה ובהטמעה של המודעות לנושאי הסביבה והקיימות. הם אלה המכשירים את דור העתיד להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים הניצבים בפני החברה, ובונים שכבת הנהגה עתידית המודעת לבעיות הסביבה. תהליך הסמכה לקמפוס ירוק הוא אחת הדרכים לקדם את נושא איכות הסביבה במוסדות החינוך להשכלה גבוהה.

1. חשיבות ההסמכה לקמפוס ירוק

אופניים באוניברסיטת בן גוריון
צילום: רננה אילן
שימוש באופניים באוניברסיטת בן גוריון – קמפוס ירוק

תקופת הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה היא שלב מכונן, שיכול ליצור אצל הסטודנטים נכונות לקחת אחריות לשמירה על הסביבה, ולגבש את ההבנה שבכל החלטה שהם מקבלים בחייהם המקצועיים והפרטיים, עליהם לקחת בחשבון את השיקולים הסביבתיים, הכלכליים והחברתיים.

למערכת ההשכלה הגבוהה יש תפקיד חשוב בקידום מחקר בנושאים סביבתיים. מחקרים אלו יסייעו בפיתוח כלים שיובילו לשיפור איכות החיים ולצמצום הפגיעה בבריאות ובסביבה.
תהליך ההסמכה לקמפוס ירוק הוביל לעליית המודעות לנושאי סביבה וקיימות בקרב באי הקמפוס. הדרישה לניהול מושכל של משאבים (מים, חשמל, נייר וחומרים מתכלים) הובילה להתייעלות משמעותית של הצריכה בקמפוס ,להפחתה בהוצאות ולצמצום טביעת הרגל האקולוגית.

ממחקרים שנעשו בעולם נמצא כי המיתוג של קמפוס כמטמיע התנהלות ירוקה ועוסק בנושאי סביבה, מוביל לעליית הדימוי של הקמפוס והופך אותו לאטרקטיבי יותר עבור הסטודנטים. העשייה בקמפוסים הירוקים היא משמעותית ביותר למתן כלים לדור העתיד של מקבלי ההחלטות להתמודדות עם אתגרי המאה ה-21.
עד כה הוסמכו 31 מוסדות להשכלה גבוהה.

2. כיצד הופכים לקמפוס ירוק?

קיר ירוק במכללת לוינסקי
צילום: שרית לוי- גרוסו
קיר ירוק במכללת לוינסקי בתל-אביב

מה נדרש מהקמפוס כדי להפוך לירוק?

  1. ממנים מועצה ירוקה הכוללת חברי סגל וסטודנטים.
  2. מטמיעים ומוסיפים קורסים בנושאי איכות הסביבה לחוגי לימוד שונים.
  3. עושים שימוש מושכל במשאבים ומגבירים את הנראות ברחבי הקמפוס.
  4. מקדמים פרויקטים קהילתיים סביבתיים בשיתוף סטודנטים וחברי סגל.

כל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, אוניברסיטאות ומכללות, מוזמנים להגיש בקשה למשרד להגנת הסביבה להסמכה ל"קמפוס ירוק". כל מוסד שיעמוד בקריטריונים הנדרשים יקבל תעודת הסמכה מטעם המשרד.

הקריטריונים לקמפוס ירוק הם:

  • הקמת מועצה ירוקה – ב"מועצה ירוקה" יהיו נציגים מהנהלת המשק, הנהלה אקדמית וסטודנטים. תפקיד המועצה ללוות את הביצוע של הקריטריונים שיפורטו בהמשך. בראש המועצה יעמוד נציג בכיר מטעם הנהלת הקמפוס.
  • לימודי סביבה – הקצאת שעות לימוד בנושא איכות הסביבה: כל קמפוס יציע לסטודנטים קורסים המשלבים את נושאי איכות הסביבה. 
  • פרויקט סביבתי קהילתי מתמשך – כל קמפוס יבחר ויבצע פרויקט סביבתי קהילתי. הפרויקט חייב להוכיח פעילות מתמשכת ועקבית ויהיו מעורבים בו הנהלת הקמפוס, הסטודנטים והקהילה. על הפרויקט לגרום לשינוי דפוסי ההתנהגות והמחשבה בקהילה באוריינטציה סביבתית. "קהילה" תיחשב ככלל באי הקמפוס, ביניהם סטודנטים, עובדים, אנשי סגל ומבקרים או תושבי השכונות הסמוכות לקמפוס. לתשומת לבכם, פעילות חד פעמית כגון מבצע ניקיון לא תחשב כפרויקט קהילתי מתמשך על פי סעיף זה.
  • שימוש מושכל במשאבים – בקמפוס יערכו פעולות לצמצום השימוש בחשמל, צמצום השימוש במים, צמצום נסיעות ברכב פרטי, צמצום השימוש בנייר, הנהגת רכש ירוק, מיחזור ועוד. בנוסף יערכו פעולות הסברה לסטודנטים ולסגל.

3. הגשת מועמדות לקמפוס ירוק

אוניברסיטת אריאל בשומרון
צילום: שרית לוי-גרוסו
אוניברסיטת אריאל בשומרון

קמפוס המבקש לקבל הסמכה לקמפוס ירוק יצרף דיווח מפורט על הפעולות שנעשו בתחומו:

  • מועצה ירוקה: רשימה שמית ותפקידם של השותפים ופרוטוקולים של ישיבות המועצה.
  • סילבוס של קורסים העוסקים באיכות הסביבה.
  • פרויקטים קהילתיים סביבתיים: תיעוד, פרסומים רלבנטיים וצילומים של הפרויקט הסביבתי – קהילתי, מספר סטודנטים וחברי סגל פעילים בפרויקטים, אמדן חשיפה לקהילה.
  •  שימוש מושכל במשאבים: יש להגיש מסמכים המתעדים לפחות את השנתיים האחרונות:
    • מים – חשבונות מים המעידים על הפחתה בצריכה.
    • חשמל –  חשבונות חשמל המעידים על הפחתה.
    • נייר – יש לצרף חשבוניות המעידות על הפחתה ברכישת נייר.
  • צמצום השימוש ברכב פרטי – יש לצרף פירוט הפעולות שנעשו וממצאי סקר (אם התבצע).
  • פעולות נוספות שנעשו להפחתת הפגיעה בסביבה.

למידע והרשמה – שרית לוי גרוסו, אגף חינוך וקהילה  saritlg@sviva.gov.il

4. חידוש הסמכה לקמפוס ירוק

בריכה ירוקה במכללת לוינסקי
צילום: שרית לוי-גרוסו
בריכה ירוקה במכללת לוינסקי בתל אביב

בשנת 2016 נערך תהליך חידוש הסמכה שבו התבקשו הקמפוסים לדווח על הנעשה במסגרת היותם קמפוסים ירוקים. 19 קמפוסים קיבלו תעודות חידוש הסמכה בטקס שנערך באוניברסיטת בן גוריון.
מהדיווחים התקבלה תמונה מגוונת מאד של עשייה שהראתה כי הקמפוסים שהוסמכו ביצעו במהלך השנים תהליך מתמשך ומשמעותי ששילב עקרונות של אורח חיים מקיים. לדוגמא:

  • מרבית הקמפוסים הרחיבו את מגוון הקורסים בהם משולבים תכנים של קיימות וסביבה בחוגים שונים, ובחלקם מונה רכז קמפוס ירוק בשכר, שמרכז את הנושא.
  • במכללות להכשרת מורים נושאי הסביבה משולבים גם בפרקטיקה.
  • מרבית הקמפוסים עוסקים בנושא תחבורה מקיימת ודרכי הגעה לקמפוס – שאטלים, תוספת קווי אוטובוס, עידוד נסיעה משותפת, שבילי אופניים, חניוני אופניים ומקלחות.
  • בקמפוסים בהם מתבצעת בניה חדשה ניתן דגש על בניה ירוקה.
  • בכל הקמפוסים הורחב המידע בנושא פעילות ירוקה באתר הקמפוס.

עד כה הוסמכו בישראל 31 מוסדות להשכלה גבוהה כקמפוסים ירוקים.

רשימת הקמפוסים הירוקים מצורפת להלן.
 

קבצים להורדה

להורדת כל הקבצים



מקור פריט זה – אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page

חיזוק חוסן לאומי בישראל בעידן שלאחר התפרצות מגפת קורונה – שיעורים מסוציו-אקולוגיהחיזוק חוסן לאומי בישראל בעידן שלאחר התפרצות מגפת קורונה – שיעורים מסוציו-אקולוגיה

תקציר סוציו-אקולוגיה היא דיסציפלינה המתמקדת ביחסי הגומלין שבין האדם והטבע, המשפיעים על בריאות המערכת האקולוגית ועל רווחת המין האנושי, מתוך מטרה נורמטיבית להבטיח את הישרדותה ורווחתה של האנושות על כדור הארץ

זמן להעמיק: פרויקט הניטור הימי לאורך חופי תל-אביב–יפו המאפשר ניהול מושכל ופיתוח מקיים של רצועות החוף והיםזמן להעמיק: פרויקט הניטור הימי לאורך חופי תל-אביב–יפו המאפשר ניהול מושכל ופיתוח מקיים של רצועות החוף והים

בכל העולם יש התייחסות גוברת למוקדי טבע עירוני – המערכת האקולוגית הנמצאת בתוך ערים – ולחשיבותם לבריאותם הגופנית והנפשית של התושבים. למרות זאת, בעוד שטבע עירוני יבשתי מקבל הכרה ברמה