fbpx

רשויות הניקוז והנחלים בראייה לאתגרים צופי פני עתיד

הצפות בנהריה, 8.1.2020 | צילום: דובר צה"ל, Wikimedia, CC BY-SA 3.0

26 רשויות הניקוז, שהחלו את דרכן בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת, הובילו ויישמו תפיסה הרואה בנגר העילי מטרד, ולעיתים אף סכנה, שיש לנהל ולהעביר לכיוון בסיס הסחיפה באופן היעיל והמהיר ביותר. בעקבות שיטפונות חורף 1991/92 בוצעה רפורמה, וב-1997 צומצם מספר רשויות הניקוז ל-11 רשויות אגניות, המנהלות את הנגר העילי בתחום שיפוטן – מראש האגן ועד בסיס הסחיפה. כאן המקום לסייג את שטחי יהודה ושומרון (שדרת ההר), שחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות (1957) לא חל עליהם, ולכן הם אינם נמצאים בתחומי השיפוט של רשויות הניקוז, אלא באחריות המִנהל האזרחי.

כשבע שנים לאחר מכן, בשנת 2003, הטיל המשרד להגנת הסביבה על רשויות הניקוז תפקידים וסמכויות של רשות נחלים מתוקף חוק נחלים ומעיינות (1965), והפכן לרשויות ניקוז ונחלים. מהלך זה גרר בזמנו ביקורת רבה מצד הגופים הירוקים, שראו ברשויות הניקוז גופי תשתית ללא ראייה סביבתית נכונה. הענקת הסמכויות החלה תהליך של שינוי פרדיגמה, הנמשך עד היום, וכולל מַעבר מתפיסת הנחלים כ"עורקי ניקוז", לגישה אגנית משלבת, הרואה באגן הנחל מרחב מורכב רב-רובדי ובו אתגרים אנושיים, אקולוגיים, הנדסיים וכלכליים. השינוי בתחומי האחריות והעיסוק הוביל להצטרפות אקולוגים ואנשי מקצוע נוספים מתחומי הסביבה לצוותי רשויות הניקוז והנחלים, וכך גם במעגלים הסובבים את הרשויות – ממשרד החקלאות דרך מִנהל התכנון ומאסדרים נוספים וכלה בגופים הירוקים. תהליך השינוי הוביל את רשויות הניקוז והנחלים להרחבה ולהעמקה של התחומים שהן עוסקות בהן, תוך מתן דגש על "מעגלי" בעלי העניין וממשקי העבודה הנדרשים לניהול אגני מתכלל.

בשנת 2021 אירעו הצפות חמורות בנהריה ובמקומות נוספים ברחבי הארץ, נגרמו נזקים עצומים בנפש וברכוש באירופה והתפרסם דו"ח מבקר המדינה שחשף את הקשיים והכשלים המשפיעים על רמת המוכנות של הרשויות להתמודד עם שיטפונות והצפות הנגרמים בעקבות סופות גשם רבות עוצמה. הדברים הללו וגורמים נוספים הביאו את הממשלה להניע בחודש אוגוסט 2021 תוכנית לאומית לניהול סיכוני הצפות ושיטפונות, שתקצובה אושר במסגרת תקציב המדינה. במסגרת זו החלה לפעול ועדת מנכ"לים, ברשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שתפקידה לגבש תוכנית להיערכות לאתגרים העומדים בפני גורמי הממשל בנושא מורכב זה.

האצת קצב הבינוי בישראל ושינוי האקלים הם האתגרים המרכזיים של רשויות הניקוז והנחלים בבואן להגן מפני הצפות ושיטפונות ולשמור על נחלי הארץ עבורנו ועבור הבאים אחרינו.



תוכן זה הוכן על ידי:
איתי פרימן – מנכ"ל רשות ניקוז ים המלח; יו"ר פורום מנכ"לי רשויות הניקוז והנחלים

ראה אור במקור באתר האינטרנט של כתב העת "אקולוגיה וסביבה" – magazine.isees.org.il

מדיניות מרחקי הפרדה ממקורות סיכון נייחיםמדיניות מרחקי הפרדה ממקורות סיכון נייחים

מדיניות המשרד להגנת הסביבה בנושא מרחקי הפרדה ממקורות סיכון נייחים נועדה להגן על הסביבה ועל בריאות הציבור מתוצאות של אירועי חומרים מסוכנים. המדיניות קובעת מרחקי הפרדה בין מקורות סיכון נייחים

השרפה בהרי יהודה – 2021: ניתוח, תובנות והמלצותהשרפה בהרי יהודה – 2021: ניתוח, תובנות והמלצות

תקציר בקיץ 2021 נשרפו בהרי יהודה כ-11,000 דונם יער המנוהלים על-ידי קק"ל. במאמר מפורטת ההיערכות המקדימה למניעת שרפות שיושמה באזור זה בעשור האחרון, מוצעות תובנות ראשוניות הנוגעות להתנהגות השרפה וליעילות

מה רייצ'ל קרסון ותאו קולבורן היו אומרות על מגפת הקורונה?מה רייצ'ל קרסון ותאו קולבורן היו אומרות על מגפת הקורונה?

מרגע שהתחוללה מהפכת הכימיקלים של 1930 עושה האנושות פעם בשלושה עשורים קפיצות קוונטיות בתודעת הבריאות הסביבתית. משנות ה-60 של קרסון, אל שנות ה-90 של קולבורן ועד משבר הקורונה של 2020