השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, על הפרק השלישי לדוח ה-IPCC, העוסק בהפחתת פליטות: "לפי הדוח הגענו לרגע האמת: עלינו לפעול מיד כדי להגביל את עליית הטמפרטורה ולהציל את ישראל והעולם מקטסטרופה. לכן בכוונתנו להביא ביום ראשון את חוק האקלים לאישור הממשלה ולאחר מכן לאישור הכנסת".
צילום אילוסטרציה
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "נושא האקלים מקודם באופן אינטנסיבי על ידי המשרד להגנת הסביבה, בתוכניות יישום, בהחלטות ממשלה, ובימים אלה אנו מעגנים את אבני הבניין בחוק אקלים לראשונה בישראל, בשיתוף כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים, שאנו מקווים להעביר ביום א' הקרוב בוועדת שרים לחקיקה. זהו אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה וצעד משמעותי בכיוון הנכון.
"המשרד להגנת הסביבה הציג את הצעדים הנדרשים להיערכות ישראל להשפעות משבר האקלים, כולל את האמצעים למיתון משבר האקלים והפחתת הפליטות, לצד האמצעים לשיפור החוסן הלאומי לקראת ההשפעות הצפויות שלו. כדי לצלוח את האתגר של משבר האקלים, נדרשת מחויבות ממשלתית משותפת, ואין לנו אפשרות להיכשל.
"פליטת גזי החממה בעולם בעשור האחרון היא הגבוהה בהיסטוריה, ולמרות כל המאמצים עדיין נמצאת בעלייה – גם עם קצב העלייה ירד. מאז 2010, עלות השימוש באנרגיות מתחדשות – שמש ורוח – וכן עלות השימוש בסוללות ירדו בעד 85%, כך שהיום השימוש בהם כדאי יותר כלכלית.
"הדוח קובע כי יש לנו כיום היכולת והחובה להפחית את פליטות גזי החממה ב-50% עד 2030. זהו אתגר לא קל, אבל אפשרי. ההתנהלות שלנו בשנים הקרובות תקבע איך ייראו החיים על פני כדור הארץ בעתיד. ועל מנת להגביל את העלייה בטמפרטורה ל-1.5 מעלות לכל היותר, עלינו להגיע לאיפוס פליטות עד 2050.
"מהדוח עולה עוד שכדי להגביל את העלייה לשתי מעלות, עלינו להגיע לאיפוס פליטות עד 2070. המשמעות היא שפליטות גזי החממה יעברו ממגמת עלייה למגמת ירידה ב-2025, כלומר תוך שלוש שנים.
"כדי להצליח, ההשקעות בהפחתת פליטת גזי החממה צריכות לעלות פי 3-6 עד 2030, והדבר דורש התחייבויות ברורות של ממשלות והקהילות הבין-לאומיות. יש צורך לבצע במגזר האנרגייה שינויים מרחיקי לכת, הכוללים הפחתה משמעותית בשימוש בדלקים פוסיליים, תהליכי חשמול, שיפור ההתייעלות באנרגיה ושימוש בדלקים חלופיים. במגזר התעשייה, הפחתת פליטות תיעשה באמצעות שימוש יעיל יותר בחומרים, שימוש חוזר ומִחזור של מוצרים וכן צמצום פסולת. המגזר החקלאי ושימושי קרקע נוספים יכולים אף הם להפחית פליטות באופן משמעותי, כמו גם להגביר את היכולת של ספיחת פחמן. למגזר הפיננסי יש גם השפעה משמעותית על ההתחממות הגלובלית, ויש לערוך שינויים בהתנהלות הפיננסית הגלובלית על מנת לעמוד ביעד של התחממות של עד 1.5 מעלות צלזיוס.
"מהדוח עולה עוד כי שמירה ופיתוח של טבע עירוני, פארקים עירוניים וחקלאות עירונית, בד בבד עם שמירה ושיקום של השטחים הפתוחים, חיוניים להתמודדות עם ההתחממות הצפויה, מורידים את סיכוני ההצפות וממתנים טמפרטורות באיי חום עירוניים.
"תובנה חשובה מהדוח נוגעת לסקטור החלבון מהחי, מהסקטורים הבעייתיים ביותר בתרומתו למשבר האקלים, למשבר המגוון הביולוגי ולזיהום הסביבה. הוא מביא לפליטה גבוהה של מתאן NO ופוגע בשטחים קולטי גזי חממה שמופרים על מנת לגדל את בעלי החיים. ישראל צרכנית עוף לנפש מהמובילות בעולם, ובמקום הרביעי ב-OECD בצריכת בקר לנפש. צריכת הבשר שלנו גבוהה מהמומלץ על ידי משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי, ויש מקום להפחתה. הפשטות והמהירות של ההפחתה בצריכת חלבון מהחי המלווה גם ביתרונות בריאותיים מובהקים ובאפשרות לשקם בתי גידול טבעיים, בשילוב העובדה שגז מתאן הוא גז בעל השפעה גדולה על ההתחממות הגלובלית בזמן הקצר, צריכה לשים את הפחתת צריכת החלבון מהחי כעדיפות בריאה, מהירה ובטוחה להתמודדות עם משבר האקלים".
תוכן זה הובא במקור מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
