חודש: יולי 2020

ממשלות ברחבי העולם נוקטות בימים אלה צעדים נרחבים כדי להתמודד עם ההשלכות הכלכליות הדרמטיות של התפשטות מגפת הקורונה (COVID-19). בהקשר זה עולה החשש כי שיקולים סביבתיים יידחקו למקום נמוך בסדרי

תקציר בארבעים השנה האחרונות ישנה עלייה דרמטית במגפות זואונוטיות חדשות, כמו מגפת הקורונה COVID-19. מחלות זואונוטיות מתפתחות אצל בעלי חיים וזולגות לבני האדם. בד בבד, האנושות גורמת להכחדת המגוון הביולוגי על

הגישה התכנונית לתפקידם של נחלים מחייבת שינוי מן היסוד הכותב של הכתבה: שחר בוקמן אולי זה נראה כמו לפני עידן עידנים, אך רק לפני מספר חודשים ניתכו עלינו גשמים עזים

להתחממות כדור הארץ יש מחירים חברתיים וכלכליים כבדים, אך כך גם לבלימתה. מודל ממוחשב מצא כי יעד עליית הטמפרטורה הגלובלית המביא למחיר הכלכלי המשוקלל הנמוך ביותר הוא שתי מעלות צלזיוס,

מה משותף למשבר הקורונה ולמשבר האקלים? הסיבה, תהליך ההפנמה של החברה האנושית והאסטרטגיה הנדרשת כדי להקטין את שכיחות האסונות הבאים (mitigation) וכדי להתמודד עם השפעותיהם של אלה שיגיעו (resilience) בכל זאת. מה שונה? קצב ההתפתחות

תעשיית המחזור נבלמה עקב סיכוני הקורונה. מחזור מכלי משקה נאסר בהוראת משרד הבריאות; אריזות המזון הפכו לצורך היגייני, ואינן נחשבות רק כנטל סביבתי; המאבק בכוסות החד-פעמיות נעצר; רשתות מזון מהיר

עם התפרצות מגפת הקורונה בישראל חל שינוי הדרגתי בפעילות המשק ובהתנהגות האוכלוסייה, שבא לידי ביטוי בין השאר בהפחתה בפעילות המסחרית, בעידוד עבודה מהבית, בהפחתת הנסועה בכלי רכב פרטיים ובהקטנת תדירות

לאחרונה, כחלק מהצעדים למניעת התפשטות נגיף הקורונה, נכנסו גם תושבי תת-היבשת ההודית לסגר. לראשונה מזה עשורים יכלו אלה המתגוררים מדרום להרי ההימלאיה להבחין ברכס הלבן הודות לירידה המשמעותית ברמות מזהמי