שילוב של יובש, חום קיצוני ותופעות טבעיות מחזוריות באוקיינוס ההודי, התחבר לשינוי האקלים העולמי כדי לחולל גל שריפות חסר תקדים.
מאז חודש אוגוסט משתוללות במזרח אוסטרליה שריפות ענק בעוצמה חסרת תקדים. עד כה עלו באש למעלה מ-27 אלף קילומטרים רבועים – יותר משטחה של ישראל כולה.
רוב השריפות מתרחשות סמוך לרצועת החוף של מדינות קווינסלנד וניו סאות' ויילס, חבל ארץ הררי המפורסם ביערות האקליפטוסים הצפופים שבו. פרט לשטחי בר נרחבים נשרפו עד כה גם מאות בתי מגורים ולפחות תשעה אנשים נִספו. היקפן של כמה מהשריפות גדול עד כדי כך ששירותי הכיבוי האוסטרליים עומדים מולן חסרי אונים, וכל שנותר להם לעשות הוא להמתין לבואם של הגשמים הראשונים, הצפויים רק בסוף ינואר.
שריפות קיץ הן אמנם תופעה נפוצה באוסטרליה, אבל היקף השטח שנשרף השנה (שנת 2019) גדול פי עשרה ויותר מעונת שריפות ממוצעת. רק בשנת 1974 נשרף שטח בסדר גודל דומה, אולם אז עלו באש בעיקר מישורים של עשב נמוך, שצמח במערב מדינת ניו סאות' ויילס בתום שנה גשומה במיוחד.
האש מכלה שטחים עצומים והכבאים חסרי אונים. אקליפטוס עולה באש | צילום: Shutterstock
חום, יובש ושינוי אקלים
אוסטרליה, יבשת חמה ויבשה מטבעה ברוב שטחה, מתמודדת בשנים האחרונות עם שינוי אקלים משמעותי שמתבטא בעליית טמפרטורות ודעיכה בכמות המשקעים השנתית. ב-18 בדצמבר השנה (שנת 2019) נמדד בה היום החם ביותר המתועד מאז ומעולם, שבו הטמפרטורה הממוצעת ברחבי היבשת הגיעה ל-41.9 מעלות צלזיוס. היובש הרב מתבטא בתכולת מים נמוכה יחסית בצמחייה הטבעית, שבשל כך בוערת בקלות רבה.
שינוי האקלים שחווה אוסטרליה נובע בין השאר מגורמים טבעיים. אחד מהם הוא דיפול האוקיינוס ההודי, תופעת אקלים מחזורית שחוזרת פעם בעשור. היא מתאפיינת בכך שמזרח האוקיינוס ההודי מתקרר לעומת חלקו המערבי, וכמות הלחות והמשקעים שמתפתחים מעל ליבשת הדרום מזרחית פוחתת. תופעה נוספת התורמת ליובש הקיצוני היא הנדידה צפונה של חגורת הרוחות המערביות שמקיפה את יבשת אנטארקטיקה, המונעת חדירה של אוויר לח מהאוקיינוסים אל שטחה של אוסטרליה. השינוי הזה במשטר הרוחות נובע מהתחממות האטמוספרה מעל אנטארקטיקה.
אך מעבר לגורמים הטבעיים האלה מרחפת עננת שינוי האקלים העולמי, שבקהילה המדעית שורר כיום קונצנזוס כמעט מלא על כך שלבני האדם יש אשמה רבה ביצירתו, ושהוא הסיבה לחלק מאירועי מזג האוויר הקיצוני שאנו חווים לאחרונה באזורים מסוימים של העולם.
איך אנחנו אמורים לנשום? מפגינים בסידני מוחים על אוזלת ידה של ממשלת אוסטרליה בהתמודדות עם השריפות | צילום: Shutterstock
ויכוח טעון
הסוגייה עוררה ויכוח טעון בפוליטיקה ובתקשורת האוסטרלית, לאחר שבחודש נובמבר 2019 אמר ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון (Morrison) ש"אין ביסוס מדעי לטענה כי הפחתה של פליטת הפחמן תפחית את חומרת השריפות". מוריסון גם זקף לזכותו את העובדה שכיום אוסטרליה אחראית רק ל-1.3 אחוז מסך פליטת הפחמן העולמית מעשה ידי אדם, והוסיף שהפחתה נוספת של הכמות הזאת תהיה שולית ולא תהיה לה השפעה משמעותית על תופעות כה נרחבות.
מבקריו של ראש הממשלה טוענים מנגד שלפי מדד פליטת הפחמן לנפש, אוסטרליה מזהמת באופן יחסי לגודל אוכלוסייתה הרבה יותר ממדינות כמו יפן, הודו ואפילו סין. לתחושתם של אוסטרלים רבים, השריפות הנוכחיות הן במובן מסוים אסון שהם הביאו על עצמם, בכך שלא עשו די כדי לצמצם את פליטות הפחמן בביתם, ושאינם משמשים דוגמה לכך לשאר מדינות העולם.
בינתיים, עונת השריפות הנוכחית כבר פלטה לאטמוספרה כמות פחמן השווה למחצית מכלל הפליטה השנתית של אוסטרליה כולה, ועוד היד נטויה. במטרופולין סידני, שמתגוררים בו כחמישה מיליון תושבים, נמדדה רמת זיהום האוויר הגבוהה ביותר מאז ומעולם, שבאה לידי ביטוי בעשן סמיך שאפף את העיר.
שמיכה של עשן סמיך כיסתה את העיר. סידני אפופת העשן בעקבות השריפות | צילום: Shutterstock
סכנה של ממש
שריפות חורש הן תופעה טבעית ושכיחה למדי באוסטרליה, ומינים רבים של צמחים ובעלי חיים הסתגלו אליה ואף פיתחו תלות בה. כמה מיני צמחים, כגון האקליפטוס, הבנקסיה והגרווילאה שנפוצה גם בגינות ארצנו, משחררים את זרעיהם לסביבה רק אחרי שריפה, וגם מבטיחים בין השאר לצאצאיהם עושר רב של חומרי מזון באדמה ופחות תחרות על אור השמש.
אולם גם העצים החסונים והגבוהים ביותר מתקשים לעמוד מול עוצמתן של השריפות האחרונות, ונשקפת מהן סכנה של ממש גם לבעלי חיים רבים. שטחי יערות נרחבים, ביניהם חלקים משמורת ההרים הכחולים המפורסמת, נשרפו כליל ויידרשו להם עשרות שנים כדי לשוב לתפארתם.
מחבר המאמר – אור אליאסון
לקוח מאתר האינטרנט של מכון דוידסון – davidson.weizmann.ac.il
