יוני, 2020
כתיבה: אורן עג'מי, אמיר דורה, אביב אבישר, ד"ר אינה ניסנבאום, ד"ר רמי פדהצור, ומהנ' גלעד גוזני.
זיהום אור הינו מכלול ההשפעות השליליות של תאורה מלאכותית שאינה מגיעה ליעדה (בדרך כלל משטח הארה כגון כביש, מדרכה, מגרש וכיו"ב), אלא פולשת לבתי מגורים ולשטחים פתוחים, מסנוורת ומאירה את הרקיע. זהו אור "מיותר"; בכיוון לא נכון, בזמן לא נכון, בעוצמה לא מתאימה, או בהרכב ספקטרלי (גוון) שמסכן את בריאותנו.
היקף התופעה רחב היקף באופן חסר תקדים ביחס לזיהומים סביבתיים אחרים, ומתגבר בקצב של בין 2% ל-6% בשנה (תלוי בעיקר בקצב הפיתוח). מעל ל-60% מאוכלוסיית העולם חיים תחת זיהום אור, ושטחים נרחבים רבים מושפעים ממנו. העדויות המצטברות מצביעות על קשר ברור בין תאורה לקויה לתחלואה גבוהה במחלות לב, כלי דם, סרטן, השמנה, הפרעות קשב וריכוז והפרעות שינה. זיהום אור פוגע בתפקודן וחוסנן של מערכות טבעיות, ועדויות לפגיעה במחזור החיים הטבעי תועדו ברוב הקבוצות הטקסונומיות, מצמחים ועד יונקים גדולים. בנוסף נמצא שתחת תנאי זיהום אור נפגעת האבקת גידולים חקלאיים. תוצר לוואי נוסף הוא בזבוז אנרגטי עצום. בארצות הברית לבדה, סדר הגודל של "האור המיותר" שווה ערך לכ-3 מיליארד דולר בשנה, ול-5.5 מיליון טון מעוקב של פחמן דו-חמצני (פד"ח), שהינם המקבילה של הורדת מיליון מכוניות מהכביש לצמיתות.
מטרת המחקר הנוכחי היא למפות את החקיקה והתקינה בישראל שמכוחן למנוע זיהום אור, השוואה לחקיקה באירופה ובארצות הברית. כל זאת על ידי סקר ספרות וביצוע ראיונות עם בעלי תפקידים במשרדי ממשלה, גופים ציבורים וגופים ירוקים.
חרף העדויות ההולכות ונערמות אודות הסכנות הטמונות בזיהום אור, חסרים בישראל בסיס חקיקה איתן ורגולציה נחושה, מכוחן ניתן לפעול. לריק החקיקתי נכנסו גופים שונים: משרדי ממשלה, גופים ירוקים, עמותות ללא מטרות רווח, גופי תשתית ומוסדות השלטון המקומי. מצב זה אינו מיטבי, מכיוון שכל עוד אין חקיקה מחייבת או תקנים המפרטים שיטה קבועה וסדורה התחום יישאר פרוץ ומפגעי תאורה ימשיכו לפגוע בבריאותנו ובבריאות הסביבה.
המחקר הנוכחי מצביע על פערים גדולים בהתייחסות השלטון המרכזי בישראל לנושא זיהום האור ביחס למדינות העולם שנסקרו. את הפתרונות ניתן ליישם באמצעים קלים יחסית (לזיהום אוויר למשל). באמצעות הפיכת התקנים הקיימים היום בישראל למחייבים, השלמת פערי חקיקה באמצעות אימוץ תקינה מאירופה וארה"ב ואכיפה נאותה, ניתן לצמצם השפעות חיצוניות שליליות, לעמוד ביעדי שמירת טבע, לחסוך צריכת אנרגיה ולצמצם פליטות פד"ח.
היקף זיהום האור בישראל 2019 הולך ומתרחב בקצר מסחרר כתוצאה מהיקף חסר תקדים של החלפת גופי תאורה בפרויקטים להתייעלות אנרגטית. למרות כל האמור לעיל, זיהום אור לא מצליח לתפוס את המקום הראוי לו בסדר היום הציבורי. המחקר מראה כי באמצעים פשוטים יחסית, ניתן לשנות את המציאות שהתקבעה בישראל, אך לצורך כך צריך לחץ ציבורי משמעותי על הגופים האמונים על הנושא, קרי, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד הבינוי והשיכון, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה, משרד התחבורה ומערכת התכנון. המחקר שם זרקור על המחיר הבריאותי הכבד שמושט על כתפי הציבור, על בזבוז משאבים ועל פגיעה חמורה בטבע ובשטחים הפתוחים. מטרת העבודה היא להעלות את המודעות הן במוסדות השלטון והן בציבור הרחב ולעודד אקטיביזם נחוש. המחקר גם מאיר את הדרך להסרת החסמים הרגולטורים וצמצום מיידי של התופעה.
ידיעה זו הובאה מאתר האינטרנט של מכון דש"א – deshe.org.il
