תוכנית חוף נקי היא תוכנית פעולה לאומית לטיפול בבעיית הפסולת הימית בישראל, ונגזרת מדרישות אמנת ברצלונה. תוכנית חוף נקי פועלת בראייה כוללנית לטיפול בבעיית הפסולת בסביבה הימית והחופית, בדגש על הסברה לציבור הרחב על הצורך למנוע מפגעי פסולת ימית ובעיקר פסולת פלסטיק, שהיא עיקר הפסולת בישראל.

1. מטרת התוכנית

צילום: פרד ארזואן
פסולת נופשים בחוף דור

מטרת תוכנית חוף נקי היא למזער את כמות הפסולת הימית בישראל ולפעול לניקיונם של החופים והים בהתאם למחויבות הבין-לאומית, לטובת הסביבה והציבור בישראל.
התוכנית פועלת בשישה צירים מרכזיים, השלובים זה בזה, כאשר העיקרון המוביל הוא שינוי תודעתי בהבנת חשיבות הים והחופים והגברת האחריות האישית של כל אחד ואחת ושל הרשויות החופיות.

2. מדד חוף נקי

נתוני מדד חוף נקי לדוגמא

מדד חוף נקי הוא כלי המשמש להערכה אחידה ואובייקטיבית של מידת ניקיון החופים הפתוחים והלא מוכרזים לרחצה בים התיכון ובמפרץ אילת.
מרכיב מרכזי בתוכנית חוף נקי ועיקר התקציב מופנה לתמיכה ברשויות החופיות בניקיון החופים הפתוחים שבשטחיהן.

במטרה לטפל בבעיה הסביבתית של הפסולת הימית בישראל, תוכנית חוף נקי מגדירה יעדי תוצאה ברורים לניקיון החופים הפתוחים: 75% מהחופים נקיים 70% מהשנה.

במסגרת זו, מפקחי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית מבצעים מדידה של רמת הניקיון בחופים הפתוחים תוך יידוע שוטף של רשויות החוף לטובת מעקב ופעולות מתקנות לשיפור מתמיד של ניקיון החופים. שיתוף תוצאות מדד חוף נקי לציבור הרחב מתבצע פעמיים בחודש לאורך כל השנה, כצעד משלים להעלאת המודעות של הציבור הרחב לתופעת הפסולת הימית ושקיפות ציבורית.

לצד הבקרה, המשרד להגנת הסביבה תומך בתקציב ברשויות המקומיות שבתחומן חופים בלתי מוכרזים, במסגרת קול קורא "חוף נקי", עבור ביצוע פעולות ניקוי בחופים לא מוכרזים לרחצה. סכומי התמיכה שניתנים עבור כל חודש פעילות יינתנו לאחר מדידת רמת ניקיון החופים לפי מדד חוף נקי, שמבוצע פעמיים בחודש על ידי מפקחי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית. סכומי התמיכה המקסימליים ניתנים בהתאם לטבלה הבאה:  

ממוצע מצב החופים בבדיקה אחת בחודש	ממוצע מצב החופים בבדיקה שניה בחודש	שיעור ההפחתה מסכום התמיכה (לחודש אחד)
מלוכלך / מלוכלך מאוד	מלוכלך בינוני / מלוכלך מאוד	50%
מלוכלך / מלוכלך מאוד	בינוני	40%
מלוכלך / מלוכלך מאוד	נקי / נקי מאוד	30%
בינוני	בינוני	30%
בינוני	נקי / נקי מאוד	10%
נקי / נקי מאוד	נקי / נקי מאוד	ללא הפחתה

תהליך הדיגום 
מתוך סקרים שנערכו בשטח ועל סמך מידע מוקדם עלה כי המרכיב העיקרי של הפסולת בחוף הוא פלסטיק, המהווה עד 90% מסך כל הפסולת בחופים. לפיכך הוחלט כי הפלסטיק יכול לשמש כסמן טוב למידת הניקיון של החוף. בתהליך הדיגום נספרים כל פרטי הפלסטיק הפזורים ביחידת שטח חוף נתון, החל מגודל של פקק של בקבוק ומעלה. כיוון שהפסולת אינה מפוזרת בצורה אחידה לאורך החוף, נבחרות מספר נקודות דיגום אקראיות בכל חוף שנבדק. מדד חוף נקי מתבצע אחת לשבועיים בכל חודשי השנה. בקיץ 2015 הוחלט להוסיף ולספור במסגרת המדד גם את בדלי הסיגריות, שנמצאו כפריט פסולת נפוץ ומזהם מאוד בחופי הארץ.

אופן חישוב המדד

מספר חלקי הפלסטיק שנספרו כפול 20 (כיוון שהמדד מחושב ל-20 מ"ר)

מחולק ב: רוחב החוף (מקו המים עד קצה החוף) כפול 10 (5 פסים שנמדדו – כל אחד ברוחב 2 מטר)

נקבע דירוג קבוע לכל החופים, על פיו הם מוגדרים במדד:

• נקי מאוד – אם בקטע הנמדד נמצאו פחות מ-2 פרטי פסולת;
• נקי – אם בקטע הנמדד נמצאו בין 2 ל-5 פרטי פסולת;
• בינוני – אם בקטע הנמדד נמצאו בין 5 ל-10 פרטי פסולת;
• מלוכלך – אם בקטע הנמדד נמצאו בין 10 ל-20 פרטי פסולת;
• מלוכלך מאוד – אם בקטע הנמדד נמצאו מעל ל-20 פרטי פסולת.

3. פרסום, הסברה ויחסי ציבור

חד פעמי – לא בים שלי: סרטון הסברה

התוכנית פועלת להעצמת המודעות הציבורית לצורך לשמור על הים והחופים מתוך מחויבות אישית. המשרד להגנת הסביבה יוצא מדי שנה בשנה במסע הסברה לציבור לשמירה על ניקיון הים והחופים.
מסע ההסברה, בשיתוף עם עמותת אקואושן וכחלק מתכנית Clean Seas הגלובלית של ארגון הסביבה של האו"ם (UNEP), מתמקד בקריאה לציבור הרחב להימנע משימוש בכלים חד פעמיים בחופי הים ולהשאיר אחריו חוף נקי, תחת הכותרת: "חד פעמי – לא בים שלי! 

בקיץ הזה כולנו מצילים!

4. פעילות אכיפה בחופים

צילום: אלי בורוכוב
פעולות שיטור ופיקוח בחופי תל אביב

במסגרת תוכנית חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית יוזמת סיוע לרשויות החופיות בביצוע פעולות אכיפה בחופי הים בחודשי הקיץ.

הסיוע ניתן באמצעות תגבור כוח הפיקוח על-ידי שוטרי משטרת ישראל, אשר מלווים את הפקחים מטעם הרשות החופית בפעולות הפיקוח והאכיפה, במטרה ליצור הרתעה מול עברייני פסולת בחופי הים ולצמצם את הנזק לסביבה החופית והימית. במסגרת תוכנית תגבור האכיפה בשנת 2021 בוצעו 373 פעולות בתחומן של 18 רשויות חופיות (וביניהן איגוד ערים כנרת). הפעולות התבצעו במשך כ-3,867 שעות מצטברות ובסיוע של 893 שוטרים. במהלך פעולות אלו חולקו כ-4,054 קנסות, ומתוכם כ-1,118 קנסות על עבירות ניקיון.

המשרד להגנת הסביבה השקיע בתוכנית 979,728 שקל. מדיווחי הרשויות החופיות עולה כי בעקבותיה מנהלי החופים התמודדו עם פחות פסולת בחופים בסוף יום אכיפה. הפעילות לוותה לכל אורכה בפרסום יזום לתקשורת וכן בפרסומים ברשתות החברתיות ויצרה חשיפה ציבורית משמעותית לפעילות ולהשלכות העברות. 

צילום: מייקל דיבי
אכיפה בחופי הים

5. חינוך

הפצת תוכנית חינוך "חוף מעשה במחשבה תחילה" במערכת החינוך הרשמית בשיתוף עם אגף החינוך במשרד להגנת הסביבה.

התוכנית נועדה להטמיע את ערכי החופים וחשיבות שמירתם בקרב מורים ותלמידים. התוכנית פועלת להגברת מודעות התלמידים לסביבת הים והחוף בישראל, מעודדת אותם לגלות אחריות אישית וציבורית ומניעה אותם לפעול למען החופים. 

6. ניקיון

צילום: גידי בטלהיים
מבצע ניקיון בחוף אכזיב

מרכיב מרכזי בתוכנית חוף נקי וכן עיקר תקציבה מופנה לתמיכה ברשויות החוף בניקיון החופים הפתוחים שבשטחיהן. במטרה לטפל בבעיה הסביבתית של הפסולת הימית בישראל, תוכנית חוף נקי מגדירה יעדי תוצאה ברורים לניקיון החופים הפתוחים – 75% מהחופים נקיים 70% מהשנה. במסגרת זו מפקחי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית מבצעים מדידה של רמת הניקיון בחופים הפתוחים תוך יידוע שוטף של רשויות החוף לטובת מעקב ופעולות מתקנות לשיפור מתמיד של ניקיון החופים. שיתוף תוצאות מדד חוף נקי לציבור הרחב מתבצע פעמיים בחודש לאורך כל השנה כצעד משלים להעלאת המודעות של הציבור הרחב לתופעת הפסולת הימית ושקיפות ציבורית.

לצד הבקרה, המשרד להגנת הסביבה תומך בשנים 2021 עד 2024 בתקציב רב שנתי חסר תקדים ברשויות המקומיות שבתחומן חופים בלתי מוכרזים, במסגרת קול קורא "חוף נקי", בהיקף של עד 26,463,253 ₪ עבור ביצוע פעולות ניקוי בחופים לא מוכרזים לרחצה. 

שנת 2021, המציינת את השנה ה-16 של תוכנית חוף נקי, היא השנה הנקייה ביותר מאז תחילת מדידת ניקיון החופים הפתוחים והלא מוכרזים לרחצה.

74.2% מהחופים הוגדרו "נקיים" או "נקיים מאוד" לפחות 70% מהשנה, לעומת 19.7% מהחופים בשנת 2005, כאשר הושקה התוכנית. זוהי הפעם הראשונה מתחילת התוכנית שיותר מ-70 אחוז מהחופים נקיים 70 אחוז מהזמן, כפי שהוגדר במטרות תוכנית חוף נקי.

ניכר שפעילות תוכנית חוף נקי על שלל מרכיביה הביאה לשיפור משמעותי חסר תקדים במצב ניקיון החופים הפתוחים לאורך השנה. תוצאות מצוינות אלו הינן המשך ישיר של העליה העקבית בתוצאות התוכנית משנת 2017.

7. הפחתה במקור

צילום: גידי בטלהיים
חוף נהריה מרכז

במסגרת קול קורא חוף נקי לשנים 2021-2024, הוקצה תקציב של עד 6 מיליון ₪ עבור הפחתה במקור של פסולת ימית על ידי הקמת תשתיות לאיסוף פסולת בחופים לא מוכרזים, מתקני איסוף למניעת הגעת פסולת לחופים מנקז נגר עילי וכן לראשונה גם עבור פיקוח על חוק איסור השימוש בפלסטיק חד-פעמי בחופים ועבור הקמת מתקני תשתית או ציוד לעידוד השימוש בכלים רב פעמיים. 

התמיכה ברשויות החוף בהפחתה במקור מקדמת התחייבות לקידום חוק עזר עירוני, שיאסור שימוש בכלים חד-פעמיים מפלסטיק בכלל חופי הרשות (הן המוכרזים והן הלא מוכרזים), כפי שכבר קיים באילת, הרצליה, תל אביב, חוף אשקלון וחוף הכרמל. היקף התמיכה המרבי לכל רשות נקבע בהתאם לאורך קו החוף הפתוח הבלתי מוכרז (בק"מ) שבשטחה. 

8. ניטור הפסולת הימית

צילום: פרד ארזואן
פסולת כלים חד-פעמיים בחוף חדרה

במסגרת הפעילות המתמשכת של המשרד להגנת הסביבה להרחבת הניטור הלאומי בים התיכון, החלה בשנת 2017 תוכנית לניטור של עומסי הפסולת בים ובחופים.

מטרת התוכנית לניטור פסולת בסביבה הימית היא זיהוי מגמות במרחב ובזמן של פסולת בסביבה הימית והחופית, לשם איתור התנהגויות חריגות ומקורות זיהום קיימים ופוטנציאליים. כמו כן נבדקת יעילות הצעדים המבוצעים בישראל לצמצום הבעיה, דוגמת חוק השקיות, פיקדון הבקבוקים, מיסוי פלסטיק לשימוש חד-פעמי ופעולות תוכנית "חוף נקי".

תוכנית זו היא חלק מתוכנית הניטור הבין-לאומית של כל מדינות הים התיכון, המבוצעת בהתאמה להנחיות ארגון הסביבה של האו"ם (UNEP) במסגרת מחויבות המדינות לאמנת ברצלונה.

מאז 2019 מבוצע ניטור פסולת גם באילת. דוח הניטור הלאומי מבוצע על-ידי המכון לחקר ימים ואגמים לישראל בהובלת ד"ר יעל סגל ובמימון תוכנית "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה במסגרת הניטור הלאומי.

במסגרת הניטור הלאומי של ישראל פורסם דו"ח ניטור הפסולת הימית לשנת 2020. הדו"ח מסכם שנה של ניטור פסולת בחופים, פסולת צפה במי הים ופסולת שהצטברה בקרקעית. בשנת 2020 בוצע לראשונה ניטור פסולת ימית בקרקעית הים באילת בעזרת רובוט תת ימי, זאת בניגוד לדיגום בים התיכון, שנעשה בגרירת רשת. הניטור עם הרובוט מאפשר ניטור של מצב הפסולת בשונית האלמוגים מבלי לפגוע בשונית עצמה. 

תמצית ממצאי ניטור הפסולת – ד"ר דרור צוראל, מרכז הניטור הלאומי במשרד להגנת הסביבה:

1. פסולת חופית
   • ים תיכון – שנת 2020 התאפיינה בירידה משמעותית בריכוז הפסולת בחופים שנבדקו יחסית למה שנמצא בתקופה המקבילה בשנת 2019, לדוגמא בחוף גלים, בו ריכוז הפסולת לקילומטר מרובע ירד מ-250 לפחות מ-100. גם בשנת 2020 סיגריות היוו את הפריט השלישי הנפוץ ביותר בחופים. כמו כן, בשנת 2020 הופיעו פריטי פסולת שלא הופיעו בעבר וקשורים ישירות למשבר הקורונה, לרבות מסיכות חד-פעמיות וכפפות גומי. 
     בדומה לשנים הקודמות, פלסטיק וקלקר היוו את המרכיבים העיקריים בפסולת החופית, בין 65 ל-89 אחוזים מהפסולת בחוף. 14% מהפסולת שנמצאה בחופי אשדוד הייתה פסולת מתכת, כשרוב פסולת המתכת היא שאריות תחמושת. מבין פריטי הפסולת שניתן היה לזהות את מקורה, פסולת תוצרת ישראל היוותה כ-50% במרכז הארץ, בצפון ובדרום. 
   • ים סוף – באילת לא מבוצע ניטור של הפסולת בחופים מפני שהניטור דורש מקטעי חוף שאינם מנוקים בתדירות גבוהה, ואלה, לשמחתנו, לא קיימים באילת. 
2. פסולת בקרקעית הים
   •  ים תיכון – שקיות ואריזות פלסטיק היוו למעלה מ-70% מהפסולת שנמצאה בקרקעית. במדרון היבשת נמצא שריכוז הפסולת בעומקים של 200-500 מ', שעמדה ב-2020 על כ-2,000 פריטים לקמ"ר, כפולה ממה שנמצא בעומקים עמוקים יותר. בדומה לשנים קודמות, פסולת מתכת וזכוכית הייתה נפוצה ברצועת העומק של 1,700 מ'. בעומקים הרדודים יותר שנדגמו (20-80 מ') לא נמצאה מגמה יחסית לשנה הקודמת וריכוזי הפסולת נעו בין 100 ל-300 פריטים לקמ"ר, כשמעל 75% ממנה הן שקיות ואריזות פלסטיק. 
     כ-2% מהפסולת שנמצאה על קרקעית הים הכילה סמנים המאפשרים לאתר את מקור הייצור שלה, לדוגמא ברקוד או כיתוב. בשנת 2019 נמצא שלפחות רבע מהפסולת שנמצאה על קרקעית הים הייתה תוצרת ישראל. בשנת 2020 לא נמצאה בקרקעית פסולת שזוהתה כתוצרת ישראל. לרוב פסולת שניתן לזהות את מקורה היא פסולת יחסית חדשה, בה הכיתוב עדיין לא נמחק. לכן ייתכן והממצאים הם המשך ישיר של ממצאי הפסולת בחופים, אשר ירדה במהלך שנת מגפת הקורונה. 
   • ים סוף – בשל החשש לפגיעה בשוניות אלמוגים וערכי טבע מוגנים, ניטור הפסולת בקרקעית באילת אינו מבוצע ע"י גרירת רשת, אלא תוך שימוש ברובוט תת ימי (ROV) המצלם את הקרקעית. ניטור זה נעשה באילת לראשונה בשנת 2020. 
     בשל מגבלות הצילום נספרו רק פריטי פסולת שהיו מספיק גדולים כך שניתן היה לאתרם. למרות מגבלה זו, עולה כי ריכוז הפסולת במפרץ אילת גבוה בשלושה סדרי גודל מהריכוז שנמצא בעומקים דומים בים התיכון ועומד על 350,000 פריטים למ"ר בחוף הצפוני (מול המלונות) ו-300,000 פריטים למ"ר בחוף הדרומי. בחוף הצפוני עיקר הפסולת, 100%-75%, הייתה פסולת פלסטיק. בחופים הדרומיים עיקר הפסולת הייתה חבלי בד ומשקולות בטון. ייתכן ומקורה של פסולת זו היה בסערה הדרומית החריגה שפקדה את אילת במרץ 2020 ושטפה אל הים פריטים שהיו על החופים. 
     פריט שחזר על עצמו ברוב התחנות היה בקבוקי קרם הגנה. אמנם מספרם של בקבוקים אלה היה קטן, אך מחקרים מצביעים על כך שקרם ההגנה משחרר חומרים הרעילים לאלמוגים. לכן בקבוקים עם שאריות קרם הגנה מהווים פריט בעל השפעה נרחבת גם בכמויות קטנות. 
3. ניטור פסולת צפה
   • ים תיכון – ריכוז המיקרופלסטיק הצף בתחנות הרדודות בים התיכון בחופי ישראל גבוה בסדר גודל לריכוזים שנמדדו בתחנות העמוקות יותר. עיקר המיקרופלסטיק הצף שנדגם היה בגדלים הקטנים מ-1 מ"מ. מעל 60% מהמיקרופלסטיק שנדגם הוא לבן או חסר צבע, מה שהופך אותו לבעייתי יותר, שכן הוא דומה כך לחלקיקי חומר אורגני שצפים בים באופן טבעי ונאכלים ע"י דגים. 
   • ים סוף – ריכוז המיקרופלסטיק הצף באילת היה גבוה ב-2020 יחסית ל-2019, אך ייתכן וההבדל נובע מעונת הדיגום. ב-2019 הדיגום נעשה בנובמבר ואילו ב-2020 הוא בוצע באוגוסט, בשיא עונת התיירות. לכן קשה לקבוע מגמה בשלב זה. ריכוזי המיקרופלסטיק הצף היו דומים לאלה שנמדדו בים התיכון, וגם התפלגות גדלי המיקרופלסטיק הצף הייתה דומה, כשמרבית המיקרופלסטיק הוא בגדלים הקנטים מ-1 מ"מ.

9. פסולת ימית בישראל

תופעת הפסולת בים ובחופים (marine litter) היא בעיה כלל עולמית, הפוגעת בחופי העולם כולו. על פי אומדן מסכם עולמי, שפרסם ארגון הסביבה של האו"ם בשנת 2021, בכל שנה מושלכים לימים ולאוקיינוסים בין 9 ל-23 מיליון טונות של פלסטיק, ויש צפי להגדלה עד 53 מיליון טונות בשנת 2030.

בישראל נמצא שעד 90% מהפסולת הימית היא פלסטיק שאינו מתכלה. לפחות 60% מהפסולת בים ובחופים מקורה ביבשה, כלומר ציבור לא אחראי המבלה בחופים ומשאיר אחריו לכלוך: בקבוקי שתייה, כלים חד-פעמיים, קשיות שתייה, שקיות פלסטיק, בדלי סיגריות, שאריות מזון ועוד. פסולת נוספת מצטברת בחופים משפכי נחלים, מניקוז עירוני או מפלט ים, והיא כוללת במקרים רבים פסולת שנשטפה מחופים אחרים ונסחפה בזרמי הים, לעתים למרחקים ארוכים.

הפסולת בים ובחופים היא מפגע אסתטי, בריאותי ובטיחותי לציבור ולבעלי חיים ימיים וחופיים. שקיות פלסטיק וחלקי פלסטיק צפים במים או מצטברים בקרקעית הים ופוגעים ביצורים ימיים שונים באמצעות היכרכות סביב סנפירים, כיסוי פיזי של בעלי חיים צמודי קרקעית, חנק או חסימות מעיים של בעלי חיים הטועים לחשוב שמדובר במזון.

במהלך הזמן הפלסטיק מתפרק במים לחלקיקים קטנטנים המכונים "מיקרו פלסטיק", ואלו חודרים לגופם של בעלי החיים ופוגעים בהם. כשבעלי החיים הקטנים נטרפים, אותם חלקיקים מועברים הלאה במעלה מארג המזון, וכאשר אנו ניזונים מדגה שניזונה בעצמה מחומרים אלו, גם בריאותנו עלולה להיפגע. בנושא זה נעשים מחקרים ברחבי העולם ובישראל.

בנוסף לפגיעה ביצורים הימיים ובבריאות האדם, הפסולת הימית עלולה לגרום לנזקים גם למתקני תשתית, כגון מתקני התפלה ותחנות כוח. מתקנים אלו שואבים מי ים, והפסולת שבמים עלולה לסתום את צנרת היניקה ולגרום לנזקים כלכליים ותפעוליים.

10. תקצוב תוכנית חוף נקי

תוכנית "חוף נקי" משלבת פעולות ניקוי רציפות על ידי הרשויות המקומיות, יחד עם הגברת מודעות הציבור לחשיבות השמירה על הניקיון, על ידי הסברה ואכיפה בחופים ובאמצעי התקשורת, וחינוך הדור הצעיר. 
תוכנית "חוף נקי" משמשת פלטפורמה להעברת מגוון מסרים סביבתיים וחברתיים, כגון חובת הרשויות המקומיות לדאוג לסביבתן ולשטחים שבתחום אחריותן, הטמעת עקרונות פיתוח בר קיימה בקרב הציבור הרחב, ואחריותו של היחיד על מעשיו ועל התוצאות הסביבתיות. בהיות חוף הים מקום בילוי מועדף, מהווה תוכנית "חוף נקי" במה הסברתית נרחבת הפונה לקהל גדול ולמגוון מגזרים.

עם זאת, במסגרת חיזוק התפיסה הכוללת להגנת הסביבה והקשר בין צדק חברתי וצדק סביבתי, מעניק המשרד להגנת הסביבה מדי שנה תמיכה כספית לרשויות המקומיות לסיוע בפעולות ניקיון ופיקוח בחופים הלא מוכרזים. המשרד להגנת הסביבה מפרסם כל שנה קול קורא חוף נקי לתמיכה כספית ברשויות המקומיות החופיות, כדי לעודד אותן לנקות את חופי הים הלא מוכרזים שבתחומן. תמיכת המשרד להגנת הסביבה מותנית בתוצאות מדידת ניקיון החופים "מדד חוף נקי". על פי מדרג זה, רשויות בעלות ציון ניקיון חופים נמוך מקבלות תמיכה מופחתת. 

פירוט התקציבים שהוקצו לתמיכה ברשויות החופיות במהלך השנים:

שנת פעילות	תקציב התמיכה בש"ח
2021	9,508,180.5 ₪
2020	9,508,181 ₪
2019	9,502,038 ₪
2018	6,242,823 ₪
2017	3,510,000 ₪
2016	2,300,000 ₪
2015	1,150,000 ₪
2014	1,466,920 ₪
2013	–
2012	440,400 ₪
2011	2,025,300 ₪
2010	1,600,000 ₪
2009	1,400,000 ₪
2008	1,800,000 ₪

11. המסגרת הבין-לאומית

כמדינה חברה באמנת ברצלונה, מחויבת מדינת ישראל לתוכנית ההפחתה האזורית בפסולת ימית וחופית
(Regional Plan on Marine Litter Management).

על פי תוכנית זו, המהווה חלק מתוכנית רחבה יותר לצמצום זיהום הים ממקורות יבשתיים (NAP), חובה על המדינות החברות לנקוט שורה ארוכה של פעולות כדי למזער את ממדי תופעת הפסולת הימית ואת השפעותיה המזיקות על הסביבה הימית של הים ועל האוכלוסייה השוכנת לחופיו. במסגרת זו נבדקים גם מדדים להשגת המטרה במסגרת גישת המערכת האקולוגית (ECAP).

12. ניקיון תת-ימי במפרץ אילת

צילום: התחנה למניעת זיהום ים באילת

במסגרת השגת מטרות תוכנית חוף נקי, יזם המשרד להגנת הסביבה, בהובלת התחנה למניעת זיהום ים באילת, פרויקט לניקוי תת מימי במפרץ אילת. מדובר בפרויקט מקיף ורב שנתי לטיפול בפסולת כבדה שהושלכה והצטברה במשך שנים על קרקעית הים במפרץ אילת. 

בתחילת התוכנית, ולצורך מיפויי מצבורי הפסולת על קרקעית הים, ביצעה התחנה למניעת זיהום ים באילת, בשיתוף רשות הטבע והגנים מרחב אילת, סקרים תת מימיים בשטח הים, מהגבול הצפוני של שמורת חוף אלמוג עד מרינת המזח (תור ים), ובשטחי המפעלים והגופים הסמוכים לקו המים.

מקורות הפסולת העיקריים שנמצאו ומופו על קרקעית הים במפרץ אילת נבעו מפעילות ימית שוטפת וארוכת שנים של הגופים הסמוכים לקו המים: נמל אילת, חברת אירופה ישראל (מכלל קצא"א אילת), מרינות ופעילות ספורט ימי. כמו כן, נמצאה פסולת מול שטח המכון הבין-אוניברסיטאי באילת, שמקורה בפעילות עבר עוד בטרם הקמת המכון.
בקרקעית מפרץ אילת נמצאה גם פסולת כבדה שהגיעה לים כתוצאה מהרס מבני חוף בסערה הדרומית החריגה שאירעה במרץ 2020 באילת.

בתום המיפוי נמסרו לגופים הפעילים דרישות ניקוי, מתוקף חוק שמירת הניקיון תשמ"ד-1984 וחוק שמירת הסביבה החופית תשס"ד-2004. עד כה הקצה המשרד להגנת הסביבה סכום כולל של 280,000 ₪ מתקציב תוכנית חוף נקי לטובת ניקוי קרקעית הים בשטחי הים הפתוחים לציבור המתרחצים והצוללים.

הוצאת פסולת תת ימית כבדה מקרקעית הים מבוצעת על ידי צוללנים וכלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) וכרוכה בעבודות תת מימיות. פעילות זו מחייבת סדרה של הכנות מקדימות, אותן נדרשו הגופים לקיים. פרויקט ניתוק והעתקת ערכי טבע מוגנים מפריטי הפסולת מבוצע על ידי רשות הטבע והגנים. כל הגופים פעלו תחת הכוונה ופיקוח של מפקחי התחנה למניעת זיהום ים אילת ומפקחי רשות הטבע והגנים.

כתוצאה ממהלכים אלו, נמשו מקרקעית הים במפרץ אילת 667 טונות של פסולת כבדה בשנים 2018-2021.

מתנדבי "משמר הים" – במסגרת תוכנית חוף נקי, מתקיימת פעילות של צלילת ניקיון תת ימי בים תיכון וים סוף, הפתוחה לציבור הרחב. את התוכנית מוביל ארגון "משמר הים" מטעם ההתאחדות הישראלית לצלילה, בשיתוף רשות הטבע והגנים ובמימון תוכנית "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה.

צילום: התחנה למניעת זיהום ים באילת
ניקוי תת-ימי במפרץ אילת

13. חוף נקי – עובדות ומספרים

• שנת 2021 היא השנה הנקייה ביותר מאז תחילת מדידת ניקיון החופים הפתוחים והלא מוכרזים לרחצה (2005) – 74.2% מהחופים הוגדרו "נקיים" או "נקיים מאוד" לפחות 70% מהשנה, לעומת 19.7% מהחופים בשנת 2005, כאשר הושקה התוכנית. 
•  90% מהפסולת בחופים היא פלסטיק – מדובר בממצא גבוה יותר מהנתונים העולמיים ומהנתונים בשאר ארצות הים התיכון (מחקר של גליה פסטרנק ואחרים, 2017).
• ההערכה היא כי בישראל נוצרים מדי שנה כ-1.3 מיליון טונות של פסולת פלסטיק.
• בעוד שבאיחוד האירופי הצריכה הביתית מוערכת ב-1.5 ק"ג כלי פלסטיק חד-פעמיים לנפש בשנה, בישראל עומדת הצריכה הביתית על 7.5 ק"ג לנפש, כלומר גבוהה פי 5 מהצריכה הביתית השנתית לנפש באירופה. 
• כלים חד-פעמיים מהווים 6% מפסולת הפלסטיק בישראל, כ-60 אלף טונות. הכוונה היא לכלים חד-פעמיים הנרכשים ככלים ולא כאריזות במעמד רכישה של מזון במסעדה.
• לפחות 58% מהפסולת בים ובחופים היא יבשתית, כלומר: ציבור לא אחראי המבלה בחופים ומשאיר אחריו לכלוך. במרכז המדינה נתון זה גדל עד לכ-80% מהפסולת ממקור יבשתי (Pasternak et al ,2017).
• 32% מהפסולת בחופים מורכבת מאריזות וכלים עשויים פלסטיק (פסטרנק, 2017).
• נמצא שריכוז המיקרו-פלסטיק בים הישראלי גדול פי 10 ממערב הים התיכון וגבוה מהממוצע העולמי (Van Der Hal, 2017).
• על פי הערכת האו"ם, עד שנת 2050, 99% מהעופות הימיים יכילו פלסטיק בגופם.

תוכן זה כתוב בידי המשרד להגנת הסביבה –
www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection