fbpx

מהיום ממחזרים בגדול!

מיום 1.12.2021 חל חוק הפיקדון על מכלי משקה בנפח ליטר וחצי עד 5 ליטרים (כולל), בדומה למכלים הקטנים, אשר מוטבע עליהם: חייב בפיקדון לצד דמי הפיקדון. מצורף בהמשך מסמך תשובות לשאלות נפוצות המתאר את הנהלים החלים על בתי המסחר, הציבור, היצרנים והיבואנים כמו גם הרשויות המקומיות. מוקד מידע משותף למשרד להגנת הסביבה והמועצה הישראלית לצרכנות זמין בטלפון 03-5100190.      

למה למחזר רק בקטן? מהיום ממחזרים בגדול!

מה עושים?

  1. יש להחזיר לבתי העסק מכלי משקה ריקים מסומנים (עד 50 מכלי משקה ריקים מסומנים ביום) ולקבל תמורתם את דמי הפיקדון. 
  2. על בית העסק לקבל את מכלי המשקה הריקים המסומנים ולהשיב את דמי הפיקדון גם אם לא נקנו באותו בית עסק.
  3. בית העסק חייב להחזיר את דמי הפיקדון במזומן.
  4. יש להחזיר מכלי משקה תמורת דמי פיקדון בבתי עסק הגדולים מ-28 מ"ר שמוכרים בהם מכלי משקה כגון חנויות הנוחות, רשתות השיווק ומַכולות.
מוקד מידע משותף למשרד להגנת הסביבה והמועצה הישראלית לצרכנות:
טלפון: 03-5100190 בימים ראשון עד חמישי, 09:00-15:00
דואר אלקטרוני: pikadon@consumers.org.il
טופס להגשת תלונה בנושא חוק הפיקדון – במועצה הישראלית לצרכנות 

לאן משליכים מכלים אחרים?

  1. מכלי משקה שאינם מסומנים ואריזות פלסטיק ריקות כגון אקונומיקה, שמפו ומרככי כביסה יושלכו לפח הכתום.
  2. אין להשליך מכלי משקה ריקים לפחים הירוקים.

הרחבת חוק הפיקדון

בעקבות אי-עמידתן של יצרניות ויבואניות המשקאות ביעדי חוק הפיקדון, באוקטובר 2020 החליטה השרה להגנת הסביבה להחיל בפעם הראשונה בישראל חובת פיקדון על בקבוקי משקה גדולים. בכך הצטרפה ישראל לשורה גדלה והולכת של מדינות שהחילו חובת פיקדון על כלל מכלי המשקה, בין השאר כדי להתמודד עם בעיית הפלסטיק החד-פעמי במרחב הציבורי.

חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 מטיל, בין השאר, על יצרנים ויבואנים של משקאות את החובה לאסוף ולמחזר מכלי משקה ריקים. ההחלטה להטיל פיקדון על מכלי משקה גדולים התקבלה לאחר שיצרנים ויבואנים לא עמדו ביעדי חוק הפיקדון לשנת 2016. צעד זה מצטרף לאסטרטגיית הפסולת החדשה שהמשרד להגנת הסביבה מוביל.

קישורים שימושיים

שאלות נפוצות על הרחבת חוק הפיקדון
עוד על חוק הפיקדון
לאן להשליך את הפסולת שלכם?



מקור הידיעה – המשרד להגנת הסביבה, www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page

לשרוף או לא לשרוף? רב-שיח בנושא פתרון הקצה הראוי לפסולת – המשך הטמנה או הקמת מתקני שרפת פסולת להפקת אנרגיהלשרוף או לא לשרוף? רב-שיח בנושא פתרון הקצה הראוי לפסולת – המשך הטמנה או הקמת מתקני שרפת פסולת להפקת אנרגיה

יוסי ענבר  מדינת ישראל צועדת לקראת השלבים המתקדמים לטיפול בפסולת, ויש להחליט על אסטרטגיית סילוק השאריות הנותרות לאחר פעולות ההפחתה, המיון והמִחזור. נדרשת הכרעה בין הטמנת הפסולת ובין כילוי תרמי

עצי מורשת בישראל – מסקנות מ-30 שנות מעקב אחר עצים בוגרים בישראלעצי מורשת בישראל – מסקנות מ-30 שנות מעקב אחר עצים בוגרים בישראל

במשך שנים שמעתי מחברים ועמיתים לענף הגינון על טיוליהם בעולם ועל העצים המרשימים והעתיקים שראו. "אתה חייב לנסוע ולראות איך שומרים בעולם על עצים ועל ההיסטוריה שהם מספרים לנו", כך

חיבור בין ראש, לב ויד בשירה אקופואטית ישראליתחיבור בין ראש, לב ויד בשירה אקופואטית ישראלית

תקציר אקופואטיקה היא שירה שצמחה כתגובה למשבר האקולוגי-אקלימי העולמי, ובמרכזה המצב המתדרדר של הטבע בשל הפעילות האנושית. מטרת המאמר היא לתאר את האופנים שהשירה האקופואטית פועלת כחיבור בו-זמני בין הממדים: