המשרד להגנת הסביבה גיבש אסטרטגיה חדשה לטיפול בפסולת, שנועדה לקדם את המשק הישראלי להשגת היעד הקובע מעבר לשיעור של כ-80% הטמנת פסולת נכון ל-2020, ל-20% הטמנה בשנת 2030. האסטרטגיה מציבה יעדים שאפתניים למחזור הפסולת והפחתת ההטמנה ומתווה סדור ושלם, המתאר את הדרך להשיג יעדים אלו. החזון העומד בבסיס האסטרטגיה החדשה הוא הפיכת כלכלת ישראל עד שנת 2050 מכלכלה ליניארית, הצורכת משאבים בהיקף גדול ומזהמת – לכלכלה מעגלית, השואפת למינימום פסולת ולהתייעלות מקסימלית בשימוש במשאבים.
1. הטיפול בפסולת בישראל – תמונת מצב 2019
- בשנת 2019 יוצרו בישראל כ-5.8 מיליון טונות של פסולת עירונית מוצקה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אדם ממוצע בישראל מייצר 1.76 ק"ג פסולת בממוצע בכל יום (642 ק"ג בכל שנה) – 30% יותר מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, העומד על 1.4 ק"ג לאדם.
- ללא התערבות משמעותית, הצפי הוא שסך הפסולת העירונית המעורבת יעלה ב-25% עד לשנת 2030 ול-7.5 מיליון טונות בשנה.
- קצב גידול הפסולת בישראל עומד בעשר השנים האחרונות על כ-2.6% בממוצע בשנה, והוא מושפע מדמוגרפיה ושינויי צריכה (1.94% נובע מקצב גידול האוכלוסייה ו-0.66% מגידול בייצור הפסולת).
- כיום כ-80% מהפסולת בישראל מוטמנת, נתון שלא השתנה באופן משמעותי ב-20 השנה האחרונות. הטמנה של פסולת כרוכה במכלול של השפעות סביבתיות שליליות הנמשכות לעיתים מאות שנים לעתיד, בהן פליטת גזי חממה, פליטת מזהמי אוויר מקומיים, חדירת תשטיפים בעלי תכולה גבוהה של תרכובות אורגניות וא-אורגניות (כולל מתכות כבדות) לקרקע ולמקורות מים ופגיעה בשטחים הפתוחים.
- בניגוד למגמות הנצפות במדינות האיחוד האירופי, של גידול משמעותי באחוזי המיחזור (46% בממוצע נכון לשנת 2017) וצמצום הפסולת לנפש, אחוזי המיחזור בישראל נמוכים באופן ניכר ביחס למדינות ה-OECD. ועל כן, נדרשת רפורמה מקיפה במשק הפסולת.
משק הפסולת בישראל נתון במשבר עמוק. כ-80% מהפסולת מוטמנת, המסגרת החוקית ותשתיות הטיפול בפסולת חסרות, אחוזי המִחְזוּר נמוכים לעומת מדינות ה-OECD והפסולת לנפש רק גדלה מדי שנה.
על רקע מציאות זאת, השרה להגנת הסביבה החליטה להוביל רפורמה מקיפה במשק הפסולת והנחתה את מנכ"ל המשרד להכין תוכנית אסטרטגית תוך הצבת יעד של הפחתת הטמנת הפסולת ל-20% עד שנת 2030. עבודה זו בחנה את כלל ההיבטים הנוגעים למשק הפסולת הישראלי, תוך סקירה מקיפה של הפרקטיקות המיטביות בעולם ותהליך התייעצות ציבורי רחב במטרה לגבש אסטרטגיה כוללת למשק הפסולת העירונית המוצקה. אסטרטגיה זו תתרום גם למאמץ המשקי לחזרה לצמיחה לאחר משבר הקורונה, תוך יצירת תעשיית מחזור ומקומות עבודה.
2. החזון והעקרונות האסטרטגיים ליישומו
החזון העומד בבסיס האסטרטגיה הוא הפיכת כלכלת מדינת ישראל עד שנת 2050 מכלכלה לינארית לכלכלה מעגלית, השואפת לאפס פסולות. זאת במטרה להפחית את ייצור הפסולת לנפש, להפוך את הפסולת למשאב ולהפחית את ההשפעות הסביבתיות השליליות של שרשרת הטיפול בפסולת.
יישום האסטרטגיה ייעשה בהתאם לעשרה עקרונות אסטרטגיים:
- ניהול משק הפסולת ייעשה בהתאם להיררכיית הטיפול בפסולת.
- הבטחת ודאות ארוכת טווח במשק הפסולת באמצעות עיגון האסטרטגיה בחקיקת מסגרת למשק הפסולת.
- הטמעת תמריצים כלכליים והפנמת החצנות סביבתיות במשק הפסולת לטובת צדק סביבתי וחלוקתי.
- איסוף נפרד של זרמי פסולת בני מחזור, כדי לאפשר את מחזורם המרבי באופן המיטבי, תוך אימוץ הדרגתי של איסורי הטמנה לפסולת לא מטופלת.
- מדיניות משק הפסולת בישראל תתבסס על המדיניות והפרקטיקות הנהוגות באיחוד האירופי, תוך עריכת ההתאמות הנדרשות לישראל.
- הטיפול בפסולת ייעשה סמוך למקום ייצורה על בסיס אזורי ככל שניתן.
- שקיפות ושיתוף פעולה בקבלת החלטות.
- קידום תחרותיות וחדשנות במשק הפסולת.
- שיפור יכולות אסדרת משק הפסולת, כולל רישוי, רישום, פיקוח ואכיפה על השחקנים השונים הפועלים בו.
- הובלת השוק על ידי מתן דוגמה במגזר הציבורי.
3. החלופות לטיפול בפסולת
כחלק מההליך האסטרטגי נבחנו שלוש חלופות למשק הפסולת:
- חלופה 1: פיתוח תשתיות של מיון מכני והשבה לאנרגיה, ללא הפרדה במקור של הזרם האורגני.
- חלופה 2: הפרדה במקור של הזרם האורגני (פח חום).
- חלופה 3: הפרדה במקור של הזרם האורגני וקביעת תמריצים להפחתה והפרדה במקור.
נערכה בחינת עלות-תועלת של החלופות, הכוללת את העלויות הישירות והחיצוניות של הטיפול בפסולת. בדיקה זו הראתה כי חלופה 3 היא הכדאית ביותר מבחינה כלכלית וסביבתית ומביאה להפחתה המרבית בייצור הפסולת ולשיעורי המחזור הגבוהים ביותר מבין שלוש החלופות.
על בסיס החלופה הנבחרת נבנתה סכמת טיפול מטרופוליני כללית למקטע הפנים-עירוני והחוץ-עירוני:
- במקטע הפנים-עירוני – יהיו שלושה פחי איסוף בפתח הבניינים: פח חום לפסולת אורגנית מופרדת במקור; פח כתום למגוון חומרים מתמחזרים יבשים (ולא רק לאריזות כפי שקיים היום) ופח ירוק לפסולת שיורית. נוסף על כך יוצבו פחי מחזור ייעודיים נוספים ברמת המבנה או השכונה.
- במקטע החוץ-עירוני – תועבר הפסולת האורגנית למתקן טיפול מכני ביולוגי (MBT). במתקנים אלו תעבור הפסולת מיון משלים נוסף ותעבור למערכי קומפוסטציה ועיכול אנאירובי לייצור ביוגז ואחריו לתהליך קומפוסטציה לייצור קומפוסט לחקלאות או לגינון. הפסולת היבשה מהפח הכתום ומפחי המחזור השכונתיים תועבר למתקני מיון נקיים ובהם החומרים המתמחזרים יופרדו לזרמים שונים ויועברו למחזור בארץ ובחו"ל. חומרים נחותים שלא ניתן למחזר יחולצו ויעברו להשבה במידת האפשר או להטמנה. הפח הירוק עם הפסולת השיורית יועבר לפס מיון ייעודי במתקני ה-MBT. בשלב זה יחולצו חומרים מתמחזרים, ופסולת שיורית שאינה מתמחזרת תועבר להשבה או להטמנה. הפסולת האורגנית שתיוותר לאחר המיון תועבר למתקני קומפוסטציה ועיכול אנאירובי ואחריו לתהליך ייצוב ביולוגי לצורך שימושים שונים שאינם בחקלאות. רק שארית החומר האורגני המיוצב שלא נמצא לה שימוש תועבר להטמנה.
קבצים להורדה
4. המפתח להצלחה
כדי להוציא לפועל את החלופה הנבחרת – הפרדה במקור של הזרם האורגני וקביעת תמריצים להפחתה והפרדה במקור – יש לממש חמישה גורמי מפתח להצלחה (Key Success Factors):
- חקיקת מסגרת פסולת: חקיקת מסגרת למשק הפסולת, על בסיס עקרונות דירקטיבת המסגרת לפסולת של האיחוד האירופי, אשר תסדיר את פעולתו ותבטיח ודאות במשק הפסולת. בכלל זה יש לקבוע את העקרונות, ההגדרות, היעדים, האחריות והסמכות של כל הגורמים המעורבים בשרשרת הטיפול בפסולת וליצור מערך רישוי ורישום של עוסקים בפסולת.
- שימוש בתמריצים כלכליים: הניסיון בעולם ובישראל מלמד שתמריצים כלכליים תורמים באופן משמעותי להפחתה ולהפרדה במקור של הפסולת. על כן, יש לקבוע תמריצים כלכליים לשחקנים השונים במשק הפסולת, שיעודדו אותם לפעול בהתאם להיררכיית הפסולת. דוגמא בולטת לכך הם מנגנוני "מחזר וחסוך" (Save as You Throw) המאפשרים חסכון משקי לרשויות ולתושבים אשר מפחיתים וממחזרים פסולת.
- שותפות עם הרשויות המוניציפליות: הרשויות המקומיות הן שחקן מפתח ביישום אסטרטגיה זו. לפיכך, פעילות משותפת עמן היא אסטרטגית וחיונית להצלחה. יש להבטיח שקיפות ונגישות בתהליכי קבלת ההחלטות ולערב אותן בהם. השלטון המרכזי יקדם את הקמת תשתית הטיפול החסרה ויתמוך בה.
- מתן פתרונות מקצה לקצה: בתהליך מתן הפתרונות לניהול משק הפסולת יש לוודא שניתן מענה לכל הצרכים תוך ראייה מערכתית הרואה את מכלול השיקולים ומתייחסת לכלל שרשרת הטיפול בפסולת. החל משלב עיצוב וייצור המוצרים, דרך שיווקם וצריכתם וכלה באופן הטיפול בהם לטובת מחזורם, השבתם או סילוקם.
- הנעת שינויי התנהגות בציבור: הצלחת הרפורמה במשק הפסולת תלויה רבות בשיתוף פעולה מצד הציבור. על כן יש חשיבות מכרעת לחינוך הציבור לקיימות, הסברה מתמשכת ומקיפה ויישום כלים מעולם הכלכלה ההתנהגותית כדי לרתום את הציבור למהלכי הפחתה, הפרדה במקור ושינוי דפוסי צריכה.
יישום המלצות אלו יאפשר להשיג את יעדי המדיניות הבאים:
- עד לשנת 2030 – לא יוטמנו יותר מ-20% מהפסולת העירונית המוצקה.
- עד לשנת 2030 – 54% מהפסולת יועברו למחזור.
- עד לשנת 2030 – 70% מפסולת האריזות תמוחזר.
- עד לשנת 2030 – הפסולת האורגנית תופרד במקור ולא תוטמן פסולת לא מטופלת.
- עד לשנת 2030 – הפחתה של 47% בפליטות גזי החממה ממשק הפסולת, 92% הפחתה ב-2050.
במהלך 2021 יחל המשרד להגנת הסביבה, יחד עם שותפיו לתוכנית, בהליך גיבוש ובנייה של מפת דרכים לעשור הקרוב, הפורטת את העקרונות האסטרטגיים וכיווני הפעולה שזוהו במסגרת אסטרטגיה זו לכדי תוכנית עבודה אופרטיבית שמזוהים בה המשאבים הנדרשים לפעולה, המקורות להם ואבני הדרך המרכזיות לביצוע כדי לעמוד בחזון, במטרות וביעדים שהוצבו.
אייטם זה ראה אור במקור באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
