fbpx

רשויות הניקוז והנחלים בראייה לאתגרים צופי פני עתיד

הצפות בנהריה, 8.1.2020 | צילום: דובר צה"ל, Wikimedia, CC BY-SA 3.0

26 רשויות הניקוז, שהחלו את דרכן בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת, הובילו ויישמו תפיסה הרואה בנגר העילי מטרד, ולעיתים אף סכנה, שיש לנהל ולהעביר לכיוון בסיס הסחיפה באופן היעיל והמהיר ביותר. בעקבות שיטפונות חורף 1991/92 בוצעה רפורמה, וב-1997 צומצם מספר רשויות הניקוז ל-11 רשויות אגניות, המנהלות את הנגר העילי בתחום שיפוטן – מראש האגן ועד בסיס הסחיפה. כאן המקום לסייג את שטחי יהודה ושומרון (שדרת ההר), שחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות (1957) לא חל עליהם, ולכן הם אינם נמצאים בתחומי השיפוט של רשויות הניקוז, אלא באחריות המִנהל האזרחי.

כשבע שנים לאחר מכן, בשנת 2003, הטיל המשרד להגנת הסביבה על רשויות הניקוז תפקידים וסמכויות של רשות נחלים מתוקף חוק נחלים ומעיינות (1965), והפכן לרשויות ניקוז ונחלים. מהלך זה גרר בזמנו ביקורת רבה מצד הגופים הירוקים, שראו ברשויות הניקוז גופי תשתית ללא ראייה סביבתית נכונה. הענקת הסמכויות החלה תהליך של שינוי פרדיגמה, הנמשך עד היום, וכולל מַעבר מתפיסת הנחלים כ"עורקי ניקוז", לגישה אגנית משלבת, הרואה באגן הנחל מרחב מורכב רב-רובדי ובו אתגרים אנושיים, אקולוגיים, הנדסיים וכלכליים. השינוי בתחומי האחריות והעיסוק הוביל להצטרפות אקולוגים ואנשי מקצוע נוספים מתחומי הסביבה לצוותי רשויות הניקוז והנחלים, וכך גם במעגלים הסובבים את הרשויות – ממשרד החקלאות דרך מִנהל התכנון ומאסדרים נוספים וכלה בגופים הירוקים. תהליך השינוי הוביל את רשויות הניקוז והנחלים להרחבה ולהעמקה של התחומים שהן עוסקות בהן, תוך מתן דגש על "מעגלי" בעלי העניין וממשקי העבודה הנדרשים לניהול אגני מתכלל.

בשנת 2021 אירעו הצפות חמורות בנהריה ובמקומות נוספים ברחבי הארץ, נגרמו נזקים עצומים בנפש וברכוש באירופה והתפרסם דו"ח מבקר המדינה שחשף את הקשיים והכשלים המשפיעים על רמת המוכנות של הרשויות להתמודד עם שיטפונות והצפות הנגרמים בעקבות סופות גשם רבות עוצמה. הדברים הללו וגורמים נוספים הביאו את הממשלה להניע בחודש אוגוסט 2021 תוכנית לאומית לניהול סיכוני הצפות ושיטפונות, שתקצובה אושר במסגרת תקציב המדינה. במסגרת זו החלה לפעול ועדת מנכ"לים, ברשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שתפקידה לגבש תוכנית להיערכות לאתגרים העומדים בפני גורמי הממשל בנושא מורכב זה.

האצת קצב הבינוי בישראל ושינוי האקלים הם האתגרים המרכזיים של רשויות הניקוז והנחלים בבואן להגן מפני הצפות ושיטפונות ולשמור על נחלי הארץ עבורנו ועבור הבאים אחרינו.



תוכן זה הוכן על ידי:
איתי פרימן – מנכ"ל רשות ניקוז ים המלח; יו"ר פורום מנכ"לי רשויות הניקוז והנחלים

ראה אור במקור באתר האינטרנט של כתב העת "אקולוגיה וסביבה" – magazine.isees.org.il

חדשני יותר, מרהיב יותר, חסכוני יותרחדשני יותר, מרהיב יותר, חסכוני יותר

סדרנים רובוטיים, מצלמות עם בינה מלאכותית ומערכת הלייזר של שופטי התעמלות הקרקע. יפן מציגה טכנולוגיות פורצות דרך במשחקים האולימפיים בטוקיו. משחקי הקיץ האולימפיים הם אירוע בקנה מידה עצום. נציגים מכל

סקירת התחזיות לשינוי האקלים הצפוי בישראלסקירת התחזיות לשינוי האקלים הצפוי בישראל

תקציר במאמר זה נציג את הייחודיות והרגישות של אקלים הים התיכון וישראל, ובהמשך את התחזיות האקלימיות המוקדמות שהתקבלו למאה ה-21. ראוי לציין שמחקר המודלים הראשון בסקלה מזו-מטאורולוגית שהצביע על הפחתה

חשיפת מבוגרים בישראל לקבוצת תרכובות סינתטיות לא פריקות: תוצאות ממחקר חלוץחשיפת מבוגרים בישראל לקבוצת תרכובות סינתטיות לא פריקות: תוצאות ממחקר חלוץ

PFAS, או בשמה המלא Perfluoroalkyl and Polyfluoroalkyl Substances, היא קבוצה של תרכובות סינתטיות שמיוצרות משנות ה-40 של המאה הקודמת, ומשמשות ליצירת ציפויים ומוצרים העמידים בפני חום, שמן וכתמים. הן נמצאות