תמ"א אחת נערכה על פי החלטת ממשלה, במטרה ליצור מערכת אחודה, פשוטה ובהירה של התכנון המתארי הארצי. היא מחליפה את מרבית תוכניות המתאר שהיו קיימות לפני פרסומה. תמ"א אחת אומנם כתובה בשפה בהירה ופשוטה, ועם זאת, מדובר בשפת תכנון חדשה, המחליפה את שפת התוכניות הוותיקות. יתר על כן, תמ"א אחת ערכה גם שינויים רבים בתבנית התוכניות הוותיקות. השפה החדשה והשינויים נדרשים לדברי הסבר, כדי שהדברים יהיו נגישים ובהירים לציבור המתכננים, למוסדות התכנון, לרשויות הניקוז ולכלל העוסקים בנושאים הקשורים לתכנון נחלים, לשמירתם ולשיקומם.

בימים אלה יוצא לאור מדריך לתכנון נחלים (ביוזמת החברה להגנת הטבע ובשיתוף משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל), המשלים ומבאר את האמור בתמ"א אחת ביצירת מבנה סדור, במתן הסבר ופרשנות לסעיפי ההוראות וההגדרות ובדרך קריאת תשריטי התוכנית.

המדריך לתכנון נחלים מקנה את הרעיונות, המושגים והעקרונות העומדים ביסוד עריכת תמ"א אחת לציבור המתכננים. שפה ברורה מסייעת לשקיפותן של תוכניות ולהנגשתן לציבור, ובהירות ושקיפות הן מאבני היסוד של פיתוח בר-קיימא.

כל תוכנית ראויה לשפה בהירה ולהנגשה לציבור. פרק הנחלים נבחר להיות ראשון לפרשנות ולביאור בין כל פרקי תמ"א אחת. מדוע? מכיוון שמלאכת תכנון הנחלים מורכבת וקשה לאין ערוך בהשוואה לתכנון כל ישות קבועה אחרת; שמורת טבע, עיר או מחצבה, קבועות ועומדות במקומן, והשינויים בהן איטיים ונמשכים על פני זמן רב; הנחל זורם, דינמי, ומשתנה בקטעיו – במעלה ובמורד, במופע הנוף – הר, מישור, מדבר. הנחל לובש ופושט צורה בעוברו בתכסיות שונות – שטחים פתוחים לעומת בנויים, ובהתאם לעונות השנה. לכל מצב תידרש התייחסות תכנונית שונה בתכלית.

לדינמיות ולמצבים המשתנים ניתן ביטוי במבנה המדריך. מבנה סדור הוא מפתח להבנת מערכות מורכבות, ובלעדיו תרבה המבוכה. תשומת לב רבה הושקעה בקביעת היררכיה למופעי הנחל בנוף ולסוגי התוכניות שיש להן נגיעה בנחל, כך שהעוסקים בתכנונו ימצאו בנקל את דרכם. המבנה הסדור בא לידי ביטוי בארבעה שערים (איור 1):

איור 1

מבנה המדריך לתכנון נחלי ישראל

שער ראשון – מבוא וכלים הנדרשים לתכנון נחלים

• יצירת שפה אחת, הגדרות, תחומי נחל ומופעיו, שמעתה קובעים ומנחים בכל תוכניות הנחלים בארץ.
• סקירת מופעי הנחל, העובר בנופים ובחבלי ארץ שונים, והתייחסות שונה, על פי הנחיות תמ"א אחת.
• הבחנה בין סוגי תוכניות המתייחסות לנחל – חלק מהן ייעודיות לנחל, תוכניות מתאר ומסמכי מדיניות, שמבטם מקיף, והם אמורים לבחון את כלל הנעשה באגן ההיקוות, מול תוכניות נקודתיות, העוסקות ישירות בהשפעה ההדדית בינן ובין הנחל. שישה סוגי תוכניות נמנו כאן, ואלה הם (ראו גם באיור 2):
  • תוכנית לנחל – תוכנית ייעודית לנחל, לכל אורכו, או לחלק משמעותי ממנו. יצוין כי תמ"א אחת מגדירה "תוכנית לנחל", שבמרכזה הנחל עצמו, ואילו במדריך הוגדרה "תוכנית כוללת נחל" ובה תוכניות מכל סוג שהוא, ובלבד שהן כוללות בתחומן נחל, מקטע ממנו, או שהן סמוכות לנחל והשפעתן מיידית וניכרת.
  • תוכנית מתאר – הכוללת נחל או קטע משמעותי של נחל בתחומה, במעמד תוכנית מחוזית, מחוזית חלקית, כוללנית ליישוב או לשטח מועצה אזורית ודומיהן.
  • תוכנית אב, תוכנית רעיונית – שיש בתחומה נחל, או שהיא נוגעת בנחל. אף על פי שתוכניות מסוג זה אינן סטטוטוריות, חשיבותן רבה בהשפעה על תכנון נחלים וסביבתם.
  • תוכנית מפורטת – בקנה מידה מקומי. כוללת מקטע נחל או סמוכה אליו, לדוגמה: מבנה חקלאי על גדת הנחל. תוכנית מפורטת יכולה להשתרע גם על פני שטח נרחב.
  • תוכנית תשתית סמוכה לנחל – חציית הנחל על-ידי קו תשתית, או מעבר קו תשתית סמוך לנחל.
  • תוכנית מפעל ניקוז – שעיקרה ניהול סיכוני שיטפונות ביוזמת רשות ניקוז (לרוב נקודתית, אך אפשר גם שתקיף חבל ארץ נרחב).

איור 2

ששת סוגי התוכניות המתייחסות בצורות ובהקשרים שונים לנחלים

שער שני – עקרונות כלליים והנחיות

שער זה כולל עקרונות-על, הנכונים לכל נחל ללא תלות במקומו. כגון השאיפה לרציפות הזרימה, לאי-חסימה, ולמתן אפשרות להליכה לאורך גדת הנחל, והבטחת פשטי הצפה רחבים ופתוחים דיים לקליטת מי שיטפונות ולקיום בתי גידול לחים וכדומה.

כאן הוגדרו גם תחומי הנחל (אפיק, רצועת מגן, רצועת השפעה, ופֶשֶט הצפה) (איור 3). בהמשך גובשו הוראות ואמות מידה לקביעת רוחב האפיק, ובכלל זה מתן האפשרות להשבת נחל מוסדר לנתיבו הטבעי (הרחבת אפיק, שהוסדר והוצר, לחתך הטבעי טרם ההסדרה), וקביעת רצועות "מגן והשפעה", שמטרתן להגן על הנחל מפני השפעות חיצוניות שליליות.

איור 3

תחומי הנחל על פי תמ"א אחת. תחום האפיק ניתן להרחבה למצבו הטבעי טרם ההסדרה

שערים שלישי ורביעי

בשערים אלה מפורטים מצבי הנחל השונים בעוברו בשטחים פתוחים, טבעיים או חקלאיים, ובשטחים בנויים לסוגיהם. לכל מצב הומלצה סדרת תחומי נחל מותאמת לו – רצועות מגן והשפעה, והשימושים המותרים בהן.

תשומת לב מיוחדת ניתנה לנחל העובר בשטח עירוני (ראו 'נחלים כבוני שלד עירוני' בגיליון זה) ובשטח פתוח המיועד לבינוי, כגון במרקמים עירוניים שהבינוי בהם עשוי להתקרב אל הנחל. כאן יידרש תכנון מוקדם, שיבטיח הותרת מרחב נחל גדול דיו כמעבר אקולוגי וכן לרווחת תושבי העיר (כפארק נחל, טיילת וכדומה).

אחרית דבר – על דרכי הפרשנות

כל תוכנית, ובכלל זה תוכנית מתאר, נתונה לדברי הסבר ולפרשנויות. זה טיבה של תוכנית, אשר בדומה לדבר חקיקה, אין באפשרותה לכסות את כל המקרים והמצבים. יתר על כן, הוראותיהן של תוכניות – ובעיקר ברמה הארצית – נוטות, ובצדק, לנקוט דרך צמצום ולהתמקד בקביעת עקרונות וכללים, שמהם תיגזר פרשנות ביחס לכל מקרה בפני עצמו. עורכי המדריך לתכנון נחלים התייחסו לשלל המצבים והתוכניות שנושאן נחל, ופירשו והרחיבו את דברי תמ"א אחת בהתאמה למצבים אלה, תוך הישענות על ההוראות המקוריות, ההגדרות ומשמעות התשריטים ברוחה של תמ"א אחת, ובדרך העולה בקנה אחד עם תפיסת פיתוח בר-קיימא.

תוכן זה כתוב בידי:
מוטי קפלן – מוטי קפלן מתכננים בע"מ;
אסף זנזורי – אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע;
דנה אלשטיין – רכזת תכנון נחלים, החברה להגנת הטבע;
דנה טבצ'ניק – מנהלת יחידת שיקום נחלים, החברה להגנת הטבע;
אבי אוזן – אקולוג בתי גידול לחים, רשות הטבע והגנים.

תוכן זה נלקח מאתר האינטרנט של כתב העת "אקולוגיה וסביבה" – magazine.isees.org.il

שתפו בפייסבוק