קרוב ל-142 עסקאות שנחתמו בין מפעלים הובילו לחיסכון של יותר מ-26 מיליוני שקלים למשק ומנעו הטמנה של יותר מ-46 אלף טונות פסולת במסגרת פרויקט משותף של מִנהל תעשיות במשרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה.
מפעל לעיבוד פסולת
הפרויקט הלאומי לסימביוזה תעשייתית נועד לסייע להפוך פסולת של מפעל אחד לחומר גלם של מפעל אחר. כחלק מתפיסת עולם של קידום כלכלה מעגלית, מניעת הטמנה של פסולת ושימוש יעיל יותר בחומרי גלם, נולד פרויקט הסימביוזה התעשייתית. מטרת הסימביוזה לחבר בין מפעלים ליצירת עסקאות של סחר בפסולות, כך שתוצרי הלוואי והפסולת של ארגון מסוים יוכלו לשמש חומר גלם למפעל אחר. מֵעבר לחיסכון הכלכלי, הפרויקט מסייע גם לשמור על הסביבה על ידי מניעת הטמנה של פסולת והזיהום הנגזר ממנה, מניעת פליטה של גזי חממה, מניעת זיהום וצמצום בצריכת חומרי גלם בתוליים.
הסימביוזה התעשייתית והמרכז להתייעלות במשאבים מספקים שירות משמעותי לקהילת העסקים בישראל ומעודדים אותם להפחית את ייצור הפסולת (המרכז להתייעלות במשאבים) ולהפנות את הפסולת שנוצרת לטיפול מיטבי (הסימביוזה התעשייתית). שני המשרדים המפעילים את שני הכלים קוראים לעסקים בישראל להיעזר בשירותים אלו כדי לייעל את צריכת המשאבים שלהם כפי שעשו כבר יותר מ-200 עסקים בישראל באמצעות המרכז להתייעלות במשאבים.
פרויקט הסימביוזה התעשייתית החל בשנת 2019 במכרז פיילוט חדשני שבו זיהינו את היקף הפוטנציאל של הפרויקט לתעשייה הישראלית ולסביבה. כבר בשנת הפיילוט הציג פרויקט זה חיסכון של כ-20 אלף טונות פסולת שנמנעה הטמנתה. בשנת 2021 נכנסנו לשלב ההפעלה הרחבה של הפרויקט ואנו מסכמים כיום שנה שנייה של פעילות שבה גויסו יותר מ-2,000 לקוחות לפרויקט. במצטבר נחתמו יותר מ-140 עסקאות שהביאו לתועלת כלכלית של מעל 30 מיליון ₪ ומנעו הטמנה של יותר מ-45,000 טונות. לאחר מיפוי שוק הפסולות והממחזרים בישראל באמצעות פרויקט הסימביוזה, אנו מקדמים מהלכים לאומיים כגון שילוב חומר ממוחזר בתשתיות, שינוי תקנים שיגדילו את הביקוש לחומר ממוחזר בעולמות הבניה והפלסטיק ועוד. הפעילות תתבסס בהמשך על מערכת מידע זמינה למגזר העסקי, כך שהתועלת הכלכלית תגיע לכדי 400-500 מיליון ₪ בעוד כ-3 שנים.
דוגמאות
- דוגמה לסימביוזה מוצלחת היא סודה ליים, פסולת צה"לית שעד עתה הייתה מוטמנת, החלה לעבור למפעל קבוצת חיפה 'חיפה נגב טכנולוגיות' הנמצא במישור רותם. המפעל עוסק בייצור דשנים מיוחדים לחקלאות מדייקת ומשתמש בסודה ליים כתחליף לחצץ בתולי, מה שמביא לחיסכון בהטמנה, חיסכון כספי וחיסכון בכרייה של חומר גלם בתולי. ההישג הסביבתי בעקבות עסקה זו הוא מניעת הטמנה של 52 טונות פסולת בשנה וחיסכון הוצאות של 182,000 ₪. יצוין כי סימביוזה זו קיבלה סיוע משמעותי מהחברה הכלכלית של המועצה האזורית תמר.
- דוגמה נוספת היא סימביוזה בין חברת 'טביב איכות לסביבה' לבין מוסכים (בעיקר במגזר הערבי). במסגרת הסימביוזה, חברת 'טביב איכות לסביבה' הסכימה לפנות שמן ממוסכים בעלות של 0 ₪ לפי הרגולציה הסביבתית ולמחזר אותם כנדרש בחוק. עד כה בוצעו 35 איסופים ממוסכים, ואנו צופים אפשרות הרחבה למאות מוסכים נוספים. צפי שנתי של הפינויים מסתכם בכ-350 מ"ק שנתי, שמייצר תועלת כלכלית של כ-300,000 ₪ למשק.
ירדן שני רוקמן, מנהלת תחום מִחזור במשרד להגנת הסביבה: "כלי הסימביוזה התעשייתית הוא חלק משיתוף פעולה נרחב בין המשרדים לקידום איכות הסביבה בתעשייה הישראלית. הסימביוזה התעשייתית מסייעת למפעלים ועסקים למצוא פתרונות טובים יותר לפסולת וחלופיים להטמנה. חלק מפתרונות אלו הינם חדשניים ויתפתחו לביצוע פיילוט וחלק הם פתרונות מקובלים בעולם הדורשים התאמות משני העסקים – המוֹסר והמקבל. תמיכה בתעשיית המחזור הישראלית היא נדבך חשוב לקידום איכות הסביבה בישראל".
עוז כ"ץ, מנהל מִנהל תעשיות: "פרויקט הסימביוזה התעשייתית הוא חלק ממאמץ גדול של המשרד לקדם כלכלה מעגלית בקרב התעשייה הישראלית. הפרויקט פותר כשל שוק הנובע מכך שמפעלים לא מסוגלים לחפש בכל התעשייה מישהו שיקלוט את הפסולת שלהם, והיועצים של הפרויקט מסייעים בדיוק בזה ומביאים לשיתופי פעולה בין סקטורים שונים, שלא היו קורים אלמלא הסימביוזה. אחת המגמות שאנחנו רואים בשנת הפרויקט השנייה הן סימביוזות מורכבות יותר עם פוטנציאל סביבתי וכלכלי גדול יותר שלקח להן זמן להבשיל ואשר כוללות הטמעת חדשנות ופתרון של סוגיות רגולטוריות. מטרתנו היא כי בסופו של דבר כמות הלקוחות הגדולה של הסימביוזה תביא לשינוי תפיסתי במשק הישראלי שיראה בפסולת לא מטרד, אלא משאב בעל ערך".
מקור מאמר זה – אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
