מצבור עצום של פסולת באוקיינוס השקט הפך לסוג חדש של בית גידול, עליו משגשגים גם מינים שחיים בדרך כלל באזורי החוף.
רפסודת הפסולת העצומה שבאוקיינוס השקט יצרה סביבת חיים חדשה לגמרי – כך מראה מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת המדעי Nature Communications. ייצור הפלסטיק גדל באופן אקספוננציאלי מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, ובשנת 1997 התגלה לראשונה "אי" הפסולת שבאוקיינוס – מצבור עצום של פסולת מעשה ידי אדם, ששטחו כ-1.6 מיליון קמ"ר. המחקר הנוכחי הראה כי מינים שאינם אופייניים לאוקיינוס הפתוח החלו להתיישב בו. מינים אלה מתחרים על המשאבים עם מינים אחרים באזור, ומאיימים לשבש את המערכת האקולוגית.
שטחי מים פתוחים הם מחסום פיזי בפני התפשטות מינים, ומגבילים מאוד מעבר מכל בעל חיים שאינו עף או שוחה. צמחים וחלקי צמחים הצפים על פני המים, כגון זרעים, גזעי עצים ואצות, משמשים פעמים רבות כרפסודות טבעיות שיצורים אחרים נודדים על גביהן למקומות חדשים. אך אפשרויות הנדידה הללו מצומצמות יחסית. לא זו בלבד שהחומרים הטבעיים היכולים לשמש כרפסודות הם מועטים למדי, אלא שלרפסודות עצמן משך חיים קצר, משום שהן מתבלות במהירות. לכן רוב מיני היצורים החיים אינם יכולים לנדוד למקומות מרוחקים ולהתבסס בהם בדרך זו, והיא אינה מחוללת שינויים משמעותיים בבתי גידול קיימים.
צילום: Photo courtesy of Ocean Voyages Institute 2020 Gyre Expedition
זה אי? זו רפסודה? זה בית גידול חדש
קהילות בעלי החיים חסרי החוליות שחיות על וממש מתחת לפני השטח של האוקיינוס הפתוח נקראות "ניוסטון אוקייני" (oceanic neuston). אלו הם בעלי חיים החיים בשכבה העליונה של פני המים, כגון רכיכות, סרטנאים, אצות ומיקרו אורגניזמים אחדים. המחקר החדש גילה כי לקהילות האלו יש חברים חדשים: בתוך מצבור הפסולת חיים מינים חסרי חוליות שלא נמצאו עד כה באוקיינוס הפתוח, ואשר החוקרים מציעים לכנות אותם "ניאופלגיים" (neopelagic), כלומר "מינים חדשים של הים הפתוח". הקהילה החדשה מורכבת מבעלי חיים שהגיעו מאזורי חוף רחוקים באמצעות שיט על פיסות פסולת שצפו על פני המים. בעלי חיים אלה היו מוגבלים בעבר לאזורי החוף בלבד, אך כעת נראה שנפתחה בפניהם הזדמנות חדשה לשוט אל הים הפתוח.
רפסודות העשויות זבל ימי הן עמידות יותר מהרפסודות הטבעיות, ומאפשרות למינים החיים על קווי החוף "הסעה" קבועה אל עומק הים. בזכות הרפסודות, מינים אלה יכולים להתקיים היום בים הפתוח, ובהמשך יוכלו להגיע גם לקווי חוף אחרים כמינים פולשים. "קווי החוף האחרים האלה הם לא רק מרכזים עירוניים. ההזדמנות הזאת מתרחבת לאזורים מרוחקים מישוב, לאיי הוואי, ולפארקים לאומיים ואזורים מוגנים שונים", אומר החוקר גרג רואיז (Ruiz) ממכון סמית'סוניאן לחקר הסביבה.
קהילה בסימן שאלה
המחקר החדש שינה את התפיסה שהייתה קיימת עד כה, שלפיה מינים חופיים אינם מסוגלים להתבסס בים הפתוח בגלל מחסור במשאבים וסביבה שאינה מתאימה להם. כיום, בזכות שינוי הסביבה הימית ויצירת "חופים" מלאכותיים מפלסטיק, יצורים חופיים יכולים להתבסס גם בלב הים. אך הנסתר עדיין רב על הגלוי. יש עוד הרבה ללמוד על "הקהילה הניאופלגית", קהילת המינים הימיים החדשים, ועל המערכת האקולוגית החדשה שהנוכחות שלה יוצרת. למשל, לא ידוע כמה מינים של בעלי חיים חופיים שטו בדרך זו אל הים הפתוח, מהם הקצב והתדירות של הנדידה הזאת ואם הקהילה מצליחה להתקיים בכוחות עצמה או שהיא מתבססת על זרימה של בעלי חיים הממשיכים להגיע מן החוף. וזהו רק קצה רפסודת הפלסטיק.
פסולת היא בעיה המושכת תשומת לב ברמה הבינלאומית, וחוקרים רבים מנסים לצפות את ההשלכות הסביבתיות של הזיהום שמייצר המין האנושי. הכמויות הגדולות של פסולת הפלסטיק הנזרקת ביבשה, לצד התדירות ההולכת ועולה של אירועי אקלים קיצוניים, צפויות להוביל להגברה של הנדידה הימית, לעליית הפוטנציאל לפלישת מינים ולשיבוש מערכות אקולוגיות בקנה מידה עולמי. סרטון של מכון הסמית'סוניאן עם החוקרת לינזי הראם, שהובילה את המחקר:
חובר על ידי – תמר לביא
חדשה זו מובאת מאתר האינטרנט של מכון דוידסון – davidson.weizmann.ac.il
