במדריך זה מידע על זיהום קרקע, על תהליך הטיפול בקרקע מזוהמת ועל האסדרה של המשרד להגנת הסביבה בתחום.

1. רקע – זיהום קרקע בארץ ובעולם

צילום: יתיר אבישר
שיקום זיהום בבסיס מש"א, מחנה צבאי נטוש בבית דגן

קרקע היא מצבור גדול של חלקיקים מינרליים בגדלים שונים, מקוטר של מיקרומטרים (חרסיות למשל) ועד מילימטרים (דוגמת חול).

קרקע מזוהמת היא קרקע שבבדיקה התגלו בה חומרים מזהמים בריכוזים החורגים מערכי סף לחומרים מזהמי קרקע לפי המשרד להגנת הסביבה כמפורט ברשימת ערכי הסף. ערכי סף לחומרים מזהמי קרקע הם ערכים הקובעים את ריכוז המזהמים שבו קרקע נחשבת למזוהמת. ערכים אלו משתנים לפי השימושים השונים בקרקע – תעשייה, מגורים או חקלאות, בהתבסס על אזורי רגישות הידרולוגית ועומק מי תהום.

זיהום קרקע קיים בחלק ניכר מהאזורים התעשייתיים בעולם. בישראל זיהומי קרקע קיימים במיוחד באדמות המשמשות או ששימשו בעבר לתעשייה ונמצאות בקרבה לאזורים עירוניים, זאת בשל חומרים מסוכנים ורעילים ששימשו את התעשייה, נוקזו וחלחלו לקרקע. זיהומי קרקע נגרמו, ועודם נגרמים, בין השאר בשל חוסר מודעות להשפעות ארוכות טווח של חומרים אלו והיעדר אסדרה הנותנת מענה הולם.

כיום קיימת בישראל מדיניות סדורה למניעה, לבדיקה ולשיקום של קרקעות מזוהמות. עם זאת, התמודדות עם זיהומי עבר היא סוגיה מאתגרת בעבור מאסדרים (רגולטורים) ברחבי העולם, והערכת מידת הזיהום ושיקומו באתרים מורכבים יכולים להימשך שנים רבות.

המשרד להגנת הסביבה בישראל פועל לנהל ולשקם אתרים היסטוריים מזוהמים כדי למנוע את ההשפעות על הסביבה והבריאות. הידע המדעי והטכנולוגי להערכה ולשיקום הזיהום משתפר ללא הרף. המשרד להגנת הסביבה ממשיך לעבוד עם מאסדרים אחרים בישראל ומחוצה לה כדי לשפר את הידע והמומחיות בניהול הזיהום.

2. מקורות זיהום קרקע

צילום: יתיר אבישר
אירוע דליפה של חברת תש"ן (תשתיות נפט)

פעילויות ושימושי קרקע רבים עשויים לגרום לזיהומי קרקע הכוללים דליפת מזהמים מאחסון דלקים וכימיקלים מסוכנים, למשל: כשל בצנרת, דליפה ממכלים תת קרקעיים, זרימת שפכים ותשטיפים ממפעלים ומבתי מלאכה, הטמנה וסילוק פסולת לא מוסדרים וכדומה. 

הזרמים או החומרים העלולים להגיע לקרקע עשויים להכיל מגוון רחב של מזהמים כגון דלקים, מתכות כבדות, חומרים אורגניים מוכלרים ואחרים, ובכך לגרום סיכון לאדם, למקורות המים ולמערכת האקולוגית. 

טבלה 1 – פעילויות מזהמות עיקריות עם קבוצת מזהמי קרקע נפוצים

מידע על אודות המזהמים העיקריים המצויים בישראל אפשר למצוא בנספח 1. מידע על מזהמים נוספים אפשר למצוא במילון החומרים המזהמים במפל"ס – מרשם פליטות והעברות לסביבה באתר המשרד להגנת הסביבה: מונחים (א-כ), מונחים (ל-ת).

3. הסיכונים הקיימים בקרקע מזוהמת

צילום: Shutterstock
קרקע מזוהמת

זיהום האתר אינו גורם תמיד לבעיה. כדי שאתר מזוהם יהפוך לבעיה לאדם, צריכים להתקיים כמה תנאים בעת ובעונה אחת:

1. מקור (למשל מי תהום מזוהמים);
2. מסלול (שאיבת המים המזוהמים);
3. קולטן (אדם שצורך או שבא במגע עם המים הללו).

גורמי הסיכון לבריאות האדם תלויים גם בסוגי הכימיקלים שנמצאו, בריכוזי הכימיקלים, היכן הם נמצאים וכיצד אדם נחשף אליהם.

מזהמים המצויים בקרקע עלולים לסכן את בריאות האדם, בעלי חיים ואת הסביבה בדרכים שונות. אנשים ובעלי חיים עלולים להיחשף לחומרים המזהמים באמצעות מגע עם הקרקע או על ידי שאיפת גזי קרקע מכילי מזהמים שנפלטים ממנה. כמו כן, חומרים מזהמים בקרקע עלולים לנוע בקרקע, להגיע למקורות מים עיליים (נחלים, מאגרי מים וכו') ולמי תהום, לפגוע בסביבה ואף לגרום לזיהום מי שתייה. מקצת ממזהמי הקרקע ידועים או חשודים בהיותם מסרטנים. 

כימיקלים מתנהגים בצורה שונה, כך שאף שמקצת מהכימיקלים יגרמו סיכון לבריאות לאחר חשיפה של שנים רבות, אחרים עשויים לגרום סיכון מיידי יותר. החדשות הטובות הן שבדרך כלל אפשר לנהל את זיהום האתר. מכיוון שהמצבים שונים זה מזה, נדרשים פתרונות מותאמים להגנה על התושבים ועל הסביבה. הפתרונות הללו מפותחים על בסיס גורמים כגון אופי הזיהום, סוג השימוש בקרקע, תנועת מי התהום והתנאים הגאולוגיים.

פגיעה באדם

פגיעה באדם יכולה להיגרם באמצעות שלוש דרכי חשיפה:

1. דרך מערכת הנשימה – נשימת גזי קרקע שמקורם בקרקע (חומרים אורגניים נדיפים) העלולים לחדור לחללים תת קרקעיים במבנים או נשימת חלקיקי אבק שמקורם בקרקע מזוהמת, למשל במהלך עבודות כלי הנדסה באתר מזוהם.
2. דרך העור (מגע עורי) – באמצעות מגע ישיר עם הקרקע המזוהמת, לדוגמה כאשר עובדים המבצעים עבודת חפירה באתר חשופים לקרקע.
3. דרך מערכת העיכול – בליעת קרקע מזוהמת, לדוגמה על ידי בליעת חלקיקי קרקע מזוהמת שהצטברו על גבי מזון או כתוצאה מאי שמירת היגיינה של העוסקים בחומרים מסוכנים. 

פגיעה במערכות אקולוגיות

מערכת אקולוגית היא מערכת של תנאים ביוטיים (יצורים חיים) ויצורים א-ביוטיים (טמפרטורה, לחות, קרינה וכו') המקיימים ביניהם יחסי גומלין.

בתי גידול הם סך כל תנאי הסביבה המשפיעים על התפוצה ועל ההשפעה של אורגניזם במקום מחייתו הטבעי.

זיהום קרקעות אשר מתרחש במיקום נקודתי עלול להגיע לבתי גידול שונים על ידי הסעת הזיהום דרך מסלולי הסעה שונים, דוגמת אפיקי נחלים, ובכך לפגוע במערכות אקולוגיות שונות. במקרים מסוימים מזהמים עלולים להצטבר בגוף החי והצומח וליצור פוטנציאל סיכון גם לאדם. 

פגיעה במקורות מים

מרכיבי הזיהום בקרקע המזוהמת עלולים לחלחל דרכה ולהגיע למקורות המים הנמצאים במקומות מרוחקים ממקום היווצרותם: מי תהום, גופי מים עיליים, נחלים, אגמים, בריכות והים. 

• הגעה למי תהום על ידי חלחול בקרקע והגעה לנביעות מים ומעיינות;
• הסעת הזיהום אל גופי מים עיליים: נחלים, אגמים, בריכות וכו';
• הגעה לים על ידי סחיפת נגר עילי מזוהם או זרימתו ישירות אל גוף המים.

הסיכונים לאדם הנמצא סמוך לאתר מזוהם

הסיכונים האפשריים כוללים: סיכון בנשימת גזי קרקע, סיכון במגע עורי, סיכון בבליעה, סיכון לזיהום מי תהום ועוד. אתר מזוהם אינו תמיד מסוכן לאזרח הנמצא בסמיכות לו. במצבים שמתקיימים כלל ההיבטים שצוינו בסעיף לעיל, עלול להיגרם אחד מן הסיכונים האלה:

• זיהום מי תהום וכתוצאה מכך השבתת קידוחי מי שתייה;
• מגע ישיר עם הקרקע – סיכון להרעלה, מגע עורי, בליעה, נשימת חלקיקים או גזים;
• כתוצאה מדליפה או שפך עלול להיווצר זיהום בגזי קרקע שעשוי לחדור למבנים סמוכים;
• נוכחות של דלקים עלולה להוות סכנה בהיבטים נוספים דוגמת זיהום אוויר מאדי דלקים, חדירת אדי דלק לחללים סגורים ולצנרת מי שתייה.

על פי התקנות והנחיות המאסדר ולנוכח ההשפעות הפוטנציאליות לבריאות הציבור והסביבה מזיהום קרקע, ננקטים כלל האמצעים הדרושים למניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים: זיהום אוויר, זיהום קרקע וזיהום מים. 

מקור המאמר – אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page

שתפו בפייסבוק