fbpx

מדד ההשפעה הסביבתית – דירוג חברות התעשייה הציבוריות בישראל

מדד ההשפעה הסביבתית של חברות ציבוריות בישראל מספק לציבור מידע השוואתי ופשוט על הביצועים והסיכונים הסביבתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה והמפעלים שבבעלותן. המדד, שנעשה על ידי גורם ממשלתי, הוא כלי ראשון מסוגו למידע על רמת הסיכון הסביבתי של חברות. המדד מאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל אינדיקציה פשוטה וישירה על רמת הסיכון שלהן.

1. מהו מדד ההשפעה הסביבתית

מדד השפעה סביבתית
צילום: iStock
מדד השפעה סביבתית

בשנת 2019 בחן המדד את הסיכון הסביבתי ביותר מ-120 מפעלי תעשייה גדולים, כ-50 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה וכ-700 תחנות תדלוק ציבוריות. בעדכון המדד נוספו כ-20 מפעלים שלא נסקרו בעבר.

הדירוג מתבסס על המידע הקיים בידי המשרד להגנת הסביבה מתוקף תפקידו כרגולטור הסביבתי המפקח על התעשייה.
פרסום הדירוג הסביבתי של חברות ציבוריות נותן מבט נוסף למשקיעים בחברות ומניע את החברות הציבוריות לפעול להקטנת השפעתן על הסביבה ולתרום לשיפור המצב הסביבתי בישראל. כיום כל חוסך לפנסיה יכול לבקש מיועץ הפנסיה שלו לבחור בקרן פנסיה או קופת גמל בעלת השפעה סביבתית מינימלית בהתבסס על המדד.

לרשותכם נתוני מדד ההשפעה הסביבתית לשנים 2013-2019

מתודולוגיית המדד

מדד ההשפעה הסביבתי של החברות נקבע על ידי המשרד להגנת הסביבה כמכפלה של שלושה מרכיבים:

  • רמת הסיכון וההשפעה הסביבתית הישירה של החברה – מחושב בהתאם לסך הפליטות והעברות של החברה לסביבה בהתאם לדיווחי המפל"ס; סיווג הסיכון של החומרים המסוכנים של החברה; ודירוג המיקום של המתקנים התעשייתיים של החברה בהתאם לקרבתם לאזורים מיושבים ולרגישות ההידרולוגית של האזור.
  •  רמת הציות להוראות סביבתיות  מחושב לפי כמות וחומרת ההפרות של הוראות סביבתיות והליכי האכיפה כנגדן.
  • דיווח וניהול וולונטרי של היבטי סביבה – ניקוד חיובי הניתן על דיווח סביבתי לציבור, אימוץ במערכות ניהול סביבתי והשלמת פרויקטים של הפחתת זיהום במקור.

מסמך המתודולוגיה המלא מצורף להלן

קבצים להורדה

להורדת כל הקבצים

2. נתוני מדד ההשפעה הסביבתית 2019

מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2019 מספק את דירוג ההשפעה הסביבתית של חברות ומפעלים הנמצאים בבעלות ציבורית וממשלתית. המדד מספק לציבור מידע השוואתי ופשוט על הביצועים והסיכונים הסביבתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה והמפעלים שבבעלותן.

המדד בחן את הסיכון הסביבתי ביותר מ-120 מפעלי תעשייה גדולים, כ-50 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה וכ-700 תחנות תדלוק ציבוריות. בעדכון המדד נוספו כ-20 מפעלים שלא נסקרו בעבר.

מדד המפעלים – העשירייה הפותחת לשנת 2019

  1. בז"ן (בתי זיקוק נפט) דורגה בראש הרשימה האדומה, עם עלייה של 18% בניקוד ביחס לשנת 2018.
  2. רותם אמפרט.
  3. מתקן השפד"ן.
  4. בית זיקוק פז אשדוד.
  5. מפעל כרמל אולפינים.
  6. מט"ש שוקת.
  7. מפעלי ים המלח.
  8. שמן תעשיות.
  9. גדיב.
  10. מגנזיום ים המלח.

להרחבה



מקור – המשרד להגנת הסביבה,
www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page

זרקור על משפחת הפנגולינים – לנוכח מגפת הקורונהזרקור על משפחת הפנגולינים – לנוכח מגפת הקורונה

במרץ 2020 חוקרים גילו שהרצף הגנטי המקודד לחלבון ה-spike – מבנים בולטים על פני נגיף הקורונה שבודד מפַּנגוליני סוּנדה (Manis Javanica) – דומה מאוד לחלבון של נגיף הקורונה  SARS-CoV-2, הגורם לתחלואת 19-COVID אצל בני אדם [1,

התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי בישראלהתוכנית הלאומית לניטור ביולוגי בישראל

כולנו נחשפים בחיי היום-יום שלנו למגוון גדול של כימיקלים: בבית, בעבודה ובחוץ. כימיקלים אלה חודרים לגופנו דרך האוויר שאנחנו נושמים, ובאמצעות המזון שאנו אוכלים והמים שאנו שותים, וחלק מהם נספגים

איסוף והנבטה של מינים קשי נביטה עבור הייעור בישראלאיסוף והנבטה של מינים קשי נביטה עבור הייעור בישראל

לצורך הקמת יערות בני-קיימא דרושים שתילים איכותיים. הדרך לגידול שתילים כאלה מתחילה לרוב בזרעים, ובמקרים אחרים בריבוי מייחורים. מדור זרעים ומשתלות של קק"ל הוא היחידה המקצועית האמונה על איסוף זרעים