ההחלטה אושרה לאחר עבודת מטה שיזמו השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג; שרת האנרגיה, קארין אלהרר; ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן.
צילום: Shutterstock
בהמשך לעבודת המטה שיזמו שרת האנרגיה, קארין אלהרר; השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג; ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, אישרה הממשלה החלטה היסטורית בתחום החדשנות באקלים. ההחלטה מבוססת על דו"ח מפורט שהוביל צוות בין-משרדי בראשות מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן; מנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת, ומנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין.
מטרותיה העיקריות של ההחלטה: האצת אקו-סיסטם חדשנית בטכנולוגיות אקלים (אקלים-טק) בישראל וגיוס אותן טכנולוגיות לסיוע בעמידה ביעדיה של ישראל סביב משבר האקלים. זאת על בסיס יתרונות יחסיים של החדשנות הטכנולוגית הישראלית, ובעזרת יצירת יתרונות יחסיים בסביבה העסקית-רגולטורית בישראל.
החלטת הממשלה תכלול יעדים כמותיים משמעותיים לעידוד החדשנות באקלים, בהם בין השאר:
- הכפלת מספר המחקרים היישומיים בתחום האקלים טק; הכפלת מספר הפטנטים בתחום.
- הכפלת מספר חברות ההזנק החדשות הקמות בכל שנה מ-55 ל-110 ב-2026.
- הגדלת מספר מיזמי הפיילוט המבוצעים על גבי תשתיות המדינה בשנה מ-35 ל-70 בשנת 2026.
- הגדלת מספר הגיוסים המשמעותיים בשנה (יותר מ-10 מיליון דולר) מ-20 בשנת 2021 ל-50 בשנת 2026.
- ביסוס 10 קרנות הון הסיכון הישראליות המתמחות בטכנולוגיות אקלים עד שנת 2026 (לעומת 1 כיום).
- הכפלת מספר קרנות הון הסיכון הזרות הפעילות בישראל, המתמחות בטכנולוגיות אקלים (יבצעו לפחות עסקה אחת בממוצע לשנה) מ-20 בשנת 2021 ל-40 בשנת 2026.
בצעדים שנכללו בהחלטת הממשלה:
- קידום ומימון של מחקר יישומי בתחומי האקלים.
- מהלכים דיפלומטיים לקידום מחקר משותף בנושא חדשנות אקלים.
- מימון וקידום של חברות הזנק בתחומי האקלים-טק.
- הקמת קהילת חוקרים בתחום.
- שימוש בלוויינים לניטור שינויי אקלים ומפגעים סביבתיים ולצורכי קבלת החלטות ומחקר יישומי.
- הקמת חממה טכנולוגית לקידום מיזמי טכנולוגיית אקלים.
- קרן פיילוטים למימון ניסוי והטמעה של טכנולוגיות אקלים בישראל.
- הקמת צוות למעקב ובקרה שיפרסם אחת לשנה דו"ח שנתי שידווח לציבור על ההתקדמות הממשלתית.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: ״הדרך להתמודד עם אתגרי האקלים ולעמוד ביעדים שהציבה הממשלה היא באמצעות שימוש בטכנולוגיה וברתימת החדשנות וההייטק הישראלי. המיקוד של ההייטק הישראלי כיום הוא בתחומים כמו שירותי תקשורת, פינטק וסייבר ופחות בתחומי אקלים, אגרוטק ואנרגיה. החלטת הממשלה תחזק תחומים אלו. היעדים שחתרתי אליהם ושנציב ביום ראשון בהחלטת הממשלה הם שאפתניים וכוללים למשל: להכפיל תוך חמש שנים, עד שנת 2026, את מספר חברות ההזנק הפועלות בתחום האקלים בישראל של עשר קרנות הון הסיכון הישראליות שמתמחות בתחום האקלים (לעומת אחת בלבד שפועלת כיום) והכפלה של מספר קרנות הון הסיכון הזרות שמתמחות באקלים מ-20 כיום ל-40 עד שנת 2026. אני מודה לראש הממשלה, לשרות זנדברג ואלהרר על השותפות".
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "משבר האקלים הוא הסיכון המשמעותי ביותר הניצב בפני האנושות. לצד זאת, הוא גם מהווה הזדמנות אדירה לדור הנוכחי לייצר את הפתרונות להתמודד עימו, גם למען הדורות הבאים. כפי שמתחיל להיות ברור לכולם, מעבר לכלכלה דלת פחמן מהווה הזדמנות להצמחת טכנולוגיה חדשנית ישראלית. ישראל, כאומת הסטארט-אפ והחדשנות, יכולה להוות עוגן מרכזי לעמידה הגלובלית באתגרי האקלים, והחלטת הממשלה והפעולות שאנו מקדמים בתחום הם נדבך משמעותי בדרך ליצירת תעשיית טכנולוגיות משגשגת, כחול-לבן".
שרת האנרגיה, קארין אלהרר: "אנחנו במשרד האנרגיה, יחד עם השותפים שלנו בממשלה, מבינים שהדרך לעמידה ביעדים המאתגרים של משק האנרגיה היא באמצעות טכנולוגיה חדשנית. בעוד שלפי ההערכות, כ-45% מהטכנולוגיות שייושומו ב-2050 עוד לא הומצאו או שנמצאות כעת בשלב הפיתוח האקדמי, ברור לנו שהטכנולוגיה לעמידה ביעדים ב-2030 כבר כאן ורק על ידי שיתוף פעולה בין-משרדי של הרגולטורים המגוונים ויצירת פלטפורמות המאפשרות אימוץ חדשנות נעמוד ביעד. משרד האנרגיה, באמצעות יחידת המדען הראשי, הגדיל את ההשקעות בחדשנות בשנים האחרונות באופן עקבי ובשנת 2021 תמך בפרויקטים, חברות ומחקרים בהיקף של יותר מ-100 מיליון ₪, בין היתר בקידום מתקני אגירת אנרגיה, מימן ירוק, ייצור אנרגיה בדו-שימוש והפחתת ההשפעה הסביבתית של תשתיות האנרגיה. אנו מצפים להמשך תמיכה מסיבית ומשולבת של כלל משרדי הממשלה ורשות החדשנות, על מנת להפוך את ישראל למעצמה טכנולוגית בתחומי האנרגיה והאקלים".
הובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה –
www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
