fbpx

כיצד לאפשר תאורה לתשתיות חיוניות בשטחים פתוחים מבלי לפגוע בסביבה ואף לחסוך כסף ופליטות פחמן?

המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, מפרסמים מדריך חדש לתאורה ידידותית לסביבה של תשתיות הנמצאות בשטחים פתוחים.

התאורה הוחלפה לידידותית יותר לסביבה

צילום: גילי גוזני, קבוצת אור מכוון
אחרי. התאורה הוחלפה לידידותית יותר לסביבה

תאורה היא חלק כמעט בלתי נפרד מתשתיות בשטחים פתוחים. ואולם לתאורה כזו יש מחיר סביבתי כבד: שינוי דרמטי של המערכות האקולוגיות ופליטה של גזי חממה. גם בנו, בני האדם, התאורה יכולה לפגוע – גם בריאותית (חשיפה לתאורה מוגזמת, או בגוון שגוי) וגם בחוויה של צפייה בשמי לילה זרועי כוכבים. מנגד, מדובר על תחום שנתפס הנדסי ועמוס בפרטים טכניים ואינו נגיש בדרך כלל לאנשי המקצוע המשמשים בתפקיד נציגים במוסדות התכנון ולגורמי הרישוי והבקרה של התשתיות.

מדריך חדש מטעם המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים "קוד אקולוגי – תאורה ידידותית לסביבה" מציע הנחיות וכללים למתכנן בנושא שמירה על חשכת הלילה בשטחים פתוחים, תאורה ידידותית לסביבה, מניעה ומזעור של זיהום אור בתכנון תשתיות. 

מדובר במיזם משותף של שלושת הגופים שרוכז בידי חברת AVIV AMCG במסגרת מיזם "טבעביז – עסקים שומרים על המגוון הביולוגי". המדריך נותן הנחיות סביבתיות למניעת זיהום אור בתשתיות, משלב התכנון ועד לשלב הביצוע, ומאפשר ארגז כלים מפורט בעבור המתכנן והמבצע לכל אחד משלבי התהליך.

במשרד להגנת הסביבה, ברשות הטבע והגנים ובחברה להגנת הטבע מסבירים כי תופעת "זיהום אור" היא מכלול ההשפעות השליליות של תאורת חוץ מלאכותית בשעות החשכה. אלו כוללות הארה במקום, בזמן, בגוון ובעוצמה שאינם נדרשים, ובכך גורמים לפגיעה בסביבה בעקבות הפרעה לדפוסי התאורה הטבעיים, לבזבוז אנרגיה, לפגיעה בבריאות האדם, ולפגיעה ביכולת לצפות בשמי הלילה החשוכים.

המדריך מטפל במזעור ההשפעות של הארה מלאכותית על מערכות אקולוגיות הרגישות לשינויים בדפוסי האור הטבעיים. שלושת הגופים מציינים כי מטרתו העיקרית של מדריך זה היא לתרום לצמצום זיהום האור בשטחים פתוחים – באמצעות הנגשת כלים פרקטיים בעבור מתכננים ומקבלי החלטות כיצד לצמצם בהארה ולתכנן תאורת חוץ אשר אינה מזיקה לסביבה. המדריך יתרום ליישום ולהטמעה במשרדי הממשלה, במערכת התכנון ובגופי התשתית, לאיחוד ולעדכון של ההנחיות הקיימות ובעיקר לפישוט ולהנגשה של התחום ההנדסי של תאורת החוץ והשפעותיו לעולם האדריכלים, למתכנני הערים, ליועצי סביבה ולאקולוגים.

המדריך מתמקד בהארת תשתיות ומתקנים הנדסיים בסמוך לשטחים הפתוחים. תשתיות אלו כוללות מתקנים לאספקת מים, מתקנים לטיהור שפכים, תחנות משנה ברשת החשמל; מתקני אנרגיה כגון מתקני הולכה, חוות מְכלי דלק, מתקני הפחתת לחץ לגז, תחנות כוח; מתקני אנרגיה מתחדשת כגון מתקנים פוטו-וולטאים, מתקני אגירה ותשתיות אורכיות כגון דרכים ומסילות וצירי תחבורה אחרים.

על פי המדריך החדש, תאורה מלאכותית יכולה לספק בטיחות, נוחות, פרודוקטיביות ותחושת ביטחון לאדם בשעות שבהן אין אור טבעי. לפעמים הארה זו היא כורח המציאות, אך פעמים רבות היא מיותרת או מוגזמת. כדי להגן על הסביבה הלילית, פרקי המדריך מנחים כיצד לשפוט אם התקנת תאורה חיצונית מוצדקת ותקפה. 
נוסף על כך, הם מציגים התפתחות טכנולוגית של מערכות אבטחה וניהול ההארה המאפשרות מגוון פתרונות דלות הארה בעלות השפעה מינימלית על הסביבה. המדריך מנחה, למשל, שכאשר נדרשת תאורת חוץ לילית, להבטחת הביטחון, הבטיחות והתפעול, אפשר לעצב אותה בחוכמה כך שהאור יגיע רק למקום שהוא נדרש, בגוון הנדרש, בעוצמה הנדרשת ובשעות הנדרשות – וכך למזער בזבוז אנרגיה, פגיעה בסביבה ובנוף. המדריך מפרט כיצד תהליך תכנוני מיטבי של תשתיות יכול לסייע במזעור ההשפעות הסביבתיות של הארה לילית ואף במניעתן לחלוטין. 

עקרונות התכנון המפורטים במדריך החדש

  1. יש לקבוע את רמת הרגישות האקולוגית של המרחב לזיהום אור, ובמידת הצורך לבחון חלופות מיקום לתוכנית.
  2. יש לבחון אם הארת המתקן הכרחית בשגרה. נקודת המוצא היא שמירה על חשכת הלילה. תאורת חוץ במתקני תשתית צריכה להיות מוצדקת למטרות מוגדרות של בטיחות, ביטחון או תפעול.
  3. יש לנתח את הרגישות האקולוגית המקומית של החלופה הנבחרת לזיהום אור.
  4. יש להגדיר את מטרות ההארה ומשך הזמן הנדרש לפי השימושים השונים בתוכנית.
  5. יש לתכנן את מיקום השימושים בתוכנית בהתייחס לרגישות המרחב לתאורה ולקבוע תאי שטח חשוכים לשמירה.
  6. יש להיוועץ עם מומחים לתאורה, אקולוגים ואנשי מקצוע עם ניסיון בנושא.
  7. ניהול משך ההארה ושעות ההארה – דרוש תכנון תאורה הכולל מערכות מתקדמות לניהול המערכת: התאימו את שעות ההארה לצורכי התאורה.
  8. עוצמה – יש להשתמש בתאורה בעוצמה הנמוכה ביותר המתאימה לצורך שהוגדר.
  9. זליגת אור – סיכוך, יש להימנע מזליגת אור על ידי שימוש בגופים עם פיזור אלומת אור מוגבלת ותכנון מדויק.
  10. גוון אור – יש להשתמש בגופי תאורה עם גוון חם לפי רמת רגישות השטח לזיהום אור.

תמר רביב, מנהלת אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה: "עם השנים עלתה המודעות לבעיית זיהום האור כתופעה שפוגעת לא רק בבריאות האדם, אלא גם במגוון הביולוגי ובתפקודן של המערכות האקולוגיות בכללותן. לצד המודעות הגוברת לבעיה, הלך וגדל הידע והתרחבו הכלים לצמצום התופעה ולמניעת זיהום אור, במיוחד בשטחים רגישים אקולוגית. לחצי הפיתוח המתגברים בישראל והאיומים על המגוון הביולוגי מייצרים עבורנו לא רק אתגרים חדשים, אלא גם פתרונות. המדריך החדש שלנו מרכז את המידע העדכני ביותר בתחום ומייצג כלים פרקטיים שבעזרתם אפשר להשיג תועלות מצטברות: תכנון תאורה בטיחותי ויעיל שאינו פוגע בסביבה, תוך חיסכון אנרגטי משמעותי. אנחנו מקווים שהמדריך יתרום ליישום ולהטמעה במשרדי הממשלה, למשל בתהליכי רכש, במערכת התכנון ובגופי התשתית וברשויות המקומיות ויסייע גם לאנשי מקצוע בתחום כגון אדריכלים ועוד".

נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה, חטיבת מדע ברשות הטבע והגנים: "המדריך החדש שבו ריכוז הנחיות וכללים למתכנן בנושא שמירה על חשכת הלילה בשטחים הפתוחים, תאורה ידידותית לסביבה, מניעת ומזעור זיהום אור בתכנון תשתיות הוא הבשלה מבורכת של עבודה ארוכת שנים של התמודדות עם הנושא מצד רט"ג יחד עם הגופים השותפים. ההכרה בשנים האחרונות בהשלכות האקולוגיות החמורות של "זיהום אור" – כלומר, שינוי משטרי התאורה הטבעיים בלילה על ידי תאורה מלאכותית – על תפקודן של מערכות ביולוגיות בטבע ועל בריאות האדם והסביבה, מציב איום זה כקריטי כבר כיום ובוודאי בראייה עתידית, לאור קצב הגידול האנושי. לשמחתי, הטיפול בזיהום אור פשוט יחסית, שכן בבסיסו מודעות ובעקבותיה תכנון נכון באמצעים פשוטים יחסית, תוך שימוש במגוון הכלים המוצעים במדריך. גורמי תשתית רבים בישראל כבר מיישמים כלים דומים על מנת לייעל את הצורך בהארת תשתיות, וזאת תוך מזעור הפגיעה בטבע סביב, כמו חברת נתיבי ישראל. אין לי ספק שמדריך זה יסייע בהגדלת הידע והשימוש המושכל בתאורת לילה מלאכותית גם על ידי גופים נוספים, כמו מנהל התכנון ומערכת הביטחון״.

ליהי ברקן, רכזת עסקים ומגוון ביולוגי, בחברה להגנת הטבע: "בשנים האחרונות צברנו ניסיון בפרויקטים משותפים עם גופי תשתית, והצלחנו, בשיתוף פעולה, לקדם מניעה של זיהום אור, באמצעות הנחיות טכניות אשר שומרות על בטיחות וביטחון ומונעות תאורה עודפת לטבע ולשמיים. התוצאה היא חיסכון אנרגטי, תועלת סביבתית ובריאותית ושביעות רצון של מנהלי התשתית וגורמי הביטחון. פרויקטים כאלה מיושמים כיום בהחלפת כלל גופי התאורה של כבישי ישראל על ידי חברת נתיבי ישראל, מניעת זיהום אור על ידי החשכת עשרות מתקנים של חברת מקורות ושדרוג התאורה הסביבתית בעשרות מתקנים נוספים, שדרוג התאורה במתקני חברת תש"ן, בפארק תמנע, ועוד. המדריך החדש מביא את מיטב הידע שנצבר אל המתכננים ויאפשר להם להטמיע הנחיות חדשניות ופשוטות עבור תשתיות בכל רחבי ישראל".

לפני. תאורה רעה במתקן תשתיות שלה השפעות אור למרחק של 100 מטרים

צילום: גילי גוזניק, קבוצת אור מכוון
לפני. תאורה רעה במתקן תשתיות, שלה השפעות אור למרחק של 100 מטרים

קישורים שימושיים

 מדריך למתכנן: שמירה על חשכת הלילה בשטחים הפתוחים, קוד אקולוגי – תאורה ידידותית לסביבה מניעה ומזעור של זיהום אור בתכנון תשתיות



כתבה זו לקוחה מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה –
www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page

השרה תמר זנדברג הציגה בממשלה סקירה של ועידת האקלים בגלזגוהשרה תמר זנדברג הציגה בממשלה סקירה של ועידת האקלים בגלזגו

השרה זנדברג בישיבת הממשלה: "הלקח המרכזי שלנו הוא שיש להאיץ את קצב פעולות הממשלה להתמודדות עם משבר האקלים עד 2030, תוך העמקת היעדים והיערכות לאסונות, ולפעול יחד ובמהירות לסגירת הפער