במסגרת הדיונים החליטו המדינות על בחינת התלות ההדדית בין המגזר העסקי והפיננסי לבין מערכות אקולוגיות מתפקדות.
צילום: המשרד להגנת הסביבה
ד"ר אנה טרכטנברוט, מנהלת תחום מגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה, במפגש IPBES בגרמניה
ד"ר אנה טרכטנברוט, מנהלת תחום מגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה: "ישראל שותפה למאמצים הבין-לאומיים ליצירת בסיס ידע מוצק על המצב העולמי של מערכות אקולוגיות והמגוון הביולוגי. אישרנו במפגש מתווה לדוח חדש שיבחן את התלות ההדדית בין המגזר העסקי והפיננסי לבין מערכות אקולוגיות מתפקדות. דוח זה יסייע למגזרים אלו למדוד את מידת התלות שלהם במגוון ביולוגי ויסייע לרגולטורים לדרוש חשיפה של מידת ההשפעה של פעילויות עסקיות שונות על המערכות האקולוגיות".
ד"ר סיימון נמצוב, אקולוג חיות בר ומנהל תחום יחסים בין-לאומיים ברשות הטבע והגנים: "ההערכה של IPBES על שימוש בר-קיימה בחיות בר מהווה מסמך אקדמי המראה בעיקר את היתרונות הסוציו-אקונומיים של שימוש בחיות בר וצמחי בר על יד בני אדם, ואיך השימוש יכול להיות בר-קיימה. אך בעולם האמיתי, רוב רובם של מקרי שימוש בחיות בר וצמחי בר אינו בר-קיימה בפועל, כי הוא מתנהל בעולם האמיתי של חוסר קביעת ממשק מדעי, חוסר ניטור מקצועי, חוסר חקיקה ואכיפה אפקטיביות וקיום של שוחד. כלומר, ההערכה נכונה בכך שהשימוש יכול להיות בר-קיימה, אך ההערכה לא הסבירה עד כמה המצב אינו כך כיום. ההערכה גם לא הדגישה את העובדה שהמקור של מעל 70% של מחלות האדם הוא בבעלי חיים ולכן יש חשיבות לצמצם שימוש בחיות בר גם לטובת בריאות האדם ומניעת מגפות בעתיד. לסיכום, המסמך חשוב בכך שמראה את התפוצה הרחבה בעולם של השימוש בחיות בר ובצמחי בר על ידי האדם, אך חסרים בו דגש על כך שלרוב המצב היום הוא שימוש שאינו בר-קיימה".
נציגי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, ד"ר אנה טרכטנברוט, מנהלת תחום המגוון הביולוגי במשרד להגנת הסביבה, וד"ר סיימון נמצוב, אקולוג חיות בר ומנהל תחום יחסים בין-לאומיים ברשות הטבע והגנים, יִיצגו את ישראל במפגש הצדדים הבין-ממשלתי התשיעי למדע ומדיניות בתחום מגוון ביולוגי ושירותי המערכת האקולוגית (IPBES) שהתקיים בבון, גרמניה. גוף זה מבצע הערכות מצב טבע עולמיות אשר משמשות בסיס הידע המוסכם לקבלת החלטות באמנת המגוון הביולוגי, בפורומים בין-לאומיים נוספים וגם ברמה הלאומית.
המפגש התמקד בבחינת הקשרים המורכבים בין המגוון הביולוגי והשימושים השונים שעושה בו האדם, שהם בסיסיים ומרכזיים לתפקודם של מגזרים כלכליים רבים. מהמפגש יצאה קריאה להמשך שיתופי הפעולה בין הגופים הבין-לאומיים IPCC (הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים) ו-IPBES כדי לחזק את הקשר שבין משבר האקלים למגוון הביולוגי.
במסגרת המפגש הוחלט על ביצוע סקירה גלובלית של השיטות למדידת ההשפעה ההדדית של המגזר העסקי על המערכות האקולוגיות, על שירותיהן לאדם ולהפך – של תרומות המערכות האקולוגיות למגזר העסקי. זאת בעקבות ההכרה ההולכת וגוברת בשנים האחרונות שמגזרים עסקיים רבים תלויים במגוון הביולוגי לתפקודם וגם משפיעים על מצב המגוון הביולוגי. כך, למשל, מערכות אקולוגיות מתפקדות קריטיות לכל העסקים הקשורים בשרשרת אספקת המזון, למגזר התיירות ועוד.
הסקירה תכלול גם את השיטות שננקטות על ידי מוסדות פיננסיים ורגולטורים פיננסיים כדי להעריך את הפוטנציאל שיש בסקטור הפיננסי, בין השאר במסגרת ניהול תיקי השקעות, בקידום מטרות סביבה ומגוון ביולוגי, כמו גם את התלות של הפעילויות הכלכליות השונות בתפקוד הרציף והנאות של מערכות אקולוגיות ומגוון ביולוגי, כלומר, להעריך את סיכוני הטבע הנשקפים לפעילויות כלכליות בענפים שונים.
המשרד להגנת הסביבה התניע השנה מהלך לגיבוש טקסונומיה ישראלית לסיווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן על מטרות סביבתיות, ובהן שמירה על מגוון ביולוגי ומערכות אקולוגיות. תהליך התאמת הטקסונומיה של האיחוד האירופי לישראל מבוצע בליווי צוות היגוי בהנחיית מנכ"לית המשרד, גלית כהן, ובצוות חברים, בין השאר, נציגים משלושת הרגולטורים הפיננסיים, משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, בליווי יועצים כלכליים של המשרד.
במפגש גם אושרה הערכה (assessment) גלובלית של מדענים רבים על שימוש ישיר במיני בר של בעלי חיים וצמחים ועל מידת הקיימות בפעולות אלה.
הממצאים המרכזיים:
- קיים ניצול עולמי של יותר מ-50 אלף מינים של צמחים ובעלי חיים.
- יותר משליש מהדיג אינו מקיים ועלול להביא לקריסת אוכלוסיות הדגה.
- 12% ממיני העצים בעולם נמצאים בסכנת הכחדה עקב כריתת יתר.
עם זאת, ההערכה מציעה אפשרויות למדיניות מקיימת של שימוש במיני בר.
ההערכה הגלובלית מצאה שיש לפחות כ-50 אלף מינים המנוצלים ישירות על ידי האדם בעולם, יותר מ-31 אלף מהם מיני צמחים, באמצעות פעולות ציד, דיג, כריתת עצים וליקוט, ובכלל זה פעילות של תצפיות על מינים.
חלק גדול של הניצול הוא למזון (יותר מ-10,000 מינים) אך גם לתרופות מסחריות ושימושים אחרים. חלק לא מבוטל הוא בעבור מסחר בחיות בר לשוק חיות המחמד. הרבה מהליקוט והציד הוא לצורך מזון לאנשים מקומיים ולאוכלוסיות של ילידים, מה שגם מעלה את הסיכון להעברת מחלות מחיות הבר לאדם.
בישראל קיימים חוקים ותקנות המסדירים את הציד והדיג. אף שאלה מתקיימים בהיקפים יחסית קטנים בהשוואה למדינות אחרות, הם בכל זאת יוצרים פגיעה בטבע, ויש לבצע בקרה כדי שיהיו בני קיימה. כך למשל, יש כיום גידול מסחרי של צמחים שמקורם מהטבע, כגון צמחי תבלין וצמחי נוי. ואולם הגידול המסחרי שלהם אינו פוגע בטבע בכלל. המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים פועלים יחד, בשיתוף גופים אחרים, לשיפור השימוש הישיר של ערכי הטבע בישראל.
הובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה –
www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
