השרה השתתפה באירוע שרים שהתקיים במסגרת פסגת ה-SDGs (יעדי פיתוח בר-קיימה) כחלק מהעצרת הכללית של האו"ם.
צילום: UN Web TV
השרה סילמן באירוע השרים בפסגת ה-SDGs
המשרד להגנת הסביבה מפרסם את הדוח המסכם של ועדת יישום היערכות מערכות מזון לשינוי אקלים, בהובלתה של המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, הפרופ' נגה קרונפלד-שור. הדוח מצביע על הפעולות המיידיות וארוכות הטווח שעל מדינת ישראל לבצע כדי לאפשר ביטחון תזונתי ושמירה על מערכות המזון בתקופה של משבר האקלים כיום ובדורות הבאים. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, התבטאה בנושא באירוע שרים למערכות מזון באו"ם והציגה את עיקרי הדברים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "מזון הוא הבסיס לקיום חיים על פני כדור הארץ וקיום המין האנושי. כדי לאפשר ביטחון מזון לנו ולדורות הבאים מתוך שמירה על הסביבה, עלינו לנקוט בראייה מערכתית, מתוך שיתוף פעולה רחב בין משרדי ממשלה ובין מגזרים שונים במשק. המשרד להגנת הסביבה מקדם תזונה בת-קיימה על ידי פרויקטים חינוכיים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, הרשויות המקומיות, מוסדות להשכלה גבוהה, מכינות תנועות הנוער וארגוני סביבה, ופועל להפחתת אובדן ובזבוז מזון בשיתוף עם לקט ישראל.
"המשרד להגנת הסביבה הוביל עבודת עומק בנושא היערכות מערכות מזון לשינוי אקלים ומפרסם את הדוח המסכם של ועדת יישום היערכות מערכות מזון לשינוי אקלים בהובלתה של המדענית הראשית של המשרד. בכוונתנו להמשיך ולהוביל צוות בין-משרדי שיכין תוכנית לצמצום בזבוז מזון. רק פעולה משולבת עם שותפים נוספים, רחבה ונחושה, תאפשר לנו להבטיח אספקת מזון בריא ובר-קיימה לנו ולדורות הבאים".
המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה ומובילת הדוח, הפרופ' נגה קרונפלד-שור: "מערכות המזון העולמיות, כמו גם הישראליות, זקוקות להבראה. מערכות אלו אינן שוויוניות, פוגעות בסביבה וחשופות לאיומים שונים ומגוונים. כשמערכות מזון חוֹווֹת זעזועים בעקבות איומים דוגמת שינוי האקלים, משברים גאו-פוליטיים או מגפות, ההשלכות מורגשות בכל העולם, והנפגעים העיקריים הם האוכלוסיות המוחלשות. המשרד להגנת הסביבה הוביל עבודת עומק בנושא היערכות מערכות מזון לשינוי אקלים, תהליך המסוכם בדוח מקיף ומעמיק הכולל המלצות למשרדי הממשלה השונים, שחלקם כבר החלו לממש אותן".
ועדת יישום היערכות מערכות מזון לשינוי אקלים פעלה בנושאים רבים, בהם ייבוא מזון, היערכות לשינוי אקלים בענף החקלאות, תזונה בריאה ומקיימת, צמצום בזבוז מזון, חדשנות טכנולוגית במזון ושיתופי פעולה אזוריים. דוח זה מסכם את פעילות הוועדה, בהובלת המשרד להגנת הסביבה, בהשתתפות משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד המודיעין ומשרדים נוספים, ומתבסס גם על תהליך שיתוף ציבור רחב שבו השתתפו במשך כשנה כ-450 נציגי ממשלה, אקדמיה, חברות פרטיות, ארגוני סביבה ונציגי ציבור.
הדוח מצביע על הצעדים העיקריים שיש לבצע להיערכות מתאימה של מערכות המזון לשינוי אקלים בישראל, וקובע כי יש לקדם את הנושא במשרדי הממשלה הרלוונטיים.
עיקרי ההמלצות
- גיבוש החלטות בראייה מתכללת חברתית-סביבתית-כלכלית
- צמצום מיידי של אובדן מזון ובזבוז מזון בישראל
- בחינה אינטגרטיבית של אפחות והיערכות לשינוי אקלים
- התממשקות ברורה עם חקיקת האקלים המתהווה בישראל
- התייחסות ליעדים בין-לאומיים
- ניהול מאגרי מידע לאומיים
- אימוץ תוכנית אסטרטגית לענף החקלאות
- שקיפות שרשרת הערך וסימון מזון / תיווי
- שינוי תזונתי הכולל הפחתת צריכת חלבון מהחי וסוכר
- המשך ניתוח התלות בייבוא והסיכונים מכך
- הסרת חסמים בקרב בעלי עניין
- הטמעה של קריטריונים ברכש ציבורי ובמוסדות גדולים
- קידום שיטות אגרו-אקולוגיות מתקדמות, מבוססות נתונים וסביבתיות ושימוש בהן, מתוך הפחתת השימוש בחומרי הדברה, קוטלי עשבים ודשנים
- מחקר וניטור ופיתוח מתודולוגיות מותאמות אקלים
- בחינת ההשפעות הנוכחיות והעתידיות של כלים כלכליים כדי להבטיח נגישות כלכלית של מזון בריא ובר קיימה לכול
הרחבה
על פי הדוח, אי ביטחון תזונתי בישראל מקושר כיום בעיקר לעוני ולנושאי רווחה. הפתרונות לאי ביטחון תזונתי חייבים להתחשב בכל ההיבטים של מערכות מזון בנות-קיימה ובריאות. נוסף על כך, הדוח מראה כי יש לצמצם לאלתר אובדן מזון ובזבוז מזון לאורך כל שרשרת אספקת המזון, כולל ברמת הצרכן, להציב יעדים ולתכלל את הנושא כחלק מתפיסת החוסן בארץ.
הדוח קובע כי יש להבטיח התייחסות לנושא מערכות המזון במסגרת תוכניות ההיערכות לשינוי אקלים במשרדים הרלוונטיים, לכלול התייחסות למערכות המזון כחלק מהערכת סיכונים אקלימית ובממשק פורטל סיכוני אקלים למזון והמרחב הכפרי. מדיניות זו צריכה להתייחס גם ליישום היעדים שייקבעו בפסגת מערכות המזון של האו"ם ולאמצעים שאותם תנקוט מדינת ישראל לשם השגתם ומתוך ראיית מחזור חיים שלם של ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של הפעולות המוצעות.
ייצור מזון מתבסס בעיקר על משאבי טבע ובהם קרקע, מים והמגוון הביולוגי, והוא מושפע ותלוי באקלים, אשר עובר שינויים דרמטיים כתוצאה מפעילות האדם המשפיעים על יכולתנו לייצר מזון. בד בבד, לייצור מזון תועלות ועלויות חיצוניות לאומיות הנובעות מהשפעתו על האקלים, הבריאות, הכלכלה, הסביבה, הביטחון, החוסן לאומי ועוד.
מערכות המזון בעולם אחראיות לכ-30% מפליטות גזי החממה העולמיות, והשלב החקלאי אחראי למחצית הפליטות. בהיעדר מקורות מידע רשמיים קשה לגבש תוכניות למקורות הספקת מזון מופחתי פליטות גזי חממה ברמה הלאומית. ישראל מחויבת לאמנת האקלים ומדווחת על כלל הפליטות המחושבות לפי סקטורים. המגזר החקלאי בישראל אחראי לכ-3% מפליטות גזי החממה בישראל.
בזבוז מזון, נוסף על היותו בעיה חברתית וכלכלית, יוצר גם בעיה סביבתית. כשליש מהפסולת העירונית בישראל היא פסולת מזון, ועל פי הערכות דוח אובדן המזון המשותף למשרד להגנת הסביבה וללקט ישראל, 6% מפליטות גזי החממה בישראל נובעים מאובדן מזון. היקף התופעה והשלכותיה הסביבתיות הובילו את הנושא לסדר יומו של המשרד להגנת הסביבה, אשר תואם את מדיניות הפסולת של המשרד, הדוגלת במניעה ובצמצום במקור, אשר בהכרח יסייעו גם בהפחתה ובצמצום של פליטות גזי החממה. בד בבד, מדיניות הצמצום והמניעה במקור תסייע להגדלת חוסן מערכות המזון בישראל בעידן של שינויי אקלים.
צמצום אובדן מזון ובזבוז מזון הוא חלק מרכזי באסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה. המשרד פועל להגדלת הידע והנתונים בתחום, בין השאר באמצעות שיתוף פעולה עם ארגון לקט ישראל בפיתוח מודל להערכת העלויות הסביבתיות של אובדן מזון. המשרד גם מקדם פעילות להעלאת מודעות לנושא אובדן מזון ובזבוז מזון. הנושא 'הפחתת בזבוז מזון' נכלל בתוכנית החינוך המשותפת למשרד להגנת הסביבה ולמשרד החינוך. המשרד תומך במגוון פעילויות של ארגוני סביבה בנושא צמצום בזבוז מזון (סדנאות, ימי עיון, מסמכי מדיניות) ומקדם מיזמים חינוכיים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, הרשויות המקומיות, מוסדות להשכלה גבוהה, מכינות תנועות הנוער וארגוני סביבה.
קישורים שימושיים
דוח מסכם: ועדת יישום היערכות מערכות מזון לשינוי אקלים לקראת 2030
הובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה –
https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
