מחבר: ecowe

צמחים מקפידים להעביר את תכונותיהם התורשתיות לצאצאיהם במדויק, אך מנגנוני זיכרון אחרים, אפיגנטיים, הם דווקא מוחקים. כשיצור ביולוגי מעמיד צאצאים, הזיכרון הגנטי שנמצא בחומר התורשתי שלו עובר, במדויק ככל האפשר,

משבר "כן, זהו משבר, אבל הוא אינו חסר תקווה. אני אוהב את העובדה שבסינית המילה 'משבר' בנויה משתי אותיות. האות הראשונה משמעותה 'סכנה', אבל משמעות האות השנייה היא 'הזדמנות' ".

שנתיים אחרי התפרצות הענק של הר הגעש קילוואה, מחקר קובע: האירוע לא נבע מתהליכים גיאולוגיים במעמקים, אלא מממטרים עזים שהחלישו את סלעי ההר. במאי 2018 התפרץ בהוואי הר הגעש קילוואה

מדענים מגרמניה הצליחו לגדל במעבדה חיידק המפרק מרכיב של פוליאוריתן, אחד מסוגי הפלסטיק הנפוצים והמזהמים ביותר. הרחק מאיתנו, באוקיינוס השקט, יש מקום שצפים בו מיליוני צעצועים, מוצרי חשמל ושלל חפצים

מגדלי הקירור של בתי הזיקוק, שאחד מהם קרס בסוף השבוע, היו לסמל של זיהום האוויר במפרץ חיפה, אבל הם דווקא היו ידידותיים לסביבה בזכות שימוש בעקרונות פיזיקליים פשוטים. הארובות המפורסמות

מחקר מגלה כי חומרי הדברה מסוימים פוגעים בהתפתחות המוח של דבורי בומבוס וביכולת הלמידה שלהן. ההשפעות של בני האדם על הטבע הן מרחיקות לכת. בתקופה האחרונה עלו לכותרות החרקים, עקב ירידה

מדוע מתקנים להפקה וזיקוק של גז ונפט שורפים גז באופן מכוון? מה התועלת בתהליך ומה המחיר הסביבתי? מדי פעם בפעם התקשורת מדווחת על הפעלת הלפיד במפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה, באסדת הגז בים

תנים לאור יום בפארק הירקון, חזירי בר מהלכים ברחובות חיפה, יעלים מטיילים בחופי אילת, ציוץ ציפורים נשמע במקומות שקודם נשמעו בהם רק צופרי מכוניות. ברגשות מעורבים ובנפש חצויה אני עוקבת

מי הם החרקים המעופפים שבאים לבקר אותנו עכשיו? מדוע הם עושים זאת דווקא בעונה החמה ולמה חשוב לנו לשמור עליהם? ערב של יום שרב. אנו יוצאים אל המרפסת, להתאוורר. האוויר

בקיץ 2003 פקד את מדינות מערב אירופה גל חום קיצוני שגרם למותם של 70,000 בני אדם, רובם קשישים [4]. בעקבות זאת פותחו במדינות שנפגעו תוכניות היערכות לגלי חום שאף הוכיחו את

עוד ניסיון להכריע את המחלוקת סביב המעבר לתחבורה חשמלית: חוקרים מהולנד ומבריטניה מעריכים שהיא תקטין משמעותית את פליטת הפחמן הדו-חמצני העולמית. בחזית תעשיית הרכב מתנהל בשנים האחרונות עימות עתיר יצרים

מרגע שהתחוללה מהפכת הכימיקלים של 1930 עושה האנושות פעם בשלושה עשורים קפיצות קוונטיות בתודעת הבריאות הסביבתית. משנות ה-60 של קרסון, אל שנות ה-90 של קולבורן ועד משבר הקורונה של 2020