מדענים מבריטניה זיהו גֵנים של עץ המֵילָה שעשויים להקנות לו עמידות בפני חיפושית שמשמידה מאות מיליוני עצים מסוג זה. כבר כמה וכמה שנים, הרבה לפני תחילת מגפת הקורונה, ארצות הברית
מדענים מבריטניה זיהו גֵנים של עץ המֵילָה שעשויים להקנות לו עמידות בפני חיפושית שמשמידה מאות מיליוני עצים מסוג זה. כבר כמה וכמה שנים, הרבה לפני תחילת מגפת הקורונה, ארצות הברית
משבר הקורונה יצר בתנועה הסביבתית שיח שלא התקיים מזה שנים רבות, שנע בין דיון אידאולוגי לאסטרטגי. יש שהרגישו שנוצרה הזדמנות שלא הייתה כמותה, מפני שהתמורות העולמיות שגרמה המגפה הוכיחו ששינוי
מגפת הקורונה שפרצה בשוק מזון בסין, שיתקה במהירות את כלכלות העולם וכפתה על מיליארדים שינוי באורחות החיים. והנה, מגפה – שראשיתה בקשר בין האדם לבין מזון מחיות הבר – משפיעה
משבר הקורונה העולמי, שפרץ בתחילת 2020 פגע ברוב מדינות העולם. מנתוני ארגון המזון והחקלאות העולמי [FAO) [3, 4) עולה כי המגפה השפיעה לרעה על החקלאות ועל שרשרת אספקת המזון בעולם
סגר והגבלת תנועה הפכו לכלי עיקרי של מדינות למלחמה בהתפשטות מגפת הקורונה, ויש להן מחיר כלכלי כבד הנובע מצמצום הפעילות במשק. אחת התופעות שנגרמות מסגר היא הפחתת זיהום האוויר בשל
המחקרים מציגים תמונה משכנעת: יש ירידה דרמטית ומתמשכת במספר החרקים היבשתיים בעשורים האחרונים בכל רחבי העולם. משבר מגפת הקורונה מעסיק בחודשים האחרונים את העולם כולו, והקהילה המדעית מתגייסת במרץ לפתח
משבר הקורונה סיפק לנו מספר נקודות מעניינות לחשיבה בהקשר של משק האנרגיה. מצד אחד, הירידה הגדולה בנסועה, בעיקר בערים, סיפקה הצצה אל עולם נקי מזיהום אוויר מתחבורה (ראו עוד בנושא
במרץ 2020 חוקרים גילו שהרצף הגנטי המקודד לחלבון ה-spike – מבנים בולטים על פני נגיף הקורונה שבודד מפַּנגוליני סוּנדה (Manis Javanica) – דומה מאוד לחלבון של נגיף הקורונה SARS-CoV-2, הגורם לתחלואת 19-COVID אצל בני אדם [1,
לכבוד שבועות: מתי בייתנו את הפרות והכבשים, מתי התחלנו לצרוך חלב של חיות ולייצר ממנו גבינות ויוגורט? ואיך התזונה הזו שינתה את הגנטיקה שלנו? חזר למשק, נכנס לרפת – שלום לך
מדיניות הטיפול בפסולת בישראל מבוססת על ניהול חומרים וניצולם (Sustainable Materials Management). גישה זו מבוססת על היררכיית הטיפול בפסולת ומורכבת מ-5 חוליות: הפחתה במקור, שימוש חוזר, מחזור, הפקת אנרגיה מפסולת והטמנה.
תופעת "אל ניניו" מופיעה בלי התרעה פעם בכמה שנים, ומחוללת גל של שינויים עולמיים – מסופות עזות ועד בצורת, מרעב ועד מלחמות. מה גורם לתופעה ואיך היא משפיעה עלינו? אחת
מחקר מראה שנחשים אוהבים חברה, וגם יוצרים קשרים עם פרטים מסוימים ומעדיפים לבלות איתם את זמנם. איך נראים חיי החברה של הנחשים? זוחלים, ובמיוחד נחשים, נראים לנו לרוב כבעלי חיים
גם מי שגר בשכונה עירונית צפופה וגם תושבי הפרברים המנומנמים בוודאי הבחינו בשבועות האחרונים בערמות של בגדים וחפצים משומשים על ספסלים או בפינות רחוב, שמקוות לצוד את עיניהם של עוברי