תקציר צפיפות אוכלוסין היא אחד הגורמים התורמים לתפוצת מגפות, לצד גורמים נוספים, כגון מעמד כלכלי-חברתי, דפוסי התנהגות ומאפיינים ביולוגיים של נגיפים עצמם. במחקר זה השתמשנו בנתוני משרד הבריאות והלמ"ס כדי לבחון
תקציר צפיפות אוכלוסין היא אחד הגורמים התורמים לתפוצת מגפות, לצד גורמים נוספים, כגון מעמד כלכלי-חברתי, דפוסי התנהגות ומאפיינים ביולוגיים של נגיפים עצמם. במחקר זה השתמשנו בנתוני משרד הבריאות והלמ"ס כדי לבחון
בישראל ובעולם ישנה תחרות בין שימושים לאורך החוף. צירוף של פיתוח עירוני, פיתוח תעשייתי, תיירות אינטנסיבית ואזורי תעסוקה יוצר קונפליקט בין בעלי עניין לבין האינטרס הציבורי לשימור חופים לרווחת הכלל.
אחת השאלות המרכזיות ביחס להתפתחות הכלכלה העולמית היא ההשפעה שיש למסחר הבין-לאומי על בריאות הסביבה והאדם. במסגרת זו התמקדו חוקרים בכמה היבטים: ההשפעה שיש למסחר זה על מיקום תעשייה מזהמת
כבישים ובנייה מצמצמים יותר ויותר את שטחי המחיה של בעלי חיים ודוחקים אותם לתאי שטח קטנים. עבור רבים מהם, רק מסדרונות אקולוגיים יוכלו להציל אותם מהכחדה. דמיינו את שמורת הסרנגטי
מאמר זה מציג את תמצית המחקר שהתפרסם פה:Kerret D and Tal A. 2018. Transforming an environmentally pernicious holiday into an environmentally healthy festival: An intervention study of L’ag B’Omer. Worldviews: Global
תקציר צריכה מוגברת היא מקור לפגיעה נרחבת במערכות אקולוגיות-חברתיות כיום. הציבור הרחב מתקשה לקשור בין צריכה חומרנית להשלכותיה הסביבתיות-חברתיות. החינוך הטרנספורמטיבי, המתמקד בהנעת שינוי דרך בחינת הנחות יסוד של הלומד
תקציר רעיית בקר בשטחים הפתוחים בישראל היא ענף חקלאי יצרני ובו-בזמן אמצעי לשמירה על השטח והנוף. במסגרת מחקר לייעול השימוש במשאבי המרעה העשבוני תוך שימור כר המרעה וקידום ערכי הנוף
תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל ממרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי
תקציר סוציו-אקולוגיה היא דיסציפלינה המתמקדת ביחסי הגומלין שבין האדם והטבע, המשפיעים על בריאות המערכת האקולוגית ועל רווחת המין האנושי, מתוך מטרה נורמטיבית להבטיח את הישרדותה ורווחתה של האנושות על כדור הארץ
תקציר מערכת החינוך ואנשי החינוך הסביבתי אותגרו בעקבות מגפת הקורונה. הטלטלה שעברה המערכת בעקבות המעבר החד להוראה מרחוק, חייבה תגובה מהירה. מערכת החינוך, כחלק מהמערכת האקולוגית-חברתית, מושפעת מפעימות ומלחצים מערערים
כותב של הכתבה: ד"ר דב חנין תוכנית 'שינוי כיוון 2020' [1],שהושקה בתחילת פברואר בבית הנשיא, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. בהשקת התוכנית, המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, השתתפו
קופסת גבינה ושקית עם פחית קולה בתוכה סיפקו מידע רב ערך על היציבות של פלסטיק במעמקי האוקינוס והשפעתו על אוכלוסיות החיידקים בקרקע. כמות הפלסטיק בעולם הולכת וגדלה, ומאחר שחיידקים ובעלי חיים
מחקר מצא שכדי להזין את כל אוכלוסיית העולם, מוצרי מזון בסיסיים יצטרכו לעבור כ-2,200 ק"מ בממוצע מהשדה לצלחת. פחות מזה – המונים יגוועו מרעב. לאורך רוב ההיסטוריה האנושית המתועדת, החל