קטגוריה: כתבות ירוקות

בעקבות משבר הקורונה (COVID-19) נדרשו מיליארדי אנשים ברחבי העולם לשמור על ריחוק חברתי ולהישאר בבתיהם. תוך זמן קצר פחתה באופן משמעותי הפעילות האנושית בעיר, בכפר, בשטחים הפתוחים, באוויר ובים, ויצרה

תפוחי עץ, בננות, אבוקדו ואפילו תפוחי אדמה נוטים להשחיר לאחר שחותכים או מקלפים אותם. מדוע זה קורה ואיך אפשר למנוע זאת בקלות ובלי לפגוע בטעם? הקיץ כבר כאן, ואיתו גם

בעשורים האחרונים אנחנו עדים לעלייה בצפיפות אוכלוסין של האדם ולתנועה נרחבת של סחורות ובני אדם בין מדינות. תופעות אלה הן זרז להעברת מחלות לכל קצוות העולם, ובהן גם מחלות שמקורן בבעלי

תקציר אוכלוסיות הנחשפות לזיהום אוויר גבוה מתמשך הן בעלות סיכון יתר לפתח תחלואה כרונית בדרכי הנשימה ועלולות להיות רגישות יותר לפתוגנים של דרכי הנשימה, כגון נגיף הקורונה החדש (SARS-CoV-2). ואכן,

משבר "כן, זהו משבר, אבל הוא אינו חסר תקווה. אני אוהב את העובדה שבסינית המילה 'משבר' בנויה משתי אותיות. האות הראשונה משמעותה 'סכנה', אבל משמעות האות השנייה היא 'הזדמנות' ".

מגדלי הקירור של בתי הזיקוק, שאחד מהם קרס בסוף השבוע, היו לסמל של זיהום האוויר במפרץ חיפה, אבל הם דווקא היו ידידותיים לסביבה בזכות שימוש בעקרונות פיזיקליים פשוטים. הארובות המפורסמות

מדוע מתקנים להפקה וזיקוק של גז ונפט שורפים גז באופן מכוון? מה התועלת בתהליך ומה המחיר הסביבתי? מדי פעם בפעם התקשורת מדווחת על הפעלת הלפיד במפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה, באסדת הגז בים

תנים לאור יום בפארק הירקון, חזירי בר מהלכים ברחובות חיפה, יעלים מטיילים בחופי אילת, ציוץ ציפורים נשמע במקומות שקודם נשמעו בהם רק צופרי מכוניות. ברגשות מעורבים ובנפש חצויה אני עוקבת

מי הם החרקים המעופפים שבאים לבקר אותנו עכשיו? מדוע הם עושים זאת דווקא בעונה החמה ולמה חשוב לנו לשמור עליהם? ערב של יום שרב. אנו יוצאים אל המרפסת, להתאוורר. האוויר

בקיץ 2003 פקד את מדינות מערב אירופה גל חום קיצוני שגרם למותם של 70,000 בני אדם, רובם קשישים [4]. בעקבות זאת פותחו במדינות שנפגעו תוכניות היערכות לגלי חום שאף הוכיחו את

מרגע שהתחוללה מהפכת הכימיקלים של 1930 עושה האנושות פעם בשלושה עשורים קפיצות קוונטיות בתודעת הבריאות הסביבתית. משנות ה-60 של קרסון, אל שנות ה-90 של קולבורן ועד משבר הקורונה של 2020

משבר הקורונה יצר בתנועה הסביבתית שיח שלא התקיים מזה שנים רבות, שנע בין דיון אידאולוגי לאסטרטגי. יש שהרגישו שנוצרה הזדמנות שלא הייתה כמותה, מפני שהתמורות העולמיות שגרמה המגפה הוכיחו ששינוי