אתרי הטמנת פסולת סגורים ופעילים מחוללים מפגעי ריחות, פליטות ביוגז ושרפות תת-קרקעיות ועל-קרקעיות. מפגעים אלה יוצרים סכנה בריאותית לאוכלוסייה הסמוכה. הסיבה העיקרית להתלקחויות היא הטמנה לקויה ועלייה בכמות החמצן בגוף
אתרי הטמנת פסולת סגורים ופעילים מחוללים מפגעי ריחות, פליטות ביוגז ושרפות תת-קרקעיות ועל-קרקעיות. מפגעים אלה יוצרים סכנה בריאותית לאוכלוסייה הסמוכה. הסיבה העיקרית להתלקחויות היא הטמנה לקויה ועלייה בכמות החמצן בגוף
סגירת מזבלת חירייה בשנת 1998 חייבה את איגוד ערים דן לתברואה, המטפל בפסולת הרשויות במטרופולין תל-אביב, למצוא חלופות טיפול לכמויות פסולת הולכות וגדלות. כחלופה מהירה נבנתה תחנת המעבר הגדולה בישראל,
תקציר חוק הפיקדון על מכלי המשקה התשנ"ט-1999 (להלן "חוק הפיקדון") הטיל חובת פיקדון על בקבוקי המשקה הקטנים הנמכרים בישראל. בשנת 2010 תוקן החוק כך שכָּלל יעדי איסוף בקבוקים בעבור בקבוקי
לפי הערכות ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), כ-1.6 מיליארד טונות של מזון ראוי למאכל נזרקות מדי שנה לאשפה [1]. בישראל נזרקות מדי שנה כ-2.5 מיליון טונות של מזון ראוי למאכל
יוסי ענבר מדינת ישראל צועדת לקראת השלבים המתקדמים לטיפול בפסולת, ויש להחליט על אסטרטגיית סילוק השאריות הנותרות לאחר פעולות ההפחתה, המיון והמִחזור. נדרשת הכרעה בין הטמנת הפסולת ובין כילוי תרמי
גילוי נאות: הכותב ניהל את מיזם 'מהפח ירוק' קומפוסטציה (הַדשָנָה בעברית) ביתית היא שיטה המוכרת כבר מספר עשורים כאמצעי יעיל וסביבתי להפחתת פסולת מוצקה עירונית. השיטה מיושמת בהיקפים לא מבוטלים
המוסדות להשכלה גבוהה, ובכללם המכללות להכשרת מורים, ממלאים תפקיד מרכזי בהובלה ובהטמעה של המודעות לנושאי הסביבה והקיימות. הם אלה המכשירים את דור העתיד להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים הניצבים בפני החברה,
לפעולות של ישראל בנושאי סביבה יש השלכות על שכנותיה, בדיוק כפי שיש לפעולות שכנותיה בנושא על ישראל. על כן, כדי לשמר ולשפר את הסביבה באזור ולהתמודד בהצלחה עם אתגרים משותפים,
פסולת הנוצרת תוך כדי עבודה בחקלאות לענפיה מחייבת ניהול למניעת נזק לסביבה ולבריאות האדם: פסולת גידולים, פרש בעלי חיים, פגרים ופסדים, פסולת בתי הבד-עקר. 1. פסולת חקלאית: ניהול להגנת הסביבה
במסמך זה מוצגת מפת דרכים, המתארת את השלבים להחלפת צי האוטובוסים הציבוריים העירוניים בישראל לאוטובוסים ללא זיהום. בהתאם לתוכנית זאת החל משנת 2034 כל האוטובוסים העירוניים בישראל יהיו ללא זיהום
עד למשבר הקורונה עלתה רמת החיים בישראל מדי שנה, ועימה גדלו כמויות האשפה הביתית בשיעור שנתי של 5.5%, בעוד בעולם המערבי ובמרבית מדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים (OECD) הלכו
המִחזור הוא אמצעי לטיפול בפסולת, אך לא מעבר לכך. מטרת-העל היא הפחתה במקור – מניעת היווצרות הפסולת. היעד של הטיפול בפסולת הוא מניעת הטמנה באמצעות ניצול חומרים לאחר הצריכה – שימוש חוזר, מִחזור
אחד מכלי המאבק העיקריים להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה (SARS-CoV2) הוא הקפדה על היגיינה, בדרך של רחיצת ידיים וחיטוי משטחים בחומרי חיטוי המבוססים על אלכוהול (כגון אלכוג'ל, ספטול ומגבוני אלכוהול).