קטגוריה: כתבות ירוקות

כיצד מגפה עולמית עשויה להשפיע על יחסנו אל ניהול משאבי המזוןכיצד מגפה עולמית עשויה להשפיע על יחסנו אל ניהול משאבי המזון

מגפת הקורונה שפרצה בשוק מזון בסין, שיתקה במהירות את כלכלות העולם וכפתה על מיליארדים שינוי באורחות החיים. והנה, מגפה – שראשיתה בקשר בין האדם לבין מזון מחיות הבר – משפיעה

חשיבות החקלאות הישראלית במשבר הקורונה ובמשברים העתידייםחשיבות החקלאות הישראלית במשבר הקורונה ובמשברים העתידיים

משבר הקורונה העולמי, שפרץ בתחילת 2020 פגע ברוב מדינות העולם. מנתוני ארגון המזון והחקלאות העולמי [FAO) [3, 4) עולה כי המגפה השפיעה לרעה על החקלאות ועל שרשרת אספקת המזון בעולם

קורונה והפחתת זיהום אוויר – ההיבט הכלכליקורונה והפחתת זיהום אוויר – ההיבט הכלכלי

סגר והגבלת תנועה הפכו לכלי עיקרי של מדינות למלחמה בהתפשטות מגפת הקורונה, ויש להן מחיר כלכלי כבד הנובע מצמצום הפעילות במשק. אחת התופעות שנגרמות מסגר היא הפחתת זיהום האוויר בשל

הזדמנות למשק האנרגיה בראי משבר הקורונההזדמנות למשק האנרגיה בראי משבר הקורונה

משבר הקורונה סיפק לנו מספר נקודות מעניינות לחשיבה בהקשר של משק האנרגיה. מצד אחד, הירידה הגדולה בנסועה, בעיקר בערים, סיפקה הצצה אל עולם נקי מזיהום אוויר מתחבורה (ראו עוד בנושא

זרקור על משפחת הפנגולינים – לנוכח מגפת הקורונהזרקור על משפחת הפנגולינים – לנוכח מגפת הקורונה

במרץ 2020 חוקרים גילו שהרצף הגנטי המקודד לחלבון ה-spike – מבנים בולטים על פני נגיף הקורונה שבודד מפַּנגוליני סוּנדה (Manis Javanica) – דומה מאוד לחלבון של נגיף הקורונה  SARS-CoV-2, הגורם לתחלואת 19-COVID אצל בני אדם [1,

הפחתה, שימוש חוזר, מחזור, השבת אנרגיה, הטמנה: מדרג (היררכיית) הטיפול בפסולתהפחתה, שימוש חוזר, מחזור, השבת אנרגיה, הטמנה: מדרג (היררכיית) הטיפול בפסולת

מדיניות הטיפול בפסולת בישראל מבוססת על ניהול חומרים וניצולם (Sustainable Materials Management). גישה זו מבוססת על היררכיית הטיפול בפסולת ומורכבת מ-5 חוליות: הפחתה במקור, שימוש חוזר, מחזור, הפקת אנרגיה מפסולת והטמנה.

מהארון לרחוב ומשם למטמנה – פסולת טקסטיל בימי הקורונהמהארון לרחוב ומשם למטמנה – פסולת טקסטיל בימי הקורונה

גם מי שגר בשכונה עירונית צפופה וגם תושבי הפרברים המנומנמים בוודאי הבחינו בשבועות האחרונים בערמות של בגדים וחפצים משומשים על ספסלים או בפינות רחוב, שמקוות לצוד את עיניהם של עוברי

מדע וערכים – הבסיס למדיניות סיכונים לאומית באיכות הסביבה ובבריאות הציבורמדע וערכים – הבסיס למדיניות סיכונים לאומית באיכות הסביבה ובבריאות הציבור

משבר הקורונה שנכנס לחיינו ומצריך החלטות מדיניות קשות "תוך כדי תנועה", מתרחש בקצב מסחרר שאינו מאפשר מבט תאורטי ודיון ציבורי סדור. כשייגמר המשבר, אפשר וצריך להסתמך גם על הניסיון בנושאי סביבה

קבלת החלטות מבוססת מדע בבריאות וסביבה – המקרה של משבר הקורונהקבלת החלטות מבוססת מדע בבריאות וסביבה – המקרה של משבר הקורונה

התבססות על ראיות מדעיות בקבלת החלטות היא עיקרון מרכזי בבריאות הציבור, הכולל שימוש בידע המדעי הטוב ביותר שקיים, שימוש מערכתי בנתונים ובמערכות ניטור ומידע, שימוש במגוון שיטות של איסוף נתונים

הקשר בין טמפרטורת הסביבה לבין תחלואה ב-COVID-19הקשר בין טמפרטורת הסביבה לבין תחלואה ב-COVID-19

ארגון הבריאות העולמי הכריז על הקורונה (COVID-19) כמגפה עולמית שלושה חודשים לאחר הופעת הנגיף החדש (SARS-CoV-2) בסין בסוף חודש דצמבר. במהלך שלושת החודשים מאז הופיע, הלך וגדל מספר הנדבקים במהירות

שובו של הפלסטיק החד-פעמי: האם אפשר יהיה להחזיר את הגלגל לאחור?שובו של הפלסטיק החד-פעמי: האם אפשר יהיה להחזיר את הגלגל לאחור?

בשנים האחרונות נדמה שהאנושות, בעידוד נרחב של ארגוני הסביבה, החלה במהלך איטי אך עקבי, שמטרתו להציל את עצמה מהפלסטיק החד-פעמי. בארץ ובעולם קמו חברות לייצור תחליפים לפלסטיק, שרובו מיוצר מנפט