חופי הים התיכון ומפרץ אילת עשירים במשאבים טבעיים, סביבתיים, כלכליים ותרבותיים, והם בעלי ערך רב לתושבי המדינה. כתוצאה מהתרחשות אירוע חמור של זיהום הים והחופים בשמן, הנזקים הסביבתיים והנזקים לכלכלת
חופי הים התיכון ומפרץ אילת עשירים במשאבים טבעיים, סביבתיים, כלכליים ותרבותיים, והם בעלי ערך רב לתושבי המדינה. כתוצאה מהתרחשות אירוע חמור של זיהום הים והחופים בשמן, הנזקים הסביבתיים והנזקים לכלכלת
מה הקשר בין חיידקים כחוליים, חרקים ענקיים, חלודה, שריפות ויערות גשם? כולם קשורים לסיפור המרתק של ריכוז החמצן באטמוספרה של כדור הארץ והתפתחות החיים כאן. אנחנו נושמים חמצן, שמקיף אותנו
החלת תקן הבנייה הירוקה כמחייב ברמה הארצית היא רכיב יסודי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה, ומשמעה יישור קו בסיסי ונקודת זינוק למטרות שניצבות לפנינו – יצירת מרחב בנוי
עתודות הנפט העצומות, החללית למאדים, הנזק האקולוגי של האיים המלאכותיים – וגם ההנדסה המסובכת של בורג' ח'ליפה. הכל על השותפה החדשה של ישראל במפרץ הפרסי. מעבר לפוליטיקה ולשיקולים המדיניים, הולך
תקציר מאמר זה בא לתאר שני ממצאים עיקריים הקשורים זה לזה: א. ממצאים מדו"ח מצב הטבע בישראל 2018, שפרסם 'המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל', המבוססים על תוצאות 'התוכנית הלאומית
לצורך הקמת יערות בני-קיימא דרושים שתילים איכותיים. הדרך לגידול שתילים כאלה מתחילה לרוב בזרעים, ובמקרים אחרים בריבוי מייחורים. מדור זרעים ומשתלות של קק"ל הוא היחידה המקצועית האמונה על איסוף זרעים
תופעת הפסולת בים ובחופים (marine litter) היא בעיה כלל עולמית ופוגעת בחופי העולם כולו. על פי הערכות שונות, מדי שנה מושלכים לימים ולאוקיינוסים כ-8 מיליון טונות של פלסטיק. עד 90%
כביסה מהירה וקרה מצמצמת את צריכת החשמל ואת הפליטה של סיבי פלסטיק זעירים, ובמקביל מאריכה את חיי הבגדים. אם רק לאחרונה התחלתם לכבס בעצמכם, ואפילו אם אתם כבר כבסנים מדופלמים
תו ירוק הוא תו וולונטרי המשותף למשרד להגנת הסביבה ולמכון התקנים. זהו תו איכות שיוענק למשתלות שיפעלו להגנה על הסביבה בתחום שמירת המגוון הביולוגי המקומי, הימנעות מהחדרת מינים פולשים וטיפול
המשרד להגנת הסביבה שותף בהכנת סקרי טבע עירוני, שהם בסיס תכנון לשמירה על אתרי טבע ערכיים בעיר, במסגרת תוכניות המתאר העירוניות. סקרי טבע עירוני מתבצעים על ידי אקולוגים ומומחים בשטח
מדד ההשפעה הסביבתית של חברות ציבוריות בישראל מספק לציבור מידע השוואתי ופשוט על הביצועים והסיכונים הסביבתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה והמפעלים שבבעלותן. המדד, שנעשה על ידי גורם
מראשית המאה ה-20 חלות באזורנו תמורות רבות בניצול השטחים הפתוחים לצורכי האדם על חשבון המערכות הטבעיות. המערכות האקולוגיות שנפגעו מכך יותר מכל הן בתי הגידול הלחים, מונח כולל לנחלים, שלוליות,
על פי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל גדלה בקצב של כ-2 אחוזים בשנה וצפויה להכפיל את עצמה עד לשנת 2050 [3]. גידול זה מוביל לעלייה מתמדת בדרישה לייצור מזון לצד ביקוש