מגפת הקורונה שפרצה בשוק מזון בסין, שיתקה במהירות את כלכלות העולם וכפתה על מיליארדים שינוי באורחות החיים. והנה, מגפה – שראשיתה בקשר בין האדם לבין מזון מחיות הבר – משפיעה
מגפת הקורונה שפרצה בשוק מזון בסין, שיתקה במהירות את כלכלות העולם וכפתה על מיליארדים שינוי באורחות החיים. והנה, מגפה – שראשיתה בקשר בין האדם לבין מזון מחיות הבר – משפיעה
משבר הקורונה העולמי, שפרץ בתחילת 2020 פגע ברוב מדינות העולם. מנתוני ארגון המזון והחקלאות העולמי [FAO) [3, 4) עולה כי המגפה השפיעה לרעה על החקלאות ועל שרשרת אספקת המזון בעולם
סגר והגבלת תנועה הפכו לכלי עיקרי של מדינות למלחמה בהתפשטות מגפת הקורונה, ויש להן מחיר כלכלי כבד הנובע מצמצום הפעילות במשק. אחת התופעות שנגרמות מסגר היא הפחתת זיהום האוויר בשל
משבר הקורונה סיפק לנו מספר נקודות מעניינות לחשיבה בהקשר של משק האנרגיה. מצד אחד, הירידה הגדולה בנסועה, בעיקר בערים, סיפקה הצצה אל עולם נקי מזיהום אוויר מתחבורה (ראו עוד בנושא
במרץ 2020 חוקרים גילו שהרצף הגנטי המקודד לחלבון ה-spike – מבנים בולטים על פני נגיף הקורונה שבודד מפַּנגוליני סוּנדה (Manis Javanica) – דומה מאוד לחלבון של נגיף הקורונה SARS-CoV-2, הגורם לתחלואת 19-COVID אצל בני אדם [1,
לכבוד שבועות: מתי בייתנו את הפרות והכבשים, מתי התחלנו לצרוך חלב של חיות ולייצר ממנו גבינות ויוגורט? ואיך התזונה הזו שינתה את הגנטיקה שלנו? חזר למשק, נכנס לרפת – שלום לך
מדיניות הטיפול בפסולת בישראל מבוססת על ניהול חומרים וניצולם (Sustainable Materials Management). גישה זו מבוססת על היררכיית הטיפול בפסולת ומורכבת מ-5 חוליות: הפחתה במקור, שימוש חוזר, מחזור, הפקת אנרגיה מפסולת והטמנה.
תופעת "אל ניניו" מופיעה בלי התרעה פעם בכמה שנים, ומחוללת גל של שינויים עולמיים – מסופות עזות ועד בצורת, מרעב ועד מלחמות. מה גורם לתופעה ואיך היא משפיעה עלינו? אחת
גם מי שגר בשכונה עירונית צפופה וגם תושבי הפרברים המנומנמים בוודאי הבחינו בשבועות האחרונים בערמות של בגדים וחפצים משומשים על ספסלים או בפינות רחוב, שמקוות לצוד את עיניהם של עוברי
משבר הקורונה שנכנס לחיינו ומצריך החלטות מדיניות קשות "תוך כדי תנועה", מתרחש בקצב מסחרר שאינו מאפשר מבט תאורטי ודיון ציבורי סדור. כשייגמר המשבר, אפשר וצריך להסתמך גם על הניסיון בנושאי סביבה
התבססות על ראיות מדעיות בקבלת החלטות היא עיקרון מרכזי בבריאות הציבור, הכולל שימוש בידע המדעי הטוב ביותר שקיים, שימוש מערכתי בנתונים ובמערכות ניטור ומידע, שימוש במגוון שיטות של איסוף נתונים
ארגון הבריאות העולמי הכריז על הקורונה (COVID-19) כמגפה עולמית שלושה חודשים לאחר הופעת הנגיף החדש (SARS-CoV-2) בסין בסוף חודש דצמבר. במהלך שלושת החודשים מאז הופיע, הלך וגדל מספר הנדבקים במהירות
בשנים האחרונות נדמה שהאנושות, בעידוד נרחב של ארגוני הסביבה, החלה במהלך איטי אך עקבי, שמטרתו להציל את עצמה מהפלסטיק החד-פעמי. בארץ ובעולם קמו חברות לייצור תחליפים לפלסטיק, שרובו מיוצר מנפט