תגית: טיפול

התרגיל דימה תרחיש של זיהום בזמן שינוע דלקים מאונייה במסוף קצא"א. צילום: אייל קוקייר, המשרד להגנת הסביבהתרגיל זיהום ים במפרץ אילת רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של

עד סוף 2022 המשרד מתכוון להשלים את טיוטת חוק פסולת הבניין שיסדיר את הנושא עם משרדי הממשלה הרלוונטיים והרשויות המקומיות. מנהלת אגף פסולת במשרד להגנת הסביבה, נטע אלול: "אנחנו פועלים במישורים

הטמנת פסולת היא שיטת הטיפול הנמצאת בעדיפות האחרונה בהיררכיית הטיפול בפסולת בשל העלות הסביבתית הגבוהה של ההטמנה. מרבית הפסולת בישראל עדיין מוטמנת באתרי הטמנה. אחת המטרות המרכזיות של המשרד להגנת

התרחיש שתרגלו הכוחות: תקלה באונייה במזח נמל אילת שבעקבותיה נשפך שמן לים. בתרגיל הופעלו כלי שיט במערך ימי לכיתור ולשאיבה של הדלק מהים. רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה

תפקיד המשרד להגנת הסביבה מחולק לשניים: פעולות מניעה וטיפול באתר מזוהם. 1. טיפול בקרקעות מזוהמות פעולות מניעה מניעת זיהום עדיפה מבחינות סביבתיות על פני טיפול בזיהום שנגרם בדיעבד. למשרד להגנת

מחקר מצא כי דליפה של תרופות נגד דיכאון למערכת האקולוגית עלולה לשנות את התנהגותם של בעלי חיים, ולגרום לסרטני נהרות להיות נועזים ופגיעים לטורפים. תרופות נוגדות דיכאון, בדומה לתרופות רבות אחרות,

אירוע נחיתת הזפת בחופי ישראל בפברואר 2021 גרם לזיהום משטחים קשים, דוגמת סלעי חוף, טבלאות גידוד (משטחי סלע אופקיים), טיילות צמודות חוף ושוברי גלים. בעוד את הזפת מהחוף החולי אפשר

גילוי נאות: הכותב ייעץ לוועד פעולה אזורי של תושבי מרכז בקעת הירדן. בישראל אתרי סילוק פסולת הם מפגע סביבתי, חזותי ומקור לריחות רעים, והם ממוקמים רחוק מהעין ורחוק מהלב. היחס

תקציר לנושא הטיפול באשפה בישראל יש היסטוריה ארוכה ועשירה, שאינה מוכרת דיה בימינו. במאמר זה אתאר ארבע גישות לטיפול בפסולת מוצקה בישראל, שהתקיימו מימי קום המדינה ועד היום: גישת הניקיון,

תקציר בישראל מיוצרות מדי שנה כשישה מיליון טונות פסולת עירונית מוצקה, ורובה מופנית להטמנה. האחריות לאיסוף הפסולת ולפינויה חלה על הרשויות המקומיות, והן הנושאות בעלויות הטיפול בה. המאסדר בתחום הוא

עד למשבר הקורונה עלתה רמת החיים בישראל מדי שנה, ועימה גדלו כמויות האשפה הביתית בשיעור שנתי של 5.5%, בעוד בעולם המערבי ובמרבית מדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים (OECD) הלכו

גילוי נאות: הכותבת ייעצה לארגוני סביבה וכן לתושבים מיישובים המתנגדים להקמת המשרפה באתר השומרוני הטוב. השינויים הרבים שחלו במדיניות ניהול הטיפול בפסולת העירונית והמסחרית בישראל במהלך העשורים האחרונים, והעובדה העגומה