משבר האקלים, החיסון הראשון למלריה, הטלסקופ הענק ששיגרנו לחלל, פריצת הדרך בשיקום רקמות פגועות, וכן, הקורונה עוד איתנו – אירועי המדע החשובים של השנה. שינוי האקלים: ועידה וקוץ בה אירועי
תגית: קורונה
אחרי הקורונה: פליטת גזי החממה שוב עולהאחרי הקורונה: פליטת גזי החממה שוב עולה
סגרי הקורונה הביאו גם תופעה חיובית, ירידה בצריכת האנרגיה ובפליטת פחמן דו-חמצני. כעת נראה שהמצב חוזר לקדמותו, אך יש פתח לאופטימיות. הירידה החדה בפליטת גזי חממה מפעילות האדם במהלך שנת
בעקבות העלייה בתחלואה מקורונה והדאגה לבריאות העובדים: המשרד להגנת הסביבה עובר למתכונת עבודה לפי הנחיות קבינט הקורונהבעקבות העלייה בתחלואה מקורונה והדאגה לבריאות העובדים: המשרד להגנת הסביבה עובר למתכונת עבודה לפי הנחיות קבינט הקורונה
תצומצם הנוכחות במשרד למחצית. מתוך רצון לשמור על בריאות עובדי המשרד להגנת הסביבה ומשפחותיהם ולנוכח החלטת קבינט הקורונה הממשלתי – השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ומנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, הנחו
מה הייתה ההשפעה של תקופות הסגר בעת הקורונה על זיהום האוויר בישראל? מבדיקת המשרד להגנת הסביבה עולה כי בשנת הקורונה נרשמו בתחנות הניטור הפחתות של עד 34% בריכוזי החנקן הדו-חמצני בהשוואה לממוצע בשנים 2015-2019מה הייתה ההשפעה של תקופות הסגר בעת הקורונה על זיהום האוויר בישראל? מבדיקת המשרד להגנת הסביבה עולה כי בשנת הקורונה נרשמו בתחנות הניטור הפחתות של עד 34% בריכוזי החנקן הדו-חמצני בהשוואה לממוצע בשנים 2015-2019
ההפחתות המשמעותיות ביותר בזיהום האוויר נמדדו בתחנות הניטור לצד צירים תחבורתיים. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "מגפת הקורונה העמידה את הציבור בישראל בפני אתגרים מורכבים, והיא תיזכר כאחת התקופות המאתגרות
השנה החמה ביותרהשנה החמה ביותר
בזמן שהאנושות עסוקה במגפת הקורונה, שינויי האקלים לא עוצרים – הטמפרטורה הממוצעת בשנת 2020 הייתה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם ולוותה בגלי חום ובשריפות ענק. שנת 2020 ניצבת כתף אל
מעודדים צמיחה ויציאה מהירה ממשבר הקורונה: המשרד להגנת הסביבה מפרסם למפעלים מדריך להתייעלות במשאבים ולהפחתת מזהמים וסיכונים במקור; המהלך יוביל לחיסכון בצריכת חומרי גלם, אנרגיה ומים ויפחית את פליטות המזהמים, כמויות הפסולת והסיכונים הסביבתייםמעודדים צמיחה ויציאה מהירה ממשבר הקורונה: המשרד להגנת הסביבה מפרסם למפעלים מדריך להתייעלות במשאבים ולהפחתת מזהמים וסיכונים במקור; המהלך יוביל לחיסכון בצריכת חומרי גלם, אנרגיה ומים ויפחית את פליטות המזהמים, כמויות הפסולת והסיכונים הסביבתיים
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "תקופת הקורונה לא חייבת להיות רק תקופה של משבר. אנחנו צריכים להשתמש בה כהזדמנות לשיפור ולייעול תהליכי ייצור במפעלים – גם בפן הסביבתי וגם בפן
בשל מצב חירום קורונה במדינה ניתנה ארכה למועד פקיעת תוקף רישום תכשירי הדברהבשל מצב חירום קורונה במדינה ניתנה ארכה למועד פקיעת תוקף רישום תכשירי הדברה
הממשלה החליטה על הארכת תוקף אישורים רגולטוריים ובהם גם תכשירי הדברה תברואיים. בשל מצב חירום קורונה במדינה, ניתנה ארכה למועד פקיעת תוקף רישום תכשירי הדברה כמפורט להלן: עדכון התראות: תעודות
חשיבות אתרי הטבע העירוני מתחדדת בעת משבר הקורונה: המשרד להגנת הסביבה הגדיל ל-9 מיליון שקל את תקציב התמיכה ברשויות מקומיות להכנת סקרי טבע עירוני ולמיפוי מפגעים סביבתיים בשטחןחשיבות אתרי הטבע העירוני מתחדדת בעת משבר הקורונה: המשרד להגנת הסביבה הגדיל ל-9 מיליון שקל את תקציב התמיכה ברשויות מקומיות להכנת סקרי טבע עירוני ולמיפוי מפגעים סביבתיים בשטחן
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: משבר הקורונה המחיש ביתר שאת את תרומתם של אתרי הטבע לאיכות החיים של התושבים. אנו רואים בחיוב את ההיענות הגדולה של השלטון המקומי ועל כן
מה מדאיג ב"קורונת החורפנים"?מה מדאיג ב"קורונת החורפנים"?
וריאנט חדש של נגיף הקורונה שנמצא בחוות פרווה בדנמרק מעורר דאגה בקהילה המדעית. **הכתבה המעודכנת מ-11.11.20** הקורבנות החדשים של מגפת הקורונה הם מיליוני חורפנים (מינקים). ביום רביעי האחרון, 4 בנובמבר, הצהירה ראש
תרומת צפיפות האוכלוסין בערים להידבקות בקורונה בישראלתרומת צפיפות האוכלוסין בערים להידבקות בקורונה בישראל
תקציר צפיפות אוכלוסין היא אחד הגורמים התורמים לתפוצת מגפות, לצד גורמים נוספים, כגון מעמד כלכלי-חברתי, דפוסי התנהגות ומאפיינים ביולוגיים של נגיפים עצמם. במחקר זה השתמשנו בנתוני משרד הבריאות והלמ"ס כדי לבחון
חיזוק חוסן לאומי בישראל בעידן שלאחר התפרצות מגפת קורונה – שיעורים מסוציו-אקולוגיהחיזוק חוסן לאומי בישראל בעידן שלאחר התפרצות מגפת קורונה – שיעורים מסוציו-אקולוגיה
תקציר סוציו-אקולוגיה היא דיסציפלינה המתמקדת ביחסי הגומלין שבין האדם והטבע, המשפיעים על בריאות המערכת האקולוגית ועל רווחת המין האנושי, מתוך מטרה נורמטיבית להבטיח את הישרדותה ורווחתה של האנושות על כדור הארץ
הוראה בחוץ בעיתות משבר – הקורונה והחינוך הסביבתי בגישת מערכות אקולוגיות-חברתיותהוראה בחוץ בעיתות משבר – הקורונה והחינוך הסביבתי בגישת מערכות אקולוגיות-חברתיות
תקציר מערכת החינוך ואנשי החינוך הסביבתי אותגרו בעקבות מגפת הקורונה. הטלטלה שעברה המערכת בעקבות המעבר החד להוראה מרחוק, חייבה תגובה מהירה. מערכת החינוך, כחלק מהמערכת האקולוגית-חברתית, מושפעת מפעימות ומלחצים מערערים
משבר הקורונה ומשבר האקלים, גורם אחד פתרונות דומיםמשבר הקורונה ומשבר האקלים, גורם אחד פתרונות דומים
מה משותף למשבר הקורונה ולמשבר האקלים? הסיבה, תהליך ההפנמה של החברה האנושית והאסטרטגיה הנדרשת כדי להקטין את שכיחות האסונות הבאים (mitigation) וכדי להתמודד עם השפעותיהם של אלה שיגיעו (resilience) בכל זאת. מה שונה? קצב ההתפתחות
