בהתמודדות עם התחממות כדור הארץ ייתכן שלא יהיה מנוס מצעדי בלימה דרסטיים. האם טובת הכלל מצדיקה את הסבל שצעדים כאלה יגרמו? השלכותיה של ההתחממות העולמית, המתגברת ככל שאנו ממשיכים לפלוט גזי
בהתמודדות עם התחממות כדור הארץ ייתכן שלא יהיה מנוס מצעדי בלימה דרסטיים. האם טובת הכלל מצדיקה את הסבל שצעדים כאלה יגרמו? השלכותיה של ההתחממות העולמית, המתגברת ככל שאנו ממשיכים לפלוט גזי
כמויות הזפת העצומות שנפלטו בימים האחרונים לחופי ישראל מדרום ועד צפון גרמו לאחד האסונות האקולוגיים החמורים ביותר שפקדו את ישראל. מאז הזיהוי הראשוני של המפגעים לפני מספר ימים, רשות הטבע
בישראל ובעולם ישנה תחרות בין שימושים לאורך החוף. צירוף של פיתוח עירוני, פיתוח תעשייתי, תיירות אינטנסיבית ואזורי תעסוקה יוצר קונפליקט בין בעלי עניין לבין האינטרס הציבורי לשימור חופים לרווחת הכלל.
כותב של הכתבה: ד"ר דב חנין תוכנית 'שינוי כיוון 2020' [1],שהושקה בתחילת פברואר בבית הנשיא, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. בהשקת התוכנית, המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, השתתפו
בשנים האחרונות עולה שוב ושוב סוגיית חדירת חיות הבר לסביבה העירונית, והנושא מקבל התייחסות משמעותית ברמה הממשלתית וברמת הרשויות המקומיות. בתל-אביב נפגשים מבקרי פארק הירקון והשכונות הסובבות לו עם תנים,
גידול האוכלוסייה האנושית והצריכה מוביל להרס מערכות אקולוגיות, לאובדן המגוון הביולוגי ולשינויים מתמידים באקלים כדור הארץ. פגיעה נוספת בשטחים טבעיים תוביל לקריסתן של מערכות אקולוגיות, בייחוד נוכח שינוי האקלים העתידי.
חוקי התכנון והבנייה, לצד תוכניות המתאר, מסדירים את המרחב הפיזי, ופועלים לאיזון צורכי הפיתוח מול צורכי השימור. התפיסות העומדות בבסיסם גובשו באמצע המאה הקודמת. תופעות הנגזרות משינוי האקלים לא עמדו