תגית: חברתי

אתגרי השעה, כגון משבר הקורונה ומשבר האקלים, מצטרפים למגמות בעייתיות, בהן האי-שוויון החברתי והיווצרות פערים חברתיים מעמיקים. מערך זה של אתגרים מצריך סדר יום חדש [3], המעוגן בתאוריה ובפרקטיקה וניזון ממספר

רשתות חברתיות מקוונות נעשו חלק בלתי נפרד מאורח החיים בחברות מודרניות. יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם פעילה ברשתות החברתיות, ובישראל שיעור זה אף מגיע ל-78% [8]. הרשתות החברתיות מואשמות לעיתים קרובות בנתק

תקציר גישת אי-צדק אקלימי טוענת להתבססותה של חלוקה לא שווה בקרב מדינות ברחבי העולם בין פליטות גזי החממה והתרומה להתחממות העולמית, לבין רמות הפגיעות ממנה. כהמשך לגישה זו, המאמר מציע

אנרכיסט רוסי וליברל אנגלי פתחו שאלה שלא נפתרה לגמרי עד היום: האם האבולוציה מתקדמת רק דרך תחרות, או גם בשיתוף פעולה? כנהוג בדרמות, נפתח בהצגת הנפשות הפועלות. את צ'רלס דרווין אין צורך

תקציר מהלך הפרדת פסולת במקור מחייב היערכות תפעולית מורכבת של הרשות המקומית. הציבור הוא חלק ממהלכים אלה, והשתתפותו החיובית חיונית להצלחה ולהפיכת מהלכי הפרדה במקור לכדאיים כלכלית וסביבתית. הספרות המחקרית

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "מיזמים סביבתיים עושים טוב לסביבה והם גם מנועי צמיחה לחברה ולתעשייה. משבר הקורונה הביא אותנו לחשיבה מחוץ לקופסה לביצוע מיזמים שיקדמו את השוויון בחברה הישראלית,

אחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות המחשבה הסביבתית הוא הספר ‘קטן זה יפה’ [2]. שומאכר, המחבר, שהיה כלכלן בהשכלתו ושימש יועץ כלכלי בכיר לממלכה הבריטית, נשאל פעם מהו המעשה הסביבתי שניתן לעשות.

בשנת 2016 אשררה ישראל את הסכם פריז המחייב לקבוע יעדים לאומיים להפחתת פליטות, לגבש אסטרטגיית פעולה ולעגן תוכניות למימושה בחקיקה. לפיכך החל המשרד להגנת הסביבה בתהליך בין-משרדי (בהשתתפות מִנהל התכנון, משרד הכלכלה, משרד האנרגיה ומשרד