במשך שנים שמעתי מחברים ועמיתים לענף הגינון על טיוליהם בעולם ועל העצים המרשימים והעתיקים שראו. "אתה חייב לנסוע ולראות איך שומרים בעולם על עצים ועל ההיסטוריה שהם מספרים לנו", כך
במשך שנים שמעתי מחברים ועמיתים לענף הגינון על טיוליהם בעולם ועל העצים המרשימים והעתיקים שראו. "אתה חייב לנסוע ולראות איך שומרים בעולם על עצים ועל ההיסטוריה שהם מספרים לנו", כך
האם הארבה שנראה בארץ בימים האחרונים מסוכן לחקלאות? איך נוצרים נחילי הארבה הענקיים? מי נהנה מהביקור של הארבה באזורנו? ומה צפוי לקרות בהמשך? ארבה הוא שם כללי לכמה מינים של
מדינת ישראל מצטרפת לשורת מדינות מתקדמות בעולם, כאשר השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, מפרסמת לראשונה חוק אקלים מקיף ונרחב הכולל קביעת יעדים לאומיים, הקמת ועדת מומחים עצמאית לליווי הטיפול הממשלתי
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "לא יעלה על הדעת שחודש שלם אחרי נחיתת הזפת, בעוד הרשויות המקומיות ורשות הטבע והגנים פועלות לילות כימים לניקיון החופים, חברת נמלי ישראל עדיין לא
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: " לאחר חודש אינטנסיבי במיוחד אנו עוברים לשלב הבא, וממשיכים ללוות את הרשויות החופיות בהמשך פעולות ניקוי ופינוי הזפת כדי להביא לניקיון מלא של החופים.
תהליך של אפיון על למערכת רישום כימיקלים הוא עוד צעד בדרך להקמת המנגנון. בעת האחרונה נרשמה התקדמות בהקמת מנגנון הרישום וההערכה של כימיקלים תעשייתיים בישראל לפי מחויבותה לארגון לשיתוף פעולה
עם היציאה מהסגר – יוזמה חדשה, המשלבת בין טיולים במסלולי פריחה בטבע ביחד עם הכוונת המטיילים והעצמת המסרים לשמירה על ניקיון הטבע. בתקופה זו של השנה הטבע מתכסה בירוק מרענן,
הצורך במחקר המתואר להלן עלה בשנת הניסיון ליישום התוכנית לסימביוזה תעשייתית, שמקדמים משרד הכלכלה (מִנהל תעשיות) והמשרד לשוויון חברתי (מטה ישראל דיגיטלית). עוד על שנת הניסיון של מיזם הסימביוזה התעשייתית
תקציר לנושא הטיפול באשפה בישראל יש היסטוריה ארוכה ועשירה, שאינה מוכרת דיה בימינו. במאמר זה אתאר ארבע גישות לטיפול בפסולת מוצקה בישראל, שהתקיימו מימי קום המדינה ועד היום: גישת הניקיון,
הדו"ח מציג אומדן כלכלי של העלות החיצונית הכוללת למשק והעלות החיצונית של הנסועה (קילומטרַז') של כלי רכב מסוגים שונים, כתוצאה מפליטת מזהמי אוויר וגזי חממה. פליטות אלו מתרחשות הן ישירות
מהי כרייה אורבנית? הסביבה הבנויה המודרנית מורכבת מהבניינים, התשתיות, הטובין ומוצרי הצריכה שלנו, המספקים שירותים חברתיים וכלכליים רבים, אך לכולם תוחלת חיים מסוימת שבסופה הם הופכים לפסולת. כרייה אורבנית (כרייה
תקציר בישראל מיוצרות מדי שנה כשישה מיליון טונות פסולת עירונית מוצקה, ורובה מופנית להטמנה. האחריות לאיסוף הפסולת ולפינויה חלה על הרשויות המקומיות, והן הנושאות בעלויות הטיפול בה. המאסדר בתחום הוא
הטיפול בפסולת מעורבת מציב בפני מקבלי ההחלטות בישראל אתגרים כלכליים וסביבתיים רבים. מדי שנה מוטמנות בישראל כ-4 מיליון טונות של פסולת מעורבת, וההערכה היא כי תוך שנים בודדות ימוצה כל