תגית: קורונה

התבססות על ראיות מדעיות בקבלת החלטות היא עיקרון מרכזי בבריאות הציבור, הכולל שימוש בידע המדעי הטוב ביותר שקיים, שימוש מערכתי בנתונים ובמערכות ניטור ומידע, שימוש במגוון שיטות של איסוף נתונים

לפני משבר הקורונה גרמה תעשיית התיירות לכ-8% מהפליטה העולמית של פחמן דו-חמצני [3]. מתוך שיעור זה, התעופה הבין-לאומית הייתה הגורם המרכזי לפליטות, והן הוערכו ב-665 מיליון טונות בשנת 2018 [1]. השפעתו של ענף

התפשטות נגיף הקורונה (Severe Acute Respiratory Syndrome] SARS-COV2])  הוגדרה על-ידי ארגון הבריאות העולמי כפנדמיה, מגפה עולמית. הצורך להקטין את עומס התחלואה, את מספר המקרים הקשים ואת התמותה הוביל מדינות רבות

ברחבי העולם וגם בישראל ראינו לאחרונה פעילויות חיטוי נרחבות כנגד נגיף הקורונה החדש. אין מה לומר, הפעולות מצטלמות יפה. כשאויב בלתי נראה לעין מעלה כל כך הרבה פחדים, יש כוח

בשנים האחרונות מתפרסמים יותר ויותר דו"חות מדעיים המתריעים בזה אחר זה על הנזקים האדירים שבני האדם גורמים למערכות הטבעיות ולסביבה. אנו עדים להכחדת מינים, לזיהום האוקיינוסים, האוויר והקרקע, למחסור במים,

צפיפות פיזית וריבוי קשרים הדוקים בין בני אדם הם נשמת אפה של העיר המודרנית, כפי שהיו מאז הופעת הערים הראשונות. קשרים אינטנסיביים וקרובים בין בני אדם במרחב מצומצם הם אלה

בכל רחבי העולם וגם בישראל, אנשים ספונים בבתיהם בתקופת המשבר הנוכחית. משבר זה פקד אותנו בעונת האביב, כאשר הטבע בשיאו. בימים כתיקונם ובפרט בחופשות ובסופי השבוע, המוני ישראל גודשים את

קיומה ותפקודה של כל סביבה אנושית כרוך בפיתוח ובניהול של תשתיות תחבורה. מערכות התחבורה משפיעות על הפעילויות הסובבות אותן, ואף נחשבות לגורם משמעותי ביצירת תחרותיות ובצמיחה כלכלית. פיתוח התשתיות הביא

לצד התחלואה והמשבר הכלכלי, יש למגפה גם צדדים חיוביים, ובראשם הפחתה של פליטת גזי חממה וזיהום האוויר. מדינות העולם נכנסות בהדרגה לתרדמה. הפעילות הכלכלית מצטמצמת, צריכת החשמל פוחתת ואנשים ממעטים