גזע עץ קדום שהתגלה בניו זילנד מצביע על שינויים קיצוניים שחלו באקלים במהלך ההיפוך האחרון בשדה המגנטי של כדור הארץ. מבין התכונות שאפשרו את התפתחות החיים בכדור הארץ, קיומו של
גזע עץ קדום שהתגלה בניו זילנד מצביע על שינויים קיצוניים שחלו באקלים במהלך ההיפוך האחרון בשדה המגנטי של כדור הארץ. מבין התכונות שאפשרו את התפתחות החיים בכדור הארץ, קיומו של
תקציר גישת אי-צדק אקלימי טוענת להתבססותה של חלוקה לא שווה בקרב מדינות ברחבי העולם בין פליטות גזי החממה והתרומה להתחממות העולמית, לבין רמות הפגיעות ממנה. כהמשך לגישה זו, המאמר מציע
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "תקופת הקורונה לא חייבת להיות רק תקופה של משבר. אנחנו צריכים להשתמש בה כהזדמנות לשיפור ולייעול תהליכי ייצור במפעלים – גם בפן הסביבתי וגם בפן
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: משבר הקורונה המחיש ביתר שאת את תרומתם של אתרי הטבע לאיכות החיים של התושבים. אנו רואים בחיוב את ההיענות הגדולה של השלטון המקומי ועל כן
במסגרת כנס סביבה 2050 שנערך באופן מקוון, השתתפו בכירי המשרד להגנת הסביבה, בהם השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל; מנכ"ל המשרד, דוד יהלומי ועוד. כנס זה נערך מדי שנה ומכנס את
חברת חטיפים בריטית מתכוונת להפעיל טכנולוגיה ירוקה למיחזור הפסולת האורגנית של תהליך הייצור כדי להפיק דשנים וחשמל. עולמנו כורע בימינו תחת הנטל של האכלת כשמונה מיליארדי בני אדם, והמאמץ לייצר
על פי ההערכות, 100,000 איש ובעלי חיים רבים מאוד מתו כאשר בצורת ארוכה פגעה במערב אפריקה בשנות ה-70. תהליך המדבור במאלי מואץ כבר עשרות שנים; גשמים נעשו נדירים ובלתי צפויים.
תקציר מערכת החינוך ואנשי החינוך הסביבתי אותגרו בעקבות מגפת הקורונה. הטלטלה שעברה המערכת בעקבות המעבר החד להוראה מרחוק, חייבה תגובה מהירה. מערכת החינוך, כחלק מהמערכת האקולוגית-חברתית, מושפעת מפעימות ומלחצים מערערים
כותב של הכתבה: ד"ר דב חנין תוכנית 'שינוי כיוון 2020' [1],שהושקה בתחילת פברואר בבית הנשיא, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. בהשקת התוכנית, המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, השתתפו
ממשלות ברחבי העולם נוקטות בימים אלה צעדים נרחבים כדי להתמודד עם ההשלכות הכלכליות הדרמטיות של התפשטות מגפת הקורונה (COVID-19). בהקשר זה עולה החשש כי שיקולים סביבתיים יידחקו למקום נמוך בסדרי
הגישה התכנונית לתפקידם של נחלים מחייבת שינוי מן היסוד הכותב של הכתבה: שחר בוקמן אולי זה נראה כמו לפני עידן עידנים, אך רק לפני מספר חודשים ניתכו עלינו גשמים עזים
מה משותף למשבר הקורונה ולמשבר האקלים? הסיבה, תהליך ההפנמה של החברה האנושית והאסטרטגיה הנדרשת כדי להקטין את שכיחות האסונות הבאים (mitigation) וכדי להתמודד עם השפעותיהם של אלה שיגיעו (resilience) בכל זאת. מה שונה? קצב ההתפתחות
תעשיית המחזור נבלמה עקב סיכוני הקורונה. מחזור מכלי משקה נאסר בהוראת משרד הבריאות; אריזות המזון הפכו לצורך היגייני, ואינן נחשבות רק כנטל סביבתי; המאבק בכוסות החד-פעמיות נעצר; רשתות מזון מהיר