לביצוע הערכת הנזק הכלכלי נבחנו כ-80 מינים פולשים בישראל. הנזק שעלול להיגרם מאותם המינים מוערך ב-473 מיליון שקל בשנה (!) העלות השנתית לתכנית פעולה ממשלתית לטיפול בסכנה נאמדת בכ-35 מיליון שקל.
צמח האמברוסיה – מין פולש בישראל
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "הסכנה מחדירת מינים פולשים מהותית ועלולה לפגוע באופן קריטי במגוון הביולוגי בישראל, תוך גרימת נזקים אקולוגיים וכלכליים משמעותיים ביותר. גם במקרה זה, המניעה במקור היא הפתרון הסביבתי והכלכלי הנכון ביותר. אנו פועלים לקידום חקיקה מתאימה, שתיתן סמכויות ומענה לתחום חשוב זה – שהוא אחד מנושאי הליבה של פעילות המשרד להגנת הסביבה"
ציפי סבג-פרידקין, מנהלת תחום חקר שווקים בחטיבה לאסטרטגיה של משרד החקלאות: "מינים פולשים נחשבים לגורם מרכזי לאובדן המגוון הביולוגי, שני בחשיבותו אחרי אובדן שטחים פתוחים. בעקבות העלייה בהיקף הסחר העולמי במאה השנים האחרונות, חלה עלייה דרמטית בקצב התפשטות המינים הפולשים ובנזקיהם. שינויי האקלים הצפויים להקצין בשנים הקרובות עלולים להחמיר מגמה זו. בשל כך ביצענו הערכה כלכלית של עלות מול תועלת בהתמודדות עם חדירתם, בכדי לטפל בבעיה לפני שנוצר הנזק".
המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים ביצעו הערכה כלכלית ובחנו את העלות מול התועלת בכל הנוגע לדרכים להתמודדות עם בעיית המינים הפולשים ואובדן המגוון הביולוגי.
ומהם הממצאים?
על פי הערכות של גורמי המקצוע, העלות המשוערת של הנזק השנתי הכולל שעלול להיגרם על ידי המינים הפולשים האלו בישראל נאמדת בכ-473 מיליון שקל (בתוכם הנזק המשוער לאדם נאמד ב-126 מיליון שקל; הנזק המשוער לסביבה עומד על 73 מיליון שקל). לעומת זאת, תכנית הטיפול שנבנתה על ידי המומחים במטרה לצמצם את הנזקים מוערכת בכ-35 מיליון שקל בשנה בלבד.
הנזקים ממינים פולשים עלולים לבוא לידי ביטוי בהיבטים רבים בשגרת חיינו:
- מבחינה סביבתית, פגיעה בתפקודם של מינים מקומיים ובמערכות אקולוגיות טבעיות;
- פגיעה כלכלית בתיירות ובשמורות הטבע;
- פגיעה ברווחת האדם ובריאותו (העברת מחלות, הרעלות, אלרגיות, עקיצות);
- מפגעים תברואיים; נזק לרכוש ופגיעה בערכו, פגיעה בבתי גידול לחים כגון נחלים ובאיכות מים;
- פגיעה בתשתיות (נזק למדרכות ולמערכות הביוב);
- הרס גינות פרטיות ושטחים ציבוריים פתוחים.
- מבחינה חקלאית, עלול להיגרם אובדן יבול וצריכה גדולה יותר של גורמי הייצור (כגון: מים, דשן, קרקע), נטישת שטחים או גידולים עד כדי חשש לאיום על ביטחון המזון, פגיעה בבריאות חיות המשק והדגה.
גם במדינות אחרות בעולם מינים פולשים מהווים בעיה קשה: מסקירה שערכו המומחים בעולם נמצא כי בארה"ב בלבד אומדן הפסד הייצור והפגיעה ביבול כתוצאה מפגיעתם של מינים פולשניים נאמד בכ-450 מיליארד שקל בשנה! לצד זאת, בשנת 2011 נאמד היקף ההשקעה האמריקאי בטיפול במינים פולשים בכ-100 מיליון דולר, וכלל בין היתר פעולות של מניעה, ניטור, הכלה וביעור, מלוות במחקר חקלאי וסביבתי ובשיתוף פעולה בינלאומי וכן שיקום בתי גידול.
ומה לגבי פתרון?
בימים אלו מתבצעת עבודה לתיקון החוקים הקיימים כדי לתת מענה מיטבי למניעת חדירת מינים פולשים חדשים ולטיפולים שימנעו את התבססותם. כלי חקיקה אלה צפויים לסייע בהגנה על בתי הגידול ובמניעת חדירתם של מינים פולשים: צמחים, חרקים ובעלי חיים אחרים. משרד החקלאות יחד עם המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים הציעו תכנית הכוללת את מניעת כניסתם והדברתם לפני התבססות של המינים הפולשים העומדת על כ-35 מיליון שקל בלבד. משמע, עלות הטיפול השנתי המוצעת במינים פולשים מהווה פחות מ-10% מסך עלות הנזק שהם עלולים להסב. התכנית החדשה כוללת ביצוע הערכת סיכונים ולמידה מפלישות בעולם, וכן מניעת כניסתם לישראל והתפשטותם בתוך שטחי ישראל באמצעות הקמת מערך משולב לניטור וגילוי מוקדם ומתן תגובה מהירה.
חובר על ידי המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection
