מחקר מצא כי מקרקעית הים האדום נפלטים בלי הרף גזים אורגניים רעילים, גם באזורים שאין בהם כל פעילות של תעשיית הנפט.
במהלך השאיבה של נפט וגז ממעמקי האדמה, וגם במהלך ההפקה והזיקוק שלהם, נפלטים לאטמוספרה גזים מזהמים. מדובר בעיקר בגזים אורגניים, כלומר שעשויים משרשראות של אטומי פחמן ומימן, כמו אֵתָאן ופְּרוֹפָּאן. במזרח התיכון לבדו נמצאים יותר ממחצית ממאגרי הנפט והגז הטבעי הידועים בעולם. המדינות שהתברכו בהם, בהן איחוד האמירויות וערב הסעודית, הן מקור משמעותי לפליטת הגזים המסוכנים האלה לאטמוספרה. ואולם, פעילות האדם אינה המקור הבלעדי לגזים האלה, והם נפלטים מקרום כדור הארץ גם באופן טבעי, בעיקר כחלק מפעילות געשית או ממעיינות חמים הבוקעים מבטן האדמה.
לניטור המדויק של היקף הפליטה של הגזים האלה יש חשיבות רבה, שכן תוצרי הפירוק שלהם עלולים לפגוע בבריאות האדם, וחלקם הם גם גזי חממה. במהלך עבודת ניטור שכזאת, שביצעו חוקרים ממכון מקס פלנק בגרמניה כדי לעקוב אחרי מקורות הגזים במזרח התיכון והיקף הפליטה, התגלה ממצא יוצא דופן.
גזים ללא מגע יד אדם
החוקרים הפליגו סביב חצי האי הערבי, מחופי עירק עד תעלת סואץ, ומדדו לאורך המסלול את ריכוזי האֵתָאן והפְּרוֹפָּאן באוויר. שלא במפתיע, הריכוזים הגבוהים ביותר נמדדו סמוך למרכזי ההפקה והעיבוד של נפט וגז, בעיקר בצפון המפרץ הפרסי ולאורך תעלת סואץ. אולם לצד אלה נמדדו ריכוזים גבוהים של גזים אורגניים גם בצפון ים סוף, אזור שאין בקרבתו מוקדים של תעשיית דלקי מחצבים, ואפילו לא מרכזים עירוניים גדולים.
לטענת החוקרים, אי אפשר לייחס את הפליטה הגבוהה לפעילות של האדם, כך שכנראה מדובר בגזים שנפלטים באופן טבעי מקרקעית הים. פליטה של גזים אורגניים מקרקעית האוקיינוס תועדה גם במקומות נוספים בעולם, אך מעולם לא נמדדה פליטה כה גדולה כמו זאת שגילו כעת בים סוף.
ים סוף שוכן בין הלוחות הטקטוניים של יבשת אפריקה וחצי האי ערב. הוא נוצר לפני כמה עשרות מיליוני שנים, כשחצי האי ערב התנתק מיבשת אפריקה והתרחק ממנה בתנועה שנמשכת גם כיום. מדובר בשלוחה צעירה במיוחד של האוקיינוס ההודי, שמתאפיינת בקרקעית עמוקה ובמצוקים תת-ימיים תלולים (מדרון היבשת) שנמשכים במקביל לחוף וחושפים לאורכם שכבות סלע רבות.
צילום: IVAN KUZKIN, Shutterstock
ארץ המרבצים
חצי האי ערב עשיר מאוד במרבצי נפט וגז, השוכנים ברובם בשכבות סלע במעמקי היבשה. החוקרים משערים כי ייתכן שמרבצים נוספים נחשפים במדרון היבשת במעמקי הים ופולטים לתוכו באופן קבוע גזים שמגיעים בסופו של דבר לאטמוספרה. מחישוב של היקף הפליטה השנתי עולה כי אזור צפון ים סוף פולט מדי שנה לאטמוספרה כ-240 אלף טון של אֵתָאן ופְּרוֹפָּאן – כמות גבוהה יותר מזאת שפולטות לא מעט מדינות שמפיקות כמות גדולה של דלקי מחצבים, כמו איחוד האמירויות, כוויית ועומאן.
כשגזים אורגניים מגיבים עם גזים נוספים ממשפחת תחמוצות החנקן, הם עלולים להוביל להיווצרות של גז אוזון (O3), המסוכן לאדם וגורם לקשיי נשימה. תחמוצות חנקן נוצרות בעיקר במהלך שריפה של דלקים במנועי כלי רכב, בהם אוניות, ובתחנות כוח. ריכוז תחמוצות החנקן מעל ים סוף הוא נמוך כיום, אך העלייה הצפויה בתעבורה הימית בשנים הקרובות בתעלת סואץ ובים סוף עלולה להתבטא גם בקפיצה בריכוז תחמוצות החנקן באזור, ולכן בפגיעה באיכות האוויר. תופעה כזאת תהיה רלוונטית במיוחד לתושבים שיגיעו אל עיר הענק ניאום (Neom), שממשלת ערב הסעודית מקדמת בימים אלה את הקמתה לחופי צפון ים סוף.
המחבר של ידיעה זו – אור אליאסון
הידיעה הזו מובאת מאתר האינטרנט של מכון דוידסון – davidson.weizmann.ac.il
