הטמנת פסולת היא שיטת הטיפול הנמצאת בעדיפות האחרונה בהיררכיית הטיפול בפסולת בשל העלות הסביבתית הגבוהה של ההטמנה. מרבית הפסולת בישראל עדיין מוטמנת באתרי הטמנה. אחת המטרות המרכזיות של המשרד להגנת הסביבה היא צמצום ההטמנה וההשפעות הסביבתיות שלה.

1. מדיניות הטמנת פסולת בישראל: עבר והווה

מדיניות ניהול הפסולת של ישראל עברה כברת דרך ארוכה מאז שהטמנה נחשבה הפתרון היחיד לטיפול בפסולת:

• 1984: אושר חוק שמירת הניקיון. החוק מטיל קנסות על השלכת פסולת ברשות הציבור וקובע הקמה של מטמנות מוסדרות. עד אז הייתה נפוצה השלכת פסולת בלא פיקוח.
• 1986: הוקמה הקרן לשמירת הניקיון. הוטלו קנסות לחיזוק הטיפול בפסולת.
• 1989: אושרה תוכנית מתאר ארצית לסילוק אשפה (תמ"א 16). התוכנית קבעה את ההליך התכנוני הנדרש להקמת אתרי פסולת, קבעה סטנדרטים גבוהים להקמת תשתיות טיפול בפסולת וסייעה בסגירת אתרים שלא עמדו בסטנדרטים אלו.
• 1993: הממשלה החליטה לסגור את כל המטמנות הלא מוסדרות בישראל. תיקונים לתמ"א 16 קבעו מיקום למטמנות מרכזיות בארץ. הרשויות המקומיות קיבלו סיוע כספי להובלת הפסולת לאתרים אלו.
• 2001 עד 2006: אומצו חמש תוכניות אב מחוזיות לטיפול בפסולת מוצקה הקובעות כללי הטמנה וכללים לשיקום מטמנות קיימות. כל המטמנות הלא מוסדרות נסגרו עד 2003.
• 2006: אושרה תוכנית אב לטיפול בפסולת מוצקה בישראל. התוכנית קבעה מדיניות לטיפול משולב בפסולת הדומה למדינות אחרות ב-OECD והגדירה מטרות חדשות להטמנה ולמחזור בארץ.
• 2007: נכנס היטל הטמנה לתוקף. ההיטל נועד לשקף את המחיר האמיתי של ההטמנה ולאפשר תחרות הוגנת לשיטות הטיפול המתקדמות כגון מחזור והפקת אנרגיה מפסולת.
• 2009: המשרד להגנת הסביבה הוביל את מהפכת הפסולת שכללה תוכנית להפרדת פסולת במקור, מימון הקמה של מתקני מחזור והשבה וחינוך. המטרה העיקרית הייתה להפחית משמעותית את כמות הפסולת שהושלכה להטמנה.
• 2012: פורסמו תוכניות מתאר מחוזיות למתקני קצה לטיפול בפסולת מעורבת. התוכניות הקנו כלי תכנון לרשויות המקומיות ולחברות פרטיות שביקשו להקים אתרי הטמנה בסטנדרטים גבוהים.
• 2018: אושרה התוכנית האסטרטגית לטיפול בפסולת עד לשנת 2030. התוכנית צפויה לייעל את שוק הפסולת, לצמצם את הטמנת הפסולת, להגביר את שיעורי המחזור ולהפחית זיהום וסיכונים סביבתיים.
• 2020: המשרד להגנת הסביבה פרסם מסמך אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא.

2. אתגרים להפחתת שיעור הטמנת פסולת בישראל

אף שהטמנה היא שיטת טיפול בפסולת הצורכת הכי הרבה קרקע וגורמת לעלויות גבוהות למדינה, מרבית הפסולת בישראל עדיין מוטמנת באתרי הטמנה בגלל כמה נסיבות:

• מחיר ההטמנה בארץ נמוך מאוד, הן מהמקובל בעולם והן יחסית לשיטות הטיפול האחרות בפסולת, ולכן הוא מעודד הטמנה ואינו יוצר כדאיות מובהקת לשיטות טיפול מתקדמות. המחיר הנמוך למשתמש נובע מכך שאינו משקף את כל העלויות הכרוכות בהטמנת פסולת (כגון עלות קרקע, זיהום אוויר, מחלות כתוצאה מזיהום אוויר, סיכון מי תהום ועוד).
• חוסר בתשתיות אינו מאפשר חלופות טיפול אמיתיות להטמנה.
• ניהול הפסולת על ידי הרשויות המקומיות נעשה באופן מקומי גם ברשויות קטנות, כך שכמות הפסולת אינה גדולה דיה להקמת מתקנים, והטיפול יקר ולא יעיל.

התוכנית האסטרטגית של מדינת ישראל לטיפול בפסולת עד לשנת 2030 מתמודדת עם האתגרים האלה ונותנת להם מענה. עוד על התוכנית האסטרטגית.

3. אתרי הטמנה לפסולת מעורבת

פסולת מעורבת היא פסולת עירונית מוצקה – לרבות ממשקי בית, מבתי עסק, מתעשייה או מחקלאות – המכילה מרכיבים אורגניים ומרכיבים אנאורגניים מעורבים כגון שאריות מזון, אריזות פלסטיק או גזם, ואינה מכילה חומר מסוכן.

המשרד להגנת הסביבה מעורב בתהליך התכנון של אתרי הטמנה ובפיקוח על הקמה, תפעול ושיקום של אתרים. תמ"א 16 תיקון 4 קובעת את המסגרת הסטטוטורית להקמה, לתפעול ולשיקום של אתרי פסולת. 13 מהאתרים המיועדים להטמנה בתמ"א 16 פעילים וקולטים פסולת ברמה יום-יומית.

כמה גורמים תורמים לשיעור ההטמנה הגבוה בישראל ובהם עלות הטמנה נמוכה יחסית (היטל הטמנה נמוך) והיעדר חוק האוסר על הטמנת פסולת לא ממוינת.

המשרד משקיע משאבים רבים בצמצום נפח הפסולת המועברת להטמנה, גם אם היא מוסדרת, בשל השפעות סביבתיות רבות כתוצאה מההטמנה. נוסף על כך נפח ההטמנה מצוי במחסור ובעשור הקרוב ייצור בעיה אקוטית.

אף שמרבית הפסולת מיוצרת במרכז הארץ, נפח ההטמנה העיקרי מרוכז ברובו באזורים הפריפריים בישראל.

המשרד קובע את תנאי רישיון העסק הנדרשים לאתרי הטמנה לפסולת מעורבת, כך שימנעו ככל האפשר זיהום סביבתי מפעילות ההטמנה. על בעלי אתרי הטמנה למלא דוח ניטור שנתי לאתרי הטמנת פסולת מעורבת.

קבצים להורדה

רשימת אתרים מוסדרים לטיפול ולסילוק פסולת מעורבת, דצמבר 2019

4. פסולת בנייה: תחנות מעבר ומטמנות

פסולת בנייה היא פסולת הנוצרת בפעילות בנייה, הריסה ושיפוצים, לרבות ערמות אדמה וחלקי הריסות של מבנים. בפינוי נכון של פסולת בנייה לאתרי מחזור מורשים אפשר להציל שיעור גבוה של החומרים לשימוש חוזר ולמחזור. שאריות תהליך המיון והמחזור מועברות להטמנה. 

פסולת בנייה מורכבת מחומרים שונים כגון בלוקים, בטון, אספלט, זפת ומוצריה, לבנים, מרצפות, קרמיקה, גבס, זכוכית, לוחות בידוד ועוד. חומרים אלו ברובם אינרטיים (חומרים שאינם מגיבים לתהליכים כימיים), אך קצתם מסוכנים, רעילים ודליקים.

בעיית פסולת הבנייה שונה מזו של הפסולת הביתית בכך שלא קיים לגביה איסוף מוסדר מטעם הרשויות המקומיות, אלא סילוק באמצעות בקשה בלבד או סילוק באמצעים פרטיים. חלק נכבד מהפסולת מוצא את דרכו לשטחים פתוחים ולצִדי דרכים וגורם למטרדים רבים.

על פי הנחיות חוק התכנון והבנייה, חייב בעל היתר בנייה (יזם, קבלן, עירייה, מועצה מקומית, חברה כלכלית של רשות מקומית, או חברה אחרת) למלא טופס הצהרה על כמות פסולת הבנייה ועודפי העפר שייווצרו בתהליך הבנייה ולהתחייב לפנותם לאתר מוסדר. לפני קבלת טופס 4, נדרש בעל היתר הבנייה להציג אסמכתה המאשרת טיפול בפסולת שנוצרה.

לאן להשליך את פסולת הבנייה שלכם

קבצים להורדה

פסולת בנייה: אתרי הטמנה, תחנות מעבר ומפעלי מחזור, 13 בספטמבר 2021

5. היטל הטמנה

מטרת היטל ההטמנה

היטל הטמנת פסולת נכנס לתוקפו ביום 1 ביולי 2007, לפי תיקון 9 בחוק שמירת הניקיון. החוק דורש ממפעילי מטמנה לשלם היטל על כל טונה של פסולת מוטמנת. מטרת ההיטל היא לשקף את המחיר האמיתי של ההטמנה כולל עלויות חיצוניות (עלות קרקע, זיהום אוויר, מחלות כתוצאה מזיהום אוויר, חלחול מזהמים למי התהום ועוד) ולאפשר תחרות הוגנת לשיטות טיפול מתקדמות, כגון מחזור והפקת אנרגיה מפסולת.

מחיר ההטמנה בארץ נמוך מאוד הן מהמקובל בעולם והן יחסית לשיטות הטיפול האחרות בפסולת. כל עוד ההטמנה תהיה זולה וזמינה, יהיה קושי להקים לשוק מתקנים חלופיים מתקדמים לטיפול בפסולת.

שיעור היטל ההטמנה

שיעור היטל ההטמנה נקבע על פי סוגי הפסולת והועלה בהדרגה עם השנים. התשלום נמוך יותר בעד פסולת בנייה כדי לתמרץ פינוי מוסדר של פסולת זו. סכומי היטל ההטמנה צמודים למדד ומעודכנים ב-1 בינואר בכל שנה.

מחירון היטל הטמנת פסולת, מעודכן לינואר 2022

סוג הפסולת	סוג אתר הסילוק	גובה היטל ההטמנה (ש"ח)
פסולת מעורבת, אורגנית, יבשה	מעורבת	111.34
פסולת יבשה	יבשה	74.23
בוצה	מעורבת	148.45
בוצה תעשייתית	סילוק	49.48
פסולת בנייה	סילוק	4.95

הכנסות מההיטל

על פי חוק שמירת הניקיון, הכספים שיתקבלו מהיטל ההטמנה ייכנסו לקרן לשמירת הניקיון וישמשו לפיתוח, להקמה ולייעול של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה.

תשלום היטל ההטמנה

לתשלום מאובטח בעבור היטל הטמנת פסולת

6. שיקום אתרי הטמנת פסולת

המשרד להגנת הסביבה סגר מאז שנת 1995 עשרות אתרי פסולת לא מוסדרים גדולים ומאות אתרים קטנים. פעילות אתרים אלו בלא התשתיות הנדרשות גרמה למפגעים סביבתיים קשים ובהם זיהום מי תהום וקרקע, זיהום אוויר ופליטת גזי חממה. סגירת האתרים אינה מונעת את המשך המפגעים לסביבה, ויש לטפל בהם על ידי שיקום המטמנה הסגורה. המשרד פועל לשיקום אתרים שנפגעו מהשלכת הפסולת לטובת הציבור והסביבה. נכון ל-2019 שוקמו 10 אתרים גדולים שנסגרו בישראל.

עוד על הסכנות הסביבתיות מאתרי פסולת לא מוסדרים.

תהליך השיקום

המשרד להגנת הסביבה לפי סדרי עדיפויות מבצע, מנחה או מלווה שיקום של אתרי הטמנת פסולת. ביצוע שיקום פסולת נעשה על ידי החברה לשירותי איכות הסביבה המשמשת זרוע ביצוע של המשרד. שיקום אתר כולל עבודה הנדסית לייצוב המדרונות נגד קריסה, סגירת האתר מלמעלה למניעת כניסת מי גשם לגוף הפסולת ולכליאה ולאיסוף של גזים המשתחררים מגוף הפסולת. מעל הסגירה מניחים שכבת אדמה לטובת שתילת צמחים ואחזקת הקרקע על ידי שורשיהם.

הפעולות הנדרשות לשיקום אתר פסולת:

• הכנת סקר הבודק את המצב הגאולוגי של האתר.
• הכנת סקר הבודק את מצב האתר מבחינת מי תהום ונגר עילי.
• עשיית קידוחים לאיתור חזית זיהום.
• מיפוי הגז והרכבו.
• אפיון התשטיפים וכמותם.
• אפיון האתר מבחינת הפסולת שהוטמנה בו והאופן שבו תופעל.
• התייחסות למערכות ההנדסיות הנדרשות למניעת המשך המפגעים הסביבתיים.
• טיפול בקרקע מזוהמת שתוצא מהאתר על פי נוהלי הטיפול בקרקע מזוהמת.

לאחר בדיקת נושאים אלו יש לתכנן את השיקום לפי הנחיות המשרד:

• ההוראות וההנחיות לסגירה ולשיקום של מטמנות
• נוהל חפירה, מיון ופינוי פסולת מאתרי סילוק פסולת סגורים

נוהל החפירה כולל גם הנחיות לסקר טרום תכנון. יודגש כי נוהל החפירה אינו תחליף לדרישה להכנת תסקיר השפעה על הסביבה או לכל מסמך סביבתי אחר שיידרש היזם להכין על ידי רשויות התכנון.

קבצים להורדה

להורדת כל הקבצים

• הוראות והנחיות לסגירה ושיקום מטמנות, 2007
• נוהל חפירה, מיון ופינוי פסולת מאתרי סילוק פסולת סגורים, 2007

הובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה –
www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page