השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, העבירה בכנסת בקריאה ראשונה את חוק האקלים הישראלי לאחר שעבר לפני חודש בוועדת שרים לחקיקה.
צילום: Shutterstock
צילום אילוסטרציה
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "אל מול המשבר הגדול של דורנו, ואולי של האנושות אי פעם, החוק הזה הוא חוק משנה מציאות עבור מדינת ישראל. זהו שלב ראשון והכרחי בדרך לכלכלה מאופסת פליטות ולהבטחת שגשוגם של תושבי ישראל לאורך זמן בתנאי אקלים משתנים. לאחר כשנה של תלאות פוליטיות ואחרות ואלפי שעות של עבודה מאומצת, אני גאה ונרגשת לקדם עוד צעד את אחת ההבטחות המרכזיות של הממשלה, ובעיקר לקדם צעד חשוב את ההבטחה הזו לעתיד הנוער שלנו".
חוק האקלים של השרה זנדברג שעבר היום (28/06) בקריאה ראשונה בכנסת קובע את המנגנונים הנדרשים לישראל כדי להפחית פליטות גזי חממה ולהיערך לשינויי האקלים והסיכונים הצפויים מהם. היעדים שהחוק קובע מכוונים למשק דל-פחמן בטווח הבינוני ולמשק מאופס פליטות נטו עד שנת 2050. החוק מייצר מסגרת ארגונית ותהליכית להתמודדות עם משבר האקלים ולהגנה על הציבור והסביבה.
נוסף על כך, החוק מייצר בפעם הראשונה בישראל מתווה לייעול התהליכים הממשלתיים לגיבוש מדיניות אסטרטגית באמצעות החלת חובה להערכת הסיכונים האקלימיים של תוכניות מדיניות ממשלתיות גדולות שעתידות להשפיע השפעה של ממש על האקלים מתוך בחינה וגיבוש של חלופות מדיניות מיטביות למשק, לסביבה ולחברה.
עיקרי החוק
יעדים להפחתת פליטות גזי חממה
חוק האקלים מעגן את יעדי ההפחתה בשנת 2030 לפי החלטת הממשלה 171 בנושא. בהחלטה זו נכתב שהכמות השנתית של פליטות גזי החממה ב-2030 תפחת ב-27% לכל הפחות בהשוואה ל-2015 (שנת הבסיס). החוק מציב יעד לאומי של כלכלה מאופסת פליטות נטו עד 2050. עיגון יעדים אלה בחוק הוא איתות ברור לכלל המשק ומקדם את ישראל לעבר כלכלה מאופסת פחמן, בשורה אחת עם שאר המדינות המפותחות. לצורך עמידה ביעדים, ייעשה שימוש בתוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, שתגיש לאישור הממשלה השרה להגנת הסביבה, לאחר עבודה ממשלתית משותפת.
היערכות למשבר האקלים
חוק האקלים מבטיח כי משרדי הממשלה וגופים נוספים יכינו תוכניות היערכות לשינוי האקלים, יבנו יכולות ויישמו וידווחו עליהן אחת לשנה. התוכניות יאושרו בתוך שנתיים, ועדכון התוכניות ייעשה אחת לחמש שנים. היערכות זו תבטיח כי ישראל תבנה את החוסן האקלימי שלה בעשור הקרוב ותפחית את הסיכונים הנובעים משינויי האקלים בארץ.
הקמת ועדת שרים לענייני אקלים בראשות ראש הממשלה
לשם השגת מטרותיו של חוק זה נדרשות פעולות בתחומים שונים. לפיכך, החלטות מדיניות בענייני אקלים ויישום החלטות אלו – ובכלל זה יישום התוכניות הלאומיות המטילות חובות על משרדי הממשלה לפעול בתחומי אחריותם – מחייבים שיתוף פעולה ותיאום ממשלתי. החוק קובע כי הממשלה תוכל לפעול לעניין סמכויותיה לפי החוק באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים אשר תשמש מסגרת תיאום בין כלל הגורמים העוסקים במשבר האקלים, כדי לטייב את פעולותיה של הממשלה בכל הנוגע להשלכות המשבר על המשק, החברה והסביבה בישראל. ועדת שרים זו תאפשר עבודה משותפת של גורמי הממשלה מתוך יצירת מסגרת ארגונית מתכללת ויעילה יותר, שיהיה בכוחה לגשר על פערים בין עמדות משרדי הממשלה.
ועדה מייעצת לשינויי אקלים
כדי לגבש מדיניות לאומית המבקשת להתמודד כראוי עם משבר האקלים, נדרשת הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. לשם כך תוקם ועדה זו שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים לגיבוש מדיניות האקלים של ישראל וליישומה, ומנציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כמו נציג התאחדות התעשיינים בישראל, נציג ארגוני הסביבה ונציגי הדור הצעיר.
הליך הערכת סיכון אקלימית
כלי חשוב זה קובע חובת ביצוע של הערכת סיכון אקלימית לגבי תוכניות רלוונטיות המוגשות על ידי רשות ציבורית לאישור הממשלה או שר משריה, ואשר יש בהן כדי להשפיע השפעה של ממש על פליטות גזי חממה או על שינויי אקלים או אשר עשויות להיות מושפעת משינויי אקלים לפי החלטת הממשלה. הממשלה תקבע בתוך שנה מתחילת החוק מנגנונים ייעודיים להערכת סיכון אקלימית בישראל ואת אופן יישומם.
ועדת מומחים בין-תחומית אקדמית עצמאית
בתוך שישה חודשים מיום כניסתו לתוקף של החוק תְמנה השרה, באישור ועדת השרים לענייני אקלים, ועדת מומחים רב תחומית מתחומים שונים, ובהם הבריאות, הכלכלה, האנרגיה, הסביבה, הפחתת פליטות גזי החממה, ההיערכות לשינוי אקלים ונוספים. ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות בתנאי אי-ודאות מדעית. לפיכך, קיימת חשיבות רבה להנגשה עדכנית של מידע מדעי בנושא האקלים למקבלי ההחלטות, ובכלל זה לשר ולוועדה המייעצת. כמו כן קיימת חשיבות לביקורת מדעית אובייקטיבית בדבר המדיניות המוכתבת על ידי מקבלי ההחלטות והצורך בעדכונה לצורך קבלת החלטות מבוססת ידע. חברי הוועדה ייבחרו לפי רשימת מועמדים שתוצג לשרה להגנת הסביבה על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ועדת המומחים תגיש לשרה את חוות דעתה לעניין התוכניות הלאומיות להפחתת פליטות גזי חממה ולהיערכות לשינוי אקלים.
מידע ודיווח לממשלה ולכנסת
במסגרת החוק יוקם מנגנון דיווח ובקרה שבמסגרתו הממשלה מדווחת לפרלמנט או לרשות מחוקקת מקבילה על עמידה ביעדי החוק ועל יישום הוראותיו. דיווח זה מתפרסם לידיעת הציבור ומעודד שקיפות הן לגבי המידע הרלוונטי לכלל הציבור והן לעניין קבלת החלטות המדיניות ארוכות הטווח. שרי הממשלה יגישו לממשלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בתום כל שנה קלנדרית, דוח בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לגבי השנה הקלנדרית הקודמת. בדוח זה יוצגו שיעור הפחתת פליטות גזי החממה שהושג בשנת הדיווח ותחזית לשיעור הצפוי של פליטות גזי החממה בשנים הבאות. דוחות אלו יפורסמו לציבור על ידי המשרד להגנת הסביבה.
הידיעה ראתה אור במקור באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה –
www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
