ראש הממשלה, נפתלי בנט, והשרים תמר זנדברג, אביגדור ליברמן, יאיר לפיד, קארין אלהרר, מרב מיכאלי, אורנה ברביבאי ואיילת שקד, גיבשו החלטה שמציבה יעד לאומי לשנת 2050 להפחתת פליטות גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015.
תאים פוטוולטאים ביוטבתה
ההחלטה המשותפת מתווה בפעם הראשונה יעדים להפחתת גזי חממה ואסטרטגיה לאומית למעבר למשק נקי, יעיל ותחרותי, ובכך מתייצבת ישראל בשורה אחת עם שאר המדינות המפותחות במאבק הגלובלי במשבר האקלים.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בתגובה להצעת המחליטים למעבר לכלכלה דלת פחמן: "זהו רגע היסטורי, למען הבריאות והסביבה היום ולמען הדורות הבאים! ישראל עולה היום מדרגה במאבק במשבר האקלים. החלטת הממשלה מתווה לראשונה יעדים וכן אסטרטגיה כלל משקית להתמודדות ישראל עם משבר האקלים, המאיים על עתידנו בישראל ובעולם כולו. היעדים והאסטרטגיה שגיבשנו מאפשרים לישראל ליישם את מחויבויותיה הבין-לאומיות כמדינת OECD ולהתחרות ולשגשג בעולם דל פחמן.
יישום האסטרטגיה יביא לחיסכון משקי עצום בצריכת משאבים, להפסקה כמעט מוחלטת של הזיהום, ויאפשר לנצל הזדמנויות לצמיחה ולמינוף החדשנות והיצירתיות הישראלית, המפתחת פתרונות אקלים לישראל ולעולם."
ראש הממשלה, נפתלי בנט, השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, שר האוצר, אביגדור ליברמן, שר החוץ, יאיר לפיד, שרת האנרגיה, קארין אלהרר, שרת התחבורה, מרב מיכאלי, שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי ושרת הפנים, איילת שקד, יביאו לאישור הממשלה ביום א', 25 ביולי 2021, ט"ז באב תשפ"א, החלטה היסטורית, הקובעת יעד לאומי, במסגרתו עד לשנת 2050 תופחת פליטת גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015. ההחלטה קובעת גם יעד ביניים לשנת 2030 של הפחתה של 27% בפליטות.
מדינת ישראל מכירה בחשיבות ההגעה ליעד של אפס פליטת גזי חממה עד 2050 בהתאם להסכם פריז ומחויבותיה הבין-לאומיות, ולמען מניעת חציית רף ההתחממות הגלובלית של מעלה וחצי צלזיוס. מכאן, שהממשלה תבחן מעת לעת את יעדי ההפחתה שהציבה לעצמה בהחלטה זו. אישור החלטה זו מהווה יישום של המחויבות הבינלאומית של ישראל במסגרת אמנת האקלים של האו"ם. בכך מצטרפת ישראל לעשרות מדינות שכבר החליטו על חזון ואסטרטגיה לכלכלה דלת פליטות, בהובלת ארה"ב, מדינות האיחוד האירופי, קנדה, יפן וסין.
כדי לעמוד ביעד להפחתת גזי חממה לשנת 2030, מציעה ההחלטה לקבוע שורה של יעדים במגזרים האלה, לרבות:
- הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בתחום הפסולת המוצקה עד לשנת 2030 בהיקף של 47% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 5.5 מיליון טון. הפחתה בשיעור של 71% בכמות הפסולת העירונית המוטמנת עד לשנת 2030 ביחס לכמות הפסולת העירונית שהוטמנה בשנת 2018, אשר עמדה על כ-4.5 מיליון טון.
- הגבלת כמות פליטות גזי החממה מרכב חדש, שמשקלו הכולל עד 3.5 טון, הנרשם החל משנת 2030, לכמות השווה לעד 5% מכמות פליטות גזי החממה הממוצעת לרכב חדש, שמשקלו הכולל עד 3.5 טון, הנרשם בשנת 2020. החל משנת 2026 כל האוטובוסים העירוניים החדשים אשר יירכשו יהיו רכבים נקיים.
- הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בייצור החשמל עד לשנת 2030 בהיקף של 30% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 37.6 מיליון טון. קביעת יעד שלפיו עד לשנת 2030 תעמוד העצימות האנרגטית המושקעת בהפקה של תוצר לאומי גולמי בסך 1 מיליון שקל על 122 מגוואט שעה.
- הפחתת פליטות גזי חממה מסקטור התעשייה עד לשנת 2030 בהיקף של 30% לכל הפחות ביחס לפליטות בשנת 2015, אשר עמדו על 12 מיליון טון.
ההחלטה גם מקדמת יעדים מרכזיים ל-2050: הפחתה של 96% פליטות גזי חממה מסקטור התחבורה, הפחתה של 85% מסקטור החשמל, ושל 92% בתחום הפסולת העירונית.
עוד נקבע, כי שרת האנרגיה תפעל לקביעת יעדים לאנרגיה מתחדשת לשנת 2050 בתוך 12 חודשים מאישור החלטה זו וכן קביעת מנגנון שמטרתו להבטיח שמדיניות הממשלה תהיה בהלימה ליעדי האקלים הלאומיים של ישראל ולפיתוח יעיל ודל פחמן של המשק.
משרדי הגנת הסביבה, האנרגיה, התחבורה, הכלכלה והתעשייה והפנים מובילים הקצאת תקציב ייעודי לשם יישום היעדים ל-2030, שיכלול בין השאר השקעות ברכש אוטובוסים חשמליים, קידום פריסת עמדות טעינה, השקעה בהפחתת פליטות גזי חממה בתעשייה, בעסקים וברשויות המקומיות ועוד. זאת, תוך שיתוף פעולה עם נציגי השלטון המקומי והתעשייה.
בוועידת האקלים בפריז, אשר התקיימה בסוף 2015, התחייבו מנהיגי מדינות העולם לגבש עד סוף שנת 2020 חזון, יעדים ואסטרטגיה למעבר לכלכלות דלות פחמן ואף מאופסות פליטות עד לשנת 2050. מרבית מדינות העולם בהובלת מדינות ה-OECD כבר השלימו מחויבות זו.
כדי לעמוד במחויבות בינלאומית זו של ישראל, ומתוך הכרה שזהו אינטרס לאומי של הכלכלה, הסביבה והחברה בישראל, החליט המשרד להגנת הסביבה בסוף 2018 ליזום תהליך אסטרטגי ייחודי ורב מגזרי לגיבוש החזון והאסטרטגיה למעבר לכלכלה דלת פחמן ומשגשגת.
לתהליך רב-מגזרי זה שותפים משרדי הממשלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, רשויות מקומיות, נציגי התעשייה, המגזר העסקי-מסחרי, אקדמיה, מומחים ויועצים מהארץ ומהעולם, כולל מארגון ה-OECD וארגוני סביבה וחברה אזרחית.
הובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection
