השרה תמר זנדברג: "עיקרי הדוח מוכיחים מעל לכל ספק שאי אפשר להכחיש יותר את עוצמתו ודחיפותו של משבר האקלים, וחשוב מכך, אי אפשר להכחיש או להטיל ספק בקשר שבין הפעולות האנושיות ובין שינויי האקלים. עתה אפשר למדוד את הקשר הזה בכלים מדעיים מתקדמים, והדבר צריך להיות קריאת השכמה לכל העולם. בחודשיים האחרונים ישראל התחילה בפעולות הכרחיות, אבל עלינו להאיץ מאוד את קצב הפעולה ואת המוכנות שלנו. לשם כך חובה להכריז על מצב חירום אקלימי ולהגדיר את משבר האקלים איום אסטרטגי, וממנו לגזור את פעולות ההיערכות".
שיטפונות
פרופ' נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, ואלון זס"ק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה:
הדוח השישי של ארגון ה-IPCC הוא קריאת השכמה למקבלי ההחלטות שצריכה להדאיג גם את הציבור. על פי הדוח החדש של ה-IPCC, שינוי האקלים הרבה יותר מהיר מהצפוי. הדוח החדש מחדד את מה שהפך להיות המציאות של כולנו בשלוש השנים האחרונות – אנחנו נמצאים בעיצומו של המשבר הגלובלי החמור ביותר בתולדות האנושות.
זהו דוח חשוב, המכיל את המידע המעודכן ביותר על שינוי האקלים, ויהיה הבסיס המדעי לפסגת האקלים COP26, שתיערך בגלזגו. על הכנת הדוח עמלו במשך חמש שנים 234 מדענים מובילים מיותר מ-60 מדינות, והוא מבוסס על העבודה המדעית של עשרות אלפי מדענים ברחבי העולם. שני דוחות נוספים של ה-IPCC צפויים להתפרסם ב-2022: האחד יעסוק בסיכונים, בהשלכות ובהסתגלות לשינוי האקלים, והשני יעסוק בכלכלה ובמיטיגציה של משבר האקלים.
בהסכם פריז בשנת 2015 התחייבו המדינות השותפות לפעול כדי שעליית הטמפרטורה העולמית הממוצעת בהשוואה לתקופה הקדם-תעשייתית תישמר מתחת ל-2 מעלות צלסיוס וכי ייעשה מאמץ להגביל את העלייה ל-1.5 מעלות צלסיוס.
הגבול של 1.5 מעלות נחשב לנקודת מפנה – נקודה שבה יתחילו תהליכים של משוב חיובי שיגרמו לעליית הטמפרטורה להזין את עצמה ולגרום לעליית טמפרטורה נוספת – למשל, הפשרת קרחונים ואדמת פרמפרוסט, תמותה המונית של אלמוגים ומעבר יערות האמזונס מקולטי פחמן לפולטי פחמן. על פי הארגון העולמי למטאורולוגיה, הסיכוי שנגיע באחת מחמש השנים הקרובות לעלייה של 1.5 מעלות בטמפרטורה העולמית הממוצעת עולה על 40%.
על פי הדוח, רמת הפחמן הדו חמצני (CO2) באטמוספרה היא הגבוהה ביותר זה 800,000 שנים והגיעה במאי 2021 ל-419 ppm, וגובה פני הים ימשיך לעלות במשך מאות ואפילו אלפי שנים, כתוצאה מחום שכבר נאגר במעמקי האוקיינוסים, ויביא להצפה של אזורים הסמוכים לים.
הבדלים של חצי מעלה אולי נראים קטנים, אבל מחקרים מראים שמשמעות ההבדל בין עלייה של 1.5, 2 ו-3 מעלות צלסיוס עצומה: על פי התחזיות, ממוצע משך הבצורת העולמית יעלה בהתאם בין חודשיים, ארבעה ועשרה חודשים.
עלייה כזו תפגע במגוון המינים, בזמינות המים, ביכולת שלנו לייצר מזון לאוכלוסיית העולם. העלייה בטמפרטורה פוגעת בתפקודן של המערכות האקולוגיות, שהן הבסיס לקיומה של האנושות. המערכות האקולוגיות מספקות שירותים חיוניים לרווחת האדם כגון חמצן, קיבוע פחמן, מים נקיים, שירותי האבקה, נופש בחיק הטבע ועוד. חלק מן המערכות האקולוגיות כגון שוניות אלמוגים וקרחונים נפגעו כבר היום פגיעה בלתי הפיכה, וההערכות הן שכמיליון מיני בעלי חיים וצמחים נמצאים בסכנת הכחדה מוחשית.
על פי הדוח, שכיחות אירועי הקיצון כגון גלי חום, שיטפונות וסופות צפויה להמשיך ולעלות בקצב מהיר. האירועים האחרונים שהתרחשו ברחבי העולם וגבו מחיר גבוה בחיי אדם, נפש ורכוש ממחישים לנו בבירור את התוצאות, כאשר האוכלוסיות החלשות הן הפגיעות ביותר.
אחד החידושים של דוח זה הוא התמקדות באירועי קיצון אזוריים ובקשר בין אירועים אלו לפעילות האנושית. לצד גלי החום שוברי השיאים ושרֵפות הענק חסרות התקדים והשיטפונות ההרסניים שהתרחשו במקומות רבים בעולם בשבועות האחרונים – דוח זה שם דגש על אירועי קיצון ברמה האזורית, נושא שצריך להדאיג את מקבלי ההחלטות ואת הציבור כאחד.
בעיצומו של עוד גל חום ארוך ומתיש שעברנו בישראל, דוח זה צריך להיות קריאת השכמה גם לממשלת ישראל. זה הזמן לפעול ומהר – להפחתת פליטות גזי החממה מחד גיסא ולהיערכות טובה יותר להשפעות שינוי האקלים הבלתי נמנעות מאידך גיסא.
עד כה נעשה מעט מדי ולאט מדי למנוע את המשך ההתחממות בכל העולם. על מדינות העולם החתומות על אמנת האקלים להחיש את צעדיהן לצמצום פליטות גזי החממה ולשאוף למאזן של אפס פליטות.
הבשורה האופטימית היא שעל פי המדענים עדיין לא מאוחר מדי, אבל צריך לפעול מהר ובנחישות. עלינו להציב יעדים שאפתניים, להאיץ תהליכים, לאפס את פליטת גזי החממה ובד בבד להיערך להשפעות הבלתי נמנעות של שינוי האקלים, שאותן אנחנו חווים כבר היום.
הובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
