הרפורמה המשותפת למשרד האוצר ולמשרד להגנת הסביבה תוביל לשיפור הסטנדרטים הסביבתיים, להגברת הוודאות ולהפחתת בירוקרטיה לעסקים.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "הרפורמה ברישוי הסביבתי היא הרפורמה הסביבתית המשמעותית ביותר בישראל מאז חוק אוויר נקי. היא תאפשר ליישר קו עם הסטנדרטים הסביבתיים של האיחוד האירופי ולהפחית את הזיהומים והסיכונים הסביבתיים מהתעשייה בישראל. במסגרת המהלך יתוגברו מערכי הרישוי הסביבתי במשרד להגנת הסביבה לטובת שיפור ההגנה על הסביבה בישראל. כך נוכל גם לעמוד במחויבות שלנו לארגון ה-OECD ולהראות ששיפור הסביבה עולה בקנה אחד עם השיפור בכלכלה".
שר האוצר, אביגדור ליברמן: "אנחנו ממשיכים בצעדים לשיפור הרגולציה בישראל. הרפורמה ברישוי הסביבתי צפויה לחסוך חצי מיליארד שקלים בשנה לתעשייה היצרנית ולייצר ודאות ויציבות ארוכות טווח, שיגדילו את ההשקעות במשק. מלבד הסיוע לתעשייה, הרפורמה גם תשפר את ההגנה על הסביבה בישראל ותשפר את איכות החיים של אזרחי ישראל".
- הרפורמה המשותפת למשרדי האוצר והגנת הסביבה תוביל לשיפור הסטנדרטים הסביבתיים, להגברת הוודאות ולהפחתת בירוקרטיה לעסקים.
- הרפורמה, שהצעת החוק לקידומה פורסמה להערות הציבור היום (06/02), תביא ליישור קו עם הסטנדרטים הסביבתיים הנהוגים באירופה, לאיחוד שלושת ההיתרים המרכזיים של המשרד להגנת הסביבה להיתר משולב אחד לתקופה של שבע עד עשר שנים, שניתן מתוך ראייה סביבתית מתכללת.
- הרפורמה צפויה להביא להגדלת ההשקעות בהפחתה במקור של זיהומים ופליטות לסביבה, לתועלת משקית בעלויות ישירות של חצי מיליארד ₪ ועוד 2 עד 3 מיליארד ₪ בעלויות עקיפות, מתוך העלאת הפריון של התעשייה, שתבצע השקעות סביבתיות יעילות יותר, זאת לצד קיצור זמני ההמתנה של עסקים בעשרות אחוזים.
- במסגרת הרפורמה תינתן תוספת משמעותית לכוח אדם למערך הרישוי הסביבתי במשרד להגנת הסביבה.
המשרד להגנת הסביבה אמון על הרגולציה הסביבתית של התעשייה והעסקים בישראל. על פי החקיקה הקיימת, הרגולציה הסביבתית מפוצלת על פני הליכי רישוי, מתן היתרים ואישורים שונים. כך, פליטות לאוויר מוסדרות תחת היתרי פליטה; חומרים מסוכנים תחת היתרי רעלים; טיפול בפסולת מוסדר ברישיון עסק והזרמות לים בהיתר הזרמה לים.
כיום מפעלים רבים נזקקים לכמה היתרים ואישורים הניתנים לפרקי זמן שונים על ידי יחידות שונות במטה המשרד ובמחוזותיו. מצב דברים זה פוגע ביכולת המשרד לקבוע תנאים סביבתיים בראייה מתכללת לפי אמות המידה המקובלות במדינות המפותחות ויוצר עומס בירוקרטי וחוסר ודאות לעסקים.
המשרד להגנת הסביבה פועל לקדם רפורמה בהליכי הרישוי הסביבתי זה יותר מעשור. עם הצטרפות מדינת ישראל לארגון ה-OECD בשנת 2010, התחייבה ישראל ליישם את עקרונות האסדרה הסביבתית המשולבת והרגולציה הסביבתית האירופית. בהתאם לכך ב-2015 פורסם תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב שמטרתו הייתה להחליף את תהליכי הרישוי הסביבתי הקיימים במסגרת רישוי אחודה חלופית להיתרים הקיימים. ההצעה לא אושרה על ידי הממשלה וקידומה הופסק.
עם זאת, הצורך בשיפור ובייעול של הליכי הרישוי הסביבתי נותר בעינו. על כן פעלו משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה לגיבוש מתווה חלופי, אשר יביא לטיוב האסדרה הסביבתית בישראל, מתוך יישום העקרונות הנוהגים באסדרה הסביבתית באירופה.
במסגרת דיוני התקציב האחרונים אישרה הממשלה מתווה חדש לקידום חוק רישוי סביבתי (החלטת ממשלה מס' 223 שעניינה ייעול הליכי הרגולציה במשרד להגנת הסביבה מיום 1.8.2021). במסגרת מתווה זה יוסדר הרישוי המשולב על ידי תיקוני חקיקה בחקיקה הקיימת, בעיקר בחוק אוויר נקי ובחוק החומרים המסוכנים, במקום במסגרת חקיקה חדשה מן היסוד. במסגרת הרפורמה הוסכם עם משרד האוצר על תגבור כוח אדם משמעותי למשרד להגנת הסביבה למערך הרישוי הסביבתי.
נוסח תזכיר חוק לייעול הליכי רישוי סביבתי (תיקוני חקיקה), תשפ"ב-2022 מתפרסם היום (06/02) להערות הציבור לתקופה של 21 יום, במטרה להביא אותו לאישור ועדת שרים לחקיקה כבר בחודש מארס 2022. מתווה זה כולל, בין השאר, את עיגון עקרונות הרגולציה האירופית בחקיקה, איחוד שלושת ההיתרים לטובת רישוי אינטגרטיבי פרטני ארוך טווח, סנכרון והארכה של משך ההיתרים, חיסכון בזמני המתנה, תיעדוף מחדש של הפעילויות הנדרשות ברישוי, מנגנוני השגה והנמקה להחלטות ועוד.
כיום ההוצאות לשמירה על הסביבה בענפי התעשייה והחשמל מוערכות בכ-3.7 מיליארד ₪ בשנה (נתוני למ"ס ל-2017). עלות זו ביחס לחלק התעשייה בתוצר גבוהה ב-11% מהממוצע במדינות האירופיות ובכ-23%-15% בהשוואה למדינות המובילות ב-OECD.
כיום 84% מההשקעות הסביבתיות של התעשייה מופנות לפתרונות קצה שאינם יעילים, ורק 16% לטכנולוגיות נקיות להפחתת זיהומים במקור. ייעול ההוצאה לשמירה על הסביבה בדומה לממוצע מדינות האיחוד האירופי יוביל לחיסכון ישיר למגזר העסקי של כחצי מיליארד ₪ בשנה ולתועלות משקיות עקיפות של 2-3 מיליארד ₪. נוסף על כך הרפורמה צפויה להביא לחיסכון שנתי של עשרות אחוזים בזמני ההמתנה להחלטות המשרד, לשיפור בביצועים הסביבתיים ולהפחתה של זיהומים בהיקף דומה לזה של חוק אוויר נקי, אשר על פי הערכות המשרד להגנת הסביבה הביא לתועלת משקית מצטברת של 115 מיליארד ₪ בהפחתת זיהומים.
קישורים שימושיים
תזכיר חוק לייעול הליכי רישוי סביבתי (תיקוני חקיקה), תשפ"ב-2022
הפריט ראה אור במקור באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
