תקציר

שינוי האקלים מוגדר כאתגר הגדול ביותר לבריאות במאה הנוכחית, שכן הוא משפיע על כל ההיבטים של בריאות האדם ברמה האישית וברמת האוכלוסייה. הסיכונים הולכים וגוברים עם העלייה בגודל האוכלוסייה ובשיעור האוכלוסיות הרגישות שבה, וכן עם העלייה במספרם של התושבים החיים באזורים עירוניים צפופים, וזאת בד בבד עם לחץ גובר והולך על תשתיות בסיסיות שחיוניות לקיומם של חיים בריאים.

השפעות שינוי האקלים על הבריאות רבות ומגוונות, ובהן תחלואה ותמותה בשל גלי חום קיצוניים, התפרצות מחלות המועברות על-ידי חרקים ועוד. למרות זאת, בישראל קיימים רק מחקרים ספורים בתחום, וקיימים פערים במחקר בתחומי האפידמיולוגיה, מדעי החברה וניהול מערכות בריאות. בעיקר חסר מחקר בין-תחומי, היות ששינוי האקלים משפיע על הבריאות באופן רב-ממדי. קיימות מספר המלצות ברורות כדי לקדם את ההתמודדות של מערכת הבריאות עם שינוי האקלים בישראל, ובהן – היערכות מערכת הבריאות לטווח הקרוב והרחוק, חינוך אנשי המקצוע, מחקר וכן יישום ותקצוב של התוכנית הלאומית להיערכות לשינוי האקלים. תפיסה של 'בריאות בכל מדיניות', המקדמת תפיסה כוללנית, רב-תחומית ורב-מגזרית, מתאימה ביותר גם להתמודדות עם השפעות שינוי האקלים על הבריאות. למרות זאת, עדיין ישנם חסמים רבים ליישומה. כאמור, על מדינת ישראל לפעול כדי להתמודד עם נושא כה מרכזי שכבר כיום משפיע על בריאותנו בממדים רבים, ועתיד להיות הגורם המשפיע ביותר על בריאות הציבור במאה ה-21.

השפעות שינוי האקלים על הבריאות

ארגון הבריאות העולמי הגדיר את שינוי האקלים כאתגר הגדול ביותר לבריאות במאה הנוכחית, שכן הוא משפיע על כל ההיבטים של בריאות האדם ברמה האישית וברמת האוכלוסייה. ההשפעות רבות ומגוונות ומידת חומרתן תלויה במיקום, בדמוגרפיה, במצבה החברתי-כלכלי של האוכלוסייה, במידת האִקלום שלה (התאמתם הפיזיולוגית של התושבים לתנאי אקלים שונים) ובמידת היערכותה לתופעות השונות ^[32]. ההשפעות על בריאות הציבור כוללות השלכות ישירות ועקיפות הנובעות מתנאי מזג אוויר קיצוני (גלי חום או גלי קור) וכן תופעות הקשורות להתפרצות מחלות זיהומיות המושפעות משינויים במזג האוויר, כדוגמת מחלות המועברות על-ידי חרקים (למשל מלריה או קדחת מערב הנילוס). נוסף על כך, שינוי האקלים גורם להשפעות על איכות המים, המזון והביטחון התזונתי, וכן להשפעות הקשורות לזיהום אוויר (למשל כאלה הנובעות מסופות אבק, המתגברות בעוצמתן ובהיקפן). תופעות נוספות בעלות השפעה על הציבור הן למשל כאלה המשפיעות על ביטחון האדם (כמו הצפות ושיטפונות פתאומיים בגלל עלייה בעוצמות הגשם או שרפות הנובעות מגלי חום) ^[26] (איור 1). הסיכונים הולכים וגוברים עם העלייה בגודל האוכלוסייה ובשיעור האוכלוסיות הרגישות שבה (כגון תינוקות, קשישים ומהגרים) וכן עם העלייה במספרם של התושבים החיים באזורים עירוניים צפופים שקיימת בהם תופעת אי החום העירוני, וזאת בד בבד עם לחץ גובר והולך על תשתיות עירוניות בסיסיות המאפשרות קיום של חיים בריאים (כמו אוויר נקי או אספקת מים ומזון ראויים). על פי ארגון הבריאות העולמי, בין השנים 2030 עד 2050 צפויים 250,000 מקרי תמותה נוספים בעולם מדי שנה בשל השפעות שינוי האקלים, ותושבי מדינות בעלות רמה חברתית-כלכלית נמוכה יהיו חשופים יותר לסיכון ^[31].

איור 1

השפעות שינוי האקלים על הבריאות ^[9]

השפעות עליית הטמפרטורות

בשנים האחרונות עלתה המודעות למידת הסיכון לבריאות עקב גלי חום (רצף ימים שנמדדות בהם טמפרטורות גבוהות במיוחד) או עומסי חום קיצוניים (שילוב של טמפרטורות גבוהות עם לחות יחסית גבוהה). ההשפעה השכיחה ביותר של חום קיצוני היא 'מכת חום', שעלולה לגרום להשלכות חמורות על תפקוד הלב או מערכת העצבים עד כדי סכנת חיים. האוכלוסיות הפגיעות במיוחד הן קשישים וחולים במחלות כרוניות. נוסף על כך, טמפרטורות קיצוניות עלולות להוביל לסכנת התייבשות. בקבוצת הסיכון להתייבשות נמצאים אלה שחשופים לתנאי חום בעבודתם, קשישים ובעלי לחץ דם גבוה ^[10]. מחקר רטרוספקטיבי שבוצע בעקבות גל החום הכבד שפקד את אירופה בשנת 2003, הראה כי מספר המתים עמד על כ-70,000 בני אדם, וזאת במדינות מבוססות כלכלית כמו צרפת, ספרד או בלגיה ^[22]. מגמה זו של עלייה בשכיחותם ובעוצמתם של גלי חום מסכני חיים חוזרת על עצמה בשנים האחרונות במדינות הים התיכון ^[11]. גם בישראל אירעו לאחרונה גלי חום שאופיינו בערכי טמפרטורה שוברי שיאים ^3]].

מחלות המועברות על-ידי חרקים

עליית טמפרטורת הסביבה משפיעה על התפרצותן של מחלות המועברות על-ידי חרקים ועל התפשטותן לאזורים חדשים. הוכח כי לגורמים אקלימיים השפעה מובהקת על התפרצות הנגיפים ועל התפשטותם ^{[19, 18]}. מגמת ההתחממות מאפשרת את התפשטותם של יתושים שונים לאזורים חדשים שהיו קרים מדי בעבורם בעבר. נצפה קשר בין ההתחממות העולמית להתפשטותם של יתושי האדס (Aedes) ובהם יתוש הטיגריס האסייני (Aedes albopictus) – מין פולש נפוץ באזורים רבים בישראל, המעבירים את נגיפי הדנגה והצ'יקונגוניה אל מעבר לגבולותיהם הגאוגרפיים המוכרים. כיום לא קיימת בארץ העברה מקומית של מחלות אלה, אך בשנים האחרונות אירעו התפרצויות של צ'יקונגוניה באיטליה ובצרפת ^[25]. דוגמה אחרת היא קדחת מערב הנילוס המועברת בעיקר על-ידי יתושי ה-Culex שניזונים מדמם של עופות נגועים, ובהם יתוש הבית המצוי (Culex pipiens). המחלה מופיעה בישראל אצל בני אדם מדי שנה מאז שנת 2000. התפרצותה בארץ לאחר הפוגה מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת נקשרה להשפעתם של תנאי טמפרטורה קיצוניים בתקופה שקדמה להתפרצות ^17]].

בשנת 2010 התפרצה קדחת מערב הנילוס בדרום אירופה ובמזרחה, והופיעה לראשונה באזורים חדשים. הקיץ באותה שנה אופיין בטמפרטורות קיצוניות שהיוו גורם משמעותי שהאיץ את ההתפרצות וגם את ההתפשטות לאזורים חדשים ^[20]. מאז עבר הנגיף תהליך התאמה והתבססות בחלק גדול של היבשת, והמחלה מופיעה בה מדי שנה בעונה החמה ^{[24, 13]}. שכיחותה של מחלת שושנת יריחו (Leishmaniasis) הנגרמת מטפיל מסוג לישמניה נמצאת במגמת עלייה בישראל ובמדינות שכנות. הטפיל מועבר לאדם על-ידי נקבת זבוב החול, שנדבקת בו לאחר שעקצה בעל חיים נגוע. החיה המאכסנת העיקרית שלו באזורנו היא שפן הסלע (Procavia capensis). אחד הזנים שקיימים בארץ, בין השאר באזור הגליל המזרחי, ירושלים ומעלה אדומים, הוא לישמניה טרופיקה, שתפוצתו עולה בשנים האחרונות. במחקר שבוצע לאחרונה באזור הגליל המזרחי נמצא קשר חיובי מובהק בין טמפרטורת האוויר בתחילת הלילה לבין כמות זבובי החול הבוגרים הפעילים (פעילות שבין היתר מתבטאת בעקיצות); ככל שהטמפרטורות בשעות אלה היו גבוהות יותר – כך היו יותר זבובי חול בוגרים פעילים ^[27], דבר שמעלה את הסיכוי להדבקה עבור בני האדם.

השפעות נוספות על הבריאות

בקיץ 2018 התרחשה התפרצות של מחלת העכברת (לפטוספירוזיס) בנחלי צפון-מזרח ישראל. המחלה נגרמת על-ידי החיידק Leptospira המופרש בשתן של בעלי חיים חולים, ושורד שבועות ואף חודשים במים ובקרקע שזוהמו. בני אדם עלולים להידבק בחיידק בחשיפה להפרשות במגע עם מים המזוהמים בשתן, דרך פצעים או ריריות הגוף. להתפרצות זו תרמו ירידת מפלס הנחלים והפגיעה באיכות מימיהם בשל בצורת קשה וממושכת באותה השנה ובשנים שקדמו לה ^{[12, 6]}. במחקר על חיידק הקמפילובקטר (המועבר במזון וגורם לתחלואה בדלקות מעיים) בשנים 1999-2000 בישראל נמצא כי טמפרטורות גבוהות יותר במהלך השנה מעלות את הסיכון לתחלואה בקרב בני כל הגילים, ובפרט אצל פעוטות ^[23].

במחקר שבוצע בישראל על נתוני השנים 2001-2015 נמצאה עלייה בריכוז ערכי ה-PM₁₀ באוויר במהלך סופות אבק, בעיקר בחמש שנות המחקר האחרונות. הערכים הגבוהים ביותר תועדו בבאר שבע. למרות שקיימת אי-ודאות באשר לקשר בין שינוי האקלים לעלייה בשיעור החלקיקים באוויר, ייתכן שהשינוי בריכוזי ה-PM₁₀ קשור לשינויים סינופטיים באזור ^[15].

בטווח הארוך ישפיע שינוי האקלים הצפוי בישראל על בריאות האדם בתחומי חיים רבים. למשל, צמצום השעות הנוחות להליכה, לטיול, למשחק ולפעילות גופנית בחוץ עשוי להשפיע על רמות הפעילות הגופנית של ילדים ושל מבוגרים. נוסף על כך, צמצום השעות הנוחות לשהייה במרחב הציבורי בחוץ עשוי להפחית מפגשים חברתיים ולפגוע בלכידות חברתית, וכך לפגוע בבריאות הנפשית והחברתית. ההשפעה של שינוי האקלים בתחומים נוספים, כגון חקלאות ומשאבי טבע, עשויה אף היא לפגוע בבריאות האדם וברווחתו. ברמה הבין-לאומית מתרחבת התופעה של "מהגרי אקלים", שעוזבים את מדינתם בשל השפעת שינוי האקלים על הסביבה, כגון ירידה בכמות ובאיכות של המזון והמים. להגירת האקלים השלכות על הבריאות הפיזית והנפשית של המהגרים, והיא מצריכה טיפול במסגרת מערכת הבריאות במדינות הקולטות מהגרים, ובהן ישראל ^[16]. תופעות אלה השפיעו וימשיכו להשפיע אף ביתר שאת גם על אזורנו ועל מדינת ישראל בפרט.

 פערי ידע והיערכות

מסקירת הספרות המדעית עולה ששינוי האקלים גורם לעלייה בתחלואה ובתמותה. למרות זאת, קיימים בישראל מחקרים ספורים בלבד בתחום ^[2], וקיימים פערים במחקר בתחומי האפידמיולוגיה, מדעי החברה וניהול מערכות בריאות. בעיקר חסר מחקר בין-תחומי, היות ששינוי האקלים משפיע על הבריאות באופן רב-ממדי. יש צורך במחקרים אפידמיולוגיים לגבי ההשפעה של שינוי האקלים, ובעיקר של העלייה בטמפרטורה ובתדירות, בעוצמה ובמשך של גלי חום על אִקלום, על תחלואה ועל תמותה אצל אוכלוסיות שונות בישראל (למשל קשישים, חולים כרוניים, עובדי חקלאות ובניין, אוכלוסיות שאין להן גישה למזגן). כמו כן, קיימים פערי ידע לגבי הקשר בין שינוי האקלים לבין שינויים בדפוסי ההידבקות במחלות שמועברות על-ידי חרקים, מזון ומים.

במדעי החברה קיימים פערי ידע באשר לקשר בין שינוי האקלים לבין התנהגות מקדמת בריאות, כגון פעילות גופנית, דפוסי שימוש בתחבורה (רכב פרטי לעומת תחבורה פעילה כגון הליכה, אופניים ותחבורה ציבורית) ושהות בחוץ (למשל שהות פעילה בחוץ של ילדים). מרכיב חשוב נוסף בהיערכות לשינוי האקלים הוא חוסן ברמה העירונית והקהילתית (ראו עוד בגיליון זה). חוסן נחקר בישראל רבות בהקשר המלחמתי, ומעט בהקשר של שינוי האקלים, וקיימים פערי ידע לגבי החוסן של אוכלוסיות שונות לאירועי קיצון ולשינוי האקלים בטווח הארוך. כמו כן, חסרים בישראל מחקרים על השפעת שינוי האקלים על הנושאים הבאים: פערים בבריאות ונגישות לשירותי בריאות (בחתכים כגון אזור מגורים, הכנסה, תעסוקה ודת); מידת ההיערכות של מערכת הבריאות לשינוי האקלים ודרכים לשיפורה (תוך התייחסות להזדקנות האוכלוסייה ולתרחישים כגון קריסת מערכת החשמל); היבטים כלכליים של השפעות שינוי האקלים על הבריאות (כגון שינויים בהוצאות על בריאות ובתפוקת עבודה). תחום חדש ומתפתח במחקר העולמי על אודות הקשר בין שינוי האקלים ובריאות, שטרם פותח בישראל, הוא מחקר שיעסוק בדרכים לשיפור החיים, העבודה ובילוי שעות הפנאי בטמפרטורות גבוהות יותר ובאקלים קיצוני יותר. על תחום זה לשלב ידע בין-תחומי מתחומים כגון רפואה, אפידמיולוגיה, פיזיולוגיה, תכנון ערים ולימודי תרבות, והוא חיוני להיערכות מיטבית ומקיימת לשינוי האקלים בתחום הבריאות ^[8].

מדיניות היערכות לשינוי האקלים במערכת הבריאות

שינוי האקלים והשפעתו על הבריאות מחייבים פעולה בין תחומים ובין מגזרים. לפי סקרים שונים, אף על פי שהנושא מופיע יותר ויותר בתקשורת ובדיונים ציבוריים, עדיין אנשי המקצוע וקובעי המדיניות בתחום הבריאות אינם מודעים מספיק לחשיבותו. אנשי בריאות וקובעי מדיניות במערכת הבריאות לא רואים בהכרח את ההקשר של נושא שינוי האקלים לעבודתם ברמה היום-יומית וגם לא בקביעת מדיניות במערכת הבריאות.

על פי הוועדה בנושא שינוי האקלים של כתב העת היוקרתי Lancet, קולם של אנשי בריאות בַּתחום קריטי כדי לקדם את הנושא, בדגש על ההתמודדות עם ההשפעות הבריאותיות. כיום נושא השפעות שינוי האקלים על הבריאות כמעט ולא קיים בתוכניות הלימוד של בתי ספר לרפואה ומקצועות הבריאות השונים. גם בבתי ספר לבריאות הציבור הנושא מופיע באופן לא מסודר מספיק, ללא אמירה ברורה מה צריכה להיות התרומה של אנשי בריאות הציבור במגזרים השונים כדי לקדם את הנושא ^{[29, 28]}. בישראל משרד הבריאות היה שותף בהכנת התוכנית הלאומית להיערכות לשינוי האקלים, אולם עקב היעדר משאבים מתעכב יישום התוכנית במערכת הבריאות. עם זאת, משרד הבריאות הוציא הנחיות להתמודדות עם מזג אוויר חם ^[5].

להלן המלצות לקידום ההתמודדות של מערכת הבריאות הישראלית עם שינוי האקלים (ראו גם בטבלה 1) ^{[30, 16]}:

• היערכות מערכת הבריאות: הגברת ההשקעה בהיערכות של כל התחומים במערכת הבריאות ברמת בתי החולים והקהילה, החל בחדרי המיון, דרך בדיקות מעבדה רלוונטיות ועד לנושאים של בריאות הנפש ומניעה, ברמת הפעילות היום-יומית ובכל הקשור למוכנות למצבי חירום אקלימיים (כמו גל חום קיצוני במיוחד).
• ניטור והתרעה: יש צורך ביצירה ובהנגשה של מערכות מידע וניטור רלוונטיות תוך חיבור נתונים מתחומי האקלים, הסביבה והבריאות, ואימוץ תוכנית היערכות לגלי חום הכוללת מערכת התרעה מוקדמת.
• חינוך אנשי המקצוע: הכנסת הנושא לתוכניות הלימוד ברפואה, בסיעוד ובבריאות הציבור באופן מובנה, המאפשר ראייה רב-מערכתית בהתאם לתפיסה של 'בריאות אחת' (one health). חשוב ליצור דור חדש של אנשי בריאות שמבינים את התחום של שינוי האקלים ואת השפעתו על הבריאות בממדים השונים, שיוכלו לעקוב אחרי השינויים הנדרשים בתוך המערכות השונות.
• מחקר: קידום המחקר בנושא תוך השקעת משאבים ייעודיים למחקר בתחום הקשר שבין שינוי האקלים ובריאות ודרכי ההתמודדות.
• יישום ותקצוב התוכנית הלאומית: תקצוב התוכנית הלאומית להיערכות לשינוי האקלים, הכוללת היערכות של מערכת הבריאות ^[1]. התוכנית אושרה בהחלטת ממשלה בשנת 2018, אך לא תוקצבה ^[4].
• שיתוף פעולה בין-מגזרי ובין רמות ממשל: על מערכת הבריאות לעבוד בשיתוף פעולה עם גופי ממשל נוספים (כגון משרד הרווחה, משרד הבינוי והשיכון ומִנהל התכנון) ועם הרשויות המקומיות כדי לקדם סביבה עירונית בריאה באקלים משתנה (למשל בידוד מבנים, הצללת מרחבים ציבוריים) וחוסן ברמה הקהילתית והעירונית.
• היערכות לטווח ארוך: היערכות על בסיס תרחישי ה-IPCC ^{[למשל 14]} ואימוץ היעדים לישראל 2050 שנוסחו בוועידת האקלים הישראלית ב-2018, וכוללים הטמעת שיקולי בריאות והיערכות לשינוי האקלים בכל החלטה לאומית, סביבה שמאפשרת לכלל האזרחים אורח חיים בריא ומקיים המותאם לאקלים המשתנה, מעבר של בתי חולים וקופות חולים למודל של "מוסד בריאות בריא וירוק" ושיתוף פעולה בין ישראל לשכנותיה לקידום בריאות באקלים משתנה ^[7].

טבלה 1

המרכיבים בבניית חוסן לשינוי האקלים במערכות בריאות [21]

ניתן לומר שתפיסה של בריאות בכל מדיניות (health in all policies), המקדמת תפיסה כוללנית, רב-תחומית ורב-מגזרית, מתאימה ביותר גם להתמודדות עם נושא השפעות שינוי האקלים על הבריאות. למשל, על מִנהל התכנון במשרד האוצר לקדם תכנון עירוני מותאם לשינוי האקלים, כולל הצללה, אמצעים להפחתת אי החום העירוני ובנייה ירוקה. אף על פי שכבר זמן רב ארגון הבריאות העולמי מקדם תפיסה של בריאות בכל מדיניות ותפיסה זו מקובלת גם במדינת ישראל, עדיין ישנם חסמים רבים ליישומה בארץ – קשיים בהעברת מידע, חדשנות וחוסר היכרות בין גורמים שונים בתוך משרד הבריאות ומול משרדי ממשלה אחרים, כמו גם החיבור לגורמים בחברה האזרחית, כולל אלה שעוסקים שנים רבות בתחום שינוי האקלים. גם כאשר ישנה עלייה במודעות, חסרה לא פעם התמיכה הפוליטית לצורך קידום הנושא, ורווחת התחושה שמדינה קטנה כמו ישראל איננה באמת גורם משמעותי בזירה של שינוי האקלים.

על מדינת ישראל לפעול לתקצוב וליישום של התוכנית הלאומית להיערכות לשינוי האקלים כדי להתמודד עם נושא כה מרכזי שמשפיע כבר כיום על בריאותנו בממדים רבים ועתיד להיות הגורם המשפיע ביותר על בריאות הציבור בעולם במאה ה-21 ^[32].

מקורות

ראו נספח 1.

המלצות קריאה

סיכום ההמלצות של מועצת המומחים של Lancet, אחד מכתבי העת הרפואיים החשובים בעולם, על אודות ההיערכות המומלצת להשפעות שינוי האקלים על הבריאות, בהתבסס על עשרות מדדים שונים.

Watts N, Amann M, Arnell N, et al. 2019. The 2019 report of The Lancet Countdown on health and climate change: Ensuring that the health of a child born today is not defined by a changing climate. Lancet 394(10211): 1836–1878.

דו"ח של האו"ם הסוקר את הפערים שקיימים בהיערכות לשינוי האקלים בדגש על תחום הבריאות.

UN Environment DTU Partnership. 2018. The Adaptation gap report. Nairobi (Kenya): UNEP.

סקירה קצרה על שינוי האקלים והבריאות בישראל, והצבת מטרות ויעדים לישראל. המסמך הוכן במסגרת שולחן עגול של אנשי מקצוע בתחום בריאות הציבור במסגרת ועידת האקלים הישראלית השלישית.

שמש א (עורכת). 2018. דרכים לפעולה בנושא משבר האקלים. מסמך מדיניות של החברה האזרחית – סיכום

שולחנות עגולים. ועידת האקלים הישראלית השלישית, 29 בנובמבר 2018.

נספחים

נספח 1

הכותבים של פריט זה:
שלומית פז – החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה,
מיה נגב – בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה,
נדב דוידוביץ' – בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
לכל המחברים תרומה שווה למאמר.

המקור של פריט זה – אתר האינטרנט של כתב העת "אקולוגיה וסביבה", www.magazine.isees.org.il

שתפו בפייסבוק