השרה גמליאל: "אנחנו נפגשים בזמן לא שגרתי, כשאירוע אקולוגי שלא נראה זה שנים בישראל פוקד אותנו. הטבע ובעלי החיים נושאים את עיניהם אלינו. התנהלות נכונה וסביבתית שלנו עכשיו תביא להבראה מהירה של הטבע ולמניעת נזקים נוספים".
השרה גילה גמליאל
מדברי השרה בוועדה
"הגעתי לכאן כדי להגן על פעילותם של עובדי המשרד להגנת הסביבה שעובדים לילות כימים. אנחנו ממשיכים במבצע 'זפת בסערה' עם שלוש משימות עיקריות:
- ניקוי מהיר של החופים כדי למנוע פגיעה נוספת בבעלי החיים ובטבע
- מיצוי החקירה ואיתור העבריין הסביבתי שאחראי לזיהום
- בחינה של הנזק האקולוגי שנגרם על ידי מחקר וניטור שאנחנו עורכים מתוך הפקת לקחים מהאירוע הזה
"העברנו את החלטת הממשלה בהיקף של 45 מיליון שקל באופן מהיר, כדי להשיב כספים לרשויות ולדאוג לפינוי פסולת הזפת מהחופים באופן מהיר. לפי ההערכות, יידרש טיפול בכ-1,200 טונות של חומר שזוהם בזפת. התקציב שהשקענו ישמש להעברת הפסולת לאחסון בנאות חובב, ומשם להמשך טיפול בה.
"שלשום סיירתי בג'סר א-זרקה לאחר שאספנו את כל הזפת שהצטברה בחופים באזור. שוחחתי עם ראש המועצה, והוא סיפר לי באיזו מהירות נאספה הפסולת, והחופים חזרו להיות נקיים. פינינו את הפסולת גם מפלמחים ומהרצליה ואנחנו נערכים לפינוי מעתלית, חיפה, ראשון לציון, נתניה, נהריה, תל אביב וחופי רשות הטבע והגנים.
"נעשה הכל כדי שעונת הרחצה תיפתח כסדרה. אבל למעשה, המטרה העיקרית שלנו צריכה להיות שיקום הטבע ובעלי החיים. חוסר החמלה של אנשי האונייה גרם לפגיעה ולמוות של בעלי חיים. יש לנו חובה מוסרית לאתר את העבריין ולעשות צדק למען אלו שנפגעו באירוע.
"מאמצי החקירה נמשכים, וכדי להצליח לאתר את האונייה האשמה, אנחנו צריכים לפעול מהר. את מה שלא נאתר עכשיו – סביר להניח שלא נאתר בכלל. חוקרי המשרד להגנת הסביבה עובדים לילות כימים במטרה לאתר את האונייה העבריינית שאחראית לזיהום חופי ארצנו.
"לא הרבה מבינים את האירוע, אבל בשונה מזיהומי ים רבים – כאן המקרה נעשה בוודאות בזדון. או שהאונייה שפכה בכוונה את השמן לים, או שהשמן נשפך עקב תקלה – ובעל האונייה היה חסר חמלה כלפי בעלי החיים והטבע ולא התריע על כך בפני הרשויות. אנחנו נעשה הכול ונגיע לאן שצריך בארץ ובעולם במטרה לאתר את האונייה שאחראית לזיהום חופי ארצנו.
"אבל השאלה האמיתית של הדיון היא לא על מה שהיה אלא על מה שעלול לקרות אם מקרה שכזה או חמור יותר ישנה בעתיד. האירוע שחווינו הוא בדרגת חומרה של 2 מתוך 3, כאשר אירוע בדרגה 3 יוביל לשינוי פני הנוף כפי שאנו מכירים אותו.
"אין צורך להכביר במילים על ההשלכות הסביבתיות החמורות אשר עלולות להתרחש במימי הים התיכון והים האדום, כפי שחווינו בזעיר אנפין רק בשבוע שעבר, כשנשפכו כמויות נפט קטנות לאין שיעור מאלו שאליהן אנחנו מדברים במקרה של קצא"א. הדברים באים לידי ביטוי בפן התכנוני, הכולל הגדלת פעילות שינוע דלקים פוסיליים במקום כה רגיש כמפרץ אילת, בהתחשב בהתרחבותה והתבססותה התיירותית של העיר אילת – במה שמצטייר כצעד בכיוון שגוי. עלינו לקיים דיון דחוף עם כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים בנוגע לתוכנית להגדלת נפח פעילות שינוע נפט גולמי בקווי קצא"א.
"בפן המדיני-גלובלי, מדובר ביוזמה בלתי סביבתית בעליל של הגדלת נפחי שינוע נפט גולמי, במקום לעודד השקעות באנרגיה מתחדשת ובכלכלה דלת פחמן. כמו כן, יגדלו סיכוני שפך נפט למפרץ אילת, ובהתאמה יגדל גם הסיכון באשקלון, בדגש על רגישות המערכת האקולוגית בים סוף.
"צמצום השימוש של ישראל בדלקים פוסיליים שאליו אנחנו מובילים הוא יעד לאומי אסטרטגי הכרחי לצמצום זיהום האוויר והתחלואה והתמותה הנובעים ממנו. ישראל התחייבה לקדם מעבר לכלכלה דלת פחמן, כחלק מהתהליך הבין-לאומי בהובלת ה-OECD והאו"ם למאבק במשבר האקלים".
הובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection
