fbpx

התחנה למניעת זיהום ים – מפרץ אילת

התחנה למניעת זיהום ים באילת היא השלוחה הדרומית ביותר של היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה. התחנה ממוקמת דרומית למסוף חברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ (קצא"א) כדי לאפשר מענה יעיל ומהיר ביותר לכל תרחיש של זיהום הים בשמן. ליצירת קשר לדיווח על מפגעים סביבתיים וסיורים בתחנה: 08-6376376.

1. הקמת התחנה באילת

התחנה למניעת זיהום ים באילת

צילום: אילן מלסטר
התחנה למניעת זיהום ים באילת

גזרת פעילותה הגאוגרפית של התחנה למניעת זיהום ים באילת כוללת את מפרץ אילת – מגבול ישראל עם מצרים בדרום עד הגבול הימי עם ירדן במזרח. המרחב היבשתי של התחנה כולל את העיר אילת וחבל אילות – עד הקילומטר ה-101 בצפון ובסיס עובדה במערב. 

התחנה למניעת זיהום ים הוקמה בשנת 1976 על ידי משרד התחבורה, בעקבות עשרות זיהומי ים בנפט שנבעו מתקלות בפריקת מכליות נפט במסוף קצא"א.
ברבות השנים עברה התחנה לרשות הטבע והגנים, שהייתה כפופה למשרד הפנים, ועם הקמתו של המשרד להגנת הסביבה בשנת 1989 שולבה התחנה בפעילות המשרד, שודרגה בציוד ונבנתה מחדש.

החל משנת 1999 הורחבו הסמכויות ותחומי האחריות של התחנה למניעת זיהום ים באילת, והן כוללות כיום פיקוח ואכיפה סביבתית בים וביבשה.

למפקחי התחנה סמכויות אכיפה פלילית לפיקוח והסדרה של גופים, מפעלים ומפגעים סביבתיים. המפקחים פועלים במשמרות יומם ולילה בפיקוח שוטף, סיורים בגזרת האחריות בים וביבשה וקבלה וטיפול בדיווחים על אירועים ומפגעים בסביבה הימית והיבשתית. 

ליצירת קשר לדיווח על מפגעים סביבתיים: 08-6376376.

2. התוכנית הלאומית לטיפול בזיהום ים בדלק באילת – התלמ"ת

צילום: היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
תרגיל למניעת זיהום ים באילת

התחנה למניעת זיהום ים באילת היא הזרוע הביצועית והמקצועית להפעלת התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לטיפול באירועי זיהום ים בשמן (התלמ"ת) באילת ולהכשרה ותרגול של הגופים השותפים לתוכנית.  
באמצעות הצוות המיומן והציוד הייעודי לטיפול בזיהומי ים בדלק ובשמנים, מספקת התחנה מענה למניעה ולטיפול באירועים של זיהום הים בשמן מכלי שיט ומתקנים ימיים, כולל ציוד לכיתור ושאיבה של שמנים ודלקים מהים. 

בתחנה ישנם חוסמי דלק באורך כולל של כ-4,000 מטר, וכן מערך של אמצעים לספיגת שמנים וציוד ייעודי להפרדה ושאיבה של דלק מהים. 
ספינת העבודה של התחנה, "סביבה 2", מיועדת לטיפול באירועי זיהום ים בשמן.

לספינה שוקע נמוך והיא מצוידת במערכות הנעה ותמרון, המאפשרות עבודה במים רדודים (אזור שונית האלמוגים) ונחיתה בחוף לצורך טעינה, פריקה ופריסת חוסמי שמן וציוד ייעודי לשאיבה וטיפול בכתמי דלק בסדרי גודל של עשרות מטרים רבועים. בספינה מכלי איסוף דלק בקיבולת של 30 מ"ק ומערכת לפריקת דלק והעברתו למכלים חיצוניים. 

הספינה סביבה 2

צילום: היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
הספינה "סביבה 2"

3. פיקוח על גופים ומפעלים בסביבה הימית

צילום: אייל קוקייר
מיכלית דלק רתוקה במזח 2 קצא"א אילת מוקפת בחוסם דלק ימי

לאורך חופי מפרץ אילת פועלים גופים ומפעלים שלפעילותם השפעה על סביבת הים והחוף. מפקחי התחנה למניעת זיהום ים מקיימים פיקוח שוטף על המפעלים והמתקנים כדי למנוע מפגעים בסביבה הימית.

  1. חברת אסיה אירופה בע"מ (קצא"א)
    חברת קו צינור הנפט אילת אשקלון (קצא"א) הוקמה בשנות ה-60 של המאה העשרים לצורך העברת נפט גולמי מיובא מאילת לאשקלון ושינועו לאירופה. בעבר פעלה החברה מכוח חוק זיכיון צינור הנפט, התשכ"ח-1968, כחברת סמך של משרד האוצר. בשנת 2017 תם הזיכיון והחברה הפכה לחברה ממשלתית – קו צינור אסיה-אירופה בע"מ. 
    החברה מפעילה שני נמלי נפט ושני מכללים וחוות מכלי דלק באילת ואשקלון. באילת ממוקמים 23 מכלי דלק: 16 מכלים במתחם יותם, 7 מכלים במתחם החוף.
    מכלל קצא"א באילת משמש כיום בעיקר לאחסון נפט גולמי ופריקה וטעינה של מכליות נפט גולמי. המכלל מצויד ברציף ייחודי (מסוף זרועות) לפריקה וטעינה של מכליות, המאפשר שרות למכליות במעמסה של עד 400,000 טונה. מכליות הפוקדות את מסוף הדלק באילת יכולות לפרוק ולטעון נפט גולמי בקצב של עד 10,000 מ"ק/שעה. מאז שנת 2003 התאפשרה גם הזרמת נפט הפוכה מנמל אשקלון לנמל אילת, כדי לאפשר הטענה של מכליות לשיווק בדרום מזרח אסיה. 
    לקצא"א, כמו לגופים נוספים במפרץ אילת, תוכנית חירום מפעלית להתמודדות עם תקריות של זיהום ים בשמן. התוכנית של קצא"א היא בהיקף מקומי (TIER 1). על-פי תוכנית זו יש לקצא"א אמצעים מוגבלים לטיפול באירועי זיהום ים בשמן במפרץ אילת. ההבנה מול חברת קצא"א הייתה כי להיקף פעילות מוגבל של עד עשר מכליות בשנה, אין צורך ביותר מכך.
    עד לשנת 2021 עמד היקף פעילות המכליות באילת על לא יותר מ-10 מכליות בשנה. בעקבות הצפי לעלייה בתדירות פקידת מכליות את נמל הדלק של קצא"א במפרץ אילת עד לכ-50 פקידות בשנה עד שנת 2025, דרש המשרד להגנת הסביבה את התאמת התוכנית המפעלית ומערך ההגנה של החברה, בתאום ייעוץ ופיקוח של צוות התחנה למניעת זיהום ים.
     
  2. נמל אילת 
    נמל אילת הוא השער לייבוא ולייצוא של סחורות לאפריקה, אסיה ואוסטרליה ומשמש גם נמל נוסעים. בין המטענים העוברים בנמל: פוספטים, מכוניות, מכולות ובקר. מפקחי התחנה מבצעים פיקוח שוטף על מתקני הנמל השונים וביקורות באוניות הפוקדות אותו כדי לוודא שהם עומדים בדין הסביבתי ובתקנים הבין-לאומיים המחייבים, למניעת מפגעים בסביבה הימית.
     
  3. מסוף הפוספטים בנמל אילת 
    אשלג ממפעלי ים המלח ופוספט ממפעלי נחל צין, בעיקר חומרי דישון לחקלאות, מיוצאים מישראל למזרח הרחוק, אפריקה ואוסטרליה באמצעות אוניות צובר. החומרים מובלים לאילת במשאיות, נפרקים במחסני ענק, מוטענים על גבי מסוע ומובלים מהמחסנים ביבשה אל בטן האונייה העוגנת ברציף. הפוספט והאשלג, המגיעים בצורת גרגירים או אבקה, יוצרים לעתים קרובות ענני אבק המזהמים את האוויר ואת מי הים. 
    בשנת 1995, בצו אישי של השר, הטיל המשרד להגנת הסביבה על מפעילי מסוף הפוספטים חובה לפקח על האבק הנפלט במהלך פעילות המתקן ולנטר את האוויר. כיום משתמש המסוף במטען "חכם" המסייע לשכך את האבק הנוצר בנפילה מקצה המסוע לקרקעית בטן האונייה. מערכת הניטור משדרת נתונים שוטפים על רמת זיהום האוויר ומאפשרת לפקח באורח הדוק על פעילות המתקן.
     
  4. מרינות  
    המרינה העירונית באילת היא מן הגדולות בארץ ומשרתת כ-350 כלי שייט, אחדים מהם כלי שייט מסחריים. במפרץ אילת שתי מרינות נוספות, הנותנות שירות לכלי שייט קטנים: מרינה תור ים ומרינת המלך שלמה. מפקחי התחנה מפקחים על המרינות במסגרת התנאים הסביבתיים ברשיון העסק, שנועדו למנוע את זיהום הים. במרינה העירונית באילת מותקנת מערכת מתקדמת יחידה מסוגה בארץ, המאפשרת לאסוף שפכים מכלי השייט ולהעבירם למערכת השפכים העירונית. חלק ניכר מכלי השייט כבר משתמשים במערכת הזאת המיועדת למנוע זיהום נוסף של מי המפרץ משפכי כלי השייט.
     
  5. ממשה אילת 
    הממשֶה באילת, בין ריף הדולפינים מדרום לנמל מצפון, הוקם בשנת 2005 על ידי עיריית אילת באמצעות החברה לפיתוח חוף אילת. עד הקמת הממשֶה לא היה מקום מוסדר לטיפול בכלי השייט במפרץ אילת. המשרד להגנת הסביבה קבע לממשה ברשיון העסק תנאים מפורטים למניעת מפגעים סביבתיים, בהם הדרישה להצטיידות והיערכות למניעת זיהום הים בשמן, מניעת זיהום הקרקע, מניעת רעש ומניעת זיהום האוויר. התחנה למניעת זיהום ים, בסיוע מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה, מפקחת מאז הקמת הממשה באורח שוטף על עמידתו בתנאים הסביבתיים. למרות הביקורות החוזרות ונשנות וההליכים שנוקט מחוז דרום והתחנה באילת, עדיין אין לממשה כל האמצעים הנדרשים. 
  6. הזרמה לים ממקורות יבשתיים 
    באילת קיימים מספר מפעלים ומוסדות הנדרשים מאופן פעולתם להזרים מי ים חזרה לים.
    ההזרמה לים מתקיימת בכפוף להיתר הזרמה לים, הניתן על ידי הוועדה למתן היתרים להזרמה לים.
    הגופים המזרימים לים במפרץ אילת:
    • המכון הבין-אוניברסיטאי והמצפה התת ימי מזרימים ישירות למפרץ אילת.
    • המכון לחקר ימים ואגמים, חברת מלח הארץ, חברת מקורות, חברת NBT לטכנולוגיות ביולוגיות ומפעל ערדג לגידול דגי ים, מזרימים לתעלת הקינט, שהוקמה במקור לניקוז מי שיטפונות מהערבה ומהרי אדום, ומשמשת כיום להזרמה לים מהמפעלים. ברבות השנים התפתחו בתעלת הקינט אוכלוסיות של דגים, אצות ובעלי חיים נוספים אשר לא היו בה באופן טבעי. לשם מניעת הגעתם לים הוצבו לאורך התעלה רשתות, אותן נדרשים בעלי היתרי ההזרמה לקינט לנקות יום יום, כולל את גדות התעלה.
      מפקחי התחנה מקיימים פיקוח שוטף על פי תוכנית שנתית, כולל דיגומים וסיורי ביקורת במפעלים, לעמידתם בתנאי היתרי ההזרמה.
  7.  מערכת הולכת השפכים באילת 
    מערכת הולכת השפכים באילת סבלה בעבר מבעיות תפעוליות רבות, וגלישות שפכים לים היו עניין של שגרה בעיר התיירות. הבעיה החריפה במיוחד בימי חופשה וחודשי הקיץ, כאשר נופשים רבים שהו בעיר.
    חקירת העניין ותביעה משפטית של המשרד להגנת הסביבה נגד עיריית אילת הסתיימה בפסק דין ובהסדר טיעון. בעקבות ההסדר הוקם תאגיד המים והביוב עין נטפים, הוכנה תוכנית הבראה ותחזוקה למערכת השפכים וכיום המערכת מתופעלת כראוי. 
    השפכים העירוניים מהשכונות באילת, בתי המלון ואזורי התעשייה והבילוי, זורמים בצינור ביוב ראשי, באמצעות מספר תחנות שאיבה, עד למכון לטיהור שפכים אילת, המצוי מצפון לעיר.
    מפקחי התחנה מבצעים פיקוח שוטף על מערכת השפכים העירונית ופועלים עם הגורמים האחראים לטיפול באירועים חריגים של תקלה וריחות, העלולים לפגוע בסביבה הימית והחופית ובתקינות החיים בעיר. 

צילום: אייל קוקייר
הממשה במפרץ אילת – מבט מהיבשה

4. פיקוח ומניעת מפגעים בסביבה היבשתית

מערכת לשאיבת שפכים מכלי שייט במרינה העירונית באילת

צילום: עוז גורן
מערכת לשאיבת שפכים מכלי שייט במרינה העירונית באילת

החל משנת 1999 מוטלת על התחנה למניעת זיהום הים באילת אחריות לפיקוח ומניעת מפגעים בסביבה היבשתית בתחום העיר אילת וחבל אילות – עד הקילומטר ה-101 בצפון ובסיס עובדה במערב.  

תחומי הפיקוח היבשתיים:

  • אתרי פסולת – פיקוח ומעקב על תחנות מעבר לפסולת בעיר אילת, פיקוח על העמידה בתנאים ברשיון העסק, ניהול אתרי הפסולת עפ"י הנחיות המשרד, פיקוח על אתר הפסולת נימרה בחבל אילות, פיקוח על שינוע פסולת רטובה ופסולת גושית מאילת אל אתרי הפסולת.
  • מחצבות ומפעלי בטון – ביקורת על עמידה בתנאים ברישיון העסק של מפעלים ומחצבות, כולל תסקיר השפעה על הסביבה וכן צמצום מפגעי אבק.
  • רישוי עסקים – פיקוח כללי על עסקים טעוני רישוי (איכות סביבה): בתי מלון, מכבסות, מפעלים. תחום האחריות הזה מתקיים בשיתוף פעולה עם מחוז דרום כמנחה מקצועי.
  • פיקוח שוטף על מערכות שפכים עירוניים – פיקוח ומעקב על מצב מערכות הביוב העירוניות, פיקוח ומעקב על מתקן טיהור השפכים, מאגר אליפז. כתיבה וניסוח תנאים לרישיון עסק למערכת הביוב העירונית.
  • רישוי עסקים למרינה העירונית וליאכטות מסחריות – כתיבת תנאים סביבתיים ברישיון העסק, מעקב אחר ביצוע התנאים, כולל העסקים הסמוכים לקו המים. 
  • סיורים שוטפים לטיפול במפגעים באזור המועצה האזורית חבל אילות – חוק שילוט בדרכים, השלכת פסולת ברשות הרבים, פסולת חקלאית, אכיפת חוק הניקיון בעת שינוע פסולת ויתר חוקי איכות הסביבה הרלבנטיים.
  • היתרי רעלים – ביקורת היתר רעלים למפעלים/עסקים המחזיקים חומרים מסוכנים, כולל ספקי חומרים, בריכות שחיה בבתי מלון, קיבוצים ומפעלים.

5. שמירת הסביבה החופית

המצפה התת-ימי באילת

צילום: אילן מלסטר
המצפה התת-ימי באילת

חופי מפרץ אילת, הנפרשים לאורך כ-14 ק"מ, הם משאב טבע נדיר וייחודי. לאורך השנים נבנו לאורך חופי אילת מעגנות, נמל, מזחים, מלונות ומתקני נופש ובילוי.

חוק שמירת הסביבה החופית תקף ומטופל גם בחופי אילת. גופים החשודים בביצוע מעשים שיש בהם משום פגיעה בסביבה החופית באילת, נבדקים לביסוס פגיעתם על פי חוק. לאחר הביסוס, מופעל נוהל אכיפה נגד הגורם האחראי בדרישה להסרת המפגע. מפקחי התחנה עוסקים באיתור המפגעים ובפיקוח על פינוי המפגע ומעקב שהמצב חזר לתיקנו.

6. ניקוי מפרץ אילת מפסולת כבדה

צילום: עוז גורן
פריטי הפסולת שנאספו מהחוף הדרומי בתחנה למניעת זיהום ים

מאז קבלת הספינה הייעודית לטיפול בזיהום ים בשמן – סביבה 2 – בשנת 2002, יוזם צוות התחנה מבצעי צלילה לניקוי תת מימי מהספינה, לפינוי פסולת כבדה באתרים שאותרו מראש, כגון המרינה העירונית, מרינת המזח, מועדוני השייט ועוד. 

כדי לטפל בפסולת הכבדה המצויה במי המפרץ החלה התחנה למניעת זיהום ים באילת בשנת 2018, בשיתוף רשות הטבע והגנים-מרחב אילת, לערוך סקרים תת-מימיים למיפוי מצבורי הפסולת הכבדה במפרץ אילת. הסקרים נערכו בחופים הציבוריים, בשטחי המפעלים והגופים הסמוכים לקו המים. הסקרים התקיימו לצורך תכנון ופעולה לטיפול במצבורי הפסולת על קרקעית הים.

בשנת 2018 הקצה המשרד להגנת הסביבה סכום של 180,000 ₪ מתקציב תוכנית חוף נקי לניקוי קרקעית הים במפרץ אילת מפסולת כבדה. הטיפול התמקד בשטחי הים הפתוחים לציבור המתרחצים והצוללים. העבודות התת מימיות בוצעו על ידי קבלן לעבודות תת מימיות, שנבחר במכרז.

בשנים 2019-2020 הקצה המשרד להגנת הסביבה 100,000 ₪ נוספים, שנדרשו להמשך הטיפול והניקוי של קרקעית הים בשטחים הציבוריים.
במקביל לכך, נמסרו לגופים שבשטחיהם הימיים אותרה פסולת כבדה דרישות ניקוי והתראות מתוקף חוק שמירת הניקיון תשמ"ד-1984 וחוק שמירת הסביבה החופית תשס"ד-2004.

עד חודש מאי 2022 נמשו 667 טונות של פסולת כבדה מקרקעית הים במפרץ אילת.

פסולת בקרקעית הים מול נמל אילת

צילום: טובי שטרנהל – חברת דיפ סי מארין
פסולת בקרקעית הים מול נמל אילת



התוכן נלקח מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page

ניטור ביולוגי כאמצעי להערכת מצבם האקולוגי של נחלי ישראלניטור ביולוגי כאמצעי להערכת מצבם האקולוגי של נחלי ישראל

תקציר הערכת מצב אקולוגי של נחלים היא פרקטיקה מקובלת ברחבי העולם, המשמשת את הרשויות כאמצעי לקבלת מידע על מצבן של מערכות אקולוגיות המצויות באחריותן. הערכה זו כוללת נתונים על מאפיינים

התפרצות קנה מצוי בבתי גידול לחים בישראל – ביולוגיה וממשקהתפרצות קנה מצוי בבתי גידול לחים בישראל – ביולוגיה וממשק

קנה מצוי (Phragmites australis) הוא מין בר במערכות טבעיות בישראל. עם זאת, בשטחים מופרים הביולוגיה הייחודית שלו מעניקה לו יתרון תחרותי על פני צומח מקומי, והוא הופך אגרסיבי ומתפרץ. הקנה

הפחתת השימוש ברכבים פרטיים בקרב המגזר הציבוריהפחתת השימוש ברכבים פרטיים בקרב המגזר הציבורי

השימוש היום-יומי בכלי רכב פרטיים גורם להשלכות שליליות לחברה ולסביבה בישראל. השלכות אלו כוללות זיהום אוויר, פליטות גזי חממה, גודש וביטול זמן, מטרדי רעש, תאונות דרכים, עלויות דלק, עלויות תשתיות